בשביל מה יש חברים? – חברים וחברות הם נושא מרכזי בחיי הילדים , ומשמעותי לאורך כל חייו של אדם.
בעזרת דמותו החביבה של פו הדוב וחבריו מאי הכוונות הטובות, נביט אל עולמם של חברים שמשתדלים מאוד,
אבל כדרכם של בעלי כוונות טובות, לא תמיד מצליחים לממש את הרצונות הטובים שלהם, ובכל זאת, החברות והלב הטוב מצליחים לעמוד במבחן החברות וגם במבחן הזמן – ולהפוך לאחת מקלסיקות ספרות הילדים המשעשעות, מכמירות הלב, העדינות והמתוחכמות של כל הזמנים.
בשבוע זה נתמקד בכמה גילויים של עולם החברים והחברות: נושא שוודאי נשוב והדן בו גם בהמשך.
להלן קיצור מבנה השבוע – פו הדוב: לגלות את החברים שלך, הקשר בין חלקיו השונים והצעות קצרות להתמקדות – פירוט הימים השונים – בהמשך.
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
אפיק | שיר | קריאה | סיפור | משנה | דמיון מודרך | שיחה ואסיף |
נושא | חברים / דודו ברק | לאיה יש יום הולדת , מתוך: פו הדוב – הספר המלא | המשך סיפור/ התמקדות באיורים | .."וקנה לך חבר" ]פרקי אבות[ משנה | הרפיה | שיתוף מחויות השבוע |
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר חברים / דודו ברק
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
•שירה משותפת
•התמקדות בחוויית השירה המשותפת, ולא בהסברים לגבי השיר.
•גיוון: כלים, תנועות, ריקוד
מפגש 2- מפגש קריאה: לאיה יש יום הולדת , מתוך: פו הדוב – הספר המלא
•התמקדות בחוויית הקריאה ובהנאה מהסיפור
•קריאה מגוונת – שימוש במנעדי קול, במקצב שונה לחלקים שונים וכד'.
•הזדמנות לתת לסיפור לחלחל לנפשם של הילדים, בלי שאלות מנחות, דיונים וכד'.
מפגש 3- המשך סיפור:
•אפשרות א' – המשך קריאה
•אפשרות ב' – התמקדות באיורים של הסיפור המקורי
מפגש 4- משנה: …"וקנה לך חבר" (פרקי אבות)
מפגש 5- דמיון מודרך: התמקדות בהרפיה, ברווחה, בדמיון האישי.
מפגש 6- שיחת אסיף: התמקדות בתוכן ובתהליך השבועי
•שיתוף החוויות מהשבוע
•שיתוף ברגעים חשובים ממפגשי השבוע
השיר עוסק בחברים השונים – כל חבר נותן את הטוב, כל אחד בדרכו השונה. ומכולם יחד מקבל האדם את הטוב.
מילים: דודו ברק, לחן: יוני רועה
"בדיוק ככה", אמר איה, תשיר, תשיר, שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע – תהנה לך"
"אני נהנה" אמר פו.
"יש כאלה שיכולים", אמר איה.
"למה מה העניין?"
"יש בכלל עניין?"
"אתה נראה כל כך עצוב, איה."
"עצוב? למה שאני אהיה עצוב? יש לי יום הולדת. היום הכי שמח בשנה."
(לאיה יש יום הולדת, פו הדוב – הספר המלא , א"א מילן, בתרגום אבירמה גולן, הוצאת מחברות לספרות)
רקע – פו הדב
למידע נוסף על הסופר – אתר דףדף
אדמיאל קוסמן – פו הדוב – הסיפור האמיתי
לתשומת הלב – הסיפור כתוב כאילו הסופר מספר זאת לבנו. כדאי לקרוא את הסיפור היטב לפני הקריאה בכיתה ולהתאים אותו לקבוצה שמאזינה לו ואינה עוקבת אחרי המילים הכתובות. בנוסף, יתכן ויהי צורך לקצר מעט את הסיפור – לשיקול המורה.
מוזמנים להתבונן באיורים מתוך הספר
האיורים המקוריים של הסיפור, אותם יצר א"ה שפרד, הפכו לא פחות מוכרים ואהובים מתוכנו המילולי. מומלץ להקדיש זמן גם לעיון באיורים החביבים, הפשוטים ומלאי התום והרוך.
רבים מהילדים מכירים את האיורים ואנימציה של וולט דיסני, שהפכה למזוהה מאוד עם פו וחבריו. כדאי להקדיש תשומת לב לאיורים המקוריים, לעדינותם ולאנושיות החומלת שנשקפת מהם. אין צורך במילים, די להביט.
אם יוותר זמן אפשר להביט באיורים נוספים: יער אשדון, פו וכריסטופר, פו התקוע בכניסה לביתו של הארנב כי אכל דבש, פו וחזרזיר , החברים יחד.
נשוחח עם התלמידים:
נכתוב את הביטוי "קנה לך חבר" ונספר שזהו ביטוי מהמשנה, הצעה של חכמים כיצד לנהוג.
נשאל – האם פו הדוב וחזרזיר קנו את איה לחבר?
נסתדר במעגל של זוגות. בכל זוג יגידו הילדים זה לזה משהו על חברות: "להיות חבר זה…", לאחר דקה תודיע המורה על שינוי הזוגות. למשל: כל מי שעומד/ת מימין מתקדמ/ת לזוג הבא. כל מי שעומד/ת משמאל הולכת לזוג שמאחור. וכד'.
בכל סבב חדש ימשיכו הילדים ויגידו "להיות חבר זה…"
ניתן לחזור על הרעיון יותר מפעם אחת – כי בכל פעם מגיע/ה חבר/ה חדש/ה…
באמצעות טכניקת הדמיון המודרך נזכה יחד בדקות של הרפיה, התכוונות, הקשבה לעצמנו, נינוחות וריחוף על כנפי הדמיון.
שלב ראשון – הרפיה: הרפיית הגוף, נשימות עמוקות ורגועות.
שימו לב כיצד אתם יושבים על הכיסא: איך הגב נוגע במשענת הכיסא. הרגישו את הנעליים נוגעות ברצפה במלואן, שימו לב לרגליים שבתוכן, שימו ידיים על הרגליים.
הקשיבו לנשימה שלכם: שאפו את האוויר לאט, ותנו לאוויר לצאת, לאט. שאפו את האוויר מהאף, כאילו אתם מריחים פרח, ונשפו אותו לאט, מהפה.
הרגישו את כל הגוף – מלמעלה למטה. הרגישו את המצח רפוי, את העיניים, הפה , הצוואר (וכך הלאה לאורך הגוף כולו)
שלב שני – אני וחבר/ה
נדמיין כי אנו יושבים בבית. בחוץ ענני גשם, ולמרות שעוד מוקדם אחרי הצהריים, השמיים חשוכים וקצת עצוב לנו, ואנחנו קצת משועממים. כעסו עלינו היום בבית הספר וזה לא היה יום מוצלח במיוחד. נרגיש את הלב שלנו, שקצת מכווץ. נאזין ונשמע מישהו מקיש בדלת. ניגש אל הדלת ונרגיש קצת התרגשות בלב – אולי היום שלנו עומד להשתנות סוף סוף? נפתח בהתרגשות את הדלת ונראה שם את החבר/ה הטוב/ה שלנו. נחוש את השמחה יוצאת מהלב ומתפשטת בגוף. נחייך ונגיד שלום. החבר/ה נכנס/ת אל הבית שלנו. נשב ביחד. למרות השמחה שבפגישה נרגיש שאין לנו כוח. היום הזה עייף אותנו. החבר/ה שלנו תספר לנו משהו מצחיק ואנו נתחיל לצחוק ונרגיש את הצחוק מלגלגל בגרון ויוצא החוצה, משחרר אותנו וגורם לנו להרגיש טוב. נתחיל לשחק ביחד ונרגיש שכל הדאגות עוזבות אותנו. שוב אנחנו במצב של צחוק ביחד. מי בכלל זוכר/ת שרק לפני רגע היה לנו קשה? נמשיך לשחק ולדבר. בכלל לא הרגשנו שהזמן עבר כל כך מהר ושהערב ירד. עוד רגע צריך להיפרד, וטוב לנו בלב. הגוף שלנו נינוח. נפרד לשלום מהחבר/ה. מחר ניפגש בבית הספר. נרגיש כי אנחנו מרחפים גבוה-גבוה – מסביבנו עננים וכוכבים זוהרים. הלילה נעלם ומופיעה שמש חמימה שזורחת מעל הראש שלנו ומחממת אותנו בעדינות. אנחנו בעצם לא לבד. קיבלנו כל כך הרבה טוב מהחבר/ה שלנו…