ביחידה זו נתחיל את העיון במצוות הביכורים. ותחילתו של עיון זה לא תהיה במשניות מסכת ביכורים, אלא בפסוקי התורה העוסקים במצוות הביכורים.
• בקריאה יחפה נעסוק במרכיבים הבסיסיים של מצוות הביכורים כפי שהם מתוארים בתורה, ובמשמעותה של מצווה זו, כפי שהיא משתקפת מפסוקי התורה.
• בריבוי קולות נדון במידות ובאמונות שבכוחה של מצווה זו להטביע בלב האדם, מעבר לאמור בפסוקים עצמם.
• ברלוונטיות נבחן כיצד ניתן לתרגם וליישם מצווה זו בימינו, במציאות שרוב רובם של האנשים אינם חקלאים.
• בהרחבה נרחיב אודות הקשר המעניין שעולה בפסוקים בין הבאת הביכורים לבין השמחה עם האחר, החלש – האדם שאין לו נחלה (הגר והלוי- שהיו מחוסרי אדמות בתקופת התורה), וננסה לענות על הקשר המיוחד הזה באמצעות האגדה המפורסמת המספרת כי בית המקדש נבנה במקום שבו התגוררו בעבר שני אחים, שכל אחד מהם העניק תבואה לאחיו, ודאג זה לרווחתו של זה.
(דברים כ"ו, א-י"א)
*טנא– סל
אילו מידות טובות, רגשות או אמונות מתפתחות באדם שעמל כל השנה על תבואת שדהו, טיפח והשקיע, גידל באהבה, והנה ברגע השיא, כשהפרי הראשון עולה יפה- נדרש האדם לוותר ולתת אותו לאחר, להביא אותו אל המקדש ואל הכוהן?
כתבו "יומן אישי" של עובד אדמה שמעלה את בכוריו אל בית המקדש, נסו לבטא את הרגשות השונים שעולים בקרבו מרגע שקטף את הפרי, דרך המסע (שלפעמים היה ארוך ומייגע) אל ירושלים ואל המקדש, ועד שעמד לפני הכוהן כשהוא העניק לו את אשר עמל עליו במשך כל כך הרבה זמן, עוד לפני שהוא זוכה ליהנות ממנו.
צבעו בכל אחד מעיגולי המידות והאמונות שלפניכם, בהתאם לעמדתכם ביחס לשאלה – עד כמה מידות ואמונות אלו מִתְחזקות מהבאת הביכורים:
כיצד אתם מבינים את הקשר שבין תיאור מצוות הביכורים המתואר באריכות בפסוקים שלפנינו, לבין הפסוק החותם אותם – המתאר את חשיבות השמחה יחד עם הגר והלוי?
*למורה: הרחבה בהקשר לשאלה זו- ראו ב"תוספתא".
בימינו אחוז האנשים העוסקים בחקלאות הוא נמוך מאוד (במדינת ישראל כ-5% בלבד), בעוד שבימי התורה, מרבית האנשים עסקו בחקלאות, בהיקף כזה או אחר.
חשבו, כיצד ניתן לתרגם וליישם בימינו את הערכים המרכזיים המגולמים במצוות הביכורים?
כתבו על הלוח את הצעותיהם של כל החברים לכיתה – ואמצו לעצמכם, דבר אחד שהייתם רוצים לנסות וליישם בחייכם, בכדי להביא לידי מימוש את הערכים שאתם רואים במצוות הביכורים.
היה היו שני אחים שאהבו איש את רעהו וקיבלו בירושה מאביהם חלקת אדמה. האח האחד היה נשוי ומטופל בילדים ואילו האח השני רווק.
שני האחים עבדו יחד בשדה שלהם. יחד חרשו ויחד זרעו. והנה הגיעה שעת הקציר. במשך היום קצרו את השיבולים ובלילה ישנו בשדה מעמל היום, כמנהג הימים ההם. לאחר שקצרו את החיטה, חילקו אותה לשני חלקים שווים: חלק אחד לאח הבכור, והחלק השני לאח הצעיר.
בלילה באו מחשבות לאח הרווק – אחי נשוי ויש לו ילדים, הוצאותיו מרובות משלי. ודאי הוא צריך אלומות שיבולים יותר ממני, אקום ואעביר אליו בשקט בלי שירגיש אלומות שיבולים וכך יוכל להתפרנס בכבוד. קם האח הצעיר מן המיטה ויצא לשדה. הוא לקח חיטה מן הערימה שלו – והעביר אותה לערימה של אחיו הבכור.
באותו לילה נדדה גם שנתו של האח הנשוי – אחי עדיין רווק, לא זכה כמוני להקים משפחה. ודאי צורך לו בכסף רב, מי יודע אם יספיקו לו האלומות לדאוג לצרכי חתונה ובית. לי יש אישה וילדים, אך אחי הוא ערירי. אין לו שום דבר מלבד החיטה. מי אם לא אני אחיו, היכול לעזור לו. קם האח הבכור ממיטתו, יצא לשדה, לקח חיטה מהערימה שלו והעביר אותה לערימה של אחיו הצעיר.
בבוקר קמו שני האחים ויצאו לשדה, והנה ראו: שתי הערימות שוות. התפלאו מאוד האחים – אך לא אמרו דבר. בלילה השני שוב יצאו האחים לשדה. כל אחד מהם העביר חיטה מהערימה שלו לערימה של אחיו. אך בבוקר שוב היו שתי הערימות שוות, וכך היה גם בלילה השלישי. ואילו בלילה הרביעי נפגשו שני האחים בחצי הלילה באמצע הדרך, עם אלומות השיבולים שרצו להעביר איש אל אחיו.
ברגע זה הבינו האחים את הסוד… התחבקו האחים והתנשקו, והם ברכו את האלוקים על שנתן להם לב טוב ואהבה לזולת. האגדה מספרת כי במקום בו נפגשו נבנה בית-המקדש.
מקור הסיפור בספר "מקווה ישראל" של ישראל קושטא שיצא ב-1851 (עמוד ל' סיפור נ"ט)
לאור סיפור זה- מדוע דווקא בית המקדש נבחר להיות הדבר ש"צמח" להיות בנקודת המפגש בין האחים?
האם ניתן להשוות בעיניכם בין מעשי האחים למצוות הביכורים והקורבנות בכלל שנהגו להביא לבית המקדש?
למורה- מסַפּר הסיפור בחר לתאר את המאורע הזה כמתרחש דווקא במקום בית המקדש. ועל כן אפשר לראות בכך מצד אחד מסר משמעותי על הקמת המקדש דווקא במקום שבו מתרחש סיפור כה משמעותי של אהבת-אחים. אך מעבר לזה אפשר שהוא מבקש להעביר לנו רמזעל משמעותם של כל הקורבנות: קורבנות בעלי החיים, קורבנות החיטים וקורבנות הביכורים – שהיו מובאים לבית המקדש. כלומר, בכך שמרבית הקורבנות, ובמקרה של הביכורים – כל הביכורים- הלכה למעשה ניתנים לכהן, ולא "עולים כליל לה'"- אנו בעצם למדים שאחד התפקידים המשמעותיים של הקורבנות הוא לחנך את האדם להיות קשוב לצרכיו של האחר. ובהקשר הזה, הקורבנות והביכורים, כפי שראינו בחלק "ריבוי קולות", הוא כלי משמעותי מאוד לחינוך האדם, ולהפיכתו לאדם ששקוע פחות בעצמו, ורואה יותר את הזולת – וממילא מצוות אלו שהן כביכול מצוות ש"בין אדם למקום", מטרתן להביא את האדם לממש בחייו באופן נעלה ומשמעותי יותר מצוות מקבילות שהן "בין אדם לחברו". בכוחו של הסבר זה לקשור בין הבאת הביכורים המתוארת בפסוקים שלפנינו, לבין הפסוק החותם את הפסוקים האלו, המתאר את השמחה עם הלוי והגר – דוגמה לאלו שאין להם נחלה ואין להם אדמה משלהם.