קריאת כיוון

יחידה זו מתייחסת להודעה הדרמטית של ה' בדבר המכה האחרונה הקרבה לבוא – מכת בכורות, אשר אחריה פרעה ישלח ואף יגרש את עם ישראל ממצרים.

עוד על היחידה:

• בקריאה יחפה מוזמנים התלמידים לענות על שאלות רב-ברירה שיסייעו להבנת הפרק. שאלות נוספות מתייחסות למשמעות המילים " גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד" שבפס' ג, לכך שמכת בכורות הגיעה לאחר מכות רבות שקדמו לה, וכן לתחושה האישית של התלמידות והתלמידים עם סיום קריאת הפרק.

• ריבוי קולות  יעסוק בתחושותינו ובמחשבותינו ביחס למכת בכורות, דרך השאלה האם זה צודק / הוגן / מוסרי בעינינו שכל בכורות מצרים הומתו במכה זו. התלמידים יוכלו לחוות את דעתם בעניין וכן לקרוא עמדות של כותבות שונות ולהגיב אליהן.

• ביצירה יעמיקו התלמידים בפער המתגלה בפסוקים בין האופן שבו פרעה התייחס למשה לאופן שבו העם המצרי התייחס אליו בשלב זה בסיפור. דרך העמידה על פער זה ניתן יהיה לשוחח עם התלמידים על היכולת, חוסר היכולת או הקשיים של עם (בעבר המקראי המתואר בסיפור ובהווה שלנו) לפעול בניגוד לדרך שבה פועל מנהיג העם.

• בהמחשה  מוזמנים התלמידים להציץ אל שני היבטים מעניינים בתרבות מצרים העתיקה: הכסא – שהומצא במצרים והיה סמל סטטוס של השליט ושל בני המעמדות הגבוהים, והרחיים – המכשיר הקדום שבאמצעותו נהגו בני המעמדות הנמוכים לטחון את גרגרי התבואה לקמח. בחלק זה ניתן לראות תמונות של מוצגים ארכיאולוגיים מרהיבים ממצרים העתיקה.

טקסט מרכזי

א וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם אַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה .ב דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב .ג וַיִּתֵּן יְ-ה-וָ-ה אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם .ד וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר יְ-ה-וָ-ה כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם .ה וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה .ו  וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף .ז וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה יְ-ה-וָ-ה בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל.ח וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּֽחֲווּ לִי לֵאמֹר צֵא אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה בָּחֳרִי אָף. ט וַיֹּאמֶר  יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה לְמַעַן רְבוֹת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. י וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ אֶת כָּל הַמֹּפְתִים הָאֵלֶּה לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְחַזֵּק יְ-ה-וָ-ה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.

קריאה יחפה

הקיפו את התשובה הנכונה ביותר

• בפס' א: ה' אמר למשה שלאחר הנגע האחרון (המכה האחרונה) שהוא יביא על מצרים – פרעה ימות/ פרעה יגרש את עם ישראל ממצרים/ פרעה יקשה את לבו ולא ישחרר את ישראל ממצרים
• בפס' ב: ה' ציווה את בני ישראל לשאול מהמצרים: כלי נחושת, כלי כסף וכלי זהב / כלי כסף, כלי זהב, צאן ובקר / כלי כסף וכלי זהב
• פס' ג: הכוונה במילים "וַיִּתֵּן ה' אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם…" היא – שהמצרים חיבבו את עם ישראל / שהמצרים שנאו את עם ישראל / שהמצרים פחדו מעם ישראל
• בפס' ד: ה' אמר שהוא יצא בתוך מצרים – השכם בבוקר / באמצע היום / באמצע הלילה
• פס' ה: כמה פעמים כתובה המילה "בכור" בפסוק זה? 1 / 4 / 7 / 
• פס' ו-ז: לפי פסוקים אלו, בליל מכת בכורות – תהיה צעקה גדולה בארץ  מצרים ובני ישראל יצחקו בקול רם./ תהיה צעקה גדולה בארץ מצרים ובני ישראל לא יפגעו לרעה כלל, אפילו לא מכלב. / תהיה צעקה גדולה בארץ  מצרים ובני ישראל ישמעו נביחות חזקות של כלבים.
• לפי פס' ח, בזמן מכת בכורות – משה ובני ישראל יברחו ממצרים. / משה ואהרון ישתחוו בפני פרעה ויבקשו ממנו שוב לשחרר את בני ישראל. / המצרים ישתחוו למשה ויאמרו לו לצאת עם כל עם ישראל ממצרים.
• פס' ט-י: לאחר שהודיע משה לפרעה על מכת בכורות העתידה להתרחש – ה' חיזק את לב פרעה, ופרעה לא שלח את בני ישראל ממצרים. / ה' ריכך את לב פרעה, ופרעה שלח את בני ישראל ממצרים. / פרעה ציווה על חרטומיו לבצע כישופים שיגנו על הבכורות המצרים ממוות.

💬 שיחה

• לדעתכם, מדוע ה' לא הביא את מכת בכורות על מצרים מיד לאחר סירובו הראשון של פרעה לשחרר את בני ישראל, אלא זו היתה המכה האחרונה שבאה אחרי סירובים רבים ואחרי תשע המכות הקודמות?
•  איזו הרגשה מלווה אתכם עם סיום קריאת פרק זה: מתח / ציפייה / שמחה / חשש / אחר:_________ ? הסבירו מדוע אתם חשים כך ביחס למה שקראתם בפסוקים.  

ריבוי קולות

"… וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם …" (פרק יא פס' ה) –

• האם לדעתכם זו מכה הוגנת, להמית כל בכור בארץ מצרים? הסבירו את תשובתכם.
• מכת בכורות היא מכה קשה ונוראה. יתכן שבעקבות הקריאה על בואה הקרב של מכה זו אנו חשים שמחה ותחושת ניצחון וצדק, ויתכן שלא קל לנו להבין כיצד אלוהי ישראל היה מוכן לעשות אותה.

בקטעים הבאים תוכלו לקרוא התייחסויות של אנשים שונים למכת בכורות, מכה שבה, לפי המסופר בתורה, המית ה' כל בכור בארץ מצרים (כולל ילדים ותינוקות ואף בעלי חיים):

קטע א – מאת תדהר גוטמן:

"…גם המצרים ראו את חוסר הצדק, את השעבוד שקורה במדינה שלהם וקורה סביבם והם לא קמו למחות… הם עשו את עצמם כאילו הם לא רואים ועצמו עיניים…  כל מי שהיה בארץ מצרים היה שותף לעצימת העיניים הזאת… ולכן גם כולם נענשו במכה הנוראית הזו [במכת בכורות].

                 (מתוך הפודקאסט 'עגלונת' לפרשת בא – חשכה, חושך וליל שימורים

קטע ב – מאת רחי קדוש

📝 משימה

• התאימו לכל קטע את המשפט שמתאים לו:
• ה' הביא את מכת בכורות על כל העם המצרי בשל קשיחות לבו של פרעה פעם אחר פעם. אך לא רק פרעה היה קשה לב בסיפור אלא גם אלוהים עצמו, שהתעלם מהצעקה הגדולה, מהאבל ומהעצב שצפויים להיות במצרים בעקבות מות הבכור בכל משפחה ומשפחה.
• כל המצרים היו שותפים בשעבוד ובהתאכזרות לעם ישראל (גם מי שעשו מעשים אכזריים וגם מי ש"עצמו עיניים" והתעלמו מהעוולות שראו), לכן כל המצרים נענשו במכת בכורות.

  💬 שיחה

• האם אתם מסכימים עם אחד הקטעים שקראתם? אם כן – עם איזה מהם, ומדוע?
• האם אתם מתנגדים לאחד הקטעים שקראתם? אם כן – לאיזה מהם, ומדוע?

רלוונטיות

"…וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה בָּחֳרִי אָף" (פס' ח)

האם יצא לכם לבקש משהו כמה פעמים ממישהו אחר ולא נעניתם? כיצד הרגשתם?