קריאת כיוון

זמן

"קח אותו לאט את הזמן
העולם עוד יחכה בחוץ
קח עוד שאיפה מן הזמן
שתי דקות לפני ההתפכחות …"
(עניין של זמן, אהוד מנור)

בשבוע זה נמשיך ונתמקד בפן המשפיע על חיינו בכל רגע – ממד הזמן. הזמן קוצב ומשפיע על חיינו – חילופי העונות, לוח השנה על חגיו ומועדיו, היממה, היום והלילה, השנים החולפות והדרכים השונות בהן אנו מודדים זמן או מתייחסים לזמן: "הזמן לא עובר…", "אין לי זמן", "חבל על הזמן", "הזמן רץ", ועוד.

• להלן קיצור מבנה השבוע, הקשר בין חלקיו השונים והצעות קצרות להתמקדות. פירוט זה עשוי לסייע לכן לתאם בין הימים וליצור המשכיות בתכנית השבועית.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר 'עניין של זמן'

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

• התמקדות בחוויית השירה המשותפת, ולא בהסברים לגבי השיר.
• גיוון: כלים, תנועות, ריקוד

מפגש 2- מפגש היכרות עם שעונים: היכרות שעונים ומדידות זמן

מפגש 3- אוסף שעונים: סיפורו של אוסף השעונים במוזיאון לאומנות האסלאם

מפגש 4- ידע יהודי- ישראלי:  זמן בלוח השנה העברי ובשפה העברית

מפגש 5- דמיון מודרך: מסע בזמן

מפגש 6- שיחת אסיף: התמקדות בתוכן ובתהליך השבועי
•שיתוף החוויות מהשבוע
•שיתוף ברגעים חשובים ממפגשי השבוע

מפגש ראשון

שיר השבוע

• שיר כפתיחה טקסית: שיר השבוע מהווה מסגרת טקסית לתכנים המשתנים של מפגש הבוקר. ישנה חשיבות לפן הטקסי של הבוקר, במיוחד בעולם של ילדים צעירים.
• חזרה והמשכיות: במידה ושיר השבוע אהוב ומתחבב על הילדים ניתן ואף רצוי להמשיך ולשיר אותו במהלך זמן ממושך יותר.
• גיוון: לאחר לימוד השיר ביום א', ניתן להוסיף תנועות, כלי נגינה שהכינו הילדים, שירה בקבוצות, ריקוד או תנועה. אפשר לנסות לשיר בשפת התווים . ניתן להוסיף תנועות של מיוחדות לכל אחד מהתווים וכד'.
• בלימוד השיר נתמקד בשירה משותפת של הילדים; המטרה אינה להעמיק בתכני השיר ובדרכי הביטוי הספרותיות כמקובל בחינוך הלשוני, אלא ליהנות מחוויית השירה המשותפת, המחלחלת לנפש ויוצרת התרוממות רוח – גם ללא מילים מתווכות.
• השיר עוסק בממד הסובייקטיבי של הזמן בחיי האדם – היכולת "לקחת את הזמן", להאט, להתאים את הזמן הנפשי לזמן החיצוני וכן את הממד האופטימי של הזמן – הזמן החולף מרפא, משכיח ומביא אתו תקווה .

עניין של זמן

מילים: אהוד מנור, לחן: רמי קלינשטיין

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

מפגש שני

היכרות עם שעונים

למורה – בחלק זה נכיר סוגים שונים של שעונים ומדידות זמן. המצאת השעון במאה ה 14-ושכלול ההמצאה במאות 15-16 שינו את האופן בו מתייחסים אנשים לזמן שלהם – הוא קצוב, מדוד ומדויק באופן שונה מזה שבו נהגו אנשים למדוד את הזמן לפני המצאת השעון. בתחילה
היו השעונים חפצים גדולים שהוצבו על מגדלים ובכיכרות הערים – איש לא העלה על דעתו להחזיק שעון בבית. עם הזמן הלכה ההמצאה והשתכללה: במאה ה 16- נוצרו שעוני בית ומאה שנים לערך מאוחר יותר כבר יכלו בני אדם לשאת איתם שעונים לכל מקום. כל אלה השפיעו על האופנים בהם בני אדם אוכלים ]ארוחת צהריים מוגשת באחת וחצי בדיוק! (ואפילו לאופן בו בני אדם נוהגים לישון, לפחות שבע שעות!). השעון משפיע על סדר יומנו, מנהגי האכילה והפנאי שלנו, משך הלימודים והעבודה ובעצם על כל תחומי החיים. קשה להאמין, שבעבר חיו אנשים לפי שינויי השמש, גרמי השמיים, קריאת התרנגול או אורך הנר המתקצר והולך.

הצעת הגשה:

• פתיחה – נצפה בחלק מסרטון משעשע המראה אדם עייף שלא רוצה לקום בבוקר ו-"נלחם" בשעונים המעוררים הרבים שלו.
• נצפה בסרטון Crazy Alarm Clock Animation – מתחילת הסרטון ועד דקה 3:09
• נשאל – איך אתם נוהגים להתעורר בבוקר? מי מעיר אתכם? 
• נמנה ביחד עם הילדים סוגים שונים של פעילויות מחיי היום-יום שדורשות מעקב של שעון. לדוגמה – מערכת השעות בביה"ס – שיעורים והפסקות, חוגים, פעילות ספורטיבית (משך הזמן שלה, הישגים נמדדים באמצעות מדידת מן בשעון),  זמן היקיצה וזמן השינה, מתן תרופות אם צריך, צפייה במשחקי ספורט בשידור חי (או הקלטה שלהם), השתתפות
  בפעילויות משפחתיות וחברתיות (מסיבת יום הולדת, השתתפות בשמחות וכד').
  נבקש מהילדים לציין פעילויות בהם הזמן עובר לאט ובהן הזמן עובר מהר.

💬נשאל:

• האם באמת הזמן עובר במהירויות שונות? איך יודעים כמה זמן עבר? 
• האם אתם נעזרים בשעון? איך אתם יודעים מה השעה? 
• האם זה בכלל חשוב לכם? מדוע? 

נתחפש לאדם הקדמון: נוציא מתוך סל פיאה מדובללת ונחבוש אותה, נתעטף באל-בד חום כמעין עור המכסה על הגוף  ונחזיק נבטו או חץ וקשת.

נעבור בין הילדים ונשאל בטון לחוץ: "האם הגיע העת לצוד ממוטות? האם מישהו יודע אם כבר הגיע הזמן? אני בדרך כלל יודעת מתי עלי לצוד אבל מה לעשות שהזמן עבר לי הפעם כל כך מהר! שיחקנו במערה שלנו את המשחק הידוע "חפש את הצבי" והזמן עבר ועכשיו אני לא יודעת – האם הגיע הזמן לצוד ממוטות….?"
נספר כי לאדם הקדמון ולמשפחתו לא היה שעון. למעשה, רוב האנושות לא נעזרה בשעון כדי לתכנן את סדר היום שלה. בוודאי לא בשעון עם מחוגים או בשעון אחר המורה שעה מדויקת (שעון אלקטרוני, שעונים בטלפון נייד וכד').

• נשאל – איך ידעו בני האדם מה השעה לפני המצאת השעון? האם יש לכם השערות?
• שעון שמש – נציג בפני הילדים שעון שמש: ניתן להביא שעון שמש, או להיעזר בתמונה. 
  להכנת שעון שמש- אתר ישלה. לתמונה של שעון שמש – בויקישיתוף. 
• התנסות בסביבה הקרובה – אם הזמן מאפשר זאת, מומלץ לצאת לחצר עם מקל ולנעוץ אותו באדמה במקום שטוח ולא מוצל, ולעקוב אחר הצל של המקל – זהו למעשה שעון שמש בסיסי אותו המציאו המצרים הקדמונים לפני כ 5000- שנה: הם הבינו שהשמש זורחת בכיוון מזרח, באמצע היום היא נמצאת באמצע השמיים ובערב היא שוקעת לכיוון מערב.
• יממה – מאוחר יותר חילקו המצרים והבבלים הקדמונים את היממה ל 12- 12 שעות יום ו-12 שעות לילה. אנחנו לא יודעים מדוע דווקא המספר 12 נבחר – אולי בגלל 12 מחזורי
  הירח (חודשים) או אולי מסיבות אחרות, אבל החלוקה הזו של היממה ל 24- חלקים (שעות) – מלווה אותנו עד היום.
• שעון חול – אבל מה עושים עם שעון שמש כאשר השמש שוקעת, או כשמדובר ביום מעונן או גשום? – כדי להתמודד עם הבעיות הללו המציאו בני אדם את שעון החול (מומלץ להביא שעון חול לכיתה) אם אני מחכה לדוגמה לביצה שתתבשל ותהיה קשה, אני יודע/ת שעלי לסובב את השעון שלי שלוש פעמים.
• תרגיל שעון חול: נביא לכיתה שעון חול קטן ונבקש מהילדים להתחלק למספר קבוצות. לכל קבוצה דף ועט.
  בזמן שהשעון נהפך על כל קבוצה למצוא כמה שיותר מילים הקשורות למילה "זמן"  (למשל – שעון, יממה, שנה, קצר, ארוך, אטי, מהיר, מחוגה, שעון מעורר, שען, עונות
  השנה, לוח השנה, גיל, יום הולדת ועוד). כאשר יאזל החול מהשעון תציג כל קבוצה את המילים שאספה. שעון החול כמובן שאינו מדויק מספיק, ואנשים ניסו לבנות שעונים מדויקים יותר: 
• נציג בפני הילדים נר ונספר, כי גם נר שימש כשעון: האם יש לילדים רעיון כיצד נר יכול לשמש כשעון?
• נספר כי באנגליה נוצרו נרות מיוחדים ועליהם סימונים במרחק שווה – הנר עוצב באופן כזה, שהמרחק בין הקווים היה מדוד לפי שעה – כאשר הנר נמס בין קו אחד לבא אחריו ידעו האנשים שעברה שעה.
•  אבי השעון – הויגנס – נציג בפני הילדים דיוקן של איש חבוש בפאה – כריסטיאן הויגנס. מה הקשר של האיש שבתמונה לשעונים? ובכן הויגנס היה מדען הולנדי שחי במאה ה-17- ועסק בתחומי מדע רבים (מתמטיקה, פיסיקה, אסטרונומיה, מכניקה). הויגנס היה איש תאב דעת שחקר נושאים רבים וגם את תנועת המטוטלת. בהמשך לכך בנה הויגנס שעון מטוטלת מדויק שאותו שכלל. הוא היה לאיש הראשון שהצליח בכך ולכן הוא מכונה "אבי השעון".
  שעוני המטוטלת הראשונים היו גדולים מאוד והם הוצבו במגדלים ובכיכרות הערים – בתקופתו של הויגנס כמעט איש לא העלה בדעתו להחזיק שעון בבית ובוודאי שלא לשאת
  שעון על הגוף. רק העשירים ביותר יכלו להרשות לעצמם שעון כיס.
• נתאר לעצמנו כפר נידח ובו פתאום מוצב בראש מגדל כיכר העיר שעון: לפתע אין צורך  בקריאת התרנגול כדי לקום, ולא קשה להזעיק את התושבים במקרה של אזעקה (שריפה,
  מלחמה, צורך חשוב להתכנס יחד). פתאום החיים אינם מתנהלים רק לפי השמש ושקיעתה אלא יש שעה בעולם: לפעמים חשוך בשש אחר הצהרים ולפעמים מואר אבל זו תמיד השעה שש!
• לבחירה- המשך תיאור התפתחות השעון – לפני קצת יותר מ 200- שנה החלו לייצר שעוני כיס זולים יותר. שעוני יד הם המצאה מאוחרת אף יותר – הם בני 150 שנה בערך – זה הרבה זמן, אבל אם נסתכל על שעוני החול המצרים נראה, ששעוני היד הם די צעירים.

לקריאה נוספת:

• YNET המצאת הזמן: מתי התחלנו להציץ בשעון?, כנרת יפרח, גלילאו צעיר
• מדוע יש 60 שניות, 60 דקות אך 24 שעות? באתר מכון דוידסון למדע. 
• בחיפוש אחר הזמן ההיסטורי יוסף מאלי, באתר מחשבות. 

חומרים דרושים:

• סל, פיאה, אל-בד חום, נבטו או חץ וקשת, שעון חול, נר, מקל, חומרי יצירה להכנת שעון חול, תמונת דיוקן של כריסטיאן הויגנס.

מפגש שלישי

סיפורו של אוסף השעונים במוזיאון לאומנות האסלאם

ביום זה נספר את סיפורו יוצא-הדופן של אוסף השעונים העתיקים הנמצא במוזיאון אומנות האסלאם שבירושלים. האוסף נתרם ע"י ורה ברייס סולומונס, שיסדה את המוזיאון. האוסף היה שייך לאביה סר דיוויד סולומונס. זהו אוסף מרהיב הנחשב לאחד מאוספי השעונים הייחודיים והעשירים בעולם. עד שלילה אחד, באביב של שנת 1983 פרץ מישהו לאולמות המוזיאון וגנב את האוסף.

• סיפור התעלומה בכיתה: סיפור האוסף הוא סיפור שנדמה כי הוא לקוח מסרט מתח דמיוני, אך הוא כולו אמת: יש בו ירושת ענק, מוזיאון צנוע וקטן, אוצרות אומנות מדהימים, גניבה מוצלחת, תעלומה אורכת שנים ופתרון מקרי ומדהים של התעלומה.
  אנו ממליצים להקדיש זמן לתיאור מותח ודרמטי של סיפור התעלומה, ולהתייעץ באשר לאופנים מתאימים לסיפור התעלומה, עם המנחה הפדגוגי/ת.

הצעת הגשה:

• פתיחה – נצפה בסרטון קצר בן דקה המציג את אוסף השעונים ואת התצוגה שבמוזיאון ארצות האסלאם. נקפיד שלא להקדים ולתאר מה אנו רואים והיכן הוא נמצא.
• נשאל את הילדים האם ראו את השעונים הללו והאם יש להם מושג היכן הם מוצגים. 
• נספר כי זהו אוסף שעונים עתיקים המוצג בירושלים, במוזיאון לאומנות האסלאם.
• מומלץ להביט ביתר תשומת-לב בחלק מהשעונים ובפרטיהם כפי שהם מופיעים באתר המוזיאון – תעלומת הזמן הגנוב – האוסף.
• נספר כי האוסף הביא למבקרים רבים במוזיאון. עד שיום אחד, לפני כ 30- שנה, הגיעו עובדי המוזיאון בבוקר למקום עבודתם ושם חיכתה להם הפתעה לא נעימה כלל –  השעונים נעלמו! 102 שעונים יקרים ומיוחדים פשוט נעלמו – מישהו שדד את המוזיאון!  המשטרה הוזעקה למקום ומיד הבינה כי יהיה קשה לעקוב אחר השודד – זו הייתה פריצה מושלמת –כזו שרואים בסרטים. המשטרה התקשתה להמשיך בחקירה. עיתונאים ניסו לפענח את התעלומה והובטחו פרסים יקרי ערך למי שייתן מידע על השעונים. גם המשטרה הבינלאומית התגייסה למשימה, אך השעונים לא נמצאו.
• נשאל – האם תוכלו לשער מי אחראי/ת להיעלמותם של השעונים? 
  23 שנה לא התקדמה החקירה והמשטרה המתינה לרגע בו השודד יטעה ויחשוף את עצמו. כך פתאום, ארעה לפתע התרחשות ששינתה את פני התעלומה: אנשים  מתעניינים בקניית שעונים עתיקים קיבלו פנייה מעורכת דין שהופיעה וניסתה למכור 40 שעונים יקרים של השען הצרפתי אברהם-לוּאי בֶּרגֶּה – אלו שעונים של שען גאון שהמציא חידושים והמצאות בתחום השעונים ובשוד נגנבו בעיקר שעונים שהוא יצר. המשטרה הבינה שיש כאן משהו חשוד. בהמשך התברר שאחד השעונים הוא שעון מהאוסף  השדוד. כך הגיעו השוטרים אל האישה והתברר שהיא הייתה נשואה לשודד, נעמן לידור. האישה לא ידעה דבר על השוד ועל השעונים. בעלה נפטר והשאיר לה צוואה – היא פתחה כספות ומקומות מסתור שונים שהוא השאיר בצוואתו והנה- אוסף מדהים של שעונים!
  כך נפתרה התעלומה – השודד לא נחשף בחייו והשעונים שבו למוזיאון. עכשיו הם מוצגים שם תחת אבטחה כבדה, דלתות ברזל כבדות ואמצעים רבים שמנסים להבטיח ששוב לא ינסה מישהו לשדוד את אוסף השעונים היפהפה.

מפגש רביעי

 משחק- זמן בלוח השנה העברי ובשפה העברית

הצעת הגשה:

• נחלק את הילדים ל 3-4- קבוצות. כל קבוצה בתורה מקבלת חידה או שאלה ועליה למצוא את התשובה. על כל תשובה נכונה מקבלת הקבוצה 2 נקודות. אם הקבוצה לא יודעת לענות – השאלה עוברת לקבוצה הראשונה שמכריזה כי היא יודעת את התשובה.
  על הקבוצות לנחש מהו המכנה המשותף לכל החידות – הקבוצה הראשונה שמגלה את
  התשובה זוכה ב 7- נקודות. 
• המכנה המשותף: מושגים הקשורים לזמן בלוח השנה העברי, ביהדות ובשפה העברית. 
  לשיקול המורה – עד כמה להתעכב על הרחבה של פתרונות החידות. מומלץ לשמור על רצף של חידון ועם זאת לשלב מספר תשובות מורחבות.

מפגש חמישי

דמיון מודרך- מסע בזמן

באמצעות טכניקת הדמיון המודרך נזכה יחד בדקות של הרפיה, התכוונות, הקשבה לעצמנו, נינוחות וריחוף על כנפי הדמיון.

• לבחירה – נשלב מוזיקת שעונים ברקע או בהתחלת ובתום הפעילות. לדוגמה מוזיקת שעונים

שלב ראשון – הרפיה: הרפיית הגוף, נשימות עמוקות ורגועות. שימו לב כיצד אתם יושבים על הכיסא: איך הגב נוגע במשענת הכיסא. הרגישו את הנעליים נוגעות ברצפה במלואן, שימו לב לרגליים שבתוכן, שימו ידיים על הרגליים.

• הקשיבו לנשימה שלכם: שאפו את האוויר לאט, ותנו לאוויר לצאת, לאט. שאפו את האוויר
  מהאף, כאילו אתם מריחים פרח, ונשפו אותו לאט, מהפה.
• הרגישו את כל הגוף – מלמעלה למטה. הרגישו את המצח רפוי, את העיניים, הפה , הצוואר (וכך הלאה לאורך הגוף כולו).

שלב שני – אנו יושבים לנו נינוחים על כורסה, נעים לנו ואנו עוצמים עיניים, נושמים עמוק
ושומעים את הקצב הקבוע של השעון התלוי על הקיר – תיק תק, תיק תק, תיק תק.

הנה הגיעה השעה אחת בצהריים ומהשעון יוצאת קוקייה קטנה ומצייצת ציוץ אחד. אבל במקום לחזור לתוך השעון ולחכות בסבלנות לשעה שתיים, היא מתעופפת מתוך השעון ונוחתת לנו כל הכתף. הקוקייה לוחשת שהגיע הזמן לצאת למסע בזמן. באותו רגע ממש מתנתק שעון הקוקייה מהקיר ויוצא אל מחוץ לבית, ואנו, יחד עם הקוקייה, יוצאים בעקבותיו. השעון גדל עד שהוא נהיה בגודל אדם והקוקייה מזמינה אותנו להיכנס פנימה, לתוך השעון, ולצאת למסע בזמן. מסע בזמן?! מי שמע על מסע בזמן?! אנחנו נכנסים בדלת השעון פנימה, ומוצאים מקום ישיבה בין כל גלגלי השיניים, הגלגלים, הקפיצים והברגים שממלאים את פנים השעון. השעון ממריא ואנחנו יוצאים לדרך! עלינו לשמיים וכמעט ולא הספקנו ליהנות מהרוח מהשמיים ומהעננים והנה כבר נחתנו ליד נהר גדול וכחול, עצי דקל ומסביב הרבה חול צהוב. ואיזה חום! דלת השעון נפתחת ומולנו מופיע איש חבוש פאה שחורה ולובש חצאית קצרה ולבנה. נדמה לי שהוא מאופר וזה נראה קצת משונה.

לאיפה הגענו? לעדליידע של פורים? האיש מברך אותנו לשלום והקוקייה לוחשת לי שהגענו למצרים, לתקופה של הפרעונים. מסתבר שהאיש שפוגש אותנו מתעניין מאוד במכונת הזמן שלנו כי הוא בעצמו מומחה לזמן. כן, יש דבר כזה – הוא מומחה להתקנת שעוני שמש. אני מחפש/ת שעון על היד שלו או איזה טלפון נייד שיראה את השעה, אבל השעון של מומחה הזמן הוא אחר לגמרי – הוא מורכב מלוח גדול ועליו מוט גדול שמטיל צל. כך יודעים המצרים את השעה.

אני שואל/ת את האיש מה קורה בזמן גשם והוא קצת מתפלא – כי גשם כמעט ולא יורד אצלו בעיר. אבל הוא נאנח ואומר שבאמת בזמן שהשמש מכוסה בעננים הוא בבעיה, כי אנשים 
רוצים לדעת את השעה ולכן מעניין אותו להכיר את מכונת הזמן שלנו. הקוקייה מנסה להסביר על המנגנון של שעון הקוקייה ואנחנו משאירים לו שעון יד קטן למזכרת; בתקווה שאולי נצליח לעזור כך בימים שהשמיים מעוננים… הקוקייה מאיצה בנו כי אנחנו דחוקים בזמן וכבר צריך להמשיך במסע, אבל אנחנו לא מתרשמים במיוחד ומציעים לה להירגע, לנשום עמוק, להרפות ולקחת את הזמן.

אנחנו ממריאים שוב וקצת נחים ושואפים אוויר. לקראת נחיתה קשה לראות משהו – הכול מסביב מעונן, אפור וגשום. זו בטח לא מצרים… את פנינו מקבלת אישה שנראית לא כל כך עתיקה, והיא מובילה אותנו למבנה עשוי לבנים אדומות, שנמצא ליד נהר גדול. הגשם לא מפסיק לרדת והאישה מגוננת עלינו בעזרת מטריה שחורה וגדולה. היא אומרת לנו "ברוכים הבאים לגריניץ' ". אני כנראה נראי/ת קצת מופתעת ולכן האישה מסבירה שהגענו למצפה כוכבים  מקום
ששמו גריניץ', קרוב ללונדון שבאנגליה. "כאן עובר קו גריניץ' " אומרת האישה ומספרת שכאן נקבע גם שעון גריניץ' שהוא השעון הקובע את הזמן בכל העולם. זה לא שבכל העולם השעה עכשיו היא אותה השעה, אבל כל השעוני מכוונים לפי שעון גריניץ': ישראל למשל היא השעה לפי גריניץ' ועוד שעתיים. אנחנו מסתכלים על השעונים שמבנה, שותים תה ואוכלים כמה עוגיות. בחוץ נשמע רעש – זו מכונת הזמן שלנו שמודיעה שהגיע הזמן לצאת שוב לדרך. לאחר ההמראה אנחנו נרדמים: הגוף רפוי, הנשימות עמוקות. רק ציוץ הקוקייה מעיר אותנו: הגענו הביתה. בול בזמן. זה הזמן לפקוח את העיניים, להתמתח ולהחזיר את שעון הקוקייה לקיר.

מפגש שישי

העשרה

כמה אפשרויות לבחירתכם:

• מדע – מהו שעון ביולוגי, אתר מכון דוידסון למדע. שעון ביולוגי באתר ynet
• אומנות-  הציור "התמדתו של הזיכרון", סלבאדור דאלי – הסבר באתר  AMAZE, ובאתר אאוריקה.
• יצירה – הכנת שעון חול באתר ישלה. 
  ידע עולם – סיפורים של שעונים מפורסמים בארץ ובעולם, באתר מסע אחר.