גאולה כהן
רבות הדרכים-דמויות היסטוריות
שבוע:
3
קריאת כיוון
מפגש זה יעסוק בדמותה ופעילותה של גאולה כהן.
נכיר את ההיסטוריה של גאולה כהן ומעשיה הרבים לאורך השנים.
נקרא מקורות ישנים וחדשים בנושא מנהיגות נשים
נשוחח על מנהיגות נשית- איך היא באה לידי ביטוי ואיזה מקום אנו רוצים שיהיה לנשים בחברה.
נבחן שאלות אלו בנוגע לחיינו שלנו.
אודותיה:
גאולה כהן
סרטון:
ציוני דרך בחייה:
1925: נולדה בתל אביב, ליוסף ומרים כהן.
1943: הצטרפה לארגון "לוחמי חירות ישראל" (לח"י) שם הייתה אחראית להשמיע את קולו של הלח"י בציבור, באמצעות הרדיו. היא הייתה קולו של הארגון ששידר בתחנת הרדיו המחתרתית: "קול ציון המשתחררת".
1945: עזבה את בית הוריה וירדה למחתרת בשל היותה נרדפת על ידי הבריטים.
1946: נעצרה על ידי הבריטים, נדונה למאסר תשע שנים ונכלאה בבית הסוהר
לנשים בבית לחם.
1947: ברחה, בלבוש ערבייה, מבית הסוהר שבמגרש הרוסים בירושלים.
1960: ראה אור ספרה הראשון, "סיפורה של לוחמת".
1969: ערכה מסע בארה"ב מחוף אל חוף במאבק גלוי למען עליית יהודי ברית המועצות.
1970: הצטרפה לתנועת החירות.
1972: ייסדה את "המדרשה הלאומית ע"ש אריה בן אליעזר".
1973: נבחרה לכנסת ברשימת הליכוד.
1978: פרשה מן הליכוד בשל מאבקה נגד מדיניות קמפ-דיוויד של מנחם בגין,
והייתה בין מייסדי תנועת התחיה.
1980: נחקק ביזמתה "חוק יסוד ירושלים", הקובע כי "ירושלים השלמה
והמאוחדת היא בירת ישראל".
1981: ירדה להתגורר בימית והצטרפה לנאבקים נגד הנסיגה מסיני.
1987: ייסדה עם חברת הכנסת עדנה סולודר את "שדולת הח"כים למען יונתן פולארד".
1990: מונתה לסגנית שר במשרד המדע ופעלה למען קליטת מדענים.
1990: יצאה לאתיופיה לבדוק את מצבם של היהודים שם ותרמה תרומה חשובה
להעלאתם לארץ ב"מבצע שלמה".
1994: עברה להתגורר חלקית בקרית ארבע.
1998: יזמה והקימה בירושלים את "בית מורשת המשורר אורי צבי גרינברג" שהיא מנהלת
בהתנדבות עד היום.
בשנת תשס"ג (2003) הוענק לגאולה כהן פרס ישראל למפעל חיים. וכך כתבו השופטים בוועדה שבחרה להעניק לה את פרס ישראל:
תולדות חייה של הגב' גאולה כהן חופפים את תולדות המאבק לשחרור ארץ ישראל מעול הכיבוש הבריטי ולהקמת מדינת ישראל ואת תולדות המאבק על עצמאותה ועל זהותה של המדינה. […]
מפעל חייה של גאולה כהן – כלוחמת בלח"י, כסופרת, כעיתונאית, כחברת כנסת, כיוזמת וכמובילה של מפעלים תרבותיים וחינוכיים וכפעילה במאבקים למען קליטת עלייה מברית המועצות ומאתיופיה – הוא התגייסות מוחלטת ונדירה לשירות העם והמדינה. דמותה הייחודית, דבקותה בעקרונותיה ונכונותה לשלם על כך מחיר הם מקור השראה לציבור רחב ומקור להערכה גם של מי שחולקים על עמדותיה ועל דרכה.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את הגב' גאולה כהן ראויה לקבל את פרס ישראל לשנת התשס"ג בתחום של מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
נשים מנהיגות
מקורות לדוגמה:
1:מתוך ראיון שנערך עם גאולה כהן, בשנת 2013, באתר: nrg
"אני מאוד מאמינה במנהיגות של אישה, ולא כי אני פמיניסטית, מעולם לא הייתי. אבל אני חושבת שבמשך ההיסטוריה, נשים ברגעי מבחן לקחו כיוון נכון ובצמתים מסובכים ידעו להחליט ולחתוך. גבר בוהה, נלחץ, מהסס, ואילו אישה מנהיגה מתרשמת ומחליטה. היא רחמנית כשצריך ואכזרית כשצריך. לא תמיד היא צודקת, אבל יש בה כוח הכרעה. גבר מנהיג מלחמות, אישה מנהיגה פוליטית. לא במקרה אלוהים אמר לאברהם באופן דרסטי כזה, "כל אשר תאמר לך שרה- שמע בקולה". כי גם אלוהים בחר בשרה למנהיגה האמתית מאחורי בעלה".
מתוך ראיון שהתפרסם באתר news1
"האישה היא ייצור פוליטי מטבע ברייתה: בכל צומת היסטורית בחיי העם שלנו, בו נדרשה הכרעה שדרשה אומץ, דיפלומטיה, כישרון המעשה, חפש ותמצא את האישה"
2:
מדרש ילקוט שמעוני, שופטים, רמז מב
"וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת" (שופטים ד, ד) –
מָה טִיבָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה שֶׁנִּתְנַבֵּאת עַל יִשְׂרָאֵל וְשָׁפְטָה אוֹתָם, וַהֲלֹא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר עוֹמֵד?
תְּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: מֵעִיד אֲנִי עָלַי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ:
בֵּין גּוֹי וּבֵין יִשְׂרָאֵל, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה, בֵּין עֶבֶד וּבֵין שִׁפְחָה –
הַכֹּל לְפִי מַעֲשָׂיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו.
אָמְרוּ: בַּעְלָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה עַם הָאָרֶץ הָיָה.
אָמְרָה לוֹ :בֹּא וְאֶעֱשֶׂה לְךָ פְּתִילוֹת וְלֵךְ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבְּשִׁילֹה,
וְיִהְיֶה חֶלְקְךָ בֵּין הַכְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶם וְתָבוֹא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא –
וְהִיא מִתְכַּוֶּנֶת וְעוֹשָׂה פְּתִילוֹת עָבוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אוֹרָן מְרֻבֶּה, וְהוּא מוֹלִיךְ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ.
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, אָמַר לָהּ:
דְּבוֹרָה, אַתְּ נִתְכַּוַּנְתְּ לְהַרְבּוֹת אוֹרִי, אַף אֲנִי אַרְבֶּה אוֹרֵךְ כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים.
3:
חנה קהת, סדר נשים, ארץ אחרת , 11: 60-65, תשס"ב 2002
האם ייתכן שמנהיגות של נשים נושאת בחובה בשורה של שינוי לטובה? האם היא שונה ממנהיגותם של גברים? מי מאיתנו לא שמע על כך ש"כאשה הופכת למנהיגה היא יותר גרועה מהגבר, היא 'כלבתא', שתלטנית וגברית"? מושגי המנהיגות הוגדרו בעבר במונחים גבריים, וכשנשים הפציעו אל העולם כמנהיגות בזכות עצמן הן נשפטו תמיד על-פי אמות-מידה גבריות. בן-גוריון אמר על גולדה מאיר שהיא "הגבר היחיד בממשלה", על מרגרט תאצ'ר אמרו כי בנוכחותה שוכחים שהיא אשה. ראש ממשלת אנגליה לשעבר, שזכתה לתואר "אשת הברזל", לא נראתה בעיני רבים כשייכת לזן הנשי, וגם נשים אחרות הבולטות בנוף הציבורי נמדדות על-פי מידת גבריותן… האם ישנה מידה של "גבריות" החופפת את תכונת המנהיגות, ורק אשה שניחנה בה מגיעה להישגים? או שמא קיימת מנהיגות נשית שונה? מה קורה כשאשה מגיעה לשם? האם דפוסי הנהגתה שונים? איך מתייחסים אליה? האם נכונה טענת הפמיניזם שזו ההנהגה של המילניום הנוכחי, המילניום של הנשים? …ככל שהחברה היא יותר דמוקרטית, יותר פלורליסטית ויותר ביקורתית, יותר מתאים לה המודל המנהיגותי הדמוקרטי, המזדהה, המשתף, האינטראקטיבי. ונהפוך הוא, ככל שהחברה יותר שמרנית, יותר הולם אותה המודל של מנהיגות סמכותית, רציונלית, משימתית והייררכית. לפיכך, ככל שהקבוצה היא יותר שמרנית, היא תיטה יותר לדחות את מנהיגות האשה, אשר מציבה בפניה אתגר הנוגד את תרבותה.
בעבר המנהיג היה סמכותי ונוקשה…..רוח הזמן מציבה כיום את האינדיבידואל, את ההגשמה העצמית ואת ההזדהות האישית כערכים מועדפים, כמו גם את השוויון הדמוקרטי ואת הביקורת התרבותית, שמטבעה מערערת את המבנה המסורתי-ההייררכי ואת מבנה התרבות של שיח, שותפות ודיאלוג. הדבר חוזר ומאשש את הטענה, שהעידן שלנו דורש יותר מנהיגות "נשית" ממנהיגות "גברית".
4:
"אם לא נמצא את נקודות השיתוף, לא נהיה פה" / ראיון עם מלכה פיוטרקובסקי / חגית ברטוב ורבקה רוזנר, מתוך אתר: "נאמני תורה ועבודה"
נשים חייבות להיות חלק מהעולם ההלכתי; יש להן כבר את הכלים ואת האפשרות. הקב"ה זימן שאלפיים שנה גברים יהיו אלו שיפסקו, ועכשיו, לא במקרה, הוא נתן את האפשרות שנשים יהפכו לשותפות בשיח ההלכתי; בטח שבנושאים שבהן הן מבינות יותר מגברים, כמו לידה, גידול ילדים וחינוך, אבל גם בכל שאר השדה ההלכתי, כמו בדיני ממונות ובהלכות שבת.
לנשים יש הסתכלות אחרת על דברים, "חשיבה נשית", וחשוב שהעולם ההלכתי יתעשר ממנה. אני שמה לב לכך בדיונים עם רבנים, כשאני רואה את הדברים אחרת מהם – כולנו תחת המטרייה של פסיקת ההלכה האורתודוקסית, אבל בכל זאת לי יש זווית ראייה שונה. לעתים כששואלים אותי שאלות הלכתיות אני מגיעה למסקנה הלכתית שונה ממה שפסקו בעבר, ואני שואלת רבנים למה לא פסקו כך, והתשובה היא פשוט "ככה לא פסקו". אבל מבחינת כללי הפסיקה עניתי נכון, ומדובר רק בשינוי חשיבה או נקודת מבט – את זה נשים יכולות לעשות.
הבעיה היא שאנחנו עוד לא שם, לחלוטין לא שם… אין עדיין מספיק נשים שמוכנות למסור את נפשן על למידה.
💬 דיון כיתתי:
- גאולה כהן מתארת את שרה כמי שעמדה מאחורי אברהם, ובעצם הנהיגה "מאחורי הקלעים". האם אתם מכירים מקרים נוספים (מן התנ"ך, מן ההיסטוריה, או סיפורים אישיים) על נשים שהנהיגו "מאחורי הקלעים"?
- על פי מה שלמדתם היום, האם גאולה כהן הייתה "מנהיגה נשית" בדומה לשרה- "מאחורי הקלעים", או שהייתה "מנהיגה נשית" השווה ופועלת באופן דומה לזה של מנהיגים גברים. נמקו את עמדתכם.
- אילו אירועים התרחשו בעולם בכדי להוביל לכך שנשים יהפכו יותר ויותר שותפות בהנהגה?
- מה דעתכם על המצב שקיים כיום בעולם בכלל ובישראל בפרט בנוגע למקומותיהן של נשים בהנהגת החברה? אם הדברים צריכים עוד להשתנות – כיצד לדעתכם ניתן לשנות אותם?
- האם אתם חושבים שיש הבדל בין הנהגה של גברים להנהגה של נשים? הסבירו.
- כיום מרבית המנהיגים בעולם הינם גברים. נסו לדמיין כיצד היה נראה העולם אם מרבית המנהיגים לא היו אלא מנהיגות (נשים). האם העולם היה נראה אחרת? כיצד?
רלוונטיות לחיי הלומדים
מקומן של הנשים בחברה משתנה כל העת, בתהליך שנמשך כבר למעלה ממאה שנה. אם בעבר נשים היו אחראיות בעיקר על צרכי הבית וגידול הילדים, הרי שבעקבות המהפכה הפימניסטית, שאנו עדיין נמצאים בתוכה, נשים יוצאות מד' האמות של הבית, אל עבר קריירה, הגשמה עצמית והנהגה. תהליך זה מניע גם תהליכים נוספים: שותפות גדולה יותר של גברים בגידול הילדים, השעות שבהם הילדים עם הוריהם וכדומה. ישנם עדיין מרחבים שבהם מתנהל הדיון בדבר שאלת מקומן של הנשים עצמם, ומרחבים אחרים שבהן היחס לתופעה הוא אינו בגדר שאלה בכלל, והוא כמובן חיובי, אך האתגר בהבניה נכונה של המרחב הביתי אל מול המרחב הציבורי – היא זו שמטרידה את מנוחתם של רבים.
