קריאת כיוון

המשנה עוסקת בגינונים של חירות ובחובה החברתית לאפשר לכולם להיות בני חורין בליל הסדר. אפילו עני שאינו בן חורין במובן הרחב, אדם טרוד וקשה יום שאינו יכול  לספק לעצמו את צרכי החג, מחויב בשני דברים המעידים על היותו בן חורין – הסבה וארבע כוסות. 

• בטקסט מרכזי החלק הראשון של המשנה עוסק בהנחיה שלא לאכול ערב הפסח בכדי להגיע לאכילת הקורבן והמצה בליל הסדר בחשק. גם היום ההלכה קובעת שאין לאכול מצה כלל בערב פסח ומשעת הצהרים אין לקבוע ארוחה וניתן לאכול רק דברים קלים.

• בקריאה יחפה בחלק השני של המשנה, בו נתעמק ב"קריאה היחפה", מופיעה פעמיים המילה 'אפילו' והיא מילת מפתח להבנת המשנה. 

• בריבוי קולות נדבר על המשמעות של המעשים שחכמים בחרו דרכם לסמל את החירות.

• ברלוונטיות נעסוק במושג "קמחא דפסחא" שמטרתו להגשים את האמור במשנה שלפנינו. שכן על פי המשנה- כל אדם מישראל צריך להרגיש ביום זה בן חורין- שיכול להסב ולשתות יין כמעשיהם של בני המעמד הגבוה.

• בהרחבה נזכיר את ההכרזה שבה פותחים את ליל הסדר: "כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל"-כל רעב יבוא ויאכל" כהכרזה שאף היא נובעת מהרעיון העמוק שעומד ביסודה של המשנה שלפנינו, ומתחבר למהותו של חג הפסח- חג חירות של כל בני העם, ללא הבדלי מעמדות.

טקסט מרכזי

ערב פסחים סמוך למנחה, לא יאכל אדם עד שתחשך. 

 אפילו עני שבישראל:

לא יאכל עד שיסב,

 לא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין,

ואפילו מן התמחוי.

                                                (מסכת פסחים, פרק י', משנה א)

*תמחוי– הקערה שמחלקים ממנה אוכל לעניים בכל יום (פריוש אלבק למשנה)

ובימינו "בית תמחוי" נקרא על פי אותו הרעיון, כיוון שהוא משמש כ"מסעדה" המעניקה אחורות חינם, או בתשלום מוזל מאוד, לנזקקים.

קריאה יחפה

 💬נשאל ונשוחח:

• באילו זמנים המשנה עוסקת?
• מתי חל 'ערב פסחים'?
• מה פירוש: "עד שתחשך"?
• מדוע בלשון רבים?

למורה-

 💬נשאל ונשוחח:

• ממתי עד מתי לא אוכלים? למה לא לאכול בשעות האלו?
• מה תפקיד המילה 'אפילו' במשנה?
• מהם הדברים שאפילו העני חייב לעשות? מדוע דווקא הם? על מה הם מעידים?
• מדוע מגדישה המשנה את העני? מה העני מסמל לכלל החברה בחג הפסח?
• מהו תמחוי?
• אילו מהדברים המוזכרים במשנה שלפנינו אתם מכירים גם ממנהגי החג של ימינו?

ריבוי קולות

 💬נשאל ונשוחח:

• מדוע לדעתכם חשוב היה לחכמים שכל אדם מישראל, אפילו העני ביותר, ישתה יין וישב בהסבה בליל הסדר?
• מה מבטאים או מסמלים מעשים אלו?
• כיצד מעשים אלו קשורים למאורע ההיסטורי שאנו מציינים ביום זה ולתוכן של חג הפסח?

התמונה שלפניכם היא תמונת "משתה" מציור קיר (פרסקו) מקרב בפסטום, בדרום איטליה, מהמאות 470-480 לפני הספירה (ימי בית המקדש השני, עוד לפני תקופת חז"ל כמובן):

 💬נשאל ונשוחח:

• מה עושים האנשים בתמונה?
• כיצד הם יושבים? (תארו זאת במילה אחת)
• מה הם שותים?
• איזו אווירה מייצר משתה הערוך בצורה שכזו?
• מדוע לדעתכם ישיבה מסוג זה מאפיינת רק את בני המעמד הגבוה?
• כיצד היא מעידה על היום בני חורין?
  
  

תמונה זו מתארת את  האופי של סעודות חגיגיות של בני המעמד הגבוה בימי יוון-ורומא, שבין היתר מקבילים הם לתקופה של חכמי המשנה. הסעודה הייתה מתנהלת תוך כדי שכיבה על מיטות עם כרים וכסתות. האוכל היה מוגש בשולחנות קטנים אישים והסועדים היו נשענים על צד שמאל ואוכלים ביד הימנית הפנויה. צורה זו נקראה אכילה בהסבה. 

• מהיכן אם כן שאבו חכמים את המעשים המתוארים במשנה שלפנינו?
• מה הם רצו לבטא בכך ש"העתיקו" את סדר הסעודה היוונית-רומאית, אל תוך ליל הסדר?

ואולם, קיים הבדל מהותי ביותר בין הסעודות של היוונים-רומאים, לבין תיאור הסעודה בליל הסדר, כפי שהוא מופיע במשנה לפנינו. נסו לחשוב מהו? (חשבו מי משתתף במשנה היווני-רומאי, ואת מי מדגישה המשנה שלפנינו- שחשוב שיתתף בסעודה שבסדר ליל הפסח?)

קראו את הקטע הבא בכדי לגלות את התשובה:

"ישנם הבדלים מהותיים בין האירוע הרומאי-יווני לבין מקבילו היהודי. בעוד המשתה הרומאי התנהל תוך ניצול של קבוצת עבדים, הרי שבמשתה הפסח האידיאלי כולנו בני חורין וכולנו גם עבדים.

כולנו אוכלים את לחם העוני, אבל כולנו גם משתתפים בסעודת הפאר. בתחילת הארוחה אנו מזמינים את העיניים והנצרכים לבוא ולאכול אתנו. בתלמוד מסופר על שמשים שמשרתים את יושבי הסדר, אבל מסופר גם על עבדו של רב נחמן שבליל הסדר השתלב כמשתתף לכל דבר (תלמוד בבלי, פסחים קט"ז, ע"א)".

(מתוך "הלילה הזה- הגדה ישראלית", מישאל ציון עם נעם ציון, עמ' 13)

 💬נשאל ונשוחח:

• האם בבית שלכם נוהגים להסב? האם לדעתכם ההסבה היום מעידה על חירות?
• איזו צורת ישיבה, או מנהג אחר הייתם מציעים לקיים היום כדי להדגיש את היותנו בני חורין?

רלוונטיות

*הנושא הזה חשוב אך רגיש מאד. לא בכל כיתה נכון לעסוק בו בהרחבה וכדאי לתת את הדעת היכן אנחנו עלולים לפגוע במי מהילדים.

כפי שראינו במשנה, גם האדם העני ביותר נדרש לקיים את חגיגת ליל הסדר (וזאת כפי שראינו ב"ריבוי הקולות" בכדי לייצר מצב שכל בני העם, ללא הבדל בין המעמדות החברתיים השונים- יחושו ביום זה כי הם בני חורין).  ובכדי שהעני יוכל לקיים זאת, אומרת המשנה שמותר לו לקחת מצרכי מזון שונים מן התמחוי.  או במילים אחרות, על החברה לדאוג שיהיה לכל חבריה, גם העניים ביותר, אוכל לסעודת ליל הסדר- בכדי שיוכלו לקיים אותו ככל שאר בני החברה.

בעקבות דרישה מוסרית-חברתית זו, נוצר מנהג: קמחא דפסחא – מעות חיטים

"קמחא דפסחא" – פירושו בעברית הוא: קמח של פסח. והוא מבטא את המנהג שנהוג בכל עדות ישראל לאסוף תרומות לקראת הפסח, בכדי לאפשר גם לבני המעמד הנמוך, העניים ביותר, לקיים את ליל הסדר בשתיית ארבע כוסות, אכילת מצה ועריכת סעודה.

מקורו של מנהג זה הוא קדום מאוד והוא מופיע כבר בתלמוד הירושלמי, שם הוא מכונה בשם: "מעות חיטים". 

גם בימינו ישנן עמותות הפועלות בכל רחבי הארץ בכדי לאסוף תרומות ומצרכי מזון לקראת חג הפסח, כפי שתוכלו לראות בסרטונים שלפניכם:

קמחא דפסחא תשע"ה – עם תלמידי בתי הספר פיק"א ונצח

קופת העיר קמחא דפסחא הגדול בעולם 2012

קמחא דפסחא – תשע"ד

חפשו גם אתם מקום שבו תוכלו להתנדב ולעזור באיסוף התרומות ובאריזתם לקראת חג הפסח.

לפניכם כמה משמותיהם של ארגוני חסד הפועלים בכל רחבי הארץ, בהם תוכלו לקחת חלק במבצע "קמחא דפסחא":

• חסדי נעמי
• פתחון לב

הרחבה

ההגדה של פסח מתחילה במילים הבאות:

"הָא לַחְמָא עַנְיָא דִי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם (-זהו לחם עוני שאכלו אבותינו במצרים).

כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל (-כל רעב יבוא ויאכל),

כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח (-כל נצרך יבוא ויערוך עמו את הפסח) ".  

💬נשאל ונשוחח:

• האם יש קשר בעיניכם בין פתיחה זו, לבין המשנה שלפנינו?
• הסבירו את הקשר שבין מהותו של חג הפסח, לבין הבחירה לפתוח בקריאה זו את ההגדה.