קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת במכה העשירית והאחרונה – מכת בכורות, בציווי של פרעה לאחר המכה על עם ישראל לצאת ממצרים, ולבסוף ביציאת העם ממצרים.

עוד על היחידה:

כיוון שביחידה זו סיפור מכות מצרים מגיע לשיאו ולסיומו, אנו מממליצים להתחיל עם התלמידים בכתיבה וקישוט של כותרת היחידה, דבר שיכול לתרום לתחושת שיא אצל התלמידים. ראו הנחיות ביצירה הראשונה המוצעת בחלק "יצירה".

• בקריאה יחפה מוצעות שאלות שנועדו לסייע לתלמידים להבין את הפסוקים הנלמדים.

• בריבוי קולות מוצעות שלוש אפשרויות: באפשרות הראשונה כל תלמיד/ה מוזמנ/ת לבחור באופן אישי פסוק אחד או שניים מבין הפסוקים הנלמדים ביחידה שהוא בעיניו/בעיניה חשוב או מעניין או מרגש במיוחד

• ביצירה אנו מציעים לתלמידים ליצור על סמך הלימוד "ציורי לילה" – ציור על בריסטול שחור באמצעות גירים.

• בהרחבה כפי שנכתב לעיל, מוצע להעמיק מעט יותר באפשרות השלישית של ריבוי קולות באמצעות לימוד פרשנויות מסורתיות המייחסות לנושא.

טקסט מרכזי

כט וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַי-ה-וָ-ה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה. ל וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת. לא וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְ-ה-וָ-ה כְּדַבֶּרְכֶם. לב גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי. לג וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים. לד וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם. לה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.  לו וַי-ה-וָ-ה נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.

לז וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף. לח וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד. לט וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם . מ וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.  מא וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְ-ה-וָ-ה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. מב לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַי-ה-וָ-ה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַי-ה-וָ-ה שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.

נא וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא יְ-ה-וָ-ה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם.

קריאה יחפה

נכון/ לא נכון

הקיפו בעיגול ביחס לכל אחד מהמשפטים הבאים "נכון" או "לא נכון". אם המשפט אינו נכון, כתבו לו תיקון.

• לפי פס' כט-ל, בליל מכת בכורות היתה דממה בארץ מצרים. נכון / לא נכון 

תיקון: _______________________________________________________

• לפי פס' לא-לב, פרעה קרא למשה ולאהרון בליל מכת בכורות וציווה עליהם לצאת עם בני ישראל ממצרים כדי לעבוד את אלוהיהם, ולקחת איתם גם את צאנם ובקרם.

נכון / לא נכון-  תיקון:______________________________________________

.(המשך ביחידה להדפסה)

📝 משימה

• "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַי-ה-וָ-ה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַי-ה-וָ-ה שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם." (פס' מב)

– סמנו את שתי הפעמים שבהן כתובה המילה "שִׁמֻּרִים" בפסוק.

– משמעות המילה "שִׁמֻּרִים" בפסוק היא 'לשמור'. מי שומר ומה שומרים?

  כדי לענות על שאלה זו היעזרו בהסברים המופיעים ב'לשון התורה' והשלימו:

 בפעם הראשונה שבה כתובה המילה "שִׁמֻּרִים" בפסוק –

 השומר הוא …..

 ולפי פירוש אחד הוא שומר על …. ולפי פירוש שני הוא שומר את ….

בפעם השנייה שבה כתובה המילה "שִׁמֻּרִים" בפסוק –

 השומרים הם ________________ ,

ריבוי קולות

בחרו פסוק אחד או שניים מבין הפסוקים הנלמדים ביחידה זו שהוא החשוב ביותר לדעתכם, או שהוא הכי מעניין בעיניכם או הכי מרגש אתכם. העתיקו אותו ואחר-כך הסבירו מדוע בחרתם בפסוק זה.

פס' ל-לב:

"וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת.  וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר

קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל 

וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְ-ה-וָ-ה כְּדַבֶּרְכֶם.

 גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ

וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי."

💬 בזוגות:

לדעתכם, כיצד פרעה אמר דברים אלו למשה ולאהרון? בכעס? בעצב? בייאוש? באופן אחר? הקריאו זה לזה את הפסוקים תוך הצגתם כאילו אתם הייתם פרעה והשתמשו בנימת קול מתאימה, בהבעות פנים ובשפת גוף (תנועות) מתאימות לדעתכם.

(*למורה – מומלץ אחרי ביצוע המשימה בזוגות לבקש מכמה מתנדבים שישתפו ויציגו גם במליאה הכיתתית.)

• לדעתכם, מדוע רק כעת, לאחר מכת בכורות, הסכים פרעה לשלח את בני ישראל ממצרים?  

רלוונטיות

הגדה של פסח

"וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא יְ-ה-וָ-ה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם." (פס' נא)

💬 שאלות לדיון:

• כיצד לדעתכם הרגישו בני ישראל באותם רגעים שבהם יצאו ממצרים?
• בהגדה של פסח, שאותה נהוג לקרוא בליל הסדר, אנו קוראים "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם".

נסו להיזכר: אילו רגשות מלווים אתכם בכל שנה בליל הסדר? במה רגשותיכם בליל הסדר דומים לרגשות שאולי הרגישו בני ישראל בזמן יציאת מצרים, ובמה הם אולי שונים מהם?

(*למורה – אפשר להתייחס למשל לתחושות של שמחה, התרגשות, רוממות וחגיגיות, הנאה מהמשפחתיות ועוד. רגשות אלו עשויים להיות דומים לרגשות שהיו לבני ישראל ברגעי יציאתם ממצרים. יש מקום לעמוד על ההבדלים שישנם, כמובן, בין הרגשות וגם בין עוצמת הרגשות שיתכן וחוו בני ישראל בעת יציאתם ממצרים ממש, לפי הסיפור המקראי, לבין רגשותינו בעת חגיגת ליל הסדר).

הרחבה

הרחבה לריבוי קולות שאלה 3:

מדוע רק כעת, לאחר מכת בכורות, הסכים פרעה לשלח את בני ישראל ממצרים?    

נקרא שני הסברים המתייחסים לשאלה זו:

       רש"י: "וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי – התפללו עלי שלא אמות, שאני בכור."

       (כלומר כיוון שפרעה עצמו היה בכור הוא חשש שגם הוא ימות במכת בכורות, ולכן הוא ציווה על עם ישראל לצאת ממצרים ובזמן שיעבדו את אלוהיהם שיתפללו גם עליו שלא ימות במכה זו.)

       רמב"ן: "וטעם וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי (…) שיברכו אותו ואת ממלכתו (…) ובמכילתא (כתוב) התפללו עלי שתכלה ממני הפורענות, כלומר שלא יענש (פרעה) עוד בעבורם (בגלל עם ישראל)."

       (כלומר שפרעה ציווה על עם ישראל לצאת ממצרים כדי שיעבדו את אלוהיהם ושיתפללו גם עליו ועל ממלכתו שלא יביא ה' עליהם עוד עונשים קשים.)

האם אחד מהפירושים הללו משכנע אתכם? אם כן, איזה פירוש? ומדוע?