מה עושים כשלא יורד גשם?
פרק א', משניות ה-ז
קריאת כיוון
יחידה זו עוסקת בחציו השני של פרק א' במסכת תענית. לאחר שחלקו הראשון של הפרק עסק בתאריכים שבהן מזכירין את הגשמים, שואלים (מבקשים אותם) ובהן מפסיקים להזכיר או לשאול אותם, חלקו השני של הפרק עוסק בשאלה מה עושים כאשר אותם הגשמים שמבקשים עליהם- אינם יורדים. הפתרון המרכזי שמוצע במשניות אלו הוא התענית. חשוב להדגיש בפני התלמידים שמכאן ואילך עוסקת המסכת בעיקרה בתעניות הבאות בעקבות עצירת גשמים, או בעקבות אירועים קשים אחרים הבאים על הציבור, ועל כן מכונה מסכת זו בשם: "מסכת תענית".
• בטקסט מרכזי מובאות משניות ה-ז (המשנה האחרונה בפרק).
• בקריאה יחפה נדון בשלבים השונים של התעניות המתוארים במשניות אלו- כפי שקובעת אותן המשנה על פני לוח השנה.
• בריבוי קולות נשווה את הגישה המובאת במשניות אלו, הרואה בתעניות פתרון לבעיית הגשמים, לגישות שונות המובאות בתלמוד (חלקן מתקופה המשמרות מסורות מתקופה הקודמת למשנה, וחלקן מתקופה מאוחרת יותר) המציעות דרכי התמודדויות שונות, כמו: תפילה של בעלי סגולה או עשיית מעשים טובים. בעקבות הפתרונות השונים שיוצגו – נדון עם התלמידים בשאלה כיצד הם רואים את פני הדברים.
• ברלוונטיות נדון בשאלה מה לדעת התלמידים יש לעשות בימינו כאשר לא יורדים גשמים, וביחס שלנו לאמונה הדתית התולה בין המעשים שלנו (בין אם אלו תפילות, קיום מצוות או עשיית מעשי חסד) לבין ירידת הגשמים או עצירתם.
טקסט מרכזי
"הגיע שבעה עשר במרחשוון- ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים מתענים: אוכלין ושותין משחשיכה, ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.
הגיע ראש חודש כסליו- ולא ירדו גשמים, בית דין גוזרין שלוש תעניות על הציבור: אוכלין ושותין משחשיכה, ומותרין במלאכה וברחיצה בסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.
עברו אלו ולא נענו- בית דין גוזרין שלוש תעניות אחרות על הציבור: אוכלין ושותין מבעוד יום, ואסורין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה ונועלים את המרחצאות.
עברו אלו ולא נענו- בית דין גוזרין עוד שבע, שהן שלוש עשרה תעניות על הציבור. ומה אלו יתרות על הראשונות? אלא שבאלו מתריעים ונועלים את החניות. ובשני, מטים עם חשיכה ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.
עברו ולא נענו- ממעטין במשא ובמתן, בבניין ובנטיעה, באירוסין ובנישואין, ובשאילת שלום בין אדם לחברו, כבני אדם הנזופים מלפני המקום.
והיחידים חוזרין ומתענין, עד שייצא ניסן.
יצא ניסן- הגשמים סימן קללה, שנאמר "הלוא קציר חיטים היום . . ." (שמואל א יב, יז)
(מסכת תענית, פרק א, משניות ד-ז)
קריאה יחפה
הצעות לפעילות:
- המשנה מציגה את ההדרגתיות של הגזרות על הציבור במקרה של עצירות גשמים. כתבו בכל שלב מי הם המתענים ומה נכללת בתענית שלהם.
- סמנו על לוח השנה שלפניכם את התאריך שבו מתחילים לשאול על הגשמים.
- סמנו על לוח השנה שלפניכם את התאריך שבו, אם עדיין לא ירדו גשמים, מתחילים היחידים להתענות.
- סמנו על לוח השנה שלפניכם את התאריך שבו, אם עדיין לא ירדו גשמים, קובעים חכמים תענית לכלל הציבור.
א בחשוון | ב בחשוון | ג בחשוון | ד בחשוון | ה בחשוון | ו בחשוון | ז בחשוון |
ח בחשוון | ט בחשוון | י בחשוון | יא בחשוון | יב בחשוון | יג בחשוון | יד בחשוון |
טו בחשוון | טז בחשוון | יז בחשוון | יח בחשוון | יט בחשוון | כ בחשוון | כא בחשוון |
כב בחשוון | כג בחשוון | כד בחשוון | כה בחשוון | כו בחשוון | כז בחשוון | כח בחשוון |
כח בחשוון | א בכסלו | ב בכסלו | ג בכסלו | ד בכסלו | ה בכסלו | ו בכסלו |
💬נשאל ונשוחח:
- כמה תעניות גוזרים סך הכל על הציבור?
- תארו את ההבדל שבין התעניות הראשונות שגוזרים חכמים על הציבור, לבין התעניות האחרונות.
- איזה מהם "חמורות" / "קשות" יותר? מדוע לדעתכם הדבר נקבע באופן הזה?
- בתעניות האחרונות- הציבור גם נדרש לסגור את החנויות. אך אם התענית חלה ביום חמישי- הכלל הזה אינו תקף. מדוע?
- כיצד אתם מבינים את המילים: "והיחידים חוזרים ומתענים עד ניסן"? האם חוזרים ומתענים- פירושו חייבים לחזור ולהתענות, או שפירושו יכולים לחזור?
- עד מתי מתענים היחידים, אם למרות הכל לא ירדו גשמים?
- מדוע על פי המשנה- הם אינם מתענים מאוחר יותר?
- איזו עונת שנה מגיע בתאריך הזה? האם שייך להמשיך לבקש על הגשם באותה תקופה?
- בתעניות האחרונות שכל הציבור מתענה בהם, כוללים חכמים גם את ההימנעות מאמירת שלום זה לזה.
- איזו אווירה הדבר מייצר בחברה?
- מה המטרה, על פי המשנה, ביצירת אווירה זו?
- האם בעיניכם יש ליצירת אווירה שכזו תועלת? מדוע?
ריבוי קולות
הדרך בה מציע המשנה להתמודד עם שנה שחונה בה יש עצירת גשמים, היא להתענות (בין אם מדובר בתענית של יחידים ובין אם בתענית ציבור) – מתוך אמונה שהתענית תוביל לרחמי שמיים.
בתלמוד, מציעים ומתארים חכמים גם דרכים אחרות, כמו תפילה, פנייה לצדיקים גדולים, או עשיית מעשים טובים.
הצעות לפעילות:
קראו את הסיפורים התלמודיים שלפניכם, וחשבו האם אתם מאמינים בכוחם של מעשים אלו בכדי להביא להורדת גשמים, ובאם כן- איזה מהדרכים היא הראויה והנכונה ביותר בעיניכם, והסבירו מדוע.
כמובן שלא חייבים ללמוד את כל הסיפורים. אפשר לחלק לקבוצות קטנות.
לכל קבוצה לתת אחד מהסיפורים התלמודיים, אותו הם יצטרכו ללמוד ולתכנן הצגה – אותה יציגו לכל הכיתה.
לאחר שהתלמידים יציגו את ההצגות השונות, תוכלו לדון איתם בשאלה האם הם מאמינים באחת מהדרכים המוצגות במדרשים אלו, ומדוע.
לצד זאת, ניתן גם ללמוד את הסיפורים עם התלמידים באופן אחר, כמובן, כמו לבקש מהם לצייר את הסיפורים השונים, וליצור תערוכה של "מורדי גשמים" וכדומה.
למורה- לא חייבים ללמד את כל הסיפורים המובאים בחלק זה, אבל כדאי כן לבחור לפחות שלושה המציגים ערכים שונים (כפי שיורחב בפסקאות הבאות). לדוגמה: סיפורו של חוני המעגל, המדבר על בעלי מופת, אחד מסיפורי התפילה, ואחד מהסיפורים המבטאים את המעשים הטובים- כאמצעי להורדת גשמים. מכיוון שסיפורו של חוני המעגל מופיע במשנה של מסכת תענית, כדאי בכל בחירה שלכם- שלא לדלג עליו. בנוסף, ניתן לראות במשניות שלפנינו ובסיפורים מן התלמוד שלוש גישות, שאולי ניתן להציג אותם כהתפתחות על ציר ההיסטוריה של עם ישראל: הגישה הראשונה, שאותה אפשר לשייך לתקופת בית המקדש השני- הימים בהם חי חוני המעגל, מאמינה כי בידיהם של אנשי שם, אנשים בעלי כוח תפילה יוצא מגדר הרגיל, כמו חוני המעגל, להוריד גשמים. הגישה השנייה, שאותה אפשר לשייך לימים שלאחר חורבן בית המקדש, לתקופת המשנה, שבהם חיו נכדיו של חוני המעגל, האמונה בכוחה של תפילתו של היחיד, של בעל המופת, יורדת מגדולתה, ותחתיה צומח הרעיון לפיו התפילה והתענית, של היחידים אך יותר מכך של הציבור- יכול להביא להורדת גשמים. והגישה השלישית, שאותה אפשר לשייך לתקופת התלמוד (אם כי במידה מסוימת אפשר לראות שכבר בימי המשנה היא קיימת, כמו בסיפור של אבא חלקיה- אשר דווקא תפילתה של אשתו נענתה, כיוון שהיא קרובה יותר במעשיה לעניים, אך עדיין הדבר תלוי גם בתפילה) מדגישה דווקא את התשובה של האדם לדרך הישר ולהתנהגות מוסרית- כאמצעי להורדת גשמים.
-עיבודים של חלק מהסיפורים האלו, וכן סיפורים נוספים העוסקים בהורדת גשמים, תכלו למצוא באתר "ספר האגדה":
"מעשה שאמרו לו לחוני המעגל, התפלל שירדו גשמים. אמר להם, צאו והכניסו תנורי פסחים, בשביל שלא ימוקו. התפלל, ולא ירדו גשמים. עג עוגה, ועמד בתוכה ואמר, רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עליי, שאני כבן בית לפניך; נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן, עד שתרחם על בניך. התחילו הגשמים מנטפים; אמר, לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות. ירדו בזעף; אמר, לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה. ירדו כתקנן, עד שעלו ישראל מירושלים להר הבית מרוב הגשמים. אמרו לו, כשם שהתפללת עליהן שירדו, כך התפלל עליהן שילכו להן. אמר להם, צאו וראו אם נמחת אבן הטועים. שלח לו שמעון בן שטח ואמר לו, צריך אתה לינדות; אבל מה אעשה לך, שאתה מתחטא לפני המקום כבן שמתחטא לפני אביו, והוא עושה לו רצונו. עליך הכתוב אומר, "ישמח אביך, ואימך; ותגל, יולדתך" (משלי כג, כה)".
(משנה, מסכת תענית, פרק ג, משנה ד)
מדוע פנו דווקא לחוני המעגל בכדי שיוריד גשמים?
- האם כל אדם יכול לעשות את מה שעשה חוני המעגל?
- מדוע התנגד שמעון בן שטח למעשיו של חוני המעגל?
- מה היחס בין המתואר בסיפור זה לבין המתואר במשניות שבמסכת תענית?
- האם הסיפור משלים אותה? חולק ומנוגד למשניות אלו?
"פעם אחת, כשהייתה שנת בצורת והעולם זקוק היה לגשם, שלחו חכמים תלמידים צעירים לחנן הנחבא, בן בתו של חוני המעגל. משכו התלמידים הצעירים בשיפולי הגלימה שלו ואמרו לו: "אבא, אבא, תוריד לנו גשם". אמר לפני הקדוש ברוך הוא: "ריבונו של עולם, עשה בשביל אלו שאינם יודעים להבדיל בין אבא המוריד גשם לאבא שאינו מוריד גשם".
(תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ג ע"ב)
- מדוע פנו חכמים דווקא לנכד של חוני המעגל?
- האם הנכד של חוני המעגל האמין בדרך בה הלך סבו ביחס להורדת הגשמים?
- כיצד הוא סבר שיש להוריד את הגשמים?
- האם כל אדם יכול לעשות את מה שעשה חנן הנחבא, נכדו של חוני המעגל?
"אבא חלקיה בן בנו של חוני המעגל היה, וכשהיה צריך העולם לגשם, היו שולחים חכמים אליו ומבקש רחמים, ובא גשם.
פעם אחת הצטרך העולם לגשם, שלחו חכמים זוג של חכמים אליו לבקש רחמים שיבוא גשם. הלכו לביתו ולא מצאוהו, הלכו לשדה ומצאוהו שהיה עודר. נתנו לו שלום (קראו לו לשלום), ולא הסביר להם פנים (הוא לא הגיב).
כששב לביתו, באו חכמים עמו, ונכנסו אל ביתו.
אמר לה לאשתו: יודע אני שחכמים משום הגשם באו, נעלה לגג, ונבקש רחמים, אפשר שיתרצה הקדוש ברוך הוא ויביא גשם, ולא נחזיק טובה לנפשינו.
עלו לגג, עמד הוא בפינה אחת והיא בפינה אחרת, קדמו ועלו עננים מאותה הזווית של אשתו.
ראו זאת חכמים, והתפלאו למראה שנגלה לעיניהם.
לא לאבא חלקיה נענה הקדוש ברוך הוא, אלא לתפילתו של אשתו.
שאלו חכמים את אבא חלקיה: מדוע קדמו ועלו העננים מאותה הפינה שהייתה עומדת בה אשתך ולא מהפינה שבה אתה עמדת?
חייך אבא חלקיה ואמר: משום שהאישה מצויה בבית, ונותנת לחם לעניים,- כשם שהיא קורבה אל העני, כך קרובים העננים דווקא אליה.
ואילו אני, אמנם אני תורן מכספי לצדקה, אך עושה אני זאת ממרחק, ולכן גם העננים רחוקים ממני".
(מעובד על פי תלמוד בבלי, מסכת תענית דף כ"ג ע"א-ע"ב)
- האם הדרך שמציעה המשנה להתמודד עם עצירת הגשמים "עובדת" בפתיחת הסיפור?
- מה מביא לפתרון הבעיה?
- מי מצליח/ה לעשות זאת?
- מהו אם כן היחס שבין הסיפור שלפנינו לבין המשניות ממסכת תענית? האם הסיפור משלים אותה? חולק ומנוגד למשניות אלו?
- מהו המסר שרוצים חכמים ללמד אותנו במדרש זה?
"רב נקלע למקום אחד,
גזר תענית
ולא בא מטר.
ירד לפניו שליח הציבור,
אמר "משיב הרוח" – ונשב רוח,
אמר "מוריד הגשם" – ובא מטר.
אמר לו [רב]– מהם מעשיך?
אמר לו [שליח הציבור]– מלמד דרדקים אני ומלמד לבני עניים כבני עשירים, וכל שאי אפשר לו אינני לוקח ממנו דבר.
ויש לי בריכה של דגים וכל אחד שפושע (מתרשל בלימודו) אני 'משחד' אותו בהם ומשדל אותו ומפייס אותו עד שבא וקורא (לומד)".
(מתורגם ומעובד על פי תלמוד בבלי, מסכת תענית, כ"ד ע"א)
- האם הדרך שמציעה המשנה להתמודד עם עצירת הגשמים "עובדת" בפתיחת הסיפור?
- מה מביא לפתרון הבעיה?
- מי מצליח לעשות זאת?
- מהו אם כן היחס שבין הסיפור שלפנינו לבין המשניות ממסכת תענית? האם הסיפור משלים אותה? חולק ומנוגד למשניות אלו?
- מהו המסר שרוצים חכמים ללמד אותנו במדרש זה?
"רב גזר תענית ולא בא גשם.
ירד לפניו שליח ציבור.
אמר "משיב הרוח" ונשב הרוח.
אמר "מוריד הגשם" ובא הגשם.
אמר לו רב [רב לשליח הציבור]: מה מעשיך?
אמר לו [שליח הציבור]: גר אני בעיירה דחוקה, שאין בה יין לקידוש ולהבדלה.
טורח אני ומביא יין לקידוש ולהבדלה, ומוציא אני אותם ידי חובתם".
(מתורגם (על פי שטיינזלץ), תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כד ע"א)
- האם הדרך שמציעה המשנה להתמודד עם עצירת הגשמים "עובדת" בפתיחת הסיפור?
- מה מביא לפתרון הבעיה?
- מי מצליח לעשות זאת?
- מהו אם כן היחס שבין הסיפור שלפנינו לבין המשניות ממסכת תענית? האם הסיפור משלים אותה? חולק ומנוגד למשניות אלו?
- מהו המסר שרוצים חכמים ללמד אותנו במדרש זה?
רלוונטיות
מלבד האמונות שאנשים שונים מחזיקים בהם גם בימינו- איש איש על פי אמונתו. יש גם שיטות מדעיות להורדת גשמים, כמו למשל: "זריעת עננים"
סרטון- זריעת עננים
💬נשאל ונשוחח:
- מה לדעתכם צריך לעשות בכדי שירד גשם בשנה שחונה בה לא יורדים גשמי ברכה? מדוע?
- בקריאת שמע נאמר: "והיה אם שמע תשמעו אל כל מצוותיו… ונתתי מטר ארצכם בעיתו…" – כיצד אתם מבינים את משמעותה של אמירה זו?
- האם אתם מאמינים בכוחם של מעשים כלשהם, שאינם "מדעיים", ככאלו שיכולים להביא להורדת גשמים?
