ביחידה זו נעסוק בארבעת המינים.
• בטקסט מרכזי מוצגות שתי תמונות של מטבעות עבריים עתיקים שבשניהם מופיעים ארבעת המינים.
• בקריאה יחפה נשווה בין המטבעות ונעמוד על ההבדל שבין השניים: בעוד שבאחד מוצגים ארבעת המינים – כך שבכל אחד מהמינים יש פרט אחד. בשני – לחלק מהמינים יש כמה וכמה פרטים, ולא רק אחד.
משם נמשיך אל משנה אחת ממסכת סוכה ובה מחלוקת בין רבי ישמעאל ורבי עקיבא על אודות מספר הפרטים בכל אחד מארבעת המינים – הדומה להפליא להבדל שבין שני המטבעות.
בעקבות כך נדון בקשר המיוחד שהתקיים בין רבי עקיבא ובר כוכבא, ועל האפשרות להסביר באמצעות קשר זה מדוע דווקא במטבע מתקופתו של בר כוכבא אנו מוצאים התאמה לשיטתו של רבי עקיבא.
• בריבוי קולות נדון בשתי משמעויות שונות שנתנו במרוצת הדורות לארבעת המינים – משמעויות שיכולות להאיר גם את המחלוקת אודות מספר הפרטים מכל אחד מהמינים בארבעת המינים.
• ברלוונטיות יתבקשו התלמידים לעצב מטבע ובו ארבעת המינים – כך שישקף את המשמעות האישית שהם רואים בארבעת המינים.
• בהרחבה נזכיר את ההלכה, שנקבעה כשיטתו של רבי ישמעאל, ונוסיף על כך את המנהג, שנפוץ בעיקר בקרב יהדות תימן, לפיו מוסיפים גם הדסים שוטים רבים המעטרים את ארבעת המינים.
סמלים, דמויות וכיתוב על מטבעות היוו לאורך ההיסטוריה את אחד המאפיינים המובהקים של השלטון באזור מסוים. כך למשל דמותם של קיסרים הוטבעה על מטבעות בתקופתם.
גם בתולדות עם ישראל, הטבעת מטבעות עם סמלים יהודיים-עבריים סמלו את התקופות שבהן הייתה עצמאות לעם היהודי, או לכל הפחות היה ניסיון להשיג עצמאות שכזו.
שני המטבעות שלפניכם הונפקו בשתי תקופות שבהן היה ניסיון להשיג עצמאות, שבסופו של דבר נכשל.
המטבע מימין הוא מתקופת המרד הגדול שבין שנת 66 לספירה לשנת 73 לספירה, ושיאו בשנת 70 כאשר הרומאים הכניעו את המורדים בירושלים והחריבו את בית המקדש.
המטבע משמאל הוא מתקופת מרד בר כוכבא, שהתרחש בין השנים 132–136 לספירה, ואף הוא היה כנגד הרומאים.
ארבעת המינים הם הסמל שבחרו המנפיקים להטביע על שני המטבעות.
מטבע ברונזה מתקופת המרד הגדול (מתוארך לשנת 69-70)
מטבע כסף מתקופת מרד בר כוכבא (מתוארך לשנת 134-135)
רבי ישמעאל אומר: שלושה הדסים ושתי ערבות ולולב אחד ואתרוג אחד.
[…]
רבי עקיבה אומר: כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת.
(מסכת סוכה, פרק ג, משנה ד)
רבי עקיבא
מטבע ברונזה מתקופת המרד הגדול (מתוארך לשנת 69-70)
רבי ישמעאל
מטבע כסף מתקופת מרד בר כוכבא (מתוארך לשנת 134-135)
סכמו את הדעות המוזכרות במשנה ובמטבעות הכסף שראינו בטבלה שלפניכם:
| המרד הגדול | מרד בר כוכבא |
|
|
|
אתרוג |
|
|
לולב |
|
|
הדס |
|
|
ערבה |
|
|
מתאים לדעתו של: |
|
|
מה בין רבי עקיבא ובר כוכבא?
רבי עקיבא, מגדולי דורו ואחד מעמודי התווך של התורה שבעל פה, חי בתקופת מרד בר-כוכבא ואף תמך בו וראה את בר-כוכבא כמשיח.
וכך כתב עליו ההיסטוריון יוסף קלויזנר:
"ר' עקיבה הוא לא רק אחד מגדולי-הדור, אלא הגדול שבדורו. […] וחכם גדול זה שהקיף את כל ענפי היהדות ולא היה דבר בתורה, שלא עסק בו, הכריז את בר כוכבא כמשיח! הוא לא הסכים, כנראה, לדעה שאין תלמיד-חכם צריך לעסוק בפוליטיקה – והתייחס למרידה (ברומאים) בחיוב גמור".
ההערכה בין רבי עקיבא ובר כוכבא הייתה הדדית, ככל הנראה, ובר כוכבא העריך את רבי עקיבא התייחס אליו כמנהיגו הרוחני.
מן הצד השני, אפשר לשער, אם כי אין מקורות קדומים המתארים זאת, שהקשר בין בר כוכבא ורבי עקיבא היה הדדי. וכשם שרבי עקיבא ראה בבר כוכבא משיח, בר כוכבא שמח על תמיכתו של אחד מגדולי החכמים באותם הימים, וממילא ינק מתורתו. (אם כי, כאמור, דברים אלו הם בגדר השערה בלבד).
כך למשל, דמיין את הדברים המשורר שאול טשרניחובסקי:
בר-כוכבא: כֹּל אֲשֶׁר לִי שֶׁלְּך, מִיָּדְךָ אָתָּה,
וְכָל אֲשֶׁר לָנוּ – לְךָ, רַבִּי עֲקִיבָא.
הָיִיתָ לִי לְאָב, נִהַלְתַּנִי תָמִיד
בְּמוֹ עֲצָתְךָ וְהוֹרֵיתָ דַרְכִּי;
מֵרוּחֲך עָלַי אָצָלְתָּ. לִבְּךָ
הוּא הָרָה וְהָגָה אֶת גְּדָל פָּעֳלֵנוּ,
אֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת, וְהוּא גַם הִתְוָה דֶרֶךְ,
נַגִּיעַ בּוֹ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ – אַתָּה
בְּשִׁמְךָ זֶה הַטָּהוֹר וְהַנָּאוֹר
קִדַּשְׁתָּ אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ הָלָכְנוּ.
(מתוך המחזה: בר כוכבא – דרמה בת ארבע עלילות)
למורה- אפשר לבאר את הקשר שאנו מוצאים בין שיטת רבי עקיבא לבין המטבע מתקופת בר כוכבא בשתי דרכים הפוכות: מצד אחד, אפשר לומר שרבי עקיבא שתמך במרד ובלוחמים הבין שבשעת הדחק בה הם נמצאים צריך יהיה לצמצם עד לכדי מינימום. ועל כן כאשר ראה שאי אפשר להשיג פריטים רבים שיאפשרו את ריבוי המינים כפי שהוא מופיע בשיטתו של רבי ישמעאל – הוא צמצם את דרישת ההלכה, וקבע שאפשר להסתפק בפריט אחד בלבד מכל אחד מארבעת המינים. מצד שני, אפשר לומר ששיטתו של רבי עקיבא נושאת בחובה משמעות שאינה קשורה למרד בר כוכבא ולתנאי החיים הקשים בו, אלא עומדת בפני עצמה. ובר כוכבא ולוחמיו, שראו ברבי עקיבא את מנהיגם הרוחני, בחרו ללכת על פי שיטתו, ועל כן קיבלו את פסיקתו בעניין ארבעת המינים – כפי שמעיד מטבע הכסף שהטביעו.
למורה- לפניכם שני מקורות מתקופות מאוחרות למשנה שכל אחת מהן קרובה יותר לשיטתו של אחד החכמים המוזכרים במשנה שלפנינו. דבר אחר: "פרי עץ הדר"- אלו ישראל: מה אתרוג יש בו ריח ויש בו טעם, כך ישראל יש בהן בני אדם, שהן בעלי תורה ובעלי מעשים טובים. "כפות תמרים"- אלו ישראל: מה תמרה זו יש בה טעם ואין בה ריח, כך ישראל יש בהן בעלי תורה ואין בהן מעשים טובים. "וענף עץ עבות"- אלו ישראל: מה הדס זה יש בו ריח ואין בו טעם, כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בידיהם מעשים טובים ואין בהם תורה. "וערבי נחל"- אלו ישראל: מה ערבה זו אין בה לא טעם ולא ריח, כך ישראל יש בהן בני אדם, שאינם לא בעלי תורה ולא בעלי מעשים. אמר הקדוש ברוך הוא: … יעשו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו. (ויקרא רבה, ל) למורה- אפשר לטעון שההתייחסות של המדרש בלשון יחיד- לכל אחד ממיני ארבעת המינים, מלמדת שמדרש זה הולך בעקבותיו של רבי עקיבא. אך אפשר גם לטעון שאי אפשר לראות בכך ראייה, שכן המדרש אינו עוסק במספר המינים, אלא בתכונה העקרונית שלהם- וממילא הוא יכול להתאים גם לשיטתו של רבי ישמעאל. 💬נשאל ונשוחח:
"הֶהָדָס רוֹמֵז לִשְלוֹשָה אָבוֹת.
מֹשֶה אַהֲרוֹן בַּדֵי עֲרָבוֹת.
יוֹסֵף לַלּוּלָב חֶמְדַּת לְּבַבוֹת.
דָּוִד לַאֶתְרוֹג כַּלָה כְּלוּלָה".
(רבי משה בן יעקב אדהדן, "סוכה ולולב לעם סגולה")
רבי משה בן יעקב אדהאן- חי במרוקו, היה אב בית הדין והמנהיג הרוחני של הקהילה במקנס לפני כמאתיים שנה (נפטר בשנת 1736).
הפיוט "סוכה ולולב לעם סגולה" הוא פיוט שחיבר על מצוות חג הסוכות ובו משובצות משמעויות שונות למצוות על פי מדרשי חז"ל ועל פי הקבלה.
האזינו לפיוט המלא באתר פיוט:
למורה:
אפשר גם להביא מדרש מורכב יותר שמציע פרשנות רדיקלית יותר לדבריו של רבי עקיבא ומובא גם בשמו:
רבי עקיבא אומר: פרי עץ הדר- זה הקב"ה, כמו שכתוב: "הוד והדר לבשת…" (תהילים ק"ד, א)
כפות תמרים- זה הקב"ה, כמו שכתוב: "צדיק כתמר יפרח…" (תהילים צ"ב, יג)
וענף עץ עבות- זה הקב"ה, כמו שכתוב: "והוא עומד בין ההדסים…" (זכריה, א', ח)
וערבי נחל – זה הקב"ה, כמו שכתוב: "סולו לרוכב בערבות… " (תהילים, ס"ח, ה)
(פסיקתא דרב כהנא, כז, ט, עמ' 414)
על פי מדרש זה ארבעת המינים מסמלים את אלוהים עצמו.
ואם כן, אפשר לפרש באמצעותו של שיטתו של רבי עקיבא שאמר שיש לקחת מכל אחד מארבעת המינים רק פריט אחד בלבד- כביטוי לרעיון אחדות ה'. כלומר, בכדי לבטא את אחדות האל: "ה' אחד ושמו אחד".
עצבו גם אתם מטבע ובו ארבעת המינים. חישבו:
להלכה נפסקה שיטתו של רבי ישמעאל: שלושה הדסים, שתי ערבות, לולב אחד ואתרוג אחד.
יש הנוהגים, בעיקר במסורת יהודי תימן, להוסיף הדסים שוטים (לא משולשים) רבים, כדי לעטר את ארבעת המינים.