רבי אליעזר, רבי יהושוע ורבן גמליאל
מסכת תענית יחידת הרחבה 1
קריאת כיוון
ביחידה זו נעסוק בדמותם של רבי אליעזר, רבי יהושע ורבן גמליאל, לאור עמדותיהם שראינו בפתיחת מסכת תענית.
בכיתות בהן לימוד המשנה הזו עלול לקחת זמן רב, מומלץ להביא בפני התלמידים את העיבוד של המשנה (המובא אף הוא בטקסט המרכזי) בכדי שלא להתעכב על הבנה. או אפילו, להתחיל את השיעור מנקודת המוצא המתארת את המחלוקת שבין בית שמאי ובית הלל כמחלוקת ערכית: האם האמת או ההתחשבות בבני האדם חשובה יותר? (ראו את הדברים המופנים למורים בסוף החלק של הקריאה היחפה).
• בטקסט מרכזי מובא מקור שלכאורה אינו קשור אליהם, המספר על מחלוקת מפורסמת בין בית שמאי ובית הלל- "כלה נאה וחסודה, או כלה כמות שהיא".
• בקריאה יחפה נברר את עמדותיהם של בית שמאי ובית הלל ונעמוד על מהות המחלוקת ביניהם.
• בריבוי קולות לאור מהותה של המחלוקת הזו, ב"ריבוי קולות" נתאים בין עמדותיהם של רבי יהושע, רבי אליעזר ורבן גמליאל, לבין דרכם המיוחדת של בית הלל ובית שמאי.
• ברלוונטיות נבחן מקרים שונים מהחיים שלנו שבהם מתנגשות העמדות של רבי יהושע ורבי אליעזר, ונדון בשאלה כמו מי מביניהם אנו מכריעים באותם המקרים.
טקסט מרכזי
"כֵּיצַד מְרַקְּדִין לִפְנֵי הַכַּלָּה?
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כַּלָּה כְּמוֹת שֶׁהִיא.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: "כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה".
אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה הכלה חִיגֶּרֶת אוֹ סוּמָא אוֹמְרִים לָהּ: "כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה"? וְהרי הַתּוֹרָה אָמְרָה: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז)!
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: לְדִבְרֵיכֶם, מִי שֶׁלָּקַח (קנה) מִקָּח רַע מִן הַשּׁוּק, יְשַׁבְּחֶנּוּ בְּעֵינָיו אוֹ יְגַנֶּנּוּ בְּעֵינָיו? הֱוֵי אוֹמֵר יְשַׁבְּחֶנּוּ בְּעֵינָיו.
מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: לְעוֹלָם תְּהֵא דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעוֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת".
(כתובות טז,ב-יז,א)
בית הלל ובית שמאי נחלקו בשאלה: מה נכון לומר ולשיר לפני כלה לא יפה.
בית שמאי אמרו שצריך לומר את האמת, ולשיר לכל כלה את מה שמתאים לה.
ואילו בית הלל אמרו: בכל מקרה יש לומר: כלה נאה וחסודה.
בית שמאי חזקו את דבריהם בטיעון שהתורה ציוותה: "מדבר שקר תרחק".
ואילו בית הלל חזקו את טענתם בטיעון שיש פעמים שבהם האדם משבח את חברו, גם אם זה לא האמת. כמו במקרה שבו אדם קונה מוצר רע בשוק. אך כיוון שכבר קנה, מה יעזור לומר לו שזהו מוצר רע? ועל כן נכון לומר לו שהוא מוצר טוב.
ומסכמים חכמי המשנה ממחלוקת זו, על פי דבריהם של בית שמאי: שנכון שהאדם לא ילך רק על פי האמת, אלא יטה ליבו לראות מה נכון עבור בני האדם.
קריאה יחפה
הצעה לפעילות:
השלימו בבלוני הדיבור, מה היו אומרים בית שמאי, ומה היו אומרים בית הלל, אם היו מרקדים לפני הכלה פיונה (מהסרט "שרק"):
- הסבירו במילים שלכם מה הטעם של כל אחד מהצדדים.
- הגדירו במילה אחת או שתיים את הערך שעומד ביחס דבריהם של כל אחד מהצדדים.
*למורה:
חשוב לדייק כאן את הדברים עם התלמידים ולהעמידה את המחלוקת על בסיס השאלה האם הולכים על פי האמת בלבד, או שמתחשבים בצרכיו ורגשותיו של האדם, גם על חשבון האמת.
כאשר בית שמאי מקשים את האמת, אפילו במקרה של פגיעה באדם. ואילו בית הלל מדגישים את החשיבות להתחשב בצרכיהם של בני האדם (פיזיים או נפשיים) גם במידה של ויתור מסוים על האמת.
ריבוי קולות
חזרו אל המשניות שלמדתם בשיעורים הקודמים:
"מאימתי מזכירין גבורת גשמים?
רבי אליעזר אומר: מיום טוב הראשון של חג.
רבי יהושע אומר: מיום טוב האחרון.
אמר רבי יהושע: הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג- למה הוא מזכיר?
אמר לו רבי אליעזר: אף אני לא אמרתי לשאול, אלא להזכיר: "משיב הרוח ומוריד הגשם" בעונתו.
אמר לו: אם כן, לעולם יהא מזכיר".
[…]
רבן גמליאל אומר: בשבעה בו (מתחילים לשאול על הגשמים) חמישה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת".
💬נשאל ונשוחח:
- על פי מה קובע רבי אליעזר את התאריך שבו יש להתחיל להזכיר את הגשמים?
- על פי מה קובע רבי יהושע את התאריך שבו יש להתחיל להזכיר את הגשמים?
- על פי מה קובע רבן גמליאל את התאריך שבו יש להתחיל לבקש על הגשמים?
לאור דבריכם ב"קריאה יחפה"- איזה מהחכמים במסכת תענית קרוב יותר לדרכם של בית הלל, ואיזה קרוב יותר לדרכם של בית שמאי? (בכדי לענות על השאלה בדקו מי הולך בדרכו של בית שמאי, ומקדש את האמת, אפילו על חשבון פגיעה כלשהי בבני האדם, ומי הולך בדרכם של בית הלל ודואג שלא לפגוע בבני האדם, אפילו במקרה של וויתור מסוים על האמת).
למורה- המטרה בחלק הזה היא להציג בפני התלמידים את הפרשנות למחלוקת שבין רבי יהושע ורבי אליעזר כמחלוקת מהותית, אשר מתחברת למחלוקת שבין בית שמאי ובית הלל, ועומדת על המתח שבין העקרונות החד-משמעיים לבין הצרכים של בני האדם: רבי אליעזר חשוב ועקרוני להיצמד אל לוח השנה, אל חלוקת השנה לתקופות, גם אם זה במידה מסוימת, בא על חשבון חג הסוכות (ואמנם, גם אצל רבי אליעזר יש התחשבות באדם, ושיטתו איננה קיצונית עד כדי כך שבאופן מעשי הוא "ישאל" (יבקש) על הגשמים בחג הסוכות. אך לכל הפחות באופן סימלי הדבר חשוב בעיניו- שכן זוהי ראשית תקופת הגשמים). ואילו אצל רבי יהושע גורמי השמיים ולוחות השנה אינם הדבר שעומד בלב העניין, אלא מעשי האדם. מכיוון שעם ישראל יושבים בסוכות ועולים לרגל- לא יתכן שיתחילו אפילו להזכיר את הגשמים בימי החג, ועל כן יש לדחות זאת. אליהם ניתן להוסיף גם את רבן גמליאל, אשר עמדתו נקבעת על פי התחשבות באדם היחיד, האחרון, שיגיע אל ביתו שבבבל. בכך גם הוא ממשיך את גישתם של בית הלל, ואולי אף יותר מכך, בשל היותו נשיא ישראל- חשוב לו לדאוג לכל אחד ואחד מעם ישראל. על כך יש להוסיף ש רבן גמליאל שבמקומות רבים מעלה על נס את החשיבות להישמע לחוק שיוצא מלשכת נשיא הסנהדרין (מלשכתו שלו). ועל כן, אפשר שדבריו כאן משקפים לא רק דאגה לבני האדם, אלא גם מדאגה לחוקים. שכן, אם החוקים יפגעו בבני האדם- סופם שיביאו לידי כך שהעם לא ירצה לקיימם. ועל כן,
רלוונטיות
רבי אליעזר קובע את ההלכה על פי "השמיים" (תרתי משמע- גם במובן של עונות השנה, העננים וכדומה, אבל גם במובן של האמת השמיימית, האמת האחת והיחידה), ואילו רבי יהושע ורבן גמליאל קובעים את ההלכה על פי "האדם".
בכך משקפים רבי אליעזר ובי יהושע שתי עמדות שונות, הבאות לידי ביטוי במחלוקת רבות ביניהם, ואשר במידה רבה ממשיכות את אופי המחלוקת בין בית שמאי (שדוגלים באמת השמיימית) אל מול בית הלל (שמחפשים את הדבר הנכון עבור האדם).
ואכן, רבי אליעזר העיד על עצמו שהוא "שמותי" – כלומר מבית שמאי. ואילו רבי יהושע היה מתלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, שהיה מתלמידיו של הלל הזקן (גם רבי אליעזר היה מתלמידיו, אך כאמור הוא בחר בדרכו של בית שמאי) ורבן גמליאל, היה משושלת הנשיאות- שאף היא הייתה מצאצאיו של הלל הזקן.
💬נשאל ונשוחח:
- כמו מי נקבע ההלכה- בית שמאי או בית הלל?
- על פי תשובה זו, כמו מי תקבע ההלכה במקרה שלפנינו- ר' אליעזר או רבי יהושע?
- האם אתם תומכים בקביעה זו? מדוע?
הצעות לפעילות:
לפניכם דילמות שונות, המשקפות בצורות שונות את המחלוקות שבין רבי יהושע ורבי אליעזר, ומציפות את השאלה מתי נכון לדבוק ב"אמת", גם כשהיא באה על חשבונו של האדם, ואימתי לא.
*למורה: ניתן לחלק את הכיתה לקבוצות, ושכל קבוצה תקבל דילמה אחת ותדון בה, ואחר-כך ישתפו תלמידי הקבוצות השונות בדילמות שבהן דנו את יתר חברי הכיתה.
בלוח המבחנים של הכיתה נקבע שבתאריך מסוים יתקיים מבחן באנגלית. אתם למדתם היטב, והתכוננתם לקראת המבחן בתאריך המיועד. אלא שביום המבחן, מרבית תלמידי הכיתה באו למורה ואמרו לה שהם לא הספיקו להתכונן, והם רוצים לדחות את המבחן.
|
במסגרת משחקי הכדורגל של נבחרת ישראל באליפות העולם נקבע שאחד המשחקים של הנבחרת ישוחק במהלך יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
|
תלמידה שומרת שבת מתעמלת בחוג מקצועני של התעמלות קרקע. אחת התחרויות החשובות נקבעה ביום שבת.
|
רוב תלמידי הכיתה באופן קבוע אינם מכינים שעורי בית. לכן המורה קבע שבפעם הבאה שתלמיד לא יכין שיעורי בית הוריו יוזמנו לשיחה. אתם הקפדתם תמיד להכין שיעורי בית, ודווקא השבוע, בעקבות אירועי בת-המצווה של אחותכם הגדולה לא הספקת. כשהמורה בדק את שיעורי הבית בשיעורי מתמטיקה הוא גילה שלא הכנתם שיעורים.
|
השופט סלים ג'ובראן הוא שופט בית המשפט העליון במדינת ישראל. בטקס השבעת השופטים הוא נמנע מלשיר את המנון המדינה "התקווה", וזאת לדבריו, משום שכערבי-נוצרי הוא אינו יכול להזדהות עם מילות ההמנון (כמו למשל "נפש יהודי"). מעשה זה גרם לביקורת קשה מידי רבים בציבור, אך היו גם שהגנו עליו, והצדיקו את בחירתו זו, כמו השופט אליקים רובנשטיין שאמר: "אין לדרוש מן האזרחים הערבים לשיר מילים שאינן מדברות אל לבם ואינן משקפות את שורשיהם."
|
