אנו מזמינים לפתוח את המפגש הראשון בדקלום משותף של הקטע הבא (בטקסט מרכזי) שמבטא את המסר (שנעביר גם באמצעים נוספים) – שהמסע שאנו עתידים לעבור הוא מסע אישי של כל תלמיד ותלמידה, וממילא האחריות הבלעדית לכך שהמסע הזה יהיה משמעותי – הוא באחריותם. אפשר ומומלץ ולחזור על הדקלום והמסר שלו במפגשים הראשונים.
לאחר הדקלום, נסביר לתלמידים את מטרתם מטרתו של מפגש הבוקר השבועי שלנו (על בסיס האמור במבוא לתכנית). ונדגים את הדברים בשאלות שנוגעות באופן קיומי בחייהם של התלמידים, ומשקפים במידה רבה את תחושותיהם של רבים מהם, בשאלה למשל: מדוע אנחנו לומדים כ"כ הרבה "שעות יהדות"? השאלה הזו עצמה חושפת דיסוננס ופער קיומי בין המקום של התלמידים והגדרת הזהות שלהם, לבין המקום התרבותי שבו הם נמצאים: אם על ידי קהילת ההורים ואם על ידי צוות בתי הספר.
חשוב להבהיר לתלמידים שעיסוק בשאלה כדוגמת זו לא נועד בכדי להוביל להחלטות אחרות, לפחות – לא בהכרח ולא באופן ישיר, אלא בכדי לבחון מדוע אנחנו מרגישים כך?, מה הדבר מלמד על הזהות שלנו? האם אנחנו מרוצים ממה שלמדנו על עצמנו? האם וכיצד היינו רוצים להפיג את המתח שבין המעשה היומיומי שאנו עושים לבין התחושות שלנו? וכדומה.
שימו לב:
בכדי שהמפגש השבועי הזה יהיה משמעותי הדברים חייבים לגעת במקומות שבהם התלמידים עצמם נמצאים ובשאלות שמטרידות אותם, ולכן התכנית והתכנים המובאים כאן הם בגדר הצעה בלבד, וטוב ונכון לשנות ולהתאים אותם בהתאם לדבר שיעלו מהתלמידים עצמם.
הגשר יקח אותך רק מחצית
מן הדרך אל עבר ארצות הפלאים:
מחנות צוענים, יערות אור ירח,
שם בין העצים חדי קרן נעים.
אז תן לי ידך ונלך לטייל
בשבילים מתפתלים- אל עולם רק שלך
אך הגשר יקח אותך רק מחצית…
את השאר תצטרך להשלים לבדך.
בכדי שנוכל לצאת למסע הזה מתוך נקודת המבט של התלמידים, נבקש מהתלמידים להציף שאלות ודברים שמטרידים אותם בבית הספר ומחוצה לו בהקשר של הזהות שלהם:
למשל – למה אנחנו צריכים ללמוד כל כך הרבה שעות יהדות?
אמנם, לא בהכרח נעסוק בכל אחת מהן באופן נקודתי, אך העיסוק הכולל בוודאי יהיה רלוונטי ומשמעותי גם ביחס לנקודות אלו (על אף שרצוי ונכון לראות כיצד במהלך הדרך משלבים את העיסוק בנקודות שהעלו התלמידים בתוך התכנית הכללית).