ביחידה זו אנו כבר עוסקים בראש חודש כפי שהוא בא לידי ביטוי במשנה.
• בטקסט מרכזי מחובר מכמה משניות בפרקים א' וב' של מסכת ראש השנה, אשר יחד מתארות את החלק המרכזי בקידוש החודש: עדותם של שני אנשים לפחות, שנבחנת ונמצאת כאמינה, על כך שהמולד נצפה בשמיים, כלומר שראו את התחדשותו של הירח, בצורתו הראשונית, על פיה ניתן לקבוע את ראש חודש.
• בקריאה יחפה יושם דגש על כך שבימי המשנה והתלמוד (על ימיו של הלל נשיאה, בסוף ימי אמוראי ארץ ישראל) ראש החודש נקבע על פי הראייה, בשונה מימינו, שעל-אף שהחודשים העבריים מבוססים על התחדשות הלבנה, הרי שהדברים קבועים ועומדים בלוחות שנה מימים ימימה.
• בריבוי קולות ילמדו התלמידים על המהפכה שיצר הלל נשיאה, שהובילה לביטולו של מוסד קידוש החודש על פי הראייה, ויצירתו של לוח שנה קבוע ועומד (כמו זה שאנו משתמשים בו).
• ברלוונטיות נעסוק במסר שעולה מקידוש החודש- על כך שהזמן הוא נר לרגליו של האדם, לעומת השבת שמלמדת על כך שהזמן הוא ששולט באדם.
• בהרחבה בעקבות "ברכת החודש" הנאמרת בשבת שלפני ראש חודש, ומזכירה את העובדה שלוח השנה העברי מבוסס על התחדשות הירח, על אף שבשל השימוש בלוח השנה קבוע איננו מודעים לכך יתר המידה, נדון בשאלה למרות שלוח השנה העברי, כבר קבוע בזמן ואינו תלוי בקידוש החודש, בסידור התפילה ישנה ברכה שנועדה להזכיר לנו שקידוש החודש אינו אקראי, כמו בלוח השנה הלועזי, אלא הוא מבוסס על התחדשות הירח.
(מסכת ראש השנה, פרק א', משנה ז; פרק ב', משניות ו, ח)
אפשר להציג את ההבדל המשמעותי הזה גם בציור או הצגה. אפשר לבקש מהתלמידים לצייר או להציג כיצד נראה אדם שבודק האם היום ראש חודש (בטלפון החכם, ביומן וכדומה) לבין אדם שבימים ההם היה צריך להסתכל אל הירח בשמיים, ולבחון את צורתו.
במשנה מתואר שאצל רבן גמליאל היו תבליטים של צורת הלבנה, בצורות שונות. וכשהיה בודק את עדותם של העדים, היה שואל בין היתר, כיצד נראה הירח באותה שעה שראו אותו. על פי היחידה הקודמת שעסקה בצורות השונות של הירח, איזה מהצורות שבתמונה שלפניכם, היא הצורה שהיה על העדים לראות בכדי שעדותם תתקבל?
לוח השנה העברי, מבוסס על התחדשות הירח. ואולם, מאז ימיו של הלל נשיאה (המכונה גם הלל האחרון) שחי בסוף ימי אמוראי ארץ ישראל, לפני כאלף שבע מאות שנה, לוח השנה כבר אינו מבוסס על עדות של ראיית המולד.
בימיו, הלך הישוב היהודי בארץ ישראל ודעך, והוא הבין שאי אפשר להמשיך ולקיים את לוח השנה על בסיס קידוש החודש שיתקיים בארץ ישראל ומשם יצא אל כל תפוצות ישראל. ולכן החל בתכנון של לוח שנה המבוסס על פי ממוצע הזמן שבו נמשך הקפת הירח את כדור הארץ (על פי תצפיות של חודשים רבים), ועל פיו קבע את לוח השנה.
אפשר לתת לתלמידים את עיגולי התכונות האלו (ביחידה להדפסה) ולבקש מהם לצבוע בכל אחת מהתכונות, את חשיבותה בכדי לבצע מהפכה כמו זו שיצר הלל נשיאה:
בשבת נוסח הברכה בקידוש (ובברכה של תפילת השבת) הוא "מקדש השבת". נוסח הברכה של הקידוש (והברכה לכבוד החג בתפילת עמידה) בימים טובים (חגים מהתורה) הוא "מקדש ישראל והזמנים"- ישראל שמקדשים את הזמנים.
*למורה: החגים כולם מבוססים על קביעת ראש חודש. את ראש חודש כמו שראינו קובע עם ישראל, בכך שרואה את מולד הלבנה, מעיד לפני בית הדין, וראש בית הדין מכריז: "מקודש! מקודש!"
בשונה מכך, השבת קבוע ועומדת בסופם של כל שישה ימים. מבלי שעם ישראל או החכמים קובעים אותה.
כך ניתן להסביר את ההבדל שבין הנוסח של הקידוש (והברכה בתפילה) של שבת לבין הקידוש של הימים הטובים. השבת- מקודש מצד עצמה, ואילו החגים תלויים בקידוש החודש, תלויים במעשה של בני ישראל.
המתח שבין שני נוסחים אלו מעורר את השאלה: האם הזמן הוא המנהיג את האדם או שהאדם הוא המנהיג את הזמן.
לפניכם קטע מתוך הספר "מומו" של מיכאל אנדה (עמ' 49):
למרות שלוח השנה העברי, כבר קבוע בזמן ואינו תלוי בקידוש החודש, בסידור התפילה ישנה ברכה שנועדה להזכיר לנו שקידוש החודש אינו אקראי, כמו בלוח השנה הלועזי, אלא הוא מבוסס על התחדשות הירח.
בשבת לפני ראש חודש מכריזים על החודש בבית הכנסת אחר קריאת התורה ולפני תפילת מוסף. ועל כן מכונה שבת זו- "שבת מברכין".
בברכה זו מכריזים על הזמן המדויק בו יתרחש מולד הלבנה (מדויק עד לרמת הדקות):
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחודֶשׁ הַזֶּה לְטובָה וְלִבְרָכָה. וְתִתֶּן לָנוּ חַיִּים אֲרוּכִים. חַיִּים שֶׁל שָׁלום. חַיִּים שֶׁל טובָה. חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה. חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה. חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמות. חַיִּים שֶׁיֵשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא. חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. חַיִּים שֶׁל עשֶׁר וְכָבוד. חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּורָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם. חַיִּים שֶׁיְּמַּלֵא ה' מִשְׁאֲלות לִבֵּנוּ לְטובָה. אָמֵן סֶלָה:
מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבותֵינוּ וְגָאַל אותָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת. הוּא יִגְאַל אותָנוּ בְּקָרוב וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפות הָאָרֶץ. חֲבֵרִים כָּל יִשְׂרָאֵל וְנאמַר אָמֵן:
כאן מכריז הגבאי על הרגע המדויק בו יתרחש מולד הלבנה.
ראשׁ חדֶשׁ ______ יִהְיֶה בְּיום ________ הַבָּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטובָה:
יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּו בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקום שֶׁהֵם. לְטובָה וְלִבְרָכָה. לְשָׂשׂון וּלְשִׂמְחָה. לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה. לְפַרְנָסָה טובָה וּלְכַלְכָּלָה. לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום. לִשְׁמוּעות טובות. וְלִבְשׂורות טובות. (בחורף וְלִגְשָׁמִים בְּעִתָּם). וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְלִגְאוּלָה קְרובָה וְנאמַר אָמֵן.