קריאת כיוון
יחידה זו עוסקת בשירת הים ששרו משה ובני ישראל לאחר נס קריעת ים סוף והצלתם מידי המצרים שרדפו אחריהם.
עם ישראל, שעמד על שפת הים חרד לגורלו בעוד המצרים רודפים אחריו ועומדים להשיגו, חווה תשועה גדולה – ה' הציל אותו בדרך ניסית (בפרק יד). כעת (בפרק טו) תחושות הרווחה, השמחה וההודיה מתנקזים לשירה.
בשל השפה השירית המורכבת לעתים, בחרנו להתמקד בלימוד בפסוקים נבחרים בלבד ולא ללמד בהעמקה את כל פסוקי השירה.
עוד על היחידה: שירת הים מתארת בלשון פיוטית את סיפור קריעת ים סוף שתואר בפרק יד, ומספרת בדרכה על הנס (על עמידת המים כחומה, מעבר בני ישראל ביבשה בתוך הים, רדיפת המצרים אחרי העם והטבעתם בים על ידי ה'). נוסף על כך השירה מהללת ומשבחת את ה' על הנס שעשה ועל כוחו וגבורתו (למשל פס' יא: "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְ-ה-וָ-ה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא."), מתארת את ההדים שיש לנס על העמים מסביב אשר התמלאו ביראה ופחד מפני ה' (למשל פסוק טו: "אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן."), ומגיעה לקראת סופה אל הצהרה על מלכותו של ה' בעולם (פס' יח: "יְ-ה-וָ-ה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד."). לאחר דברי השירה מתארים הפסוקים את מרים הנביאה, אחות אהרון ומשה, שהובילה את כל הנשים בשיר, בנגינה על תופים ובמחולות. אופיים השירי הייחודי של הפסוקים הנלמדים ביחידה זו מזמין אותנו להסב את תשומת לב התלמידים לייחודיות זו. לכן אנו ממליצים להשמיע את פסוקי השירה מתחילתם ועד סופם בטעמי המקרא (הנשמעים שיריים וחגיגיים, ראו טעמי המקרא), וכן להראות לתלמידים את האופן המיוחד שבו כתובה השירה בספר התורה – "אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח" (ראו טקסט מרכזי).
• בקריאה יחפה אנו ממליצים לחלק את התלמידים ל-6 קבוצות, כל קבוצה תקבל פסוק אחד או שניים, תלמד אותו ותצייר אותו כציור שיתופי. לאחר מכן יציגו קבוצות התלמידים את הפסוק ואת הציור הקבוצתי שלהם בפני כלל תלמידי הכיתה. היבט נוסף המוצע ב"קריאה יחפה" מתייחס לסיומת השירית "מו" המצויה בחלק ממילות השירה.
• בריבוי קולות מוצעות שלוש שאלות: שאלה המתייחסת לאופן הייחודי שבו כתובה השירה בספר התורה (אריח על גבי לבנה), שאלה העוסקת בדרכים האפשריות שבהן שרו משה ובני ישראל את השירה, ובחירה אישית של הפסוק היפה/החשוב ביותר מתוך השירה
• ברלוונטיות ניתן להתייחס למקומה של שירת הים בתפילת שחרית, וכן לחוויות מחיי התלמידים שבהן הם פצחו בשיר – לבד או בחבורה.
• ביצירה מוצע לקיים הפנינג שירת הים. בהפנינג מוצעות שלוש תחנות: תחנה 1 – יצירת תוף מרים אישי, תחנה 2 – כתיבה ו/או הלחנה עכשוויים לכמה פסוקים מתוך השירה, ותחנה 3 – יצירת ריקוד קצר ללחן קיים של השירה.
• בהרחבה ניתן למצוא הסבר לכל פסוקי שירת הים, לטובת המורים שמעוניינים בכך.
טקסט מרכזי
כ וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כׇֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃ כא וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽי-הֹ-וָ-ה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃
(*למורה – כיוון שהגענו לשיא נוסף בסיפור יציאת מצרים, לשם יצירת תחושה של שיא וחגיגיות וכן משום שהפסוקים הם שירה שהושרה, מומלץ הפעם להאזין לפסוקים מתחילתם ועד סופם מוקראים עם טעמים (שבחלקם הם ממש כמו שיר) וזאת במקביל להתבוננות של התלמידים במילות הפסוקים. למשל – קריאה בטעמים נוסח אשכנז (וראו גם נוסח מרוקאי ב'טעמי המקרא' בהמשך)
קריאה יחפה
עבודה בקבוצות
- (*למורה – כיוון שלשון השירה היא קשה יותר להבנה, אנו נתמקד בקריאה היחפה רק בחלק מן הפסוקים.
מומלץ לחלק את התלמידים ל-6 קבוצות, כל קבוצה תקבל פסוק אחד או שניים מתוך שירת הים (ביחידה להדפסה), תקרא אותו ואת ההסבר שלו ואחר-כך תצייר אותו כציור קבוצתי. יש להצטייד בדפים חלקים / בריסטולים.
בשלב הבא יש לקיים למידת עמיתים, כך שכל קבוצה (לפי סדר הפסוקים) תקרא בפני שאר הכיתה את הפסוק שקיבלה (מומלץ להקרין את הפסוק בגדול על הלוח), תסביר אותו במילותיה ותציג את הציור שהכינה.)
- קראו את הפסוק מתוך שירת הים וכן את ההסבר לפסוק.
- שוחחו: מה אתם מדמיינים כשאתם קוראים את מילות הפסוק? וכיצד, לדעתכם, ניתן לתאר את מילות הפסוק בציור?
- תכננו יחד ציור קבוצתי המתאר את הפסוק: מה יהיה מצוייר בו? מה תרצו לצייר בגדול ומה בקטן? היכן על הדף יהיו חלקי הציור השונים (מה במרכז / בצדדים / בפינות)? אילו צבעים אתם חושבים שצריכים לבלוט בו במיוחד?
- כעת חלקו החליטו מי מצייר/ת מה מתוך הציור הקבוצתי, וציירו יחד.
- לאחר שסיימתם לצייר, הציגו בתורכם בפני שאר הכיתה את הפסוק, את ההסבר שלו ואת הציור הקבוצתי שלכם.
פסוק א
"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַי-ה-וָ-ה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַי-ה-וָ-ה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם."
הסבר:
אז, לאחר נס קריעת ים סוף והצלת בני ישראל על ידי ה', שרו משה ובני ישראל את השיר הזה לה' וכך היו מילות השיר: אני שר/ה לה' משום שהוא רם ונישא (עליון), את סוסי מצרים ורוכביהם השליך בים.
פסוקים ד-ה:
" מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף.
תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן."
הסבר:
את המרכבות של פרעה וחייליו ה' השליך וטלטל בים, ואת חיילי מצרים המובחרים הטביע בים סוף. מים רבים כיסו אותם והם שקעו במעמקי הים כמו אבן.
.
פסוק ח
"וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם."
הסבר:
והרוח שנשפת מאפך גרמה למים של ים סוף להיערם (להיות בערימות) – גל על גבי גל, ולעמוד קפואים מבלי לזוז כמו חומה בתוך הים.
אתגר: פסוקים יד-טז:
"שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת.
אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן.
תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן…"
הסבר:
העמים ששמעו על מפלת מצרים וגאולת ישראל (בנס שארע על ים סוף) הזדעזעו ופחדו, יושבי פלשת (ארץ הפלשתים) רעדו.
כששמעו מנהיגי אדום (שם של אחד העמים) הם נבהלו, שליטי מואב (שם של עם נוסף) רעדו, ופחד גדול מילא את לבם של כל יושבי ארץ כנען.
נפלה עליהם אימה גדולה ופחד, וכשיראו את כוח זרועך הגדול והרב הם יהיו דומים לאבן (ולא יוכלו לפעול כנגד עם ישראל).
פסוק יט:
"כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב יְ-ה-וָ-ה עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם."
הסבר:
(את השירה הזו לה' שרנו) כי נכנסו סוסי פרעה ורוכביהם לתוך הים, וה' החזיר עליהם את מי הים (והטביעם), ואילו בני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים (וה' הציל אותם מפרעה וצבאו).
פסוקים כ-כא:
"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַי-ה-וָ-ה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם."
הסבר:
ומרים הנביאה, אחותו של אהרון, לקחה בידה את התוף וכל הנשים יצאו אחריה בתופים ובמחולות. ומרים אמרה להם: שירו לה' משום שהוא רם ונישא (עליון), את סוסי מצרים ורוכביהם השליך בים.
💬 שיחה
- האם שמעתם פעם את המילה "תִּבְלָעֵמוֹ"? חשבו לאיזו מילה מוכרת לכם היא דומה… המילה "תִּבְלָעֵמוֹ", המופיעה בשירת הים בפס' יב, היא למעשה חיבור של שתי מילים: תבלע + אותם. הסיומת "מוֹ" (ולפעמים "מוּ") מופיעה בכמה מילים בשירת הים ומשמעותה "אותם". סיומת זו לא קיימת בעברית המודרנית שאנחנו מדברים כיום, וגם בתורה היא די נדירה ומשמשת בעיקר בקטעי שירה.
📝 משימה
לפניכם מילים מתוך שירת הים שבהן הסיומת המיוחדת "מוֹ" או "מוּ". מתחו קו בין המילה לבין המשמעות שלה:
· יְכַסְיֻמוּ · תּוֹרִישֵׁמוֹ · תִּבְלָעֵמוֹ · יֹאחֲזֵמוֹ · תְּבִאֵמוֹ
| · תבלע אותם · תביא אותם · יכסו אותם · ותיטע אותם · יאחז אותם
|
ריבוי קולות
שירה בתורה
💬 שאלות לדיון:
- שירת הים כתובה בספרי התורה בצורה מיוחדת, שונה מהאופן הרגיל שבו כתובים רוב הפסוקים בתורה (ראו את הטקסט המרכזי לעיל). חז"ל קראו לצורה זו "אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח". לדעתכם, מדוע היא נכתבה בצורה מיוחדת זו?
- כיצד, לדעתכם, נאמרה שירת הים – האם כולם אמרו אותה יחד (כפה אחד) או שמשה אמר משפט-משפט והעם חזר על כל משפט שאמר משה? איזה הבדל יש בחווית השירה בין שתי הצורות השונות המוצעות?
📝 משימה
בחרו את הפס' החשוב או היפה ביותר בעיניכם בשירת הים, והסבירו מדוע בחרתם בו. (תוכלו בהמשך לרשום ולעטר אותו על גבי התוף מרים שתכינו ביצירה).
רלוונטיות
לפצוח בשירה
💬 שאלות לדיון:
- שירת הים מופיעה בסידור כחלק מתפילת שחרית הנאמרת כל בוקר על ידי המתפללים. לדעתכם, מדוע חכמים שהחליטו מה יש לומר בתפילת שחרית חשבו שיש לומר כל יום את שירת הים?
- מתי או באילו אירועים אתם פוצחים בשיר (לבד או יחד עם משפחה או עם חברים)? איזו תחושה יש לכם כשאתם שרים לבד? וכשאתם שרים כחלק מחבורה ששרה יחד?
האם, לדעתכם, גם בני ישראל חשו כך כשהם שרו את שירת הים לאחר קריעת ים סוף? הסבירו את תשובתכם.
(*למורה – ניתן להתייחס למשל לשירי מורל בתנועת נוער, לשירי עידוד במשחק ספורט, לשירי שבת, לשירת המנון המדינה, לשירי תפילה וכד').
ליחידה הקודמת
