יחידה זו עוסקת בתשע מכות מצרים הראשונות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה וחושך.
ניתן להניח שהתלמידים זוכרים ומכירים את מכות מצרים (לפחות את חלקן) מתוך ההגדה של פסח והלימוד מדי שנה לקראת ליל הסדר. עם זאת, בשונה מההיכרות השטחית יחסית של התלמידים עם מכות מצרים כפי שהן מוזכרות בהגדה, ביחידה זו אנו מבקשים לייצר חוויה לימודית מעמיקה על המכות בתוך רצף הלימוד של ספר שמות. בלימוד המוצע ביחידה אנו מבקשים הן להסב את תשומת לבם של התלמידים לפרטי הסיפור, והן להבחין ולהתעמק ברעיון התיאולוגי הכולל המובע בו.
בהתייחסותנו לרעיון התיאולוגי המובע בסיפור אנו נשענים בראש ובראשונה על פרשנותה של פרופ' נחמה ליבוביץ. ליבוביץ מציעה שתכליתן של עשר המכות היא ללמד את פרעה "לדעת את ה' " – ביטוי שמופיע עשר פעמים בווריאציות שונות לאורך סיפור יציאת מצרים.
לפרשנות זו של ליבוביץ מצטרפת פרשנות נוספת, הרואה במכות מאבק באמונה האלילית המצרית. הסיפור המקראי מתאר את ה' כאלוהי ישראל ואלוהי העולם כולו. ה' מביא על ממלכת מצרים העוצמתית והיהירה מכה אחר מכה, ומוכיח בכך לפרעה ולבני עמו את אפסותם של האלים המצריים ואת קיומו ושליטתו שלו בעולם.
ואכן עולה מהפסוקים כי בני העם המצרי, החרטומים, עבדי פרעה ופרעה עצמו עוברים תהליך שמקרב אותם אט אט, מכה אחר מכה, אל הכרה בה' ובכוחו – אל ידיעת ה'.
(* להרחבה על רעיון תיאולוגי זה קראו בהרחבה למורה בהמשך).
עוד על היחידה: בהתייחסותנו לרעיון התיאולוגי המובע בסיפור אנו נשענים בראש ובראשונה על פרשנותה של פרופ' נחמה ליבוביץ. ליבוביץ שואלת מה תכליתן של מכות מצרים? את תשובתה היא קושרת לדברי פרעה למשה ואהרון לאחר הפעם הראשונה שבה הם ביקשו בשם ה' לשלח את עם ישראל ממצרים על מנת לעבוד את ה': " וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְ-ה-וָ-ה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְ-ה-וָ-ה וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּח". (פרק ה' פס' ב(. פרעה אינו מכיר במציאותו של ה' ובכוח סמכותו לצוות עליו ציוויים. כמענה לדבריו אלה של פרעה נאמרה עשר פעמים "ידיעת ה' " לאורך כל סיפור יציאת מצרים (בפרקים המתייחסים למכות מצרים ולקריעת ים סוף). למשל: "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְ-ה-וָ-ה בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם." (פרק ז פס' ה), "…בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ" (פרק ט פס' יד). ומכאן, מציעה ליבוביץ, תכליתן של עשר המכות היא ללמד את פרעה "לדעת את ה' ". (להרחבה נוספת ראו: ליבוביץ נחמה, "עיונים חדשים בספר שמות", עמ' 124-128). נחדד את הפרשנות של ליבוביץ על סמך הרקע ההיסטורי-תרבותי של הסיפור המקראי: מצרים העתיקה היתה ממלכה עוצמתית, בעלת תרבות עשירה ומפותחת מאוד בתחומים רבים – דת, אמנות, ספרות, חקלאות, אדריכלות וטכנולוגיה מתקדמות לתקופה ועוד. הפרעונים שלטו באופן מוחלט על הארץ ועל משאביה, יוחסו להם כוחות אלוהיים והם נחשבו למתווכים בין העם המצרי לבין האלוהויות המצריות. על רקע עוצמה זו של ממלכת מצרים העתיקה ושל הפרעונים שעמדו בראשה ניתן להבין מהו המקום שממנו ענה פרעה בזלזול לנציגים של עם העבדים (למשה ואהרון) "מי ה' אשר אשמע בקולו?…". ולכן המסר העוצמתי לא פחות "… לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּי-ה-וָ-ה אֱלֹהֵינוּ" (פרק ח פס' ו) מופיע עשר פעמים (בווריאציות שונות), והוא מיועד לפרעה ולבני עמו המצרים, וגם לעם ישראל (ראו הפניית מסר זה לעם ישראל בפרק י פס' א-ב). אל מול עוצמתה של ממלכת מצרים מבקש הסיפור המקראי להעביר מסר ברור – על הימצאותו ועליונותו של ה' אלוהי ישראל בעולם. לפרשנות זו של ליבוביץ מצטרפת פרשנות נוספת, הרואה במכות מאבק באמונה האלילית המצרית. כל אחת ממכות מצרים נועדה להראות את אפסותו של אחד מהאלים המצריים (ראו על כך למשל הצעתו של ד"ר מאיר בר-אילן: כאן , וכן התייחסות לאלת הפריון חקת בעלת ראש הצפרדע בתוך "עולם התנ"ך – שמות", עמ' 62). לפרשנות זו שורשים כבר אצל חז"ל במדרש שמות רבה, ודבריהם מובאים אצל רש"י לפרק ז פס' יז: "ונהפכו לדם – […] ומצרים עובדים לנילוס, לפיכך הלקה את יראתם ואחר-כך הלקה אותם". ומכאן שהמסר של הסיפור המקראי הוא לא רק להצביע על הימצאותו ועליונותו של ה' אלוהי ישראל בעולם אלא גם על אפסותם של אלילי מצרים. (גישה דומה המציגה את עליונות האל היחיד – אלוהי ישראל – אל מול תפיסות אליליות שרווחו בתקופת המקרא ניתן לראות במקומות נוספים במקרא, כגון בסיפור אליהו ונביאי הבעל וכן במרומז בתוך סיפור בריאה העולם בבראשית). חיזוק לפרשנות זו אפשר אולי למצוא בדברי ה' לפני מכת בכורות (מכה שתילמד בנפרד בהמשך): " וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְ-ה-וָ-ה." (פרק יב פס' יב). *למורה – לתמונות נוספות של האלה חקת, בעלת ראש הצפרדע: כאן
לימוד תשע מכות מצרים הראשונות המוצע ביחידה זו כולל שני שלבים (לשלבים הנוספים של המהלך הלימודי ראו 'תשע מכות מצרים הראשונות – חלק ב'):
שלב ראשון – שיעור פתיחה הסוקר את כל עשר המכות.
שלב זה כולל:
שלב שני – עבודה בזוגות (או שלשות במידת הצורך) על אחת מתשע המכות הראשונות.
כל זוג יקבל דף עבודה ובו:
לקראת שיעור זה יש לבקש מהתלמידים להביא מהבית הגדה של פסח עם איורים.
(*למורה – אזכור המכות מופיע בערך באמצע חלק ה"מגיד" של ההגדה. אפשר להנחות את התלמידים לפתוח בתחילת ה"מגיד" ואז כל תלמיד ידפדף בהגדה עד למציאת ציון עשר המכות).
דונו בכיתה: לדעתכם, מדוע הכה ה' את מצרים ב-10 מכות? הרי ה' יכול היה לו רצה פשוט להוציא את בני ישראל ממצרים בדרך ניסית כלשהי וכך לגאול אותם, אבל הוא לא עשה זאת. אם כך, מה היתה מטרת כל המכות הללו, לדעתכם?
(*למורה – לאחר קבלת תשובות מהתלמידים יש להסביר את תהליך הלימוד שיעשה בשיעורים הקרובים על מכות מצרים:
כל זוג/שלישיה ילמדו על מכה אחרת מתוך 9 המכות הראשונות, ואחר כך הם ישתפו את כלל חברי הכיתה במה שלמדו והכינו.
בתהליך הלימוד על המכות ננסה בין היתר למצוא בפסוקים חיזוק לתשובות שניתנו לשאלת ריבוי הקולות ששאלנו – לדעתכם, מדוע הכה ה' את מצרים ב-10 מכות? מה היתה מטרת כל המכות הללו, לדעתכם? ונראה אם נמצא גם תשובות נוספות.)
חלוקה לזוגות/שלשות והגרלת המכות:
(*למורה – על כלל התלמידים להיות מחולקים ל-9 קבוצות עבודה)
לאחר שחברי הכיתה יהיו מחולקים לזוגות/שלשות נערוך הגרלה שבה נציג של כל זוג/שלשה יבחר פתק שיקבע על איזו מכה הם ילמדו.
על הפתקים ניתן לרשום את שם המכה (דם / צפרדע / כינים / ערוב / דבר / שחין / ברד / ארבה / חושך)
או
לשם הגדלת האתגר וחוויית המשחקיות בלמידה, ניתן לרשום על כל פתק חידה שאותה התלמידים יצטרכו לפתור. פתרון החידה יגלה להם את שם המכה שעליה הם עתידים ללמוד.
להלן החידות:
כָּל מֵימֵי מִצְרַיִם לְפֶתַע שִׁנּוּ אֶת צִבְעָם
כְּשֶׁכָּל יְאוֹר, נָהָר וַאֲגַם
בְּרֶגַע אֶחָד נֶהֶפְכוּ ל…
(תשובה: דם)
פַּרְעֹה לֹא מַסְכִּים אֶת יִשְׂרָאֵל לְשַׁחְרֵר
וְלָכֵן עוֹד מַכָּה תָּבוֹא חִישׁ מַהֵר –
קִרְקוּרִים וּקְפִיצוֹת עוֹד וָעוֹד, מִי יוֹדֵעַ
מָה שֵׁם הַמַּכָּה? הֲרֵי זוֹ…
(תשובה: צפרדע)
פַּרְעֹה מַמְשִׁיךְ לְהַכְבִּיד אֶת לִבּוֹ
הוּא לֹא יוֹדֵעַ שֶׁעוֹד מַכָּה בּוֹא תָּבוֹא,
הִיא תַּכֶּה בְּהוֹרִים, בְּבָנוֹת וּבָנִים
כֻּלָּם יִתְגָּרְדוּ בִּגְלַל ה…
(תשובה: כינים)
פַּרְעֹה, הִזָּהֵר, אִם תַּמְשִׁיךְ בְּסֵרוּבְךָ
לְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי מִגְּבוּלוֹת מַמְלַכְתְּךָ
חַיּוֹת טוֹרְפוֹת וְאַרְסִיּוֹת יִהְיוּ כָּאן בְּקָרוֹב
בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּפְגַּע מַכַּת …
(תשובה: ערוב)
אֱלֹהֵי הָעִבְרִים כָּךְ אָמַר
שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר,
אַךְ פַּרְעֹה שׁוּב וָשׁוּב אֵינוֹ מַסְכִּים
לָכֵן מַכַּת … תָּמִית אֶת הַמִּקְנֶה שֶׁבַּשָּׂדֶה וַאֲפִלּוּ אֶת הַסּוּסִים.
(תשובה: דבר)
פַּרְעֹה הַסַּרְבָן עַל עֶמְדָּתוֹ לֹא מְוַתֵּר
אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מוּכָן לְשַׁחְרֵר,
בִּגְלַל מִי שֶׁמִּתְעַקֵּשׁ וַעֲדַיִן לֹא הֵבִין
יָבִיא ה' עַל מִצְרַיִם אֲבַעְבּוּעוֹת פּוֹרְחוֹת – מַכַּת …
(תשובה: שחין)
אֵיזֶה קֹר! כָּכָה עוֹד לֹא הָיָה בְּמִצְרַיִם
כַּדּוּרֵי קֶרַח נוֹפְלִים בְּחָזְקָה מֵהַשָּׁמַיִם,
דָּבָר כָּזֶה כָּאן עוֹד לֹא יָרַד
זוֹהִי מַכַּת …
(תשובה: ברד)
פַּרְעֹה מוֹסִיף לַחְטֹא וְשׁוּב מַכְבִּיד אֶת לִבּוֹ
וְעוֹד מַכָּה קָשָׁה עַל מִצְרַיִם מִיָּד תָּבוֹא
אֶת הַצִּמְחִיָּה שֶׁנּוֹתְרָה מִמַּכַּת בָּרָד – וְזֶה לֹא הַרְבֵּה
תֶּכֶף יָבוֹא וִיחַסֵּל ה…
(תשובה: ארבה)
שְׁלוֹשָׁה יָמִים שֶׁל אֲפֵלָה מֻחְלֶטֶת
אִי אֶפְשָׁר לָזוּז, לֹא לָקוּם, לֹא לָלֶכֶת,
רַק לָעִבְרִים בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן יֵשׁ אוֹר
וְלַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם מַכַּת … – הַכֹּל שָׁחֹר! (תשובה: חושך)
יש לתת לכל זוג/שלשה דף עבודה מתאים המתייחס למכה שקיבלו בהגרלה.
ראו דפי עבודה להלן: