היכן ממוקם שבועות במשנה?
מסכת ביכורים – יחידה ראשונה
קריאת כיוון
יחידה זו היא היחידה הראשונה ברצף המשניות ממסכת ביכורים.
• בקריאה יחפה היא מתחילה במשימה ב"קריאה היחפה"- להתבונן בתמונה המופיעה ב"טקסט מרכזי ", בו מפורטות כל המסכתות של ששת סדרי המשנה, ולמצוא את המסכת העוסקת בחג השבועות, או במצווה הקשורה בחג זה. משימה זו הייתה אמורה להיות פשוטה, שכן היינו מצפים שהמסכת שתעסוק במצוות חג השבועות תהיה חלק מסדר מועד. אלא שאין הדבר כך.
בסדר מועד אין מסכת שעוסקת בחג השבועות. ואילו יש מסכת הנקראת שְבועות – מלשון שבועה – בסדר נזיקין, אשר עוסקת בעניינים הקשורים בשבועה, ולא בחג השבועות.
המסכת היחידה שעוסקת במצווה הקשורה בחג השבועות היא מסכת ביכורים. והיא נמצאת בכלל בסדר זרעים.
• בריבוי קולות נדון בשאלות: מדוע לדעתם אין מסכת בסדר מועד לחג השבועות? ומה עומד ביסוד הקביעה שהמסכת של חג השבועות תמוקם דווקא בסדר זרעים?
• ברלוונטיות נבחן אילו משמעויות יש לחג השבועות בימינו, נדון בשאלה מה בין חג זה ל"חג הביכורים" של התורה והמשנה, ונברר – האם היום היו ממקמים חכמים את חג השבועות במועד אחר, לאור ההתפתחות שחלה בו עם השנים.
• בהרחבה
טקסט מרכזי
ז מ " ן נ ק " ט
קריאה יחפה
מצאו את המסכת העוסקת בחג הפסח.
מצאו את המסכת העוסקת בראש השנה.
מצאו את המסכת העוסקת בחג הסוכות.
- באילו סדר מופיעות כל המשניות האלו?
מצאו את המסכת העוסקת בחג השבועות או במצווה מרכזית בחג זה – בתוך פירוט המסכתות של ששת סדרי המשנה.
- באיזה סדר מופיעה המסכת שקשורה בחג השבועות?
*למורה: כפי שכתבנו לעיל – ב"קריאת כיוון" – המסכת הקשורה בחג השבועות היא מסכת ביכורים. והיא נמצאת בסדר זרעים ולא בסדר מועד.
ריבוי קולות
💬נשאל ונשוחח:
- אילו שמות נוספים יש לחג השבועות?
- מה המשמעות/המקור של כל שם?
- האם אחד מהשמות האלו מתאים לשמה של המסכת שעוסקת בחג השבועות? איזה מהם?
- לאור תשובותיכם אלו, האם אפשר להסיק שיש מצווה אחת מרכזית, על פי חכמים, בחג השבועות? מהי?
- נסו להסביר את ההיגיון בכך שחג השבועות אינו מוזכר בין מסכתות סדר מועד, אלא דווקא בין מסכתות סדר זרעים (מסכתות העוסקות בעבודת האדמה).
למורה-
קראו את הפסוקים בתורה המתארים את חג השבועות:
"שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה; וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה […]
רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיך…"
(שמות כ"ג, יד-טז)
"שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם".
(דברים ט"ז, ט-יא)
*מסת נדבת ידך – ערוך סעודה לפי יכולתך, והזמן אליה אורחים
💬נשאל ונשוחח:
- אילו מצוות מתוארות כאן בהקשר של חג השבועות?
- האם מצווה / מצוות אלו נעשות רק בחג השבועות?
- אילו מצוות או מנהגים שאנו נוהגים כיום – נעדרים מפסוקים אלו?
- מה אנו יכולים ללמוד מכאן על חג השבועות של ימי התורה?
- כיצד פסוקים אלו מחזקים את גישתם של חכמים שלא להקדיש בסדר מועד מסכת לחג השבועות, אלא להתייחס בעיקר לביכורים הקשורים בו.
למורה- לאור פסוקי התורה אפשר להציע כמה הסברים לבחירתם של חכמים שלא להקדיש מסכת מיוחדת בסדר מועד לחג השבועות, אלא להקדיש לו את מסכת ביכורים בסדר זרעים: כיוון שמצוות הביכורים אינה תלויה דווקא בחג השבועות, אלא מתחילה מיום זה (או מיום ממחרתו) ונמשכת על פני תקופה ארוכה, הרי שחכמים לא רצו ליצור צימוד בין שני מושגים אלו, ועל כן בחרו דווקא להפריד בין מצוות הביכורים לבין חג השבועות. נוסף על כך, על פי האמור בתורה, אין מצווה המיוחדת לחג השבועות. וזאת בשונה מחגים אחרים בהם יש מצווה מיוחדת הנעשית במהלך החג עצמו. ועל כן, לא ראו חכמים צורך להקדיש לחג השבועות מסכת בפני עצמה במשנה. יתר על כן, המיקום של מסכת ביכורים בסדר זרעים מעלה נקודה נוספת. והיא המשמעות של זמן ומקום במצוות הרגלים. בעוד שמצוות פסח וסוכות תלויות בזמן (מועד החגים) אך מתקיימות בכל מקום, הרי שמצוות הביכורים תלויה במקום, כלומר, יכולה להתקיים רק בארץ ישראל, בעוד שהקשר שלה לזמן של חג השבועות חלש, והיא אמנם מתחילה בו, אך ממשיכה גם אחריו.
רלוונטיות
הצעה לפעילות:
מצאו בתפזורת שלפניכם ארבעה שמות שונים לחג השבועות:
(תשובות ביחידה להדפסה)
💬נשאל ונשוחח:
- איזה מהשמות מתאים לחג השבועות כפי שהוא מופיע בתורה ובמשנה?
- איזה מהשמות מתאים יותר לחג השבועות כפי שחוגגים אותו כיום?
- לאור תשובותיכם אלו – האם יש הבדל בין האופי של חג השבועות כפי שהוא נחגג בימי התורה והמשנה לבין האופן שבו הוא נחגג כיום?
אם כן – הסבירו מדוע לדעתכם התחולל שינוי זה.
אם לא – פרטו מה לא השתנה כלל, וחשבו האם יש פרטים קטנים שבכל זאת השתנו.
למורה- השאלה היא כמובן לאיזה "חג שבועות בימינו" אנו מתייחסים ומהי החוויה האישית של התלמידים ביחס לחג השבועות: אם מתייחסים לחגיגה החקלאית של הקיבוצים והמושבים – הרי שאופיו של החג נשאר דומה (אם כי במרבית המקרים ההבד נעוץ בשאלה למי מכירים תודה: לאלוהים או לעמלים על עבודת השדה). אך אם מתייחסים ל"תיקון ליל שבועות" – ואין זה משנה אם זהו התיקון הספרדי-המסורתי, התיקון של לימוד התורה, או התיקון של בתי המדרש להתחדשות שאף בהם עוסקים בלימוד, שיחה ומפגש מחודש עם המקורות – הרי שהמוקד כבר איננו החקלאות והשמחה ביבול החדש, אלא לימוד התורה, "זכר למעמד הר סיני". לו היו חכמים מציינים את חג השבועות כפי שאנו מציינים אותו כיום- מתי לדעתכם היו ממקמים אותו ובאיזה שם לדעתכם היו מכנים את המסכת שתעסוק בהלכותיו?
