קריאת כיוון

בשבוע זה נמשיך ונתמקד בפן מרכזי של התרבות האנושית – מוזיקה.

המוזיקה היא ביטוי נרחב לרוח האדם ותרבותו והיא מהלכת פלאים על הנפש  – מהי מוזיקה ואלו ביטויים מוזיקליים כוללת התרבות היהודית, הישראלית והכללית?

• קשה להמעיט בחשיבותה של המוזיקה לאדם ולתרבות האנושית – אינסוף סולמות, תווים, סגנונות, כלי נגינה ויצירות יצר האדם. בשבוע שנקדיש לנושא נעסוק במקצת מהנושאים כאשר הבחירה מה להשמיט, הייתה הפעם קשה במיוחד.
  מאחר וזהו נושא מגוון כל כך, ומאחר וביטוייהמוזיקה רבים כל כך – התכנית שכאן היא בגדר המלצה אף יותר מבשאר השבועות שכתבתי.
• מומלץ להיערך לשבועות אלה באופן אחר: לברר מבעוד מועד עם הילדים מי מהם מנגן על כלי כלשהו, או אולי אחד ההורים מנגן – האם ניתן יהיה להביא לכיה את הכלי  ולהסביר עליו לילדים ולהדגים נגינה במהלך המפגש. יתכן ואת המורה מחבבת סוג מסוים של מוזיקה או אף מנגנת וזו הזדמנות לשתף את הילדים בפן הזה של חייך. כאמור- המגוון הוא גדול וניתן ואף מומלץ להוסיף מעולמות המוזיקה של הילדים, של הצוות ושל המשפחות אל מפגשי הבוקר הללו וליצור מנגינה ייחודית משלכם. 
• לשמוע ולא רק לדבר – בשבוע זה חשוב במיוחד לדאוג לאמצעי האזנה – שכן, לדבר על מוזיקה ולא להאזין לה זהו סוג של "שחייה בהתכתבות"; גם אם ישנם אתגרים בהתאמת המרחב ובהבאת ציוד למפגש – חשוב הפעם במיוחד להיערך לכך.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר שיעור לזימרה מתוך צלילי המוזיקה

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: נספר על דוד המלך והמוזיקה שלו ונעשה הרפיה לצלילי כלי מיתר

מפגש 3- מוזיקה: היכרות עם מוצארט דרך סיפורים ומנגינות

מפגש 4- המשך מוזיקה: להמשך היכרות עם מוצארט- יצירותיו, סרטון ויצירה.

מפגש 5- פיוט: רקע על הפיוט, הקשבה לפיוט ויצירה משותפת של פיוט כיתתי

מפגש ראשון

שיר השבוע

• השיר הוא מהשירים הידועים של המחזמר והסרט המצליחים "צלילי המוזיקה" – בשיר זה מלמדת האומנת את ילדי האציל האוסטרי את הבסיס למוזיקה – תווי דו-רה-מי וכו'. היא עושה זאת באופן יצירתי ויוצרת משחק אסוציאציות בין התו לבין אסוציאציות המוכרות לילדים.
• בלימוד השיר נתמקד בשירה משותפת של הילדים; המטרה אינה להעמיק בתכני השיר  ובדרכי הביטוי הספרותיות כמקובל בחינוך הלשוני, אלא ליהנות מחוויית השירה המשותפת, המחלחלת לנפש ויוצרת התרוממות רוח – גם ללא מילים מתווכות.

שיעור לזימרה

מילים: אוסקר המרשטיין לחן: ריצ'ארד רוג'רס ואוסקר המרשטיין

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• לאחר לימוד השיר ביום א', ניתן להוסיף תנועות, כלי נגינה שהכינו הילדים, שירה  בקבוצות, ריקוד או תנועה. אפשר לנסות לשיר בשפת התווים . ניתן להוסיף תנועות של מיוחדות לכל אחד מהתווים וכד'.

מפגש שני

סיפור תנ"ך – דוד המלך והמוזיקה

בחלק זה נספר על אחת הדמויות הידועות בתנ"ך ובתולדות ישראל – דוד המלך – האיש שהיה הבן הצעיר במשפחתו, הפך לחביב המלך שאול ולקללתו והפך בבוא הזמן למלך המכונן, האיש שיסד את ירושלים כבירתו – דמות צבעונית, יצרית, יצירתית ומוזיקלית.

למורה- מעניין לדעת ש…

למה בחרנו בדמות זו?

כאמור, דוד המלך הוא מהדמויות הבולטות בתנ"ך ובאתוס היהודי. בנוסף, הוא אולי הדמות המזוהה ביותר עם מוזיקה וכלי נגינה מכל גיבורי התנ"ך. הילדים לומדים להכיר את דוד הקטן המנצח את גלית (אליו התייחסנו באחד השבועות של מפגשי הבוקר), את המלך דוד מייסד הממלכה בירושלים. מעטים מתעכבים על הדמות היצירתית של דוד – איש המילים והמנגינה, היוצר שידע לנגן ולחבר מילים נפלאות. בנוסף, דמותו של דוד היא הזדמנות להיכרות עם כלי המיתר – הכלים עליהם פורטים ומפיקים צלילים.

תנ"ך זה משעמם…?! תנ"ך הוא משעמם אם מספרים אותו בצורה משעממת, ממש כשם שהקראה מונוטונית של ספר מתח יכולה להפיל לשינה עמוקה גם את חובבי הז'אנר.  בסיפור תנ"ך ראוי לזכור שהוא קודם כל סיפור ובתיאור גיבור תנכ"י כדאי לזכור שמדובר בגיבור ספרותי; ומי לנו גיבור ספרותי מדוד? – הנער שידע לנגן ולהשקיט את רוחו החולה של המלך שאול, האיש שידע לחבר מילים לרגעים גדולות ומי שהתרבות המערבית המזרחית והיהודית כאחד בחרו להנציח אותו אוחז בכלי נגינה.

הצעת הגשה:

• הרפיה וריכוז – נשב במעגל ונרפה את גופנו באופן דומה לזה המקובל בדמיון מודרך: הרפיית הגוף, נשימות עמוקות ורגועות.
  שימו לב כיצד אתם יושבים על הכיסא: איך הגב נוגע במשענת הכיסא. הרגישו את הנעליים נוגעות ברצפה במלואן, שימו לב לרגליים שבתוכן, שימו ידיים על הרגליים. 
• הקשיבו לנשימה שלכם: שאפו את האוויר לאט, ותנו לאוויר לצאת, לאט. שאפו את האוויר מהאף, כאילו אתם מריחים פרח, ונשפו אותו לאט, מהפה.
• הרגישו את כל הגוף – מלמעלה למטה. הרגישו את המצח רפוי, את העיניים, הפה , הצוואר (וכך הלאה לאורך הגוף כולו)
  במהלך הזמן הקצר המוקדש להרפיה נאזין לנגינת נבל עתיק (לירה) – בסרטון
• נתרווח ונאזין למוזיקה זמן קצר ביותר (לא יותר משתי דקות). 
• נבקש מהילידם לפקוח את עיניהם ולנחש איזו כלי נגינה הם שמעו. 
• נקשיב מעט ביחד ונבחין כי הכלי כולל מיתרים עליהם פורטים –זהו כלי מיתר. 
• נאסוף יחד עם הילדים שמות של כלי מיתר שונים (לדוגמה: גיטרה, כינור, צ'לו, סיטאר, ויולה, עוד)
• במידה והם מנחשים – נתחיל בסיפור. במידה ואינם מנחשים נאמר שהכלי העלום יתגלה לנו בהמשך.
• לבחירה – השמעת המנגינה עד סופה ברקע הדברים

נספר

כי הכלי ששמענו קשור לדמות שכבר פגשנו בעבר. דמות שידעה להלחם בגדול ממנה, ולהלחם בכלל, אבל היו לה עוד צדדים: כבר בגיל צעיר, אי-שם בשדות בית לחם, ישב הילד הצעיר מבין אחיו, וניגן לכבשים אותן רעה בשדות. בזמן הזה, יושב בארמון המלוכה המלך ורוח רעה מקשה על חייו. מהי אותה רוח רעה? אנחנו לא יודעים. אבל אנחנו יודעים שהיא גורמת למלך קושי וכאב. איך מתמודדים עם כאב…? אפשר לקחת תרופות, ללכת לישון ולנוח. אבל מה קורה כאשר הנפש כואבת – מי ירגיע את המלך? היועצים שלו מייעצים לו לחפש "אִׁיש יֹדֵע מְנגֵן  בכִׁנּוֹר" (שמואל א, טז,טז) – האיש ינגן ומצבו של המלך יוטב. אחד מהם שמע על אדם צעיר מבית לחם, שהוא לא רק יודע לנגן, הוא מוצלח בתחומים רבים: "בֵן לְיִׁשי בֵית הלחְמִׁי, יֹדֵע נגֵן וְגִׁבוֹר חיִׁל וְאִׁיש מִׁלְחָמָה וּנְבוֹן דָבָר, וְאִׁיש תֹ אר; וה' עִׁמוֹ." (שמואל א, טז,יח).

השליחים מגיעים לבית ישי ומבקשים לקחת את הבן הצעיר לארמון וישיש מסכים כמובן. כך מגיע דוד ונהיה למנגן לפני שאול. שאול אוהב אותו ואת המרגוע שמהנגינה מביאה לרוחו הסוערת: "וְהָיָה בִׁהְיוֹת רוּח – אֱלֹוהִׁים אֶל-שָאוּל וְלָ קח דָוִׁד אֶת- הכִׁנּוֹר וְנִׁגֵן בְיָדוֹ וְרָוח לְשָאוּל וְטוֹב לוֹ וְסָרָה מֵעָלָיו רוּ ח הָרָעָה." (שמואל א, טז, כג).

את ההמשך כבר פגשנו – מלמה נערכת. שאול וצבאו נערכים מול הפלשתים ויום יו יוצא הענק גלית ומתגרה בבני ישראל המבוהלים. זוכרים מי הציל את המצב – נכון – דוד. 

אולי יש קשר בין זריות הידיים של דוד המנגן לזריזות הפגיעה בגלית? ואולי פשוט מדובר בשתי מלאכות של רועה שרגיל לרעות את הצאן – גם להניס חיות רעות שבאות לפגוע בעדר וגם להרגיע את הצאן ואת עצמו בנגינה…?

• מה דעתכם? 

ההרפתקאות של דוד נמשכות – שאול רודף אחריו והוא בורח, מלחמות וסערות. לבסוף הופך דוד למלך ישראל, אחרי שאול. אנחנו לא שומעים על כלי הנגינה שלו אבל חכמים זיהו את המלך דוד עם נגינה ושירה: גם בגלל הכינור שכבר הזכרנו וגם בגלל שדוד היה גם משורר וידע לתאר במילים רגעים מיוחדים, כמו למשל שיר האבל (=קינה) שהוא כותב אחרי ששאול ובנו יהונתן, החבר הטוב של דוד, נופלים בקרב.

 חכמים תארו את דוד כמי שיש לו כינור שמלווה אותו וגם כאשר הוא לא מנגן בו, הוא דואג שהרוח תבוא ותשמיע לו מוזיקה: הם סיפרו שמעל מיטתו של דוד המלך היה תלוי כינור ובחצות הלילה הייתה מגיעה רוח צפונית ונושבת בין מיתרי הכינור וכך היה הכינור מנגן מאיליו. בזמן שהכינור מנגן מעצמו היה דוד המלך יושב ולומד תורה עד אור הבוקר

 מה אפשר ללמוד מהסיפור הקטן הזה? – אפשר ללמוד למשל כמה עוזרת המוזיקה ולהתרכז ולתת עידוד והשראה, בעיקר לאנשים שמאוד אוהבים מוזיקה מנגנים: המנגינה ליוותה את דוד כל הלילה ואפשרה לו ללמוד בלי לוותר על המוזיקה. גם המוזיקה וגם הלימוד דורשים התלהבות ויצירתיות והנה באה הרוח ובופן פלאי עוזרת לדוד לשלב את שני הצדדים שבו – האדם הלומד והמחדש בלימוד והאדם היוצר באומנות וזקוק למוזיקה.

חכמים גם קבעו שמזמורי תהלים שבתנ"ך, שהם למעשה שירי תפילה שונים , נכתבו על-ידי דוד המלך; בחלקם באמת מתואר הרקע בחייו של דוד שהביא אותו לכתיבת המזמור. חוקרים כיום חושבים שהשירים לא נכתבו באמת על-ידי דוד, אבל אין ספק שדוד היה אדם יצירתי שאהב לנגן.

מהו אותו כינור שעליו ניגן דוד…? ובכן לא מדובר בכינור שאנחנו מכירים. מדובר בכלי מיתר שדומה יותר לנבל. תמונות של כלי נגינה מצריים מלמדים משהו ומהם נוכל ללמוד על הכינור של אותם הימים. יש אנשים שגם מנסים לשחזר את הכלים העתיקים שמוזכרים בתנ"ך – כינור דוד  וכלי הלוויים שניגנו בבית המקדש, ועוד. 

דוד נחקק בזיכרון שלנו כאדם שיודע לנגן וכבר בתנ"ך זכה לכינוי "נְעִׁים זְמִׁרוֹת יִׁשְרָאֵל". ובאמת, בהרבה מהיצירות שמתארות את דוד המלך הוא מופיע כשנבל בידיו – מלך אבל גם מוזיקאי.

ומה אתכם…? האם גם אתם אוהבים ללמוד עם מוזיקה ברקע? מנגנים. אוהבים לשמוע מוזיקה…?

מפגש שלישי

מוצארט ילד הפלא ומוזיקאי פלאי – חלק א'

דמותו הייחודית של מוצארט כבשה את ליבותיהם ודמיונם של רבים: בן המוזיקאי, ילד הפלא שצלח את הילדות המיוחדת והמשיך ליצור כגאון גם בבגרותו: הוא הלחין מגוון עצום של יצירות שונות – מיצירות קאמריות ועד אופרות. הוא האדם שכתב את תווי יצירותיו כמעט ללא מחיקות, וטיוטות, אך ניהל חיים בלתי שגרתיים, לא מסודרים ושקע בחובות. איש שמת בדמי ימיו, בגיל  36 אך הספיק ליצור כ 611- יצירות. הגאון שזכור ויצירתו ממשיכה לחיות, אך בהלווייתו נכח רק הקברן.

וולפגאנג אמדאוס מוצארט (אוסטריה, 1791-1756) נחשב לאחד מגדולי היוצרים הקלאסיים, אם לא לגדול שבהם. סיפור חייו בשילוב יצירתו הענפה וההרמונית נדמים כאילו סופר פורה במיוחד המציא אותם. יצירתו ממשיכה להישמע ולהיות למותג – משוקולדים, דרך סרטי קולנוע וכלה ב"אפקט מוצרט" השנוי במחלוקת – מחקר הטוען לשיפור קוגניטיבי בעקבות האזנה ליצירותיו של מוצרט; מחקר שיצר תעשייה שלמה של מוצרים כדוגמת "בייבי מוצרט" שעניינם האזנה למוזיקה של מוצארט על-מנת לשפר את יכולותיהם הקוגניטיביות של פעוטות. 

ספרי ילדים על מוצארט

דמותו המיוחדת של מוצארט היוותה השראה לסופרים ויוצרים. בין השאר נכתבו פרי ילדים רבים על דמותו של מוצארט – ילד הפלא והיוצר הגדול. אנו ממליצים לשלב קריאה של קטעים נבחרים מאחד הספרים. להלן רשימת ספרים אפשריים: 
– אוביולס אנה – מוצרט הקוסם הקטן
– ניצה שאול – המופע הענק של מוצרט הקטן
– אסתרית בלצן – מכתבים ממוצרט

מידע נוסף על יצירתו וחייו של מוצארט:

• וולפגנג אמדיאוס מוצרט 1791-1756 , ג'ון סטנלי, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח. 
•  .The Mozart Project (אתר המרכז מידע על חייו ויצירותיו )באנגלית 
• שעתיים של מבחר יצירותיו של מוצארט ביוטיוב. – The Best of Mozart 
• דף מידע לילדים על מוצארט (באנגלית) – באתר MAKING MUSIC 
• ביוטיוב Mozart – Alla Turca – Melody Street – יצירה של מוצארט באנימציה לילדים

הצעת הגשה:

• פתיחה – נשמיע ברקע מיצירותיו של מוצארט ונספר לילדים כי היום נדבר על אדם מיוחד – אולי הם שמעו עליו. לאט לאט נחשוף עוד ועוד פרטים על הדמות ונעצור כאשר הילדים  יגלו במי מדובר; (במידה והם אינם מגלים נחשוף לבסוף את דמותו של וולפגאנג אמדאוס מוצארט. )
• היום נפגוש אדם מיוחד –אולי את מכירים אותו?
  כבר בגיל ארבע נחשב לפלא – הוא נולד באוסטריה, והיו לו אבא מוזיקאי ואמא מורה למוזיקה. הם גילו להפתעתם שהילד בן החמש לא רק מנגן, אלא גם כותב יצירות בעצמו! בגיל שש ידע הילד הזה לנגן על פסנתר כשעיניו מכוסות והוא מניח ידיים זו על גבי זו.  אבא של הילד הבין שמדובר בילד יוצא דופן והוא יצא אתו ועם אחותו הגדולה, שניגנה בפסנתר, למסע בן שלוש שנים בחצרות אצילים ומלכים. בכל מקום זכה הילד לתהילה והמשיך לחבר יצירות בזמן המסע. בכל מקום פגש היוצר הקטן  תרבות חדשה, בגדים שונים ומוזיקה שונה – הוא היה כל כך מוכשר שאחרי ששמע יצירה פעם אחת יכול היה לחזור עליה בעל פה. כך הוא העשיר את היכרותו עם תרבויות וסוגי מוזיקה שונים וכל אלה הוסיפו ליצירות החדשות שכתב.
• למרבה הפלא, ילדי פלא רבים הופכים למבוגרים די שגרתיים. אבל היוצר שלנו הפך למלחין חשוב ומיוחד – הוא כתב למעלה מ 611- יצירות שונות במהלך חייו, שהיו קצרים מאוד – הוא נפטר בגיל 36 בלבד, כשהוא עני ובודד. אך עד היום מנגנים אותו, כותבים עליו סיפורים ומחזות, הוא משמש השראה לסרטי קולנוע ואפילו לשוקולד! הדמות שלו, של ילד או איש צעיר שעל ראשו פיאה לבנה ומסולסלת – מוכרת בכל העולם…. הנה – כך הוא נראה בתמונת דיוקן:

פעילות

• נשמיע ברקע מיצירותיו של מוצארט ונקריא מאחד הספרים קטע על ילדותו של מוצארט.
• נצפה בסרטון קצר המתאר את מוצארט הקטן, : VIMEO אפשרות ב' – סרטון אנימציה "וולפי" באתר כמלחין ואת הקשר של יצירתו לטבע – מוצארט הקטן, המכונה בסרט "וולפי", מלחין כשהוא מתמודד עם ענן חביב אך זייפן, שנעלב מרגישותו של מוצארט הקטן למוזיקה. הוא בוכה ודמעותיו הן גשם שיורד על מוצארט הקטן ומאפשר לו להמשיך וליצור יצירה הרמונית, לשמחתם של הענן ושל מוצארט כאחד.
• מומלץ לבקש מהילדים לתאר מה קרה בסרטון – מן הסתם כל ילד/ה זוכר/ת פרט אחר.  נצפה פעם נוספת וניצור סיפור במילים מהתיאור הוויזואלי שבסרטון.
• למורה – מומלץ לצפות מבעוד מועד מספר פעמים בסרטון, כדי לעמוד על איכויותיו ועל השימוש במוזיקה, בקול ובשקט גם יחד.

מפגש רביעי

מוצארט ילד הפלא ומוזיקאי פלאי – חלק ב' לא ערוך

•  האזנה ליצירות של מוצארט תוך צביעת דף צביעה וכתיבה של פרט אחד שלמדתי על מוצארט שאני זוכר/ת. 
• האזנה ליצירות של מוצארט תוך הכנת "פאת מוצארט" מניירות מסולסלים או מגלילי נייר טואלט: פאת "מוצארט" מגלילי נייר טואלט 
• חליל הקסם- נתחיל בסיפור האופרה המפורסמת של מוצארט "חליל הקסם". זוהי האופרה האחרונה שכתב מוצארט – שלושה חודשים לפני מותו. האופרה זכתה להצלחה עצומה ועודדה את מוצארט החולה שהצליח להגיע לבית האופרה מספר פעמים ולחזות בהצלחתו מקרוב. סיפור העלילה הוא למעשה משל על ההתקדמות מבורות (אותה  מייצגת מלכת הלילה) אל הנאורות (אותה מייצגת דמותו של כהן החכמה זרסטרו).
• נצפה בקטע בו מתארת אשתו של מוצארט את נסיבות כתיבת אד החלקים הקשים והמפורסמים באופרה – האריה של מלכת הלילה – אופרה אחרת : חליל הקסם, דקה 33:17-34:41 ואז נצפה בקטע הידוע – דקה 32:22-33:15
• אפשרות ד' – חידון בעקבות מוצארט – כל קבוצה בתורה תענה על שאלה הנוגעת למוצארט.  ברקע נשמיע רצף מיצירותיו של מוצארט

הצעת הגשה:

•  האזנה ליצירות של מוצארט תוך צביעת דף צביעה וכתיבה של פרט אחד שלמדתי על מוצארט שאני זוכר/ת. 
• האזנה ליצירות של מוצארט תוך הכנת "פאת מוצארט" מניירות מסולסלים או מגלילי נייר טואלט: פאת "מוצארט" מגלילי נייר טואלט 
• חליל הקסם- נתחיל בסיפור האופרה המפורסמת של מוצארט "חליל הקסם". זוהי האופרה האחרונה שכתב מוצארט – שלושה חודשים לפני מותו. האופרה זכתה להצלחה עצומה ועודדה את מוצארט החולה שהצליח להגיע לבית האופרה מספר פעמים ולחזות בהצלחתו מקרוב. סיפור העלילה הוא למעשה משל על ההתקדמות מבורות (אותה  מייצגת מלכת הלילה) אל הנאורות (אותה מייצגת דמותו של כהן החכמה זרסטרו).
• נצפה בקטע בו מתארת אשתו של מוצארט את נסיבות כתיבת אד החלקים הקשים והמפורסמים באופרה – האריה של מלכת הלילה – אופרה אחרת : חליל הקסם, דקה 33:17-34:41 ואז נצפה בקטע הידוע – דקה 32:22-33:15
• אפשרות ד' – חידון בעקבות מוצארט – כל קבוצה בתורה תענה על שאלה הנוגעת למוצארט.  ברקע נשמיע רצף מיצירותיו של מוצארט

מפגש חמישי

פיוט

בחלק זה נערוך היכרות קצרה עם אחת מהיצירות המוזיקאליות המגוונות, העשירות והייחודיות של העם היהודי: הפיוט.

להסבר מהו פיוט – קראו הפיוט מהו? – הזמנה לפיוט.

למעשה, גם אם לא ידענו לאפיין זאת כפיוט, רובנו נתקלנו בפיוט במהלך חיינו: שירים ידועים רבים הם למעשה פיוטים שקהילות ישראל נהגו לשיר בקבלת השבת, בחגים, בשמחות ובאירועים מיוחדים שונים. לפיוט השבת "לכה דודי" התחברו מנגינות רבות ושונת, ועדיין יוצרות ויוצרים ממשיכים להלחין את הפיוט הידוע ולחבר בין מנגינות של שירים חשים למילים העתיקות.

הפיוט "גלש" אל מחוץ לבתי הכנסת והאירועים הקהילתיים ומהשפחתיים: למשל שיר האוהדים של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים "אין גדולה כמו בית"ר" הוא למעשה מילים חדשות לפיוט מקובל וידוע לשמחת תורה ששמו "מפי א—ל"...

הצעת הגשה:

• אחרי שנאמר מספר מילים על הפיוט נבקש מהילדים לאמר לפי הסדר את האלף-בית: 
• נעמוד במעגל. כל ילד/ה לפי סבב אומר/ת אות אחת. 
• נבקש שכל אחת ואחד יזכרו את האות שהם קיבלו. 
• לבחירה – כל ילד/ה מקבל/ת דף ועליו רושמ/ת בגדול את האות. 
• לאחר מכן נבקש מהילדים לחזור על סדר האלף-בית אך הפעם בסדר הפוך – מהאות תו ועד האות אלף.
• נזכיר לילדים את השיר שחיברה נעמי שמר שעניינו זכירה של האלף-בית בעל פה :  "אלף אוהל, בית זה בית"… וכו'.
• נספר כי שנים רבות לפני שנעמי שמר נולדה, חי בעיראק רב ידוע שכינויו "הבן-איש חי",  על שם הספר שכתב. הוא נחשב לאחד מגדולי הרבנים של יהדות בבל ובין השאר הוא עסק גם בפיוט. גם הוא, כמו נעמי שמר אחריו, חשב איך לגרום לילדים לזכור את האלף-בית בעל-פה וגם לחבב את הלמידה: הוא החליט ליצור שיר, שהוא קצת מבלבל: האלף-בית בשיר קצבי מאוד אבל הוא לא רק הולך קדימה – אלא גם חוזר אחורה…
• נאזין לפיוט ונצפה בסרטון: אלף בית – ניצן-חן רזאל – אפשר ואף מומלץ לרקוד,  להצטרף, לזוז או ללוות את המנגינה בתיפוף, מחיאות כפיים וכד'.
• נצפה בסרטון פעם נוספת ובכל פעם שמוזכרת אות, הילד/ה שקיבל/ת את האות  הנזכרת יוצר/ת סימן: נפנוף בידיים, תנועה מיוחדת אחרת, נפנוף בדף שעליו רשומה האות, באופן קצבי המתאים לשיר, או קריאה בקול של האות ביחד עם הפיוט – או שילוב של כמה מהדברים גם יחד.

חומרים דרושים:

• דפים

מפגש שישי

לבחירה נוספת

• חידון טריוויה לילדים בנושאי מוזיקה – באתר טריווייה קידס 
• משחקי קצב לילדים – באתר את זה