קריאת כיוון

"מהו שעושה אותך פחדן?" שאלה דורותי, מתבוננת בפליאה בבעל החיים הכביר.
"זוהי תעלומה"  השיב האריה. "אני משער שנולדתי כך. כל החיות האחרות שביער מצפות שאהיה אמיץ, כמובן, שכן האריה נחשב בכל מקום כמלך החיות".

מהו אומץ והאם האריה אינו אמיץ? כמה אומץ נדרש כדי להגיד 'אני פחדן'? והאם האריה חייב להיות אמיץ רק משום שהוא אריה?

אנחנו בעיצומם של ימי גבורה, יום השואה והגבורה, יום הזיכרון והעצמאות, והשבוע יחול ל"ג בעומר ואתו סיפורי בר כוכבא. מפגשי הבוקר אינם באים לעסוק בלוח השנה העברי אבל מאפשרים הוספת נדבך והקשרים רחבים לתקופת השנה.
בשבוע אומץ אנחנו רוצים לעסוק באומץ שאינו קשור לגבורה (למרות שנזכיר גם אותו). ה'אומץ' להתמודד עם פחדים, האומץ להכיר ולהודות בטעות, האומץ להשתנות והאומץ ללכת נגד הזרם.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר איך זה שכוכב אחד לבד מעז

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: הקוסם מארץ עוץ – האריה

מפגש 3- מפגש צפייה: צפייה בתכנית דן ומוזלי- אומציות ואפשרות לציור הפחד האישי.

מפגש 4- אומנות: היכרות עם פיקסו וסגנון הקוביזם

מפגש 5- my way: כמה אפשרויות לבחירה של שבירת מוסכמות- ניסוי חברתי או צפייה באחד מהסרטים- בילי אליוט או אמיצה. בנוסף ניתן להכין רשימת מוסכמות שרוצים לשבור.

מפגש 6- מפגש מדרש: לימוד המדרש על אברהם ששבר את הפסלים כדוגמה לשבירת מוסכמות. 

מפגש 7- מפגש סיפור: לימוד האגדה של שלמה אבס- 'הגשר'- היכולת להודות בטעות ולבקש סליחה. 

מפגש ראשון

שיר השבוע

איך זה שכוכב אחד לבד מעז

מִלִּים: נָתַן זַךְ לַחַן: מָתִי כַּסְפִּי

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• המצאת תנועות לשיר
• נבקש מהילדים לכתוב (אפשר על כוכב) מישהו או משהו שנותנים להם את אומץ ושגורמים להם לא להרגיש לב.

מפגש שני

קריאה-  הקוסם מארץ עוץ- האריה

אנחנו ממשיכים להכיר את הדמויות מתוך 'הקוסם מארץ עוץ', כפי שהדחליל המבקש לעצמו מוח התגלה כחכם שבחבורה כך נדמה שהאריה המבקש לעצמו מעט אומץ מתמודד עם פחדיו ויכול להם.

הצעת הגשה:

קראו את פרק 6 'האריה הפחדן' בו מתואר המפגש של החבורה עם האריה ואת פרק 7 'המסע אל עוץ הגדול'. שימו לב שעל פי הספר דורותי והדחליל פוגשים קודם את איש הפח אותו טרם הכרנו. פרק 6 נגמר בתיאורו של איש הפח החס על החרקים בדרכו, אנחנו ממליצים לסיים את הקריאה במשפט –"עם חלוף הזמן נחה דעתו והשניים, טוטו והאריה הפחדן, הפכו ידידים טובים" ולדלג לפרק הבא. 

מפגש שלישי

להתגבר על הפחד עם קצת 'אומציות'

דן ומוזלי היא תכנית של הטלוויזיה החינוכית. מתוך אתר החינוכית:

דןדן (נעם פרנק) הוא ילד שובב, מאוד שובב, כזה שמצייר בקטשופ על הקיר ומשחק כדורגל במטבח. לדןדן יש הורים, ומה לעשות? לפעמים הם כועסים. מזל שיש את מוזלי, בובת המחמד של דןדן שמשמשת לו אוזן קשבת. מוזלי מגיעה אלינו מארץ שבה הכל מותר, החוקים הפוכים וילדים כמו דןדן הם גיבורים, ארצם של הקונפיטורים – יצורים עליזים וחסרי הגיון שחוגגים את ההנאה שיש בשובבות, בטעויות, בחוקים לא הגיוניים.

בפרק 'קוץ' לדן-דן נכנס קוץ לאצבע והוא מפחד להוציא אותו. בקונפיטורה, על עץ האומציות, גדלים פירות שאם אוכלים אותם מקבלים אומץ. ספינג' זקוקה לאומצית כדי לספר לפרצל שהיא שברה לו בטעות את המראה, פרצל זקוק לאומצית כדי לטפס על הסולם ודן דן רוצה כאמור להוציא את הקוץ. הבעיה היא שהעץ גבוה מאוד וכדי לקטוף את הפירות צריך לטפס על סולם גבוה.

דן דן מצליח ללמד את פרצל וספינג' להתגבר גם בלי אומציות.

אפשר לדלג על השיר (למרות שחבל) אבל לא על סיום הפרק.
את התכנית אורכת 15 דקות ואפשר לראותו כאן

הצעת הגשה:

אנחנו מציעים לאפשר לכל ילד לצייר את הפחד שלו או לתכנן/לצייר דבר מה שיכול לעזור להתגבר עליו. כמו שיקוי נגד ג'וקים, לוכד חלומות, מלכודת או ספריי נגד מפלצות ועוד.
אפשר לאסוף מראש חומרי מיחזור ולפרוס את היצירה (הפחד או דרכים להתגבר עליו) על פני שני מפגשים.

חומרים דרושים:

• דפים
• צבעים
• חוטים
• דבק
• חומרי יצירה נוספים

מפגש רביעי

פיקאסו- קוביזם

הצעת הגשה:

קישורים לציורים:

• קוביזם ויקיפדיה
• אנציקלופדיית אאוריקה

מפגש חמישי

שבירת מוסכמות

החברה שלנו מלאה במוסכמות פגשנו את הקוביזם ויחד אתו הבנו שיש הרבה דרכים לראות את המציאות. היום נשבור מוסכמות ממש פיזית.

כטריגר לנושא אנחנו מציעים שלוש אפשרויות

• שתי אפשרויות צפייה:
  מתוך הסרט אמיצה, על נסיכה סקוטית שמעדיפה לא ללכת בתלם
  מתוך הסרט בילי אליוט, על נער אירי שבוחר גם הוא בדרך שונה מאד מהמקובל בעיירת הכורים בה גדל.  או ביה"ס של אמריקה לבלט- מגמת הבנים – ראו כאן.
• ואפשרות שלישית (והמועדפת) היא לערוך את אחד הניסויים החברתיים הפשוטים שמציע רובין ווילאמס בסרט 'ללכת שבי אחריו', כמובן שהם אינם מתאימים להקרנה בכיתה. ראו כאן וכאן     

הצעת הגשה:

• התלמידים יעבדו בקבוצות (אפשר גם ביחידים) ויערכו רשימה של כל המוסכמות שהם היו רוצים לשבור. אם יש לכם דרך להשיג בלטות או צלחות קרמיקה זו אפשרות מעולה ואם לא אפשר להביא פיסות בד או שמיניות בריסטול.

• הילדים יבחרו מספר מוסכמות שהגיע הזמן לנפץ. יכתבו ויעטרו את הכיתוב ואז (המורה) תשבור אותם. כדאי בתוך מגבת. או שהתלמידים יקרעו.

• חשוב ביותר להדביק את השברים או הקרעים (אפשר על קרטון ביצוע) וליצור תערוכה בכיתה של שבירת המוסכמות הכיתתית

חומרים דרושים:

• קרטון ביצוע
• פתקים או דפים
• דבק
• מספריים

מפגש שישי

אַבְרָהָם וְהַצְלָמִים

מקורות המדרש – מדרש בראשית רבה, פרשה לח, דרשה יג | תנא דבי אליהו, ו | תנא דבי אליהו זוטא, כה
.

אברם גדל למציאות חברתית של עבודת אלילים  כולם היו עובדי אלילים והוא הראשון שהכיר במציאות של אל אחד. גם בתפיסה הנוצרית והמוסלמית אברם הוא אבי המונותאיזם.

על התהליך שעבר אברם עד היותו המאמין הראשון, הנבחר – אברהם מנסים לתאר הדרשנים במדרשים רבים. אחד המפורסמים שבהם הוא המדרש שעוסק הניפוץ הצלמים ותוכחת המאמנים באל שהוא פסל.

את העיבוד כתבה רננית פרשני מתוך אתר ספר האגדה. 

כמו כולנו, גם אַבְרָהָם היה ילד לִפנֵי שֶהיה אַבְרָהָם אבִינו. הוא היה ילד שובב וחכם מאוד. תֶרַח, אביו של אַבְרָהָם, היה יוצר צְלָמים וּמוֹכֵר אותם בַּשוּק. יום אחד הִגיע תורו של אַבְרָהָם לִמכּור צְלמים בַּשוּק. עמד אַבְרָהָם בְּדוכן הצְלָמים, פִּסלֵי אֱלִילים מִכּל הסוגים היו מוּנָחים לְפָניו, ורבּים עצרו, בחנו ורצו לִקנות.

בא אליו אדם אחד ואמר לו: "ילד, יש לךָ אלוהים לִמכּור לי?"

"איזה אלוהים אתה רוצֶה?" שָאל אַבְרָהָם.

"אני גיבור, תן לי אלוהים גיבור כמוני," ענה הקונֶה.

טיפס אַבְרָהָם ולָקח אֶת הפֶּסל שעמד גָבוה מעל כל הפְּסלים.

"אתה בטוח שהאלוהים הזה גיבור כְּמוֹתי?" שָאל הקונֶה. הוא לא היה מוכן להִתפַּשֵר על אליל חָלוּש.

"ברור," אמר אַבְרָהָם, "מי שעומד מעל כולם הוא תמיד הכי חזק, הגיבור."

נתן הקונֶה כסף לאַבְרָהָם, והושיט ידו לקחַת אֶת הצֶלם. אבָל לאַבְרָהָם הייתה שאלה חשובה: "סְלח לי אדוני, בן כמה אתה?"

"בן שִבעים אני," ענה האיש.

"אוי!" הִבּיט אַבְרָהָם הילד בְּעֵיניים גדולות בַּקונֶה המבוגר, "איש בן שִבעים מִשתַחוֶוה לְפֶסל שנַעשָׂה היום?"

הִתבַּיֵיש האיש, הִשאיר אֶת הצֶלם בַּדוכן, לָקח אֶת כַּספּו והלך.

אישה בת הרבה מאוד שנים

הָלך האיש, באה אישה.

"ילד, יש לךָ אלוהים לִמכּור לי? אלוהים עני כמוני?"

לָקח אַבְרָהָם אֶת הצֶלם שעָמד בְּתַחתית הערֵמה, מִתַחת לְכל הצְלָמים, והושיט אותו לָאישה תְמוּרַת מעט המָעוֹת שהיו לה.

"בבקשה," אמר אַבְרָהָם, "אֵל עני כמוךְ."

לקחה האישה אֶת הצֶלם וּפנתה ללכת.

"אבָל אִמרי לי," עצר אותה אַבְרָהָם, "בת כמה את?"

חִייכה האישה וענתה: "בת הרבֵּה מאוד שָנים, ילד."

"ואישה בת הרבֵּה מאוד שָנים מִשתַחוָוה לאלוהים בן יום אחד?"

הִבּיטה האישה בְּאַבְרָהָם הילד ולא אמרה דבר, הֶחזירה לו אֶת הצֶלם והלכה לה. 

בָּעֶרב חזר אַבְרָהָם לְתֶרַח אביו עִם כל צַלמֵי האלוהים שלָקח בַּבּוקר – וּבלי כסף.

זעמוּ אֶחָיו של אַבְרָהָם: "אבא, הקָטן הזה אֵינו יכול לִמכּור, יש להרחיק אותו מֵהשוּק. תֵן לו לטפּל בָּאלילים, להקריב להם קוֹרבָּנוֹת, לתת להם מַאכָל וּמַשקֶה." וכך היה.

צלמים, צלמים, אתם רעבים?

לַמחרת בַּבּוקר עמד אַבְרָהָם מול הצְלָמים וקנקן חלב בְּיָדו. "הֵבאתי לכם מַשקֶה," אמר. "מה? לא שמעתי מה אתם אומרים." התקרב אַבְרָהָם אל אחד מֵהם, "אָה, אתם רוצים שאני אטעם אֶת הֶחָלב? צודקים, אולי הוא חמוץ."

לגם אַבְרָהָם לגימה גדולה מֵהֶחָלב. "אִם תִהיו צמאים – תגידו לי," אמר לַצְלָמים. הם לא ענו לו דבר, והוא שתה ושתה עד טיפת הֶחָלב האחרונה.

"יש גם סוֹלֶת, אִם תרצו – רק תגידו."

הצְלָמים לא אמרו כלום.

זלל אַבְרָהָם אֶת כל הסולת, וּבְבֶטן מלֵאה חָלב וסולת הִכריז: 

"פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ,

עֵינַיִים לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ, 

אוֹזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ,

אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן, 

יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן,

רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ." 

מה קרה כאן?

לָקח אַבְרָהָם מקל ושבר אֶת כל הצְלָמים. רק אֶת הצֶלם הָענק הִשאיר שָלֵם, ונתן אֶת המקל בְּיָדו.

כְּשֶנִכנס תֶרַח אל מִקדַש הצְלָמים, ראָה אֶת בנו יושב מוּקָף בְּשִברֵי חֶרס, וכל הצְלָמים הרוסים וּמְנוּתָצִים.

"מה קרה כאן"? שָאל תֶרַח, "מי הָרס אֶת כל הצְלָמים?"

ענה לו אַבְרָהָם: "אישה אחת באה להקריב קורבן לִפנֵי האלילים. הִקרבתי להם אֶת קַערַת הסולת והאֵלים הִתחילו להִתוַוכֵּח: אחד אמר 'אני אוֹכַל קודם', השני צעק 'אני אוֹכַל תחילה'. הם צעקו וצרחו עד שֶעָמד זה, הצֶלם הכי גדול, לָקח מקל ושבר אֶת כל שאר הצְלָמים."

"מה אתה אומר?" זָעם תֶרַח, "זה לא יִיתָכֵן!"

"למה לא?"

"כי הצְלָמים אֵינם יכולים לֶאכול ולא לדבֵּר וּבְוַודאי לא להרים מקל וְלִשבּור זה אֶת זה."

"הצְלָמים אֵינם יכולים לַעשׂות כלום," אמר אַבְרָהָם.

"בְּדִיוק," הִסכּים תֶרַח.

חִייֵך אַבְרָהָם חיוך רחב ואמר לאביו: "יִשְמְעו אוֹזנֶיך מה שֶפִּיךָ מְדַבּר. אִם הצְלָמים אֵינם יכולים לֶאכול או לִשתות, לדבּר או להרים מקל, איך הם יכולים לִהיות אלוהים?" 

מפגש שביעי

אגדת הגשר- להודות בטעות

בתוכנית 'דן ומוזלי' ראינו את הקושי של ספינג' להודות ששברה את המראה. אנחנו יודעים שבין הדברים שדורשים הכי הרבה אומץ מילדים (וגם ממבוגרים) הם להודות בטעות, להשלים ולבקש סליחה ולפעמים אנחנו צריכים עזרה, תיווך כדי לעשות זאת. הסיפור הגשר הוא סיפור עממי מוכר שעבר חידוש על ידי הסופר שלמה אבס.
הספר יצא במסגרת פרויקט ספריית פיג'מה.

הצעת הגשה:

ניתן להקריא מתוך הספר או להקרין ביוטיוב.