בשבוע זה נקרא את הפרק החמישי בספר ובו מתמודד מומינטרול עם אורח המקשה עליו, נפגוש את הכלב אוי המתגעגע אל אחיו הזאבים ונחווה את סופת החורף האחרונה של החורף לפני בוא האביב..
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
אפיק | שיר | קריאה | מידה טובה | קריאה | טבע: בעלי חיים | צפייה |
נושא | האורח | פרק חמישי עד עמ' 101 | הכנסת אורחים | פרק חמישי מעמ' 102 | מדפחת הכלביים | מומינים- הסדרה |
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "האורח" שכתבה נעמי שמר ונעסוק בחווית האירוח.
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא את חציו הראשון של הפרק (מפאת ארכו) ונשחק משחק שיתוף בהשראת המומינים היושבים ומשוחחים סביב האח.
מפגש 3- מפגש ערך: נעסוק בהכנסת האורחים כערך רלוונטי לחיי הילדים ובביטוי "סבר פניים יפות" ונקרא את המדרש על שמאי והלל "מי כאן הלל".
מפגש 4- מפגש קריאה: נמשיך לקרוא את פרק 5 עד סופו.
מפגש 5- מפגש טבע: משפחת הכלביים- משפחות ותחושת שייכות
מפגש 6- מפגש צפייה: נצפה בפרק מסדרת הטלויזיה "המומינים".
לאורך כל הסיפור מתארחים אורחים בביתו של מומינטרול ומשפחתו הישנה. חלקם מתקבלים במאור פנים וחלקם מעוררים בטרול חוסר נוחות.
בחרנו להביא את שיר האורח, המביא את קול המארחים השמחים על כל אורח המגיע לביתם ומציעים לו מכל המעט שבידם, ובסופו של הביקור, נשארים עם תחושת הביתיות ואולי אף עם געגוע..
מילים ולחן: נעמי שמר
הפרק החמישי בסיפור הוא פרק ארוך ולכן במהלך השבוע נקדיש שני מפגשים לקריאתו.
במפגש זה נקרא מתחילת הפרק ועד עמוד 101 (".. לכן אני הולך לשם").
עיקר חלק זה הוא המפגש עם דמותו של ההמיולין ועם הכלב אוי.
נראה שעיקר המפגש יוקדש לקריאת הסיפור, אך אם נשאר זמן…
נחזור לבית המומינים ולמפגש סביב האח, האורחים יושבים סביב האח ו"הם אהבו לשבת ולספר איך היה פעם.. הם סיפרו זה לזה איך רהטו את בתיהם ומי הם קרוביהם ומי ידידהם…".
נשב בשני מעגלים, מעגל פנימי ומעגל חיצוני כאשר פני התלמידים זה לזה ונשחק ב"קרוסלה"- המורה יציע נושא לשיחה ועל התלמידים במעגל הפנימי לספר על פי ההוראה סיפור מחייהם זה ליושבים במעגל החיצוני (- למשל: איך נראה החדר שלי, מי הם בני המשפחה שלי, מה אני אוהב לעשות אחרי הצהריים וכו") לאחר 2 דקות המספרים מתחלפים, ולאחר 2 דקות נוספות המעגל הפנימי נע מושב אחד ימינה ונושא חדש מוצע לשיחה..
בפרק זה מגיע לבית המומינים ההמיולין. יצור שכוונותיו טובות, מלא שמחה ומרץ אך החבורה אינה מחבבת אותו. בלית ברירה, מזמין מומין את המיולין להצטרף לחבורה אך נוכחותו נעימה רק לאחת מבני החבורה- מאי הקטנה.
במפגש זה נלמד עם הילדים אגדת חז"ל בעלת קווי דמיון ושוני לאירוע. מצד אחד- קבלת הפנים של הלל הזקן בסבר פנים יפות פעם אחר פעם את אותו אחד שמנסה להרגיז אותו, ומצד שני ההמיולין לא מגיע לעמק המומינים בכוונה להכעיס או להרגיז- שני הסיפורים הלכאורה שונים מאוד זה מזה מאפשרים שיח פורה על קבלת פנים ואורחים..
האם גם כשפחות נח לנו אנחנו מחוייבים בקבלת האורחים בסבר פנים יפות?
איך עושים זאת??
יותם מחכה מאוד ליום שני. ביום שני בארבע וחצי רועי אמור להגיע אליו ולשחק במשחק החדש שקנו לו! משחק לשני שחקנים. חדש! והנה.. בשעה ארבע בדיוק נשמעת דפיקה על הדלת וגיא מגיע ורוצה לשחק עם יותם.
כעת נספר את האגדה על הלל הזקן:
🔗מי כאן הלל/ מתוך אתר האגדה לילדים
אפשרות נוספת:
חלק מהתלמידים לומדים בשנה זו את סיפורי האבות ובהם, את סיפורו של אברהם מכניס האורחים (- מקבל את פני המלאכים הבאים לבשר לו על הולדת יצחק..) , אפשר כמובן במקום סיפורו של הלל הזקן לשוב ולעסוק בסיפור זה ולהשוות את הכנסת האורחים של אברהם לדילמה של יותם, ולבואו של ההמיולין.
עיקר מפגש זה יוקדש לקריאת חלקו השני של הפרק החמישי.
בחלק זה מתוארת סופת השלגים המעידה על סוף החורף, תושייתו של ההמיולין והמפגש של אוי עם "אחיו" הזאבים.
ואם נשאר זמן…
האם מישהו פעם התגעגע?? (- מי לא???)
איך מרגיש געגוע?
לאורך כל הפרק אנו מלווים את הכלב אוי במה שנדמה לו כגעגוע אל אחיו החזקים והגדולים- הזאבים. בסיום הפרק אוי נפגש עם הזאבים, ומבין כי טעה וכי "כמה חבל. יכלתי לישון מדי לילה במקום לשבת כאן בשלג ולהתגעגע כמו משוגע.."..
תחושת השייכות למשהו גדול יותר, למשפחה רחבה, נמצאת ברקע סיפורו של אוי.
(עוד על תערוכת "משפחת האדם" אפשר לקרוא כאן)
▶️לצפייה בצילומים מתוך התערוכה
מפגש זה יוקדש לצפייה בפרק "אורחים בחורף" מתוך סדרת המומינים שנעשתה על פי הספר שלנו.