קריאת כיוון

בספר קלאסי זה נקרא את סיפורן של לי ואורה, צמד ילדות שנשלחות לקייטנה ומגלות זו את זו ואת הקשר המשפחתי בינהן. השתיים זוממות מזימה שמטרתה: להחזיר את הוריהן זו לזה.

על אמיל קסטנר, מחבר הספר תוכלו לקרוא  כאן או לצפות:  קריאה ראשונה ,  שרגא ביש גדא

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "חברים" שכתב דודו ברק ונכיר תודה לחברים.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא את הפרק הראשון בספר ונעסוק בתחושות של "להיות ילד חדש" .

מפגש 3- מפגש דמיון ושוני: בעקבות הדמיון והשוני בין הבנות נדבר על דמיון ושוני פנימייים וחיצוניים

מפגש 4- מפגש קריאה: נקרא את הפרק שני בספר

מפגש 5- מפגש אמנות: נכיר את אמנות הצילום והתעתוע שבאמנות זו.

מפגש 6- מפגש קריאה: נקרא את הפרק השלישי בספר.

מפגש ראשון

שיר השבוע

חברים

מילים: דודו ברק לחן: יוני רועה

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• שימוש בכלי נגינה
• יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים
• מעגל חברים: כל אחד מהתלמידים יחשוב על חבר, ובמעגל יודה כל אחד לחברו על מה שנתן לו (- עזרה, צחוק, משחק..)

מפגש שני

קריאה- פרק ראשון

בפרק הראשון נתוודע לקייטנת רמות ים ולשתי גיבורות הסיפור- לי ואורה. אווירת הקייטנה השמחה, הגעת ה"חדשות"  והתדהמה במפגש עם ילדה שנראית בדיוק כמוך…

הצעת הגשה:

"להיות חדש"

כל אחד מאיתנו חווה רגע של חידוש, כניסה למסגרת חדשה, חוג חדש, כיתה חדשה.

במפגש היום נתעכב על חוויה זו.

נחזיר את התלמידים ליום הראשון ללימודים. הגיע הבוקר, כולם בבית מתרגשים. יש מי שהכין את בגדי בית הספר כבר מאתמול בערב ויש מי שצריך עכשיו לחפש את החולצה עם הסמל.. אחרי תקופה ארוכה של חופש מורגש בבית לחץ של יום חדש..

מתארגנים בזריזות.

אוכלים משהו.

ויוצאים לדרך.

יש מי שעולה לאוטובוס הצהוב שיביא אותו לבית הספר, יש מי שנכנס לאוטו של ההורים ויש מי שרוכב על האופניים.

נפרדים מההורים.

ונכנסים בשער בית הספר.

עומדים בפתח הכיתה

ו….

• נחלק לתלמידים פלסטלינה בשני צבעים. בצבע אחד נבקש מהם לייצג את הכיתה (- האם יש בה תלמידים? האם הגענו ראשונים? ובצבע אחר נייצג אותנו, "החדשים" (- חשוב להבהיר כי גם מי שעלה לכיתה ב', הגיע לשנה זו "חדש" אחרי חופשת הקיץ..)
• איפה הותיקים עומדים? איפה החדשים עומדים? האם הותיקים עומדים בקבוצה? איך עומדים החדשים? האם החדשים מתקבצים זה עם זה או אולי עומדים נבוכים בכניסה?

לדוגמא:

• נתקדם עם השנה לחודש שבט..

איך נראית הכיתה? האם עדיין יש "ותיקים" ו"חדשים"? נזמין את התלמידים לערבב את הפלסטלינה לצבע אחד ולסמל את מראה הכיתה היום..

איך הגענו מבדידות והפרדה בתחילת השנה לכיתה אחת?

• נקריא שוב את הפיסקה האחרונה של הפרק הראשון (מ"הירח מביט..ועד סוף הפרק) ועם תחושת השותפות והחברות המתהווה נסיים את המפגש.

חומרים דרושים:

• פלסטלינה בשני צבעים שונים.

מפגש שלישי

דומות אבל שונות

לי ואורה פוגשות זו את זו ונדהמות.. הן נראות בדיוק אותו דבר!

אך.. האם המראה חיצוני הזהה מלמד על אופי זהה? כבר בשלב מוקדם של הסיפור אנחנו מבינים כי על אף הדמיון המוחלט אופיין של השתיים שונה לחלוטין וזו הזדמנות לבדוק את השפעת המראה החיצוני על ייחוס תכונות אופי.

הצעת הגשה:

• הציגו בפני התלמידים קופסאות ואריזות שונות. (-חדשות, ישנות, מעטפות מקושטות ופשוטות, קופסא מפוארת, ארגז קרטון)  בתוך הקופסאות והמעטפות יהיו חפצים שלאו דווקא יהיו מתואמים עם אריזתם (-תכשיט בקופסת גפרורים, מכתב מרגש בעטיפה פשוטה, גזירי נייר בקופסא מקושטת וכו'), ובין הקופסאות תהיינה שתי קופסאות זהות במכילות תוכן שונה..
•  הציעו לתלמידים לנחש מה יש בתוך הקופסא. אפשר לעשות "מכירה פומבית" על שתיים מהקופסאות  (-קופסא מקושטת עם גזרי נייר מול קופסת גפרורים עם תכשיט..)
• כעת הציגו בפני התלמידים את תוכן הקופסאות ושאלו על פי מה ניחשו את תוכן הקופסא? האם המראה החיצוני של הקופסא לימד על תוכנה? האם המראה החיצוני של האדם מלמד על תוכנו?

• נתייחס למשנה ממסכת אבות (-פרק ד' משנה כ'): "רבי אומר: אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש מלא ישן וישן שאפילו חדש אין בו".- המראה החיצוני של האדם אינו מלמד על תוכנו, תכונותיו ואיכויותיו.
• ומה עם שתי "קופסאות" זהות, האם הן בהכרח מלמדות על תוכן זהה? או במילים אחרות, האם בני אדם דומים מאוד (-או בנות דומות מאוד..) מחוייב שיהיו זהים גם בתכונותיהן ואופיין?? (-אפשר להמחיש על ידי שתי הקופסאות הזהות..).

הציגו בפני התלמידים את תמונת המחזור של כיתה ב2:

💬נשאל:

• מה מיוחד בתמונה זו?
• האם הייתם רוצים ללמוד בכיתה כזו? למה?
• האם ישנם יתרונות בעולם בו כולם נראים אותו דבר?? (- לא שופטים אף אחד על מראה חיצוני…)
• ומה החסרונות?

שימו לב, יש להדגיש כי היחידה אינה עוסקת בתאומים זהים, אלא בעולם בו כולם נראים אותו הדבר…

חומרים דרושים:

• קופסאות בגדלים שונים עם תכולה בהתאם להוראות למעלה

מפגש רביעי

מפגש קריאה- פרק שני

מפגש חמישי

האמת והצילום

לי ואורה הולכות לצלם. היום, שלכל אחד כמעט יש מצלמה צמודה והתיעוד הוא מעשה כמעט יום-יומי, נעצור רגע ונבחן האם יש דברים שניתן לראות רק בצילום?

הצעת הגשה:

נתחיל בחידה:

כאשר הסוס דוהר, האם הוא מרים את ארבעת רגליו באוויר או שתמיד שתי רגליים על הקרקע?    

(על מנת להיכנס לאווירה אפשר לצפות ב▶️ סרטון משניה 0:18 ועד 1:40)

מסתבר, שעד לפני כ-120 שנה, לא ידעו לענות על שאלה זו, מפני שהעין האנושית לא מסוגלת לתפוס את מהירות תנועת הרגליים.

נסיון לתפוס את התנועה בציור, נעשה בעבר על ידי ג'אקומו בלה בציור.

נתבונן בציור:

🔗דינאמיזם של כלבלב ברצועה

ציור זה נותן רק תחושה של תנועה ולא מתעד את התנועה עצמה..

ואז הגיעה ההמצאה שהכריעה בסוגיה. המצלמה.

ממציא בשם אדוארד מייברידג', פתר את התעלומה.

הוא התערב עם חבר שלו וטען כי הסוס מרים את ארבע רגליו באויר כשהוא דוהר.

הוא המציא מצלמה מתוחכמת ש"הקפיאה" תנועות עד כדי אלפית שניה. וכך נראו התמונות:

התבוננו בתמונה: 🔗Animal Locomotion

הסוגיה הוכרעה!

הסוס מרים את ארבע רגליו באויר! מייברידג' זכה בהתערבות..

האם יש עוד דברים שניתן לראות אך ורק באמצעות מצלמה?

לדוג: צילום רנטגן

אפשר לצפות גם בסרטון:

▶️ סרטון חול דרך מיקרוסקופ

ומכאן, שלמצלמה, תפקידים רבים יעלים ומועילים. היא נועדה לתיעוד, למחקר וליצירת אומנות.

📝נעשה גם אנחנו את הניסוי של מייברידג' ונבחן את התנועה בעין ה"מצלמה".

• נחלק לתלמידים את הנספח ונזמין אותם לצבוע את האיש באותו אופן בכל אחת מהציורים, ולאחר מכן לגזור את הכרטיסיות על הקו המסומן.
• לאחר מכן נהדק את כל הכרטיסיות לספרון, ונבדוק מה קורה כשמזיזים את הדפים במהירות…

חומרים דרושים:

• נספח להדפסה

מפגש שישי

קריאה- פרק שלישי

בפרק זה הקשר בין לי ואורה מתחזק ונראה שהן מתכננות משהו.

נושא הגירושין עולה בפרק זה באופן מאוד חזק עם הודעתם של הוריה של שטפי על גירושיהם במכתב. אם בכיתתכם ילדים להורים גרושים- היו רגישים אליהם ואל תגובותיהם…

הצעת הגשה:

המכתבים לבנות הקיטנה מעוררים אצל הילדות רגשות רבים.

למפגש זה נזמין אתכם להביא מראש מעטפות עם שמות הילדים וכתובתם.

במפגש זה נזמין את הילדים לכתוב בעצמם מכתב להוריהם. את המכתב (-כתוב או מצוייר..) יכתבו הילדים בעצמם, והם יבחרו גם את תוכנו.

כל אחד יכניס את המכתב שלו למעטפה ואת המכתבים נשלח בדואר להורים.

חומרים דרושים:

• מעטפות
• בולי דואר
• נייר מכתבים (לא הכרחי)