קריאת כיוון

יחידה זו פותחת את הלימוד על ראש חודש. ביחידה זו עוד לא נדון במקורות מן המשנה, אלא נכיר את עצם המושג "ראש חודש".

העיסוק בראש חודש מופיע במשנה כחלק ממסכת ראש השנה. אפשר לדון עם התלמידים מדוע ממוקם נושא זה בתוך מסכת ראש השנה, ולהשיב תשובות שונות: משום שראש השנה בעצמו הוא גם ראש חודש, משום שלראש השנה ולראש חודש יש קרבה גדולה בהיותם שניהם מעצבים את לוח השנה שלנו וכדומה.

• בטקסט מרכז מובא קטע מתוך הספר: "לילה בלי ירח" של שירה גפן ואתגר קרת, עם האיורים המקסימים של דוד פולונסקי.

• בקריאה יחפה נעסוק בצורות השונות של הירח, בסיבות שגורמות לו להיראות באופן שונה, ובהשפעה של צורותיו על לוח השנה שלנו.
• בריבוי קולות יוצגו לוחות שנה השונים הקיימים בחברה שבסיסנו: לוח השנה ההיג'רי (מוסלמי), לוח השנה הלועזי (נוצרי) ולוח השנה העברי, ונדון בהבדלים שביניהן ביחס לראש חודש וללוח השנה בכלל.
• ברלוונטיות התלמידים ידרשו לצאת למשימת חקר בה יתארו את צורותיו השונות של הירח לאורך החודש העברי.

טקסט מרכזי

קריאה יחפה

 💬נשאל ונשוחח:

• מה גורם לירח להיראות בצורות שונות?
• האם הוא באמת משנה את צורתו?

אם כן- הסבירו מה גורם לו להשתנות.

אם לא- הסבירו מדוע הוא נראה לנו כאילו הוא משתנה.

• כמה זמן לוקח לירח מרגע שהוא נראה בצורה מסוימת, עד שהוא שב אל אותה הצורה בדיוק?
• כיצד מכונה משך הזמן הזה?
• מאיזה שלב מתחילים לספור מחדש בכל פעם את משך הזמן הזה?
• כיצד מכונה היום שבו מתחילים לספור בו את משך הזמן הזה?

*למורה: בכדי לענות על השאלות, אפשר לצפות עם התלמידים בסרטון הבא:

מופעי ירח

ריבוי קולות

מסביב לעולם, בתרבויות בנות זמננו ובתרבויות קודמות, קיימים לוחות שנה רבים, השונים אלו מאלו מבחינות רבות. בסביבה בה אנו חיים ישנם שלושה לוחות שנה מרכזיים: לוח השנה הלועזי (הנוצרי), לוח השנה ההיג'רי (המוסלמי) ולוח השנה העברי.

צפו בסרטון שלפניכם, וענו על החידות שבעקבותיו:

הלוח העברי ושנה מעוברת – יש לי מושג

*למורה:

בחברה בה אנו חיים ישנם כמה וכמה לוחות שנה שנעשה בהם שימוש מקביל:

קיים לוח השנה המוסלמי, המכונה "לוח השנה ההיג'רי"- המבוסס על הירח. בלוח שנה זה, כל חודש מתחיל עם התחדשות ההקפה של הירח את כדור הארץ. חודש כזה נמשך כ- 29.5 ימים. 

בלוח השנה הזה, לאחר ספירת 12 פעמים בהם מקיף הירח את כדור הארץ- מסתיימת שנה, ומתחילה שנה חדשה (בלי קשר להקפת כדור הארץ את השמש). שנה זו נמשכת כ 354 ימים.

לעומתו יש את לוח השנה הנוצרי, המכונה "לוח השנה הלועזי", המבוסס על השמש. בלוח שנה זה, החודשים אינם תלויים בהקפת הירח את כדור הארץ (ולכן בכל פעם, יראה הירח בצורה שונה בראש חודש, או באמצע החודש, ולא יראה במלואו באמצע החודש או יראה בהתחדשותו בתחילתו כמו לוח השנה העברי. חודש ממוצע נמשך כ 30.5 ימים.

בלוח שנה זה, בעוד שהחודשים אינם מבוססים על גורמי השמיים, השנה נקבעת על פיהם: שנה חולפת לאחר שכדור הארץ משלים את הקפתו סביב השמש. שנה זו נמשכת 365 ימים.

לוח השנה העברי (המבוסס על הלוח של שומר העתיקה- תרבות שהתקיימה בימים שקדמו לימי התורה) מחבר בין שני לוחות השנה האלו:

מצד אחד, החודשים נקבעים על פי הירח.

אך מצד שני, בכדי לשמור שחג הפסח יתקיים באביב, דבר התלוי בהקפת כדור הארץ את השמש (שכן כך נוצרות עונות השנה) נקבע שלוח השנה העברי יושפע גם מלוח השנה השמשי.

ולכן, כל שנתיים-שלוש, לאחר שנוצר פער גדול בין שני לוחות השנה (של חודש פחות או יותר) מעברים את השנה, ומוסיפים חודש שיסגור את הפער שבין לוח השנה הירחי ולוח השנה השמשי.

הצעות לפעילות:

לפניכם חידות המבוססות על הסרטון, בו תוארו לוחות השנה השונים: המוסלמי, הנוצרי והעברי:

1. מתחו קו בין לוח השנה לגורמי השמיים שקובעים אותו: (מצורף ביחידה להדפסה)

2. באיזה לוח שנה יכולה להיות שנה עם 13 חודשי שנה ולא 12? מדוע זה קורה?

3. הקיפו את התשובה הלא נכונה:

• בלוח השנה המוסלמי, הירח תמיד יראה אותו הדבר ביום הראשון של החודש.
• בלוח השנה העברי, הירח תמיד יראה אותו הדבר ביום הראשון של החודש.
• בלוח השנה הנוצרי, הירח תמיד יראה אותו הדבר ביום הראשון של החודש.

4. האם התמונה שלפניכם יכולה להתקיים בכל שנה?

5. איזה צירוף מהצירופים הבאים הוא היחיד שאפשרי:

• חג המולד בקיץ
• חג הרמאדן בחורף
• חג הפסח בסתיו

*תשובות למורה:

1. לוח השנה הלועזי- שמש; לוח השנה העברי- שמש וירח; לוח השנה ההיג'רי- ירח.
2. בלוח השנה העברי. זה קורה משום שיש פער של 11 ימים בין לוח השנה הירחי ולוח השנה השמשי. ומכיוון שבלוח השנה העברי צריך להיות סנכרון בין שני לוחות השנה, הרי שאחת לכשנתיים וחצי יש פער של חודש בין שני לוחות השנה. והחודש הנוסף, נועד לסגור את הפער הזה ולשמור על הסנכרון שבין שני לוחות השנה.
3. התשובה הלא נכונה היא: בלוח השנה הנוצרי, הירח תמיד יראה אותו הדבר ביום הראשון של החודש. משום שהחודש בלוח השנה הלועזי נקבע על פי חישוב מתמטי של חלוקת השנה השמשית ל-12 חודשים, ולא על פי הירח, כמו בלוח השנה העברי והמוסלמי.
4. התמונה לא יכולה להתקיים בכל שנה, ועל פי רוב גם לא תתקיים, כי אין קשר בין תאריכי החודש לירח בלוח השנה הלועזי. אמנם, יכול להיות שבמקרה בשנה כזו או אחרת הדבר יצא כך, אך זה מקרי ולא יכול לחזור על עצמו באופן קבוע.
5. חג הרמדאן בחורף. משום שחג הפסח וחג המולד שניהם תלויים בלוח השנה השמשי. והשנה השמשית- היא שקובעת גם את עונות השנה. ואילו הרמדאן שאינו תלוי בלוח השנה השמשי, אלא מבוסס רק על הירח, זז בכל שנה כ-11 ימים אחורה, מבחינת לוח השנה השמשית (כי השנה הירחית קצרה מהשמשית ב-11 ימים) וממילא לאורך זמן הוא יכול להופיע בכל עונות השנה.

• מהם היתרונות והחסרונות של כל אחת מהשיטות?

רלוונטיות

במשך החודש הקרוב, צאו בשעות הערב, לאחר שהירח כבר הופיע, וציירו כיצד הוא נראה בתאריכים השונים (על פי לוח השנה העברי):

א-ג בחודש:

ז-ט בחודש:

יד-טו- בחודש:

כב-כג:

כח-כט:

*למורה: החלק העיקרי ביותר במשימה הזו הוא שהתלמידים יראו כיצד נראה הירח בראשיתו של החודש, כיוון שהדבר יכין אותם לקראת היחידה הבאה.