קריאת כיוון

כהרחבה ליחידה הראשונה בה עסקנו במחלוקתם של רבי אליעזר ורבי יהושע, ולקראת יום הזיכרון לרצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, נעסוק ביחידה זו באחד הסיפורים התלמודיים המפורסמים ביותר, ודרכו נכיר מעט יותר את החכמים: רבי אליעזר ורבי יהושע, וכן נכיר את אחד מהיסודות החשובים ביותר בחברה דמוקרטית, אשר עומד גם במרכזו של הסיפור התלמודי: הכרעת הרוב.

חשוב להבהיר שמטרת היחידה היא לדבר על הערך של הכרעת הרוב דרך התבוננות במעשיהם של רבי אליעזר ורבי יהושע בסיפור "תנורו של עכנאי". לכן עיקר העיסוק הוא במשמעות של הסיפור, ולא כטקסט שיש לפענח ולהתעכב עליו עם התלמידים.

כאמור, את היחידה נכון ללמד לקראת יום הזיכרון לרצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין.

• בטקסט מרכזי מובא הסיפור התלמודי בתרגום מארמית, ולצידו עיבוד שנעשה לסיפור בספרה של יוכי ברנדס: "הפרדס של עקיבא".

• בקריאה יחפה מלבד הבנת חלקיו השונים של הסיפור, כמובן, נשים דגש על הערכים שמנחים את רבי אליעזר ורבי יהושע במחלוקתם, כפי שהם משתקפים בסיפור שלפנינו, וננסה לחבר זאת גם למחלוקת שלמדנו ביחידה הראשונה ממסכת תענית.

• בריבוי קולות נדון בחשיבותו של עקרון "הכרעת הרוב".

• ברלוונטיות נקשור את הדברים שנאמרו עד כה ביחידה ליום הזיכרון לראש ממשלת ישראל- יצחק רבין, נקרא קטע מדבריו העוסק בערך האחדות, ונדון בשאלה כיצד עקרון "הכרעת הרוב" מקדם אל עבר ערך זה.

• בהרחבה נציג באמצעות סרטון את הצורך בהגבלת כוחו של עקרון "הכרעת הרוב".

טקסט מרכזי

*למורה : מובאת כאן גירסה מעובדת של פתיחת המשנה. הדיון ההלכתי פחות חשוב לעניינו,  כן חשובה ההבנה שהיה דיון בבית המדרש, הרוב פסק את דעתו ורבי אליעזר התנגד לדעת הרוב.

ועל כן אפשר לספר את הסיפור בלשונכם, ולא להביא בפני התלמידים את המקור עצמו ולהתעכב על הבנתו. בכדי להמחיש את הסיפור, תוכלו גם להיעזר בעיבוד של יוכי ברנדס לסיפור זה, המובא מתחת לטקסט התלמודי.

וכן בגרסה המובאת באתר "ספר האגדה" לסיפור זה.

באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו.
אמר להם: אם הלכה כמותי – חרוב זה יוכיח.
נעקר חרוב ממקומו מאה אמה, ואמרי לה: ארבע מאות אמה.
אמרו לו: אין מביאין ראיה מן החרוב.
חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – אמת המים יוכיחו.
חזרו אמת המים לאחוריהם.
אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים.
חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – כותלי בית המדרש יוכיחו.
הטו כותלי בית המדרש ליפול.
גער בהם רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה – אתם מה טיבכם?
לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין.
חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – מן השמים יוכיחו.
יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום
עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא.
-מאי (דברים ל') לא בשמים היא?
– אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול,
– שכבר כתבת בהר סיני בתורה (שמות כ"ג) אחרי רבים להטת.
– אשכחיה רבי נתן לאליהו, אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא?
– אמר ליה: קא חייך ואמר נצחוני בני, נצחוני בני.
אמרו: אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר רבי אליעזר ושרפום באש,
ונמנו עליו וברכוהו.
ואמרו: מי ילך ויודיעו?
– אמר להם רבי עקיבא: אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו,
ונמצא מחריב את כל העולם כולו.
מה עשה רבי עקיבא? לבש שחורים, ונתעטף שחורים, וישב לפניו בריחוק ארבע אמות.
– אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, מה יום מיומים?
– אמר לו: רבי, כמדומה לי שחבירים בדילים ממך.
– אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו, ונשמט וישב על גבי קרקע.

(תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נט, עמוד א – דף נט, עמוד ב)

מתוך ספרה של יוכי ברנדס-

*למורה:  שימו לב, המשכו של הסיפור אינו מופיע כאן. בחלק זה מתואר רבי נתן הפוגש כביכול את אליהו הנביא בשוק, ושואל אותו מה עשה הקב"ה באותה שעה שהכריז רבי יהושע ואמר: "לא בשמיים היא", ועל כך השיב אליהו הנביא: "חייך ואמר, נצחוני בני נצחוני".

וכן לא מופיעה חלקו האחרון של הסיפור, בו מתואר שרבי אליעזר ממשיך להורות הלכה על פי דעתו- כלומר, אין הוא מקבל את דעת הרוב, ועל כן מחליטים חכמים לנדות אותו. ורבי עקיבא, מבין כי אין אדם שיוכל לומר זאת לרבי אליעזר בצורה נכונה ומכובדת יותר – ויוצא מבית המדרש בכדי להודיע לרבי אליעזר שחכמים מנדים אותו, בשל בחירתו להורות הלכה בניגוד להחלטת הרוב. 

קריאה יחפה

 💬נשאל ונשוחח:

שתי הדמויות הבולטות בסיפור שלפנינו, הן שתי הדמויות שפגשנו בהן עם פתיחתה של מסכת תענית: רבי אליעזר ורבי יהושע.

• כיצד רבי אליעזר סבור שיש להכריע בשעת מחלוקת?
• על פי תשובתכם זו- כיצד ניתן להגדיר את הערך שהוא "נר לרגליו" של רבי אליעזר?
• כיצד רבי יהושע סבור שיש להכריע בשעת מחלוקת?
• על פי תשובתכם זו- כיצד ניתן להגדיר את הערך שהוא "נר לרגליו" של רבי יהושע?
• כיצד אתם מבינים מהי "בת הקול" שיצאה מן השמיים? מה היא מסמלת?
• מדוע חשוב להדגיש זאת בסיפור שלפנינו?
• הסבירו למה התכוון רבי יהושע כשאמר: "לא בשמיים היא!"
• מה החידוש שבדבריו אלו?
• כיצד אתם מבינים את ה לסיפור זה?
• מה משמעות האמירה: "חייך ואמר: נצחוני בני ניצחוני"?
• דעתו של מי מבין שני החכמים: רבי אליעזר ורבי יהושע- נפסקת בסופו של דבר?
• באיזה משני הערכים שהגדרת ביחס לעמדותיהם של רבי יהושע ורבי אליעזר הם בוחרים?
• האם גם אתם הייתם בוחרים כמותם?
• בסופו של דבר – מנדים את רבי אליעזר, שעומד על דעתו. האם לדעתכם רבי אליעזר צריך להמשיך לפסוק הלכה בניגוד לחכמים?
• האם לדעתכם חכמים עושים נכון כאשר הם מנדים את רבי אליעזר? מה עליהם לעשות אם הוא ממשיך לפסוק הלכה בניגוד לדעת הרוב?
• האם אתם יכולים למצוא קשר בין עמדותיהם של רבי אליעזר ורבי יהושע בסיפור שלפנינו, לבין עמדותיהם במחלוקת המתוארת בפתיחת מסכת תענית?

 הצעה לפעילות:

אפשר להמחיז עם התלמידים את הסיפור. וניתן, לפני שמספרים לתלמידים את סוף הסיפור, להמחיז אותו כפי שלדעתם הוא יגמר, ורק לאחר מכן לקרוא את הסיפור, ולדון עמהם בפער שבין מה שהם חשבו שצריך לקרות לבין מה שקרה. 

ריבוי קולות

המקום שבו אנו צודקים /יהודה עמיחי

 💬נשאל ונשוחח:

• כיצד אתם מבינים את אמרתו של יהודה עמיחי לפיה: " מן המקום שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב"?
• האם אתם מסכימים איתו?
• מה עלול לקרות בחברה שבה כל אחד מנסה לכפות את צדקת דרכו?
• האם חברה כזו תוכל להתקיים? מדוע?
• כיצד עקרון "הכרעת הרוב" פותר בעיה זו?
• על מה מוותרים (לעיתים קרובות או רחוקות) אם הולכים על פי עקרון "הכרעת הרוב"? מדוע?
• מתי לדעתכם נכון ללכת על פי עקרון זה, ומתי לא? מדוע?

רלוונטיות

כידוע, במוצאי שבת אור לי"ב חשוון תשנ"ה, 4.11.1995, התנקש יגאל עמיר בראש ממשלת ישראל, יצחק רבין.

במעשה זה פגע יגאל עמיר לא רק בחייו של רבין ובכך בכל הקרובים אליו, אלא גם פצע אנושות את החברה הישראלית, כיוון שהוא פעל בניגוד לערכים ולעקרונות היסודיים שעליהם מושתת החברה שלנו, ובהם מלבד כמובן ערך חיי האדם, גם עקרון "הכרעת הרוב".

כשלוש שנים לפני הרצח הנתעב, נשא רבין דברים לכבוד 25 שנות איחודה של עיר הבירה שלנו, ירושלים, ובתוך דבריו אלו השמיע גם חזון ביחס לערך שעומד ביסודו של עקרון הערכת הרוב:

"גם אם אין רואים כולם עין בעין, גם אם יש חילוקי דעות ובלבד שהם אינם בבחינת 'ייהרג ובל יעבור', גם אם יש הבדלים וניואנסים, טוב וחשוב להתווכח אבל גם לחרוק שיניים, לנשוך שפתיים ולהמשיך יחד, כדי להגיע למטרה המשותפת, כאשר טובתה של המדינה קודמת לכל חשבון אישי ומפלגתי".

                                                                        יצחק רבין, ועידת 25 שנות האיחוד, בנייני האומה ירושלים, 25.2.93

 💬נשאל ונשוחח:

• אילו ערכים עומדים לדעתכם ביסודו של עקרון "הכרעת הרוב"?
• כיצד דבריו אלו של רבין קשורים לרעיון "הכרעת הרוב"?
• על פי דבריו של יצחק רבין- האם מחלוקת זה דבר טוב או רע? האם אתם מסכימים עם דעתו?  
• מה מציע יצחק רבין לעשות במקרה שבו הדעות מתנגשות ומתעוררת מחלוקת?
• כיצד עקרון "הכרעת הרוב" יכול לעזור להגשים את החזון של יצחק רבין?

פילפ אפלויג, האמן שיצר את התמונה שכאן, קרא לה בשם: "existogether" שפירושו: "קיום-משותף". חשבו על שם אחר שהייתם מעניקים לתמונה

הצעות לפעילות:

ציירו ציור או נסחו כרזה שיביעו רעיון דומה לזה המופיע התלמוד וביצירה של האמן פילפ אפלויג.

הרחבה

בעקבות הדברים שנאמרו לאורך היחידה, על חשיבות הכרעת הרוב, יש להדגיש בפני התלמידים את הצורך המוסרי גם להציב גבול לכוחו של הרוב, וליצירת מערכת אשר תמנע מהרוב לדרוס ולרמוס את המיעוט בשם הרעיון של "הכרעת הרוב".

ניתן לעשות זאת באמצעות צפייה בפרק- "שלטון הרוב וזכויות המיעוט" מתוך הסדרה: "שוונג-מגזין בני נוער למניעת אלימות" (או בחלקים אחדים מתוכו), או ביחידה "הכרעת הרוב" אליה הפנינו בסוף החלק "ריבוי קולות": 

שוונג: שלטון הרוב וזכויות מיעוטים