קריאת כיוון

מסכת אבות נפתחת בשאלה המפורסמת 'על מה עומד העולם?' שמעון הצדיק משיב, בין השאר על העבודה עומד העולם. מה יש בה, בעבודה, שמקיים את העולם? מה הופך פעולה לעבודה? מה הופך עבודה לפרך? מהי עבודתו של תלמיד בבית הספר? הלמידה? אולי העניינים החברתיים דווקא? האם העבודה והעמל הם שיר ושמחה? ואולי הבל הבלים?

בשבוע זה נעבוד קשה בניסיון להעמיק ולגלות מהי עבודה.

שבוע עמל הוא פרט מתוך סדרת השבועות העוסקים ביום השביעי לבריאה, השבת, ובהבחנה בין העמל למנוחה.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר לעבודה ולמלאכה/ שיר עבודה- הכנת חגורת עבודה או תמונות עבר ועתיד של המשפחה ועבודתם.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: הקביים של המלך/ דוקטור סוס, נשוחח על מה נרצה לעשות כשנגדל.

מפגש 3- מפגש מלאכה יהודית: נלמד את תהליך הכנת הלחם ולמי שיש זמן נתנסה בעצמנו.

מפגש 4- מפגש אומנות: נכיר את מלאכת האריגה ונתנסה ביצירה פשוטה אישית וכיתתית. 

מפגש 5- מפגש תיאטרון: נשחק משחקי תיאטרון הקשורים למקצועות השונים.

מפגש 6- מפגש פילוסופי: נתחיל ממשחק המלך אמר ודרכו נחשוב ונעמיק במהי עבודה וסוגי עבודה שונים. 

מפגש ראשון

שיר השבוע

אנו מציעים השבוע שתי אפשרויות לשירים שילוו את המפגשים בנושא עמל. שני השירים מביעים אהבה והערכה לעבודה, כל אחד בדרכו- האחד בהתפעמות והאחר כהתמודדות והכרה בערכה.

באשר לשיר שתבחרו- אנא התמידו בבחירתכם/ן לכל אורך השבוע.

למורה- מעניין לדעת ש…

שיר עבודה

מִלִים וְלַחַן: ד. סַנְדֶרְסוֹן

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

לָעֲבוֹדָה וְלַמְלָאכָה

מִלִים: ח. נ. ביאליק, לחן: עממי

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• שימוש בכלי נגינה
• יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים (סוגי מלאכות, שלבי התעוררות וכו')
• חגורת עבודה- תוכלו ליצור על גבי רצועות בריסטול שחורות חגורת כלים למקצועות השונים, בהתאם לבחירתו והעדפתו של התלמיד/ה או בהתאם למוזכר בשיר.

• תמונות עבר ועתיד- במה בני המשפחה שלי עובדים? באילו שעות? מה רצו  הוריכם/ן בילדותם לעשות לכשיגדלו? באיזו עבודה תרצו לעבוד כשתגדלו? מה משמח אותי בבחירת העבודה העתידית שלי? מה עלול להיות משעמם/ לא כיף בה?
• תוכלו לצייר את תמונות העתיד ולהוסיף עוד ועוד רעיונות. 

חומרים דרושים:

• רצועות בריסטול שחור
• כלי עבודה מודפסים
• צבעים

מפגש שני

קריאה- הקביים של המלך/ דוקטור סוס

מפגש בוקר זה יעסוק בספר "הקביים של המלך".

למורה- מעניין לדעת ש…

הצעת הגשה:

לפני קריאה

💬 שיחה

• מה נעשה כשנגדל?
• ניתן להזמין את התלמידים/ות לשוחח על העבודה בה היו בוחרים/ות לעבוד לכשיגדלו ומדוע?
• כמה שעות ביום היו רוצים/ות לעבוד באותה עבודה?
• היכן היתה ממוקמת עבודתם/ן הנכספת? קרוב לביתם/ן? מחוץ לעיר בה הם/ן מתגוררים/ות?
• האם היו ממשיכים/ות לעבוד גם כשהיו חוזרים/ות לביתם/ן?
• האם הם/ן שמעו על אנשים שעובדים מהבית?
• האם אפשר לערב עבודה ובית?

ואז- הקריאה

הקטע הפותח:

מובן מאליו שהמלך מעולם לא הלך על הקביים שלו בשעת העבודה. כשהמלך בירם עבד, הוא באמת עבד והקביים שלו עמדו נשכחים בארון הקביים הישן, בחדר הכניסה שבארמון. היתה כל כך הרבה עבודה בארץ בין, שהמלך בירם היה צריך לקום בשעה חמש בכל בוקר. זמן רב לפני שאנשי העיר והאיכרים התעוררו משנתם, כבר היה המלך משתכשך לו באמבטיה ושם בעצם התחיל יום העבודה שלו. בידו השמאלית הוא היה משתפשף במברשת הרחצה המלכותית שלו, אבל את ידו הימנית הוא היה צריך לשמור תמיד יבשה כדי לחתום על הניירות החשובים של הממלכה.

אריק, הנער המשרת, הביא את הניירות על מגש כסף גדול ועמד דום לרגלי האמבטיה. בינתיים לורד זום הזקן לקח את הניירות אחד אחד, והחזיק אותן מעל למים כדי שהוד מלכותו יחתום עליהם. חתום כאן, חתום שם… בכל בוקר בשעה שבע כבר הספיק המלך לגמור יותר עניינים משגומרים רוב המלכים בחודש.

•  מה יקרה לממלכה אם המלך לא יעבוד בזמן עבודתו? הציעו  לתלמידים/ות לחשוב מה יקרה אם אנשים שהם/ן מכירים/ות לא יבצעו את עבודתם/ תפקידם (מורה, מנהל, הורה, רופא, ספר, אופה וכד'). תוכלו לשחק ולהמחיז רגע בעולם כזה!
• נדלג אל הקטע הבא:

כך עבר הבוקר. ואז, בכל שעות הצהריים בחורף וגם בקיץ היה המלך עובר לאורך חוף הים. הוא בדק כל שורש של כל עץ מדי יום ביומו. אבל לבסוף, בשעה חמש הסתיימה המשימה  גדולה!

אז חייך המלך. "יום קשה," הוא היה אומר. יום ארוך ומלא דאגות. עכשיו הגיע הזמן להשתעשע! 

זה היה הרגע שהמלך בירם אהב יותר מכל. כשהוא עבד הוא באמת עבד, אבל כשהוא השתעשע הוא באמת השתעשע! 

'מהר אריק!' הוא קרא, 'אחת ושתיים! את הקביים!' 

הקביים הוצאו החוצה! המלך קפץ למעלה! גבוה באוויר התנופפו גלימותיו המלכותיות. הוא רץ מהר דרך אולמי השיש, לאורך המדרגות… אנשי העיר אהבו להסתכל במחזה מעל חומות הארמון. "מלך מבוגר על קביים", הם אמרו. "זה באמת נראה קצת מוזר. אבל כל כך קשה להיות מלך, והוא מלך טוב, אז אם הוא רוצה להשתעשע קצת, למה לא? שישתעשע לו."

• נדלג אל הסוף (בין לבין, כאמור, יועץ המלך מחבל במשחקו של המלך בקביים ועוצר אותו. אם תרצו תוכלו לשער כיצד עשה זאת וגם- כיצד הפגיעה בזכותו של המלך לפנאי- חיבלה
  באיכות עבודתו המלכותית)

ואז פתאום, ממש ממול, אריק ראה את המלך. המלך ישב על ערימת אבנים קטנה מחוץ לשער הארמון. גלימתו לא היתה מגוהצת, הכתר לא היה מצוחצח, והיו לו עיגולים עמוקים ועצובים מתחת לשתי עיניו.

"הוד מלכותך! הוד מלכותך!" צעק אריק וקשקש בקביים בדיוק מאחוריו. המלך לא שם לב. אריק התכופף וצעק לתוך אוזנו. לאט לאט הפנה המלך את ראשו. "אח", נאנח המלך. "ומי אתה?" "אני אריק!" צעק אריק. הוא הניח לגלימה שכיסתה אותו, והיא נפלה על הארץ. הקביים האדומים של המלך הבריקו באור השמש.

אריק, הנער המשרת, קפץ וירד למטה מן הקביים. בירם המלך, קפץ ועלה על הקביים למעלה. הוא נשם נשימה מלכותית עמוקה, הראשונה מזה שבועות. הוא הרים את ראשו, הרחיב את חזהו. בירם מלך בין היה שוב נמרץ, זקוף וחזק, מלך מלכותי בהחלט. (…)

לאריק, הנער המשרת, נתן המלך פרס יפה ונאה. הוא ציווה על הנגר המלכותי שיכין עוד זוג קביים אדומים ומבריקים, בדיוק כמו הקביים שלו. ומאז בשעה חמש בכל יום הם התחרו ביניהם בריצה על קביים. וכשהם השתעשעו הם באמת השתעשעו. וכשהם עבדו הם באמת עבדו.

• הקביים של המלך הם המאפשרים לו לעופף הן פיסית והן נפשית מעל עולם העבודה והאחריות הכבדה המוטלת על כתפיו. בהקשר זה תוכלו להזכיר את הגרוויטציה, כוח הכבידה האוניברסלי שנתגלה ונוסח על ידי אייזק ניוטון. אחד מהכוחות הבסיסיים בטבע.
• האדם מנסה לא פעם להתנגד לכח זה, להתעלות מעליו, לקפוץ, להמריא, לדלג. אפשר להסב תשומת לב התלמידים/ות למתעמלים המרימים ידיהם בתנועת ניצחון המנוגדת לכח הכבידה.
• נדמה את הרגשתו של המלך העצוב, נכפוף גוונו, נשלשל ידינו כלפי מטה, נרגיש בכבדות, בעצב, בקושי. ואז  נזדקף, נצמיד את הגב אל משען הכסא, נחייך אחד אל השני, נרים זרועותינו אל על ונמתח. נדלג בחלל החדר כמו על קביים ונחזור לשבת. 

מפגש שלישי

עמל יהודי- 'לחם עבודה'

במפגש בוקר זה נעסוק במלאכה הקשה, היומיומית (והנשכחת) של הכנת הלחם.

מפגש זה עוסק בלחם- כאן ובמלאכות הנוגעות ליצירתו. דמות אורחת במפגש הבוקר הוא תנא מן הדור הראשון בשם חנינא בן דוסא אודותיו תוכלו לקרוא כאן.

הצעת הגשה:

לשם פתיחה תוכלו להעביר בין התלמידים/ות כיכר לחם וכמה גרגרי חיטה ולבקש מכל תלמיד/ה שהכיכר והגרגרים מגיעים לידיו/ה לומר משהו על תהליך הכנת הלחם (מרמת גרגר החיטה ועד השקית בסופר).

• במידה וזמנכם/ן בידיכם/ן ואינכם/ן דחוקים/ות לסד ה -25 דקות של מפגש הבוקר-תוכלו לפתוח את המפגש בהכנת לחם משותפת (מתכונים כאן וכאן). במידה ויש לכם/ן תנור זמין, כמובן… 
• תוכלו להתייחס לסדר הפעולות הנדרשות להצמחת חיטה ולהכנת לחם (כאן תוכלו למצוא רשימה ), להדגים על ידי פנטומימה, לשחק בסידור הפעולות (מה קודם למה).
• לסיום לקרוא את הקטע הבא:

בן זומא אומר: כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול: חרש וזרע וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה, ואחר כך אכל, ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנים לפני.

(תלמוד בבלי, מסכת ברכות, נ"ח עמוד א').

• בהשוואה לעבודה הקשה הכרוכה בהכנת לחם- תוכלו לספר/ להזכיר את סיפורן הפלאי של ככרות הלחם של ר' חנינא בן דוסא, שצצו מ'עצמן' על מנת לחסוך בושת פנים מפני אשת הצדיק (כאן). האם הכנת לחם היא נס רק כשהוא מגיע מעצמו?
• לסיום- בצעו מן הלחם  ואכלו השמיעו את השיר 'למדני את השיר
  הפשוט (של הלחם)'- כאן.

🎒צידה לדרך

אחלו לתלמידים/ות יום שיש בו היכולת לראות את הנס במה שיום יומי ואת הפשוט במה שמורכב כל כך, כמו מלאכת עשיית הלחם. 

מפגש רביעי

אמנות- מלאכת האריגה

הצעת הגשה:

💬נשאל:

• תוכלו לפתוח את המפגש בהתבוננות בבגד שהתלמידים/ות לובשים/ות. ממה הוא מורכב?
• איך עוברים ממצב של חוטים לאריג שניתן לתפור ממנו חולצת תלבושת אחידה?

 כעת תוכלו לארוג ככל שיתיר לכם/ן הזמן.

• בחרנו עבורכם/ן דוגמאות פשוטות וקצרות יחסית של אריגה עם ילדים (על גבי כוסות קלקר, קרטון או דיסק), אך גם אלו 'ירוויחו' ממשך זמן ארוך (מזה המיועד למפגש בוקר) כדי ליהנות ממלוא הפוטנציאל של התהליך, לחוות אותו כעבודה וכאמנות. כאן וכאן תמצאו הנחיות מפורטות והדגמות.
• תוכלו לתלות את עבודות האריגה אלו לצד אלו וליצור כעין 'אריג' כיתתי.

חומרים דרושים:

• תלוי בסוג היצירה שתבחרו- כוסות נייר/ דיסקים/קרטון
• מספריים
• חוטים בצבעים שונים

מפגש חמישי

תיאטרון- מקצועות

במפגש בוקר זה נכיר את עולם העבודה דרך המקצועות ותחומי העיסוק השונים.

הצעת הגשה:

• חימום- בקשו מהתלמידים/ות להסתובב בחדר הכיתה במעגל ולדמות תהליך של התעוררות בבוקר ויציאה לעבודה (תוכלו להשמיע צלצולי שעון מעורר בין סיבוב לסיבוב). תוך כדי הסתובבות הנחו את התלמידים/ות להתעורר כל פעם בדמות אחרת. הראשונה היא דמות של אדם שמרגיש נחוץ מאוד בעבודה שלו, אדם שמחכה לכל האתגרים שיום העבודה יזמן לו.

איך הוא מתעורר? איך הוא מגיב לשעון המעורר? לאחר מכן ספרו על אדם שקם לאותה עבודה 33 שנה. 

כיצד הוא קם לעבודה? בשמחה? מתוך לאות? אולי הוא גונב קצת דקות? משהה את יציאתו מן הבית? אולי דווקא הניסיון בעבודה ממריץ אותו? האדם השלישי שמתעורר לעבודה הוא אדם שיוצא לראיון עבודה ומבקש להתקבל למשרה כלשהי. כיצד הוא יוצא מן הבית? 

• מרוץ שליחים- 2-3 שחקנים/יות בוחרים/ות לעצמם/ן מקצועות ספציפיים (רופא, מורה, נגר, מהנדס מחשבים, מעצב אפנה וכו') ומאלתרים סצנות (למשל 3 רופאים נדרשים לעבור בדיקת דם שגרתית או מעצב אפנה נשאר בלי דוגמנים ומבקש מהנגר שבנה את הבמה ומהמנקה שעבר במקום
  לדגמן וכו').
• שחקנים/יות משאר הקבוצה מצטרפים/ות לסצנות ומפתחים/ות אותן. הם/ן יכולים/ות לשמור על אותו מקצוע או להכניס  מקצוע חדש.  ניתן להשתמש ב- freeze- בעת הצטרפות בעלי מקצועות נוספים (הקפאה של  השחקנים המוחלפים). 
• מסיבה- זהו משחק לארבע/ה שחקנים/יות. אחד מארח את מסיבה. המארח יוצא מן החדר, כשהקהל בוחר אישיות, חפץ ומקצוע (אפשר 3 מקצועות, אם רוצים) שיבואו להתארח במסיבה. המארח חוזר לבמה ופותח בסצנת מסיבה שבמהלכה נכנסים אליו למסיבה השחקנים המגלמים את האישיות, החפץ והמקצוע שבחר הקהל. על המארח לגלות את זהות אורחי המסיבה. 
• המקצועות המשונים בעולם- צרו במה מדומה של תצוגת אופנה, על גביה בקשו מהתלמידים/ות לעבור כאשר כל אחד מהם/ן מדגים מקצוע משונה (רצוי מומצא) כלשהו. לבני הגיל הצעיר כדאי לעודד יצירת שילובים בין מקצועות מוכרים לעניינים אחרים (קבלו את דנה: מהנדסת גבות, והנה 
  תמר: רופאת גרבילים וכו').

מפגש שישי

פילוסופיה- מהו עמל?

במפגש בוקר זה נשאל מהו עמל בכלל? מה הופך פעולה כלשהי לעבודה?

הצעת הגשה:

• אנו מציעים לפתוח במשחק 'הבוס/ית אמר/ה' (על משקל 'הרצל אמר'). פתחו ברצף ציוויים לפעולות במילים 'הבוס/ית אמר/ה ל-' (לסדר מחברות, למיין עטים בקלמר, לפתור שני תרגילים בחשבון… מה שבא. נסו שהפעולות יהיו ממשיות ויגעו בעולם התוכן של בית הספר). בשלב השני- תוכלו לתת לתלמידים/ות לקבל את הזכות לצוות.

💬נשאל:

• איך הרגישו התלמידים/ות כאשר עבדו וכאשר 'העבידו' אחרים ומכאן… כמה שאלות פילוסופיות :
• מה הופך פעולה כלשהי לעבודה? (משכורת? חוסר הבחירה בעת העשייה של הפעולה? בוס?)
• מהי העבודה של התלמיד/ה? (למידה? יחסים חברתיים? ואולי העבודה של תלמידים/ות היא בכלל בבית? להישמע להורים? להסתדר עם האחים?)
• לכיתה מתקדמת- תוכלו לשאול מה ההבדל בין עבודה לעבודת פרך? האם הוריהם/ן עובדים או עובדים בפרך? האם הם/ן?

תוכלו לספר לתלמידים/ות על הרמב"ם שהסביר מה ההבדל בין עבודה לעבודה בפרך במילים אלו:  "(פרך) זו עבודה שאין לה קצבה, או עבודה ש(המעביד) אינו צריך לה, אלא תהיה מחשבתו להעבידו בלבד, שלא יבטל".

• כעת תוכלו לשאול שוב האם התלמידים/ות או הוריהם/ן עובדים בפרך.
• לכיתה מתקדמת- תוכלו לספר על המיתוס של סיזיפוס (שנענש על מעשיו ונשלח לגלגל סלע במרומי הר שוב ושוב (כאן וכאן).
• נוכל לספר גם על הפילוסוף אלבר קאמי שטען שיש בחיים המודרניים מימדים 'סיזיפיים' מעצם הקימה שוב ושוב לאותה שגרה. וכי החלק הקשה ביותר בלהיות סיזיפוס (או אדם מודרני שחי חיים סיזיפיים) זה החזרה הביתה בידיעה שמחר יום חדש של גלגולי אבנים (מיותרות) במעלה הר.

תוכלו לספר על קהלת (שבעבודתו היה מלך) ועל הרהוריו בנושא עבודה-

• תוכלו לספר  שבפרק א' בספרו הוא אומר שאין שום יתרון לאדם 'בכל עמלו' ושהכל 'הבל הבלים' ושטויות. 
• בפרק ח' הוא אומר שהעמל דווקא מלווה בשמחה. האם עבודה מיותרת? משמחת? מה מקומה בעולם?