קריאת כיוון
לאחר השיר הפותח 'יומן מסע', נקרא את פרקים 12-13.
מפרקים אלו עולה המתח שבין האינדיבידואליות שלנו לבין הצורך שלנו או הצפייה מאתנו להיות חלק משרשרת הדורות.
טקסט מרכזי
'קוביות של שוקולד' פרקים 12-13.
ריבוי קולות
מפרקים אלו עולה המתח שבין האינדיבידואליות שלנו לבין הצורך שלנו או הצפייה מאתנו להיות חלק משרשרת הדורות.
💬 כדאי להצביע על המתח הזה בפני התלמידים, ולשאול:
- היכן בחייהם הם מרגישים שיש משמעות רבה ל"שרשרת הדורות"?
- היכן בחייהם הם מרגישים שיש משמעות רבה לאינדיבידואליות שלהם?
- האם יש מקומות בחייהם שהדברים עומדים בסתירה?
הרחבה
אינדיבידואליות אל מול זיקה תרבותית לאומית
בנקודה הזו מומלץ להפגיש את התלמידים עם שתי דמויות מראשית תקופת החילון (המאה ה-18) שהציגו עמדות שונות ביחס לשאלה הזו של האינדיבדואליות אל מול הזיקה התרבותית-לאומית (שכמובן מבוססת גם על הזיקה המשפחתית, כפי שעולה מהקטע עצמו).
מצד אחד הנרייטה הרץ:
"גינתה את יהירותם של אותם "ישראלים חדשים" שנטשו את המצוות, אך לא נטשו במקביל את זהותם היהודית. היא התקשתה להבין מדוע הם מתעקשים להמשיך ולהיות יהודים אם אינם מרגישים מחויבות לדת".
(שמואל פיינר, שורשי החילון, עמ' 257)
ומצד שני – נתנאל (מרכוס) פוזנר:
"אם ימצא יהודי נבון כל כך שאינו נזקק לשום רב להרגעת מצפונו,
שאינו רוצה לבקר בשום בית כנסת,
יש לו חשק לאכול בשר חזיר,
הוא כותב מכתבים בשבת…
אבל אינו רוצה להיבדל מעמו,
תהיה הדרך פתוחה לפניו להימנות עליו…
ברית המילה צריכה להישאר, כי היא משביעה את רצון ההורים היהודים…"
דברים אלו מובאים במכתבו של נתנאל (מרכוס) פוזנר, מהתאריך: 10 במרץ, 1782. מתוך סרו של שמואל פיינר, שורשי החילון, 269-270)
