קריאת כיוון
זהו פרק הפתיחה של ספר שמות המספר על היחסים עם מצרים. נעסוק בעלייתו של מלך חדש במצרים שלא ידע את יוסף, ובגזירות הקשות שהוא מטיל על בני ישראל.
עוד על היחידה:
חשוב להזכיר בתחילת השיעור את סוף ספר בראשית, שם סופר על יעקב שחי בשנות חייו האחרונות במצרים עם משפחתו ומת שם, ולאחר מותו יוסף (שהיה המשנה למלך) ואחיו עולים לארץ כנען לקבור את יעקב וחוזרים מצרימה.
מומלץ לפתוח את השיעור בקריאת הפסוקים לשינון.
• בקריאה יחפה נעסוק בהתרבות של בני ישראל מנקודת מבטם של המצרים, הגזירות שהוטלו על בני ישראל והאם יש קשר בין הדברים.
• בריבוי קולות מומלץ לפתוח בתרגיל שבו המורים שוללים מהתלמידים חופש כלשהו, לאחר הסערה שוחחו עם התלמידים על התחושות שעלו בהם כשלקחו מהם את החופש שלהם.
• ברלוונטיות ישנן שתי אפשרויות:
א. יחס לזר – חשוב לעשות התאמה לתלמידים ולסביבת חייהם – הזר יכול להיות תלמיד מכיתה אחרת, עולים חדשים, עובדים זרים וכו'.
ב. עבדות בימינו – ניתן לעסוק בעבדות בארה"ב שהיתה עד אמצע המאה ה-19 או דווקא בעבדות ילדים המתרחשת ממש בימינו. נסכם עם ההכרזה בדבר זכויות האדם לכל באי העולם ויצירת פוסטרים בנושא.
• ביצירה נכין פירמידה מנייר או נבנה לבנים מבוץ.
טקסט מרכזי
נקרא בכיתה את פרק א' פסוקים א'-טז' אך נתייחס בהעמקה רק לחלקם.
ח וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף.
ט וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ.
י הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ.
יא וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם, וְאֶת רַעַמְסֵס.
יב וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
יג וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ יד וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל-עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת, כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.
טו וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה
טז וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל-הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.
קריאה יחפה
מלך חדש במצרים
הדגש סביב נושא זה יהיה על השינוי הגדול בין המצב הטוב שהיה לבי ישראל בתקופת יוסף לבין המצב החדש של בני ישראל.
💬 בדקו באיזה אות מתחיל ספר שמות ושערו מדוע זה כך.
📝 החליפו את המילה החסרה במילה נרדפת (מילה שונה בעלת משמעות זהה) מתוך מחסן המילים:
- ַויָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-________, אֶת-יוֹסֵף.
- ט וַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ: הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–רַב ________ מִמֶּנּוּ. י הָבָה _________ לוֹ: פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל- _________ וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ.
מחסן מילים: אויבנו; הכיר; נתחכם; נהיה ערמומיים; גדול
היחס של המצרים לבני ישראל המתרבים
המקרא מספר לנו על התרבותם של בני ישראל מתוך נקודת המבט המצרית. נקודת מבט זו מגלה הרבה פחד של המצרים מפני בני ישראל.
📝 קראו את הטקסט פעם נוספת ובזמן הקריאה עשו את הפעולות הבאות:
- מתחו קו מתחת לכל המילים המתארות את יחסם של המצרים לבני ישראל בטקסט.
- מתחו קו מתחת לכל המילים המתארות את יחסם של המצרים לבני ישראל.
- הקיפו בעיגול את כל המילים המתארות את בני ישראל – פעולותיהם ומצבם.
📝 הקיפו – נכון או לא נכון
- פרעה אמר לעמו המצרי שבני ישראל מתרבים ועלולים להילחם במצרים, לכן עליהם למנוע זאת מהם עכשיו. נכון/ לא נכון
- בני ישראל התרבו מאוד ודרשו מהמצרים לבנות להם ערים לאחסון תבואה. נכון/לא נכון
- תפקיד שרי המסים היה לפקח על בני ישראל והם עינו אותם בעבודת פרך. נכון/ לא נכון
- כאשר המצרים הטילו גזרות על בני ישראל הם הפסיקו להתרבות, כפי שרצו המצרים. נכון/לא נכון
💬 הסבירו על פי הפסוקים מדוע המצרים מעבידים את בני ישראל.
הגזרות של פרעה
לאורך הפרקים הבאים ניתקל פעם אחר פעם ברוע הגזרות של פרעה ובמאבק הכוחות הקשה שלו נגד בני ישראל.
מהן הגזירות של פרעה על בני ישראל?
___________________________ ; ___________________________
מה משמעות המושג עבודת פרך?
מה ההבדל בין עבודת פרך לעבודה רגילה? תנו דוגמה לכל אחת מסוגי העבודות:
עבודה רגילה: ____________________________________________________
עבודת פרך: _____________________________________________________
ריבוי קולות
מלך חדש במצרים
💬 שאלות לדיון:
- מדוע בוחר המקרא לציין שהמלך החדש שקם לא הכיר את יוסף?
- מתוך פסוקים ח'-ט'- מה ניתן לומר על מלך מצרים? מה העסיק אותו כשעלה למלוכה? מה היו החששות שלו?
📝 התבוננו בתמונות, ציורים ופסלים של פרעה.
פסל של ראש פרעוני אמנחותפ השלישי, המוזיאון הבריטי
מה ניתן לומר על מעמדו של המלך במצרים? מה מאפיין אותו? אילו תכונות יש לו? מה במראהו דומה לאדם רגיל או לאל.
- נסו לתאר מלך או מנהיג חדש שעולה לשלטון – מה לדעתכם צריכים להיות העיסוקים המרכזיים שלו בהתחלה? / אם יש תחת שלטון של מנהיג חדש עם שהולך ומתרבה – כיצד עליו לנהוג בו בעיניכם?
היחס של המצרים לבני ישראל המתרבים
הקריאה של הגזירות יכולה להישאר רק ברמת הרשעות של המצרים, אבל כדאי לנסות ולהבין קודם כל מה בעצם הבעיה מבחינת המצרים, איזו תפיסה מייצר פרעה כלפי בני ישראל במצרים.
💬 שאלות לדיון:
- מדוע הטילו המצרים גזירות קשות על בני ישראל, לדעתכם?
- מה גרם לבני ישראל, לדעתכם, להמשיך ולהתרבות בזמן עבודת הפרך? האם זה בגלל זה או למרות זה?
- למה הכוונה ב'וַיָּקֻצוּ, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל' (פס' יב') ? מה היה להם קשה כל כך?
הגזירות של פרעה
אפשרות א: עבודת הפרך –"עבודה קשה המפרכת את הגוף ומשברתו" (רש"י)
💡ניתן להביא לכיתה כל מיני דברים פריכים או להעלות רעיונות עם הילדים ולראות כמה עבודת פרך שוברת בקלות, זה ההבדל המרכזי בינה לבין עבודה קשה.
💬 שאלות לדיון:
מה אמורה לעשות עבודה קשה לאנשים? מדוע המצרים בוחרים דווקא בעבודת פרך כתגובה לכך שבני ישראל מתעצמים?
אפשרות ב: התייחסות לגזירה להרוג את הבנים הזכרים. מדוע דווקא הזכרים, מה היחס שעכשיו יהיה בין ישראל למצרים
💬 שאלות לדיון:
- נסו לשער מדוע הגזירה הראשונה שהטילו המצרים על בני ישראל היא עבודת פרך? מה הם מנסים להשיג בכך?
- כשאנשים מתחילים להיות עבדים ולעבוד בעבודת פרך – מה התחושות שמלוות אותם ביומיום, לדעתכם?
- לאחר שמצרים רואים כי בני ישראל ממשיכים להתרבות פרעה מטיל גזירה נוספת – להרוג את הבנים הזכרים. למה בעיניכם הוא מצווה להרוג רק את הבנים?
רלוונטיות
מיעוט בתוך רוב – משחק סיטואציות
בקשו מכמה תלמידים לשחק סיטואציה (מצורפת או כתבו כזו המתאימה לכיתתכם). השאירו את סוף הסיפור פתוח ותנו להם לפתור אותו בעצמם. החליפו פעמיים-שלוש שחקנים רק לסוף שונה של ההצגה.
סיטואציה א: אתם לקראת טקס גדול של השכבה שלכם מול כל בית הספר. מעולם לא הייתם בקשר טוב עם הכיתה השניה – אתם לא מסתדרים בהפסקות במגרש, יש יריבות על מי הכיתה הטובה יותר ובקיצור – תחרות. בטקס המורות מחלקות את התפקידים ואתם מתחילים להרגיש שהם מקבלים את התפקידים הטובים יותר.
סיטואציה ב: בכיתה שלכם כמעט כולם גרים בשכונה. ישנם שלושה ילדים שהצטרפו השנה לכיתה, שעלו לארץ לפני שנה מרוסיה. בשבוע הראשון ניסיתם לפנות אליהם ולדבר איתם אך נמאס לכם להתאמץ. עכשיו בהפסקות העולים החדשים משחקים בנפרד בכיתה, ומדברים רק בשפתם בזמן שכל שאר הכיתה משחקים יחד במגרש. הגיע חנוכה ואתם מארגנים מסיבה אחר הצהריים לחברים מהכיתה. המורה מבקשת שתזמינו את כל הכיתה אך אתם לא רוצים שהם יבואו וימשיכו רק לדבר בשפה שאתם לא מבינים.
