הפסוקים ביחידה זו עוסקים בשלושה עניינים: ה' מוביל את עם ישראל לכנען בדרך ארוכה – דרך המדבר לכיוון ים סוף – ולא בדרך הקצרה ביותר (דרך ארץ פלשתים); עם ישראל חונה על שפת ים סוף ופרעה וחילו רודפים אחריו; עם ישראל חרד לגורלו ומצטער שיצא ממצרים, ומשה מבטיח את ישועת ה'.
עוד על היחידה: לאחר המצוות שניתנו לעם ישראל כדי לזכור לדורות את יציאת מצרים (הפסוקים שנלמדו ביחידה הקודמת) חוזרת התורה לרצף העלילתי ומספרת את המשך קורות העם לאחר שיצא ממצרים. תחילה מסופר שה' החליט לא להוביל את העם בדרך הקצרה ביותר לכנען מכיוון שזו עוברת דרך ארץ פלשתים, והעם עלול לחשוש ממלחמה עם הפלשתים ולרצות לשוב למצרים. לכן ה' מוביל אותו דרך המדבר לכיוון ים סוף. מסופר גם שבני ישראל יצאו חמושים ממצרים, שמשה לקח איתו ממצרים את עצמות יוסף, ושה' הוביל את העם והלך לפניו בעמוד ענן ביום ובעמוד אש בלילה. ואז ה' מורה למשה לומר לבני ישראל לחזור לאחור ולחנות על הים. זאת כחלק מתכסיס: כדי שפרעה יחשוב שבני ישראל התבלבלו במדבר ושהם לכודים בין הים והמדבר. ה' יחזק את לב פרעה ופרעה ירדוף אחרי עם ישראל, ה' יכה בפרעה ובצבאו והמצרים יראו את גילוי כבוד ה' בעולם. וכך בדיוק קורה. שליחים מוסרים לפרעה שעם ישראל ברח, פרעה מתחרט על כך שהסכים שבני ישראל יצאו ממצרים, הוא לוקח איתו צבא גדול, רודף אחר בני ישראל ומשיג אותם קרוב לים. בני ישראל פוחדים מאוד, הם צועקים לה' ופונים אל משה בטרוניה שבה הם מבטאים פחד ויאוש כשהם אומרים לו שהיו מעדיפים להמשיך לעבוד את מצרים מאשר למות במדבר. ומשה מרגיע ומבטיח שאין להם ממה לחשוש, ה' ילחם עבורם ויושיע אותם היום, והם לא יראו יותר את מצרים לעולם.
• בקריאה יחפה מובאות שאלות שנועדו לסייע לתלמידים להבין את ההתרחשות המתוארת בפסוקים.
• בריבוי קולות מוצע לתלמידים לעסוק בשאלה מדוע פרעה החליט לרדוף אחר בני ישראל וזאת לאחר שהוא עצמו הסכים שיצאו ממצרים, וכן בשאלה כיצד ניתן להסביר את תגובת בני ישראל למראה פרעה וצבאו וזאת לאחר שראו את עשר המכות ואת הוצאתם ממצרים על ידי ה'.
• ברלוונטיות נתייחס לכך שמשה מרגיע ומעודד את בני ישראל בשעה שהם לחוצים וחרדים, ונראה כיצד גם בחיינו אנו נעזרים בדמויות מרגיעות ברגעי פחד או משמשים דמויות מרגיעות לאחרים.
• ביצירה התלמידים מוזמנים להתבונן בייצוגים מאמנות מצרים העתיקה של צבא מצרים ופרעה העומד בראשו, ואחר כך ליצור בעצמם את פרעה הלוחם וצבאו.
• בהמחשה מוצע להתבונן במפת האזור, להבחין במסלול הקצר (שלא הלכו בו) ממצרים לכנען דרך ארץ פלשתים, ובתחנות שעברו בהן בני ישראל עד כה בדרכם במדבר.
פרק יג
יז וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. יח וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם . יט וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם. כ וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר. כא וַי-ה-וָ-ה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה. כב לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם.
פרק יד
א וַיְדַבֵּר יְ-ה-ֹוָ-ה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם . ג וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר. ד וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְ-ה-וָ-ה וַיַּעֲשׂוּ כֵן. ה וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ. ו וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ. ז וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ . ח וַיְחַזֵּק יְ-ה-ֹוָ-ה אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה . ט וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן. י וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְ-ה-וָ-ה. יא וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם. יב הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר. יג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְ-ה-וָ-ה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִיפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם. יד יְ-ה-וָ-ה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן.
קראו פרק יג פס' יז – כב, וענו:
איזה פסוק מסתתר בחידה הבאה (הסתכלו על התמונות מימין לשמאל)? מצאו אותו בחומש והעתיקו אותו (מצורף ביחידה להדפסה)
– לאחר ששילח פרעה את עם ישראל ממצרים, ה' הוביל / לא הוביל את העם דרך ארץ פלשתים.
– ה' לא רצה שעם ישראל יראה את הפלשתים, יחשוש ממלחמה איתם וישוב למצרים / יברח למדבר.
– משה לקח איתו ממצרים את עצמות יעקב / יוסף, כדי למלא את השבועה שנשבעו לו בני ישראל (בסוף ספר בראשית) להעלות את עצמותיו לארץ ישראל כשיצאו ממצרים.
– עמוד הענן ועמוד האש היו לפעמים / כל הזמן לפני עם ישראל.
קראו פרק יד פס' א – ט וענו:
ה' ציווה על משה לומר ______ לשנות את כיוון הליכתם, לחזור אחורה __________. מדוע? כדי שפרעה יחשוב שבני ישראל מבולבלים ________ במדבר, ואז ה' __________ פרעה, פרעה _____ אחרי בני ישראל, וה' יכה את _____________ (צבאו). כל זאת כדי שידעו מצרים " כִּי אֲנִי ה' ".
"… מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם. הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר." (פרק יד פס' יא-יב)
כתבו את דברי בני ישראל אל משה במילותיכם (היעזרו בפירושי המילים ב'לשון התורה'):
" "וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם" (פס' ה') … וכיוון שהגיעו שלושת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו (המצרים) שאינן חוזרים למצרים, באו והגידו לפרעה (שעם ישראל ברח)…
בפרשנותו מדייק רש"י בקריאת פסוקי התורה ומדגיש שפרעה (בפרק יב) לא הסכים אחרי מכת בכורות לשחרר את בני ישראל מעבדות במצרים לתמיד, אלא רק לשלושה ימים, כדי שיעבדו את אלוהיהם במדבר (כפי שביקש ממנו משה בהתחלה). לכן כשעם ישראל לא חזר כעבור שלושה ימים, המצרים הסיקו שהוא ברח ממצרים.
האם פרשנותו של רש"י שיכנעה אתכם? הסבירו את תשובתכם.
עם ישראל ראה לנגד עיניו את עשר המכות שהביא ה' על מצרים, וחווה רק לפני ימים בודדים את הצלתו ואת הוצאתו ממצרים על ידי ה'. כיצד, אם כן, ניתן להסביר את תגובתו כעת בפרק יד פס' י-יב?
*מתאים לכיתות מסוימות ולמורים שבקשר חזק כבר עם הכיתה בלבד:
בסוף השיעור, לקראת ההפסקה להודיע לילדים כי היום אין להם הפסקה במקום הפסקה הם צריכים ללכת לנקות את בית הספר. החליטו האם מתאים לכם באמת לעשות זאת או לחלופין להגיד לילדים אחרי קריאת הפסוקים (באמצע השיעור) שלא תהיה להם הפסקה ומשם לצאת לשיחה על התחושה שלוקחים לי את החופש שלי.
איך הרגשתם כשלקחנו לכם את החופש?
מה היו התגובות שנראו בכיתה?
האם היתה לכם אפשרות לשנות את המצב? כיצד?
פעילות פשוטה על פי סרטונים מהרשת. לדוגמה: הכנת פירמידה
לוקחים חול, קש, אדמה (ורצוי להוסיף חומר קנוי- טיט או גבס)- מערבבים אותם יחד עד שנוצרת דייסה בוצית שניתן ללוש אותה אך היא לא נוזלית מדי. כל אחד ממלא תבנית אלומיניום קטנה בחומר. מניחים לייבוש במשך כמה ימים בשמש. לאחר מכן גוזרים את התבנית והופכים שיתייבש בשמש מהצד השני במשך כמה ימים. ניתן לבנות מהלבנים תנור אפייה לבית הספר. אפשרות אחרת היא הכנת לבנים מחימר ויצירת עיר.