קריאת כיוון

ביחידה זו נעסוק במשנה ממסכת ביכורים שקובעת שני עניינים מרכזיים הקשורים בביכורים: הראשון – ממה מביאים ביכורים? את הביכורים מביאים רק מפירות שבעת המינים, ודרישה נוספת – אך ורק ממקומות ספציפיים.

והשני – מתי מביאים ביכורים? את הביכורים מביאים החל מעצרת – חג השבועות, ועד לחנוכה.

אנו מציעים לפתוח את היחידה דווקא בסרטון המופיע ב"תוספתא" שעוסק בדינים שונים הקשורים בביכורים, ולאחר הצפייה בו, ואולי אף בצפייה חוזרת, במקביל ללימוד, לעיין בכמה מהפרטים הקשורים בדיני הביכורים המופיעים במשנה שלפנינו.

• בהרחבה מוצע סרטון קצר המסכם כמה וכמה מפרטי מצוות הביכורים, ובין היתר את הפרטים המופיעים במשנתנו.

• בריבוי קולות נדון בנושא הראשון – מאילו פירות מביאים, ובשאלה מדוע רק מפירות אלו. כמו כן, נדון בשאלה מדוע אנשי הר צבועים – המוזכרים במשנה שהביאו את ביכוריהם קודם לחג השבועות – עשו כן, מדוע לא קיבלו את הביכורים שלהם, והאם התלמידים מסכימים עם קביעה זו.

• ברלוונטיות נדון בנושא השני – מתי מביאים, ונבחן את קביעת זמן הביכורים שבמשנה – מול המציאות החקלאית המוכרת בימינו.

טקסט מרכזי

אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינים.

לא מתמרים שבהרים,

ולא מפירות שבעמקים,

ולא מזיתי שמן שאינן מן המובחר. 

אין מביאין הביכורים קודם לעצרת. 

אנשי הר צבועים הביאו ביכוריהם קודם לעצרת – ולא קיבלו מהם,

מפני הכתוב שבתורה: "וחג הקציר ביכורי מעשיך, אשר תזרע בשדה" (שמות כ"ג, טז)

[…]

מהחג ועד חנוכה, מביא ואינו קורא; רבי יהודה בן בתירה אומר, מביא וקורא.

(מסכת ביכורים, פרק א, משנה ג; ו)

*עצרת – שבועות

*הר צבועים – ישוב יהודי שהיה קיים בימי בית המקדש, הנמצא באיזור יריחו, ובשל החום הרב השורר שם מַבְכִּירים פירותיו מוקדם.

*החג – סוכות

*מביא ואינו קורא; מביא וקורא – הכוונה לפרשת מקרא ביכורים, קטע מפרשת הביכורים בספר דברים, שם נאמר שעל האדם המביא את הביכורים להקריא פסוקים אלו, המודים לה' על שהוציא את עמו ממצרים והביאו אל ארץ זבת חלב ודבש (יחידה 2).

קריאה יחפה

 💬נשאל ונשוחח:

• מאילו מינים מביאים את הביכורים, ומאילו מינים אין מביאים?
• המשנה אינה מפרטת את שמותיהם של כל המינים, אלא מכנה אותם בשם כולל – האם אתם יודעים אילו מינים כלולים תחת שם זה?
• היעזרו בפסוק שלפניכם בשביל לגלות – מה הם המינים הנכללים תחת אותו שם כולל:

אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ (דברים ח, ח)

• ממתי מתחילים להביא את הביכורים – על פי המשנה?
• מאיזה פסוק לומדים זאת חכמים?
• הסבירו במילים שלכם את דרשתם של חכמים – כיצד הם מבינים מהפסוק את ההלכה הקובעת לדבריהם מאימתי מביאים את הביכורים.

*למורה: חכמים מדייקים מהצימוד של המילים "וחג הקציר" ו"ביכורי מעשיך…" שיש להביא את הביכורים רק מחג הקציר, ולא קודם לכן.

• עד מתי מביאים את הביכורים? פרטו את המחלוקת בין תנא קמא (החכם הראשון שדעתו מוזכרת במשנה) לבין רבי יהודה בן בתירה בעניין זה.

ריבוי קולות

מדוע לדעתכם קובעת המשנה שאת הביכורים יש להביא אך ורק משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ולא ממינים אחרים?  

על שאלה זו אפשר להשיב לפחות בשתי דרכים. קראו את התשובות- ובחרו את התשובה ששכנעה אתכם יותר:

• כפי שראינו ביחידה הקודמת, הביכורים, כמו גם מצוות נוספות הקשורות באדמה, הן מצוות שמקיימים אותן רק בארץ ישראל והן מכונות: "מצוות התלויות בארץ". אפשר שמטרתן היא ליצור חיבור מיוחד בין עם ישראל לארץ ישראל, ולכן, המשנה אינה מסתפקת בקביעה שמצוות הביכורים נעשית בארץ ישראל בלבד, אלא גם מוסיפה ואומרת שהביכורים יהיו רק פירות שגידולם בארץ ישראל הוא טבעי, בכדי להעמיק את הקשר דווקא לארץ ישראל.
• בימינו, לאור ממצאים והמצאות בתחום האגרונומיה (חקר החקלאות) אפשר לגדל צמחים שונים, שלא בסביבתם הטבעית, כך שהיבול שלהם לא פחות משובח מגידולים במקומם הטבעי. אך בימיהם של חכמים לא היו פיתוחים כאלה- ועל כן בדרך כלל פרי שגדל במקום הטבעי שלו, היה משובח יותר מפרי שהעתיקו (העבירו) אותו מקום. ומכאן שמשמעותו של הכלל שקבעה המשנה הוא שהביכורים צריכים להיות הפירות המשובחים ביותר שיש – שהם, כאמור, הפירות שגדלים בארץ ישראל באופן טבעי.

" אנשי הר צבועים הביאו ביכוריהם קודם לעצרת – ולא קיבלו מהם…"

• מדוע אנשי "הר צבועים" הביאו את פירותיהם קודם לעצרת?
• מדוע לדעתכם לא קיבלו מידם את הביכורים?
• האם אתם מסכימים עם החלטה זו?
• אם כן – הסבירו את ההיגיון העומד ביסודה.
• אם לא – הסבירו כיצד לדעתכם היה לנהוג ומדוע.

רלוונטיות

הצעה לפעילות:

חקרו ובדקו – באיזה תקופת שנה (באילו חודשים – פחות או יותר) מבשיל כל אחד מפירות שבעת המינים (על פי התיאורים החקלאיים של ימינו):

שבעת המינים- תמונה

 💬נשאל ונשוחח:

• מבין שבעת המינים – מהו הצמח הראשון, שמבשיל ונאסף מן השדות/הכרמים/המטעים?
• מבין שבעת המינים – מהו הצמח האחרון, שמבשיל ונאסף מן השדות/הכרמים/המטעים?
• על פי תשובותיכם אלו – באילו חודשים מרוכזים ההבשלה והאיסוף של שבעת המינים מן השדות?
• באילו חודשים אין הבשלה ואיסוף כלל?
• הסבירו האם הממצאים החקלאיים שאספתם תואמים או סותרים את המשנה שלפנינו (בהקשר של תקופת השנה שבה מביאים את הביכורים).