מהו שעושה אותך פחדן?" שאלה דורותי, מתבוננת בפליאה בבעל החיים הכביר.
"זוהי תעלומה" השיב האריה. "אני משער שנולדתי כך. כל החיות האחרות שביער מצפות שאהיה אמיץ, כמובן, שכן האריה נחשב בכל מקום כמלך החיות".
מהו אומץ והאם האריה אינו אמיץ? כמה אומץ נדרש כדי להגיד 'אני פחדן'? והאם האריה חייב להיות אמיץ רק משום שהוא אריה?
אנחנו בעיצומם של ימי גבורה, יום השואה והגבורה, יום הזיכרון והעצמאות, והשבוע יחול ל"ג בעומר ואתו סיפורי בר כוכבא. מפגשי הבוקר אינם באים לעסוק בלוח השנה העברי אבל מאפשרים הוספת נדבך והקשרים רחבים לתקופת השנה.
בשבוע אומץ אנחנו רוצים לעסוק באומץ שאינו קשור לגבורה (למרות שנזכיר גם אותו). ה'אומץ' להתמודד עם פחדים, האומץ להכיר ולהודות בטעות, האומץ להשתנות והאומץ ללכת נגד הזרם.
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | |
אפיק | שיר | קריאה | צפייה | אומנות | יצירה כיתתית | מדרש | סיפור |
נושא | איך זה שכוכב אחד לבד מעז | הקוסם מארץ עוץ – האריה | דן ומוזלי- אומציות | פיקסו- קוביזם | שבירת מוסכמות | אברהם והפסלים | הגשר |
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר איך זה שכוכב אחד לבד מעז
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: הקוסם מארץ עוץ – האריה
מפגש 3- מפגש צפייה: צפייה בתכנית דן ומוזלי- אומציות ופעילות יצירה של הפחד האישי שלנו.
מפגש 4- יצירה כיתתית: חשיבה משותפת על מוסכמות שנרצה לשבור ושבירתם בפועל.
מפגש 5- מפגש אומנות: להיכרות עם פיקסו והקוביזם, אפשרות להתנסות בסגנון זה.
מפגש 6- מפגש מדרש: ללימוד המדרש על אברהם והפסלים כדוגמה לשבירת מסוכמות.
מפגש 7- מפגש קריאה: לקריאת הסיפור הגשר- האפשרות לבקש סליחה ולהודות בטעות.
מִלִּים: נָתַן זַךְ לַחַן: מָתִי כַּסְפִּי
אנחנו ממשיכים להכיר את הדמויות מתוך 'הקוסם מארץ עוץ', כפי שהדחליל המבקש לעצמו מוח התגלה כחכם שבחבורה כך נדמה שהאריה המבקש לעצמו מעט אומץ מתמודד עם פחדיו ויכול להם.
קראו את פרק 6 'האריה הפחדן' בו מתואר המפגש של החבורה עם האריה ואת פרק 7 'המסע אל עוץ הגדול'. שימו לב שעל פי הספר דורותי והדחליל פוגשים קודם את איש הפח אותו טרם הכרנו. פרק 6 נגמר בתיאורו של איש הפח החס על החרקים בדרכו, אנחנו ממליצים לסיים את הקריאה במשפט –"עם חלוף הזמן נחה דעתו והשניים, טוטו והאריה הפחדן, הפכו ידידים טובים" ולדלג לפרק הבא.
דן ומוזלי היא תכנית של הטלוויזיה החינוכית. מתוך אתר החינוכית:
דןדן (נעם פרנק) הוא ילד שובב, מאוד שובב, כזה שמצייר בקטשופ על הקיר ומשחק כדורגל במטבח. לדןדן יש הורים, ומה לעשות? לפעמים הם כועסים. מזל שיש את מוזלי, בובת המחמד של דןדן שמשמשת לו אוזן קשבת. מוזלי מגיעה אלינו מארץ שבה הכל מותר, החוקים הפוכים וילדים כמו דןדן הם גיבורים, ארצם של הקונפיטורים – יצורים עליזים וחסרי הגיון שחוגגים את ההנאה שיש בשובבות, בטעויות, בחוקים לא הגיוניים.
בפרק 'קוץ' לדן-דן נכנס קוץ לאצבע והוא מפחד להוציא אותו. בקונפיטורה, על עץ האומציות, גדלים פירות שאם אוכלים אותם מקבלים אומץ. ספינג' זקוקה לאומצית כדי לספר לפרצל שהיא שברה לו בטעות את המראה, פרצל זקוק לאומצית כדי לטפס על הסולם ודן דן רוצה כאמור להוציא את הקוץ. הבעיה היא שהעץ גבוה מאוד וכדי לקטוף את הפירות צריך לטפס על סולם גבוה.
דן דן מצליח ללמד את פרצל וספינג' להתגבר גם בלי אומציות.
אפשר לדלג על השיר (למרות שחבל) אבל לא על סיום הפרק.
התכנית אורכת 15 דקות ואפשר לראותו כאן
אנחנו מציעים לאפשר לכל ילד לצייר את הפחד שלו או לתכנן/לצייר דבר מה שיכול לעזור להתגבר עליו. כמו שיקוי נגד ג'וקים, לוכד חלומות, מלכודת או ספריי נגד מפלצות ועוד.
אפשר לאסוף מראש חומרי מיחזור ולפרוס את היצירה (הפחד או דרכים להתגבר עליו) על פני שני מפגשים.
בשבוע משפחה הכרנו את אחד האמנים הגדולים והמפורסמים של המאה ה20, פבלו פיקסו. עסקנו בתקופה הכחולה והוורודה בציוריו ודיברנו על משפחות צבע. כעת נכיר שלב אחר בעבודתו שמהווה זרם חדש ופורץ דרך באומנות הקוביזם.
בשנת 1907 נפגשו פיקסו וז'ורז' בראק הצרפתי שחיו באותו רובע בצרפת סביב הציור העלמות מאביניון. ציור נועז בו פיקאסו מתאר חמש זונות ערומות. הציור הוא אחד הציורים המפורסמים בעולם והוא מסמל על פי רוב את ראשית הקוביזם.
פיקסו עסק בפירוק. פירוק הצורה, הצבע, הפרופורציה ופרספקטיבה ושבר כמעט כל מוסכמה.
זהו ניסיון ראשון שהלך והתפתח ועבר יד ביד עם בראק שלבים שונים עד לכדי השטחה כמעט מוחלטת ואובדן האובייקט בתוך היצירה – כפי שתראו בציור ' דיוקן וולרד'. לבסוף היצירות הפכו דומות לקולאז' כשפיקאסו עסק בשילוב טקסטורות מגזרי עיתונים, מקלעות קש ועוד כפי שתוכלו לראות בציור טבע דומם עם מקלעת קש.
ניתן להראות ציורים שונים מתקופות שונות. אפשר להציע לילדים לנחש מי או מה מצויר.
הציורים הללו צוירו לפני יותר ממאה שנים, פיקסו שבר את מחסומי האסתטיקה, הפרופורציה והפרספקטיבה, ראשוני הצופיים בקוביזם הגיבו בדחיה וגועל משום שהעין לא יכלה לשאת את העיוות והאסתטיקה המוזרה, היום הציורים מובנים לנו אבל הרחבת הגבולות והאומץ של פיקסו להרחיב את שפת האומנות אפשרה לאומנים נוספים ולנו הצופים ליהנות מהתפתחות האומנות וגבולות היצירה. הרבה מציוריו המפורסמים עדין קשים לילדים ואפילו מפחידים ומשום כך בחרנו ציורים מפורסמים פחות אך ניתנים לעיכול.החברה שלנו מלאה במוסכמות פגשנו את הקוביזם ויחד אתו הבנו שיש הרבה דרכים לראות את המציאות. היום נשבור מוסכמות ממש פיזית. כטריגר לנושא אנחנו מציעים שלוש אפשרויות
לאחר מכן התלמידים יעבדו בקבוצות (אפשר גם ביחידים) ויערכו רשימה של כל המוסכמות שהם היו רוצים לשבור. אם יש לכם דרך להשיג בלטות או צלחות קרמיקה זו אפשרות מעולה ואם לא אפשר להביא פיסות בד או שמיניות בריסטול.
הילדים יבחרו מספר מוסכמות שהגיע הזמן לנפץ. יכתבו ויעטרו את הכיתוב ואז (המורה) תשבור אותם. כדאי בתוך מגבת. או שהתלמידים יקרעו.
חשוב ביותר להדביק את השברים או הקרעים (אפשר על קרטון ביצוע) וליצור תערוכה בכיתה של שבירת המוסכמות הכיתתית.
אברם גדל למציאות חברתית של עבודת אלילים כולם היו עובדי אלילים והוא הראשון שהכיר במציאות של אל אחד. גם בתפיסה הנוצרית והמוסלמית אברם הוא אבי המונותאיזם.
על התהליך שעבר אברם עד היותו המאמין הראשון, הנבחר – אברהם מנסים לתאר הדרשנים במדרשים רבים. אחד המפורסמים שבהם הוא המדרש שעוסק הניפוץ הצלמים ותוכחת המאמנים באל שהוא פסל.
את העיבוד כתבה רננית פרשני מתוך בקישור – אתר ספר האגדה.
מקורות המדרש – מדרש בראשית רבה, פרשה לח, דרשה יג | תנא דבי אליהו, ו | תנא דבי אליהו זוטא, כה
בתוכנית 'דן ומוזלי' ראינו את הקושי של ספינג' להודות ששברה את המראה. אנחנו יודעים שבין הדברים שדורשים הכי הרבה אומץ מילדים (וגם ממבוגרים) הם להודות בטעות, להשלים ולבקש סליחה ולפעמים אנחנו צריכים עזרה, תיווך כדי לעשות זאת.
הסיפור הגשר הוא סיפור עממי מוכר שעבר חידוש על ידי הסופר שלמה אבס.
הספר יצא במסגרת פרויקט ספריית פיג'מה וניתן להקריא אותו (נמצא לרוב בספרייה) או להראות בסרטון.