קריאת כיוון
ממה גזורה המילה בית? וממה מורכב הבית עצמו? מה הופך קופסא לבית? האם הבית הוא אני? משפחתי? שכני?
בית הוא נושא השבוע שלנו. נכנס ונצא בדלתותיו, ניגע במזוזה ובתפקיד הבית להגנה וביטחון, נעלה במדרגות אל דירה העומדת להשכיר, נרהט, ננדוד ונחזור הביתה בשלום.
שבוע בית הוא פרט מתוך סדרת המפגשים העוסקים ביום השלישי לבריאה, היום שבו נוצרו המקומות.
מהלך השבוע:
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 |
אפיק | שיר | קריאה | יהודי | אומנות | מדע | פילוסופיה |
נושא | קופסא ולא יותר | דירה להשכיר | מזוזה | הציירת רוני ברות | צב | איפה הבית של הנוודים |
ובאריכות:
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר קופסה ולא יותר. ניתן להכין בתים מקרטונים, לקרוא את הסיפור 'הבית של יעל' או להכין 'קופסאות השראה'.
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: 'דירה להשכיר'- עיסוק ובחינה עצמית של שכנות טובה והסתכלות בעין טובה על האחר לידינו.
מפגש 3- מפגש יהודי: המזוזה כפתרון לבעיית אי הודאות. שיחה ויצירה משותפת.
מפגש 4- מפגש אומנות: היכרות עם היצירה של רוני ברות ושאלה מה הופך מקום לבית.
מפגש 5- מפגש מדע:'צב, שריון, בית'- האם בית הופך לבית כי אני גר.ה בו? – דמיון מודרך.
מפגש 6- מפגש פילוסופינ: נאתגר את מושג הבית דרך נוודות.
מפגש ראשון
שיר השבוע
במפגש הבוקר הזה נעסוק בשאלה האם בית הוא פשוט מקום.
למורה- מעניין לדעת ש…דתיה בן דור היא משוררת ויוצרת ישראלית לילדים, אודותיה תוכלו לקרוא
כאן.
בשיר 'קופסא ולא יותר' נשאלת שאלת השבוע שלנו: מה זה בית? וניתנת התשובה הדו שכבתית: מצד אחד בית הוא סתם 'קופסא' (ארגז, מיכל, מבנה, מקום, מרחב). מצד שני החפץ הסתמי הזה, הקופסא, הוא דבר הכרחי לאדם ("על הקופסא הזו… לא אסכים לוותר").
האם בית מקבל את חשיבותו משום הנחיצות הגדולה שלו עבור האדם?
(שייכת כאן גם האבחנה בין HOUSE – בית ברמת מבנה, כללי, ל- HOME – ה- house שלי.
בהמשך השיר מתייחסת בן דור גם ל-'אוטו' כקופסא, אבל עליה (בניגוד לבית)
הדובר 'מוכן' (אמנם בקושי) 'לוותר'.
- האם יותר נחוץ לאדם להיות בחוץ, ב-'אוטו' או בפנים, בבית?
- האם בית מקבל את ערכו הרב בזכות היציאה החוצה? מעצם היציאה החוצה?
- מחשבות ביתיות (בתוך ומחוץ לקופסא)…
קופסא ולא יותר
מִלִים וְלַחַן: דַתְיָה בֶן דוֹר
הצעות הגשה לבחירה:
- יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה.
- שימוש בכלי נגינה.
- בתי קופסא- אם תרצו תוכלו לבנות בתי קופסא אישיים מקרטון ולקשט אותם. את הבתים תוכלו להעמיד בשורה זה לצד זה או זה על זה (ראו
דוגמה).
- בית מקרטון הוא בית מתקפל? משחק דרמטי קטן סביב החיבור בין בית לקופסת קרטון תוכלו לעשות כך: דמו את התלמידים/ות לפס יצור שמטרתו לפתח בית מתקפל מקרטון. העמידו את התלמידים/ות בשורה כאשר כל אחד/ת הוא/היא מכונה העושה פעולה אחת בלבד וכולם יחד הם המכונה כולה. בסוף התהליך העמידו את הבית המתקפל (המדומיין) והיכנסו לתוכו.
- על שאלת הבית שהולך תמיד איתי נעסוק במפגש המדעי לשבוע זה, אבל
את השאלה האם בית ארעי הוא פחות בית (במה?) והאם הייתי רוצה 'בית קופסא' מתקפל שכזה, אפשר לטמון כבר עכשיו… - הבית של יעל- גם יעל, גיבורת הספר 'הבית של יעל' (מאת מרים רות) חיפשה לעצמה מקום, מצאה קופסא והפכה אותה לבית. תוכלו לספר לתלמידים/ות אודות יעל וחיפושה (תקציר כאן, סרט כאן). תוכלו לספר את
הסיפור כאשר התלמידים/ות ישובים/ות מתחת לשולחנות (או בכל 'בית' אחר שימצאו לעצמם בתחומי הכיתה). - לאחר הקריאה, תוכלו להרהר על המוטיבציה של יעל למצוא לעצמה בית (האם/ מתי אנו חווים צורך במקום?).
- תוכלו לגבש בכתב ובאיור מודעה (דרוש בית ליעל!)- ולחשוב על כל השימושים שהבית של יעל אמור לספק. בהינתן זמן ומעט קופסאות קרטון תוכלו ליצור עבור יעל ועבורכם/ן בית!
- בסך הכל קופסא- קופסא נתפסת כחפץ סתמי. לא סתם הציפיה מאדם להיות יצירתי מכונה 'לצאת מחוץ לקופסא'. אנחנו סוברים שגם בלי לצאת מקופסאות אפשר להיות מאוד יצירתי. תוכלו ליצור עם התלמידים/ות כעין קופסאות 'השראה'. אפשר לצייר על דפנותיהן דברים שמעוררים בתלמיד/ה רגשות חיוביים ו-'ביתיים'. אפשר להכניס פנימה אמירות, רעיונות, חפצים ומחשבות שמקדמים אצל התלמיד/ה שלווה. את הקופסאות ניתן לתלות בכיתה, כפי שמופיע בדוגמה הזו:
חומרים דרושים:
- קרטונים
- חומרי יצירה מגוונים
- עיתונים
- דבק פלסטי
- מספריים
- קופסאות
מפגש שני
קריאה- דירה להשכיר
במפגש זה נעסוק בשאלה האם בית נעשה כזה בזכות יושביו והשכנים הסובבים אותו. זאת באמצעות סיפורה של ל. גולדברג- 'דירה להשכיר'.
למורה- מעניין לדעת ש…'דירה להשכיר' מתאר את קורותיו של בית- בניין דירות בן חמש קומות. בכל קומה גר דייר שונה ממשפחת בעלי החיים (תרנגולת, קוקייה, חתולה וסנאית). האיזון העדין מופר בשעה שהעכבר מפנה את הדירה העליונה בבניין וכך נותרת דירה להשכרה. חיות שונות (נמלה, ארנבת,חזיר וזמיר) שוקלות לשכור אותה. בפני הקורא נחשפים השוכרים האפשריים בשל התנגדותם לאחד מהדיירים הנוכחיים, כשכל שוכר אפשרי מסרב
לשכור את הדירה בשל דייר נוכחי אחר (למשל: הזמיר העדין והשקט לא מחבב את הסנאית הרועשת). לבסוף שוכרת את הדירה היונה על אף שהדירה אינה לרוחה משום שכדבריה "השכנים טובים בעיניה". הגם שבמערך המוצע אנו בוחרים להדגיש את מימד השכנות דווקא, הרי שסטריאוטיפים ודעות קדומות הינם התמה המרכזית בספר. אלו מבוטאים על ידי עמדותיהן של החיות השונות המבקשות להתגורר במגדל (החזיר הלבן, הבוחן את החתולה ה-"כושית" וכדומה).
נקודת המבט המתייגת מובילה לעימות, לעוינות ולסכסוכים. הדיירת שבוחרת לגור בדירה היא (לא בכדי) יונה, סמל השלום.
עוד אודות לאה גולדברג, המחברת, תוכלו לקרוא כאן, כאן וכאן. רקע על הספר- כאן.
הצעת הגשה:
על מנת להטרים את קריאת הסיפור תוכלו לפתוח בתרגיל זוגות שולחני. בקשו מן
התלמידים/ות לסדר את כל הציוד שלהם על חלקם בשולחן, בקשו מהתלמידים/ות לכתוב את שמם/ן על גבי דפי A3 , לשכב על חלקם/ן בשולחן – וכהנה מטלות שצר חצי שולחן מלהכיל ושאי אפשר לממש ללא שיתוף פעולה של השכן לשולחן.
💬נשאל
- מה התפקיד של שכנים? (חשבו על שכניכם/ן לשולחן, על שכניכם בבנין)?
- איך אתם מתנהגים כשכנים?
- אם הייתם/ן יכולים/ות לבחור את שכניכם/ן- אילו שכנים הייתם/ן בוחרים/ות- דומים או שונים מכם/ן?
כעת תוכלו לקרוא את הסיפור- או להקרין עיבוד שלו כאן (כסרט) . תוכלו גם להשמיע גרסה מולחנת לסיפור (מאת יחזקאל בראון כאן (כולל הקראה)
- לאחר הקריאה תוכלו לאתגר את העיסוק בשכנות ולספר שהוחלט להקים בראש המגדל עוד 4 קומות. בקשו מכל תלמיד/ה להציע מועמד/ת לשכן נוסף ולהסביר במה יתרום ל-'יחד' של הבית המשותף. תוכלו לבקש מכל תלמיד/ה לגלם את החיה שהוא/היא מציע/ה לצרף לבנין וליצור כעין מצעד חיות.
- לאחר מכן, במעגל ולסיים, ברוח יכולתה של היונה לראות בכל אחד את מעלתו, בקשו מכל תלמיד/ה לכתוב/ לומר דבר טוב על השכנ/ה לשולחן ולדון במה יהפוך את השכנות שלנו לטובה יותר.
אפשרויות נוספות לעיסוק ב-'דירה להשכיר':
- מעברי דירה– סיפורים שמתחילים במעברי דירה יש בשפע. תוכלו להקרין את סצנת הפתיחה של 'הקול בראש' או סצנת הסיום של 'צעצוע של סיפור 1', ולשאול- מה דרוש כדי להפוך מקום שזה עתה עברנו אליו לבית של ממש?
- דמיון, שוני וגיאוגרפיה של אי שיוויון- על הנטייה האנושית לחפש לגור ליד אלו הדומים לנו (או מחמיאים לנו) תוכלו לעיין במערך כאן, להיזכר בקמפיין המחריד הבא או בתופעות NIMBY כאן ו- White flight- כאן. אנו לא מציעים להביא דבר מזה לדיון עם התלמידים/ות– פרט לשאלות (שיעבו את הדיון המרכזי): 💬
- עם מי נוח לנו- דומים לנו? שונים מאתנו?
- מה היתרונות ביחסי שכנות כאלו או כאלו?
מפגש שלישי
יהודי- בית, דלת, מזוזה
במפגש זה נעסוק בשאלה האם מה שהופך מקום לבית הוא תחושת הביטחון שהוא משרה על יושביו.
למורה- מעניין לדעת ש…הניגוד בין בית =חוויית ביטחון ל-חוץ =בלתי צפוי (מסוכן?), מגולם על ידי הדלת. דלת היא מקום המעבר בין הביתי והפנימי לחיצוני, המרחב הלימינלי המסמן את התנועה שבין הבטוח למסוכן.
בתרבויות רבות הדלת ומרחב הכניסה לבית מובדלים על מנת שהיציאה תהיה מוגנת והכניסה מבורכת. הדלת 'היהודית'- מגלמת את המורכבות הזו באמצעות המזוזה.
מזוזה היא תשמיש קדושה הנקבע בצד הכניסה לבית מגורים (ובחדרי הבית). תוכנה העיקרי של המזוזה הוא קלף עליו נכתבות בכתב סת"ם פרשיות 'שמע ישראל', ו־'והיה אם שמוע' מחומש דברים, שתי פרשיות שמחזיקות עיקרי אמונה מרכזיים: ייחוד האל ותורת הגמול. בעצם, עם היציאה מהבית, האדם שמנשק את המזוזה, 'מגייס' את האמונה שלו ללוות אותו בדרך- עד שיחזור הביתה. על פי רוב, יריעת הקלף נתונה בתוך בית המזוזה, התקן קשיח שנועד לכיסוי הקלף ולשמירה עליו. עוד אודות המזוזה – כאן..
הצעת הגשה:
נתכנס סביב הדלת של הכיתה. נראה מה מרכיב אותה: כמה צירים, קרש, ידית, מנגנון של פתיחה וסגירה. נתהה (בלב או בקול): כולה קרש… מה הענין בכלל? נשאל: כמה דלתות עברתם/ן היום? (אפשר לספור יחד: מהחדר מהמקלחת מהמטבח מהאוטו של אבא…). בעודכם/ן ליד הדלת תוכלו להוסיף ולשאול מה מסתתר מאחוריה, מה יכול לקרות אם נעבור בעדה (עודדו את התלמידים/ות להגזים ולהתפרע ככל העולה על רוחם).
הדלת מסמלת מעבר למשהו שעשוי להיות לא צפוי, מהמוגן שהוא הבית/ הכיתה.
- באמת מה אפשר לעשות עם זה שכל כך לא צפוי בעולם?
ישנם פתרונות ריבם בעולם. אחד הפתרונות הוא המזוזה.
- תוכלו להסביר על התוכן הזהותי הטמון בפרשיות המזוזה (המזוזה מזכירה למנשקים אותה מי הם, מנין באו ולאן הם הולכים).
- הזמינו את התלמידים/ות ליצור מזוזה משל עצמם/ן. חלקו פתקים ובקשו מהתלמידים/ות לכתוב לעצמם/ן משהו שחשוב להם/ן להזכיר לעצמם/ן על עצמם/ן ועל העולם (אפילו בכתב סתרים!). הם/ן יוכלו לכתוב משהו אישי או להשתמש בטקסט שנוגע לליבם/ן.
- את הפתקים הטמיעו בתוך מבחנות קטנות ועטרו אותן על מנת ליצור מזוזות אישיות לתלייה בבית. תוכלו לרכז את כל הפתקים ולהכניס לקופסא גדולה יותר, לעטר יחד ולתלות בכניסה לכיתה, לצד המזוזה המסורתית.
- תוכלו להשתמש בצורות (כף יד, דגים, דגנים, מנורה) ובצבעים שכיחים למזוזות (כחול, ירוק, נחושת) לעיצוב המזוזות האישיות/ כיתתיות.
חומרים דרושים:
- פתקים קטנים
- עטים
- מבחנות קטנות
- קופסה
- צבעים
- צורות
מפגש שלישי
יהודי- בית, דלת, מזוזה
במפגש זה נעסוק בשאלה האם מה שהופך מקום לבית הוא תחושת הביטחון שהוא משרה על יושביו.
למורה- מעניין לדעת ש…הניגוד בין בית =חוויית ביטחון ל-חוץ =בלתי צפוי (מסוכן?), מגולם על ידי הדלת. דלת היא מקום המעבר בין הביתי והפנימי לחיצוני, המרחב הלימינלי המסמן את התנועה שבין הבטוח למסוכן.
בתרבויות רבות הדלת ומרחב הכניסה לבית מובדלים על מנת שהיציאה תהיה מוגנת והכניסה מבורכת. הדלת 'היהודית'- מגלמת את המורכבות הזו באמצעות המזוזה.
מזוזה היא תשמיש קדושה הנקבע בצד הכניסה לבית מגורים (ובחדרי הבית). תוכנה העיקרי של המזוזה הוא קלף עליו נכתבות בכתב סת"ם פרשיות 'שמע ישראל', ו־'והיה אם שמוע' מחומש דברים, שתי פרשיות שמחזיקות עיקרי אמונה מרכזיים: ייחוד האל ותורת הגמול. בעצם, עם היציאה מהבית, האדם שמנשק את המזוזה, 'מגייס' את האמונה שלו ללוות אותו בדרך- עד שיחזור הביתה. על פי רוב, יריעת הקלף נתונה בתוך בית המזוזה, התקן קשיח שנועד לכיסוי הקלף ולשמירה עליו. עוד אודות המזוזה – כאן..
הצעת הגשה:
נתכנס סביב הדלת של הכיתה. נראה מה מרכיב אותה: כמה צירים, קרש, ידית, מנגנון של פתיחה וסגירה. נתהה (בלב או בקול): כולה קרש… מה הענין בכלל? נשאל: כמה דלתות עברתם/ן היום? (אפשר לספור יחד: מהחדר מהמקלחת מהמטבח מהאוטו של אבא…). בעודכם/ן ליד הדלת תוכלו להוסיף ולשאול מה מסתתר מאחוריה, מה יכול לקרות אם נעבור בעדה (עודדו את התלמידים/ות להגזים ולהתפרע ככל העולה על רוחם).
הדלת מסמלת מעבר למשהו שעשוי להיות לא צפוי, מהמוגן שהוא הבית/ הכיתה.
- באמת מה אפשר לעשות עם זה שכל כך לא צפוי בעולם?
ישנם פתרונות ריבם בעולם. אחד הפתרונות הוא המזוזה.
- תוכלו להסביר על התוכן הזהותי הטמון בפרשיות המזוזה (המזוזה מזכירה למנשקים אותה מי הם, מנין באו ולאן הם הולכים).
- הזמינו את התלמידים/ות ליצור מזוזה משל עצמם/ן. חלקו פתקים ובקשו מהתלמידים/ות לכתוב לעצמם/ן משהו שחשוב להם/ן להזכיר לעצמם/ן על עצמם/ן ועל העולם (אפילו בכתב סתרים!). הם/ן יוכלו לכתוב משהו אישי או להשתמש בטקסט שנוגע לליבם/ן.
- את הפתקים הטמיעו בתוך מבחנות קטנות ועטרו אותן על מנת ליצור מזוזות אישיות לתלייה בבית. תוכלו לרכז את כל הפתקים ולהכניס לקופסא גדולה יותר, לעטר יחד ולתלות בכניסה לכיתה, לצד המזוזה המסורתית.
- תוכלו להשתמש בצורות (כף יד, דגים, דגנים, מנורה) ובצבעים שכיחים למזוזות (כחול, ירוק, נחושת) לעיצוב המזוזות האישיות/ כיתתיות.
חומרים דרושים:
- פתקים קטנים
- עטים
- מבחנות קטנות
- קופסה
- צבעים
- צורות
מפגש רביעי
אמנות ובית
במפגש בוקר זה נעסוק בשאלה האם בית נעשה כזה על ידי מה שיש בו.
רוני ברות היא ציירת ואמנית בינתחומית שחיה ויוצרת בישראל. אחד הנושאים הבולטים ביצירתה הוא ה-'בית'.
הצעת הגשה:
- תוכלו לפתוח את המפגש בהזמנה לציור. בקשו מהתלמידים/ותן לצייר את הבית שלהם/ן משתי זוויות שונות (מבחוץ ומבפנים, שני חדרים שונים, נקודות מבט של שני אנשים שונים בבית- מה שמתחשק לתלמידים/ות).
- לאחר מכן הראו לתלמידים/ות את שני ציורי הבית של רוני ברות כאן (בתוך געועים לים- ים מבית נטוש, ונמל המלט בקפריסין).
💬נשאל:
- אילו רגשות מעלים בכם/ן הציורים?
- האם נקודות המבט השונות של הציורים מספרות דברים שונים על הבית?
- מה יש בבית הזה? מה חסר לבית הזה?
המשך פעילות
- בקשו מהתלמידים/ות להתמקד בפרט שהיו מוסיפים לבית על מנת שיהפוך להיות ביתי יותר (אנשים, רהיטים, קירות… הכל יתקבל בברכה).
- הציעו מהתלמידים/ות להתמקד בפרט שגורם להם/ן להרגיש הכי בבית ולכייר/ לצייר אותו.
- כעת, כאשר הפרטים מכוירים/ מצוירים, תוכלו לשאול מה הופך מקום לביתי? (אם מישהו בכיתה עבר דירה לאחרונה תוכלו לפנות אליו בשאלה כמה זמן לקח עד שהרגיש בבית ומה גרם לכך. האם היו אלו החפצים?)
- תוכלו לספר לתלמידים/ות אודות גיבורת הסיפור 'סדריק' (ט. ינסן) שבחרה לוותר על כל רכושה כדי להרגיש בבית.
- כעת חזרו לציורים של ברות וחפשו בהם בית, על אף מה שאולי נראה חסר. תוכלו?
מפגש חמישי
מדע- צב, שריון, בית
מפגש הבוקר הבא יעסוק בצבים, הנושאים את ביתם על הגב- ובעקיפין בשאלה האם בית נעשה כזה כי אני גר בו?
למורה- מעניין לדעת ש…הצב, גיבור מפגשנו הוא ככל הנראה הזוחל הפופולרי בעולם… 250 זנים, חלקים זעירים ( 8 ס"מ!), חלקם עצומים (3 מ'!). ביננו, מי לא רצה לגדל צב בבית? תוכלו לקרוא אודות הצב
כאן. ו-
כאן תקראו על הבעייתיות שבגידול צב בבית…
הצעת הגשה:
את מפגש הבוקר הזה אנו ממליצים לפתוח על דרך הדמיון. בקשו מהתלמידים/ות לעצום את עיניהם/ן ולהניח את הראש על השולחן. להעצמת האווירה והרעיון, תוכלו להשמיע ברקע את השיר אדם בתוך עצמו הוא גר- כאן, ואז ספרו לתלמידים/ות:
דמיינו לעצמכם/ן, רק תדמיינו לעצמכם/ן שמחר תגיע ההודעה הבאה לתיבת
הדואר שלכם/ן: בגלל צפיפות ובגלל יוקר הקרקעות משרד הבינוי והשיכון מוסר שעד ראש השנה הבא כל אחד יצטרך להצטייד בבית נייד לנשיאה על הגב. בית על הגב! בית מהלך! בית שתמיד נמצא גם כשאנחנו בחוץ! באמת. מה הם חושבים לעצמם שם במשרד הדיור והשיכון? בית על הגב. מה אנחנו? צב? אתם/ן זורקים/ות את המכתב לפח. זה נשמע לכם/ן קשקוש מקושקש.
בחוץ דפיקות רמות. אתם/ן מציצים/ות מהחלון. השכנים שלך, משפחת כהן
ואלו שממול משפחת תבורי, ואלו שמעל- משפחת קליין. כולם מחזיקים
קרשים ולבנים ובונים בתים אישיים ואוהלים ואפילו טירות פרטיות ולכולם-
ידיות לנשיאה, כמו תיק. 'תבדוק אם אתה מצליח להכנס', אומר שכן אחד.
'תראה איך אתה יוצא', אומר השני. 'אתה מצליח לשכב שם? ולהכין חביתה,
אפשר?'
את/ה ממהר/ת לסגור את החלון ואז את התריס ואז את הוילון שבתוך הבית
הנעים והרגיל שלך. פוקח עיניים, מרים את הראש. מקווה שהכל סתם דמיון
מודרך…
💬כעת, מרגע שהתלמידים/ות הרימו את הראש ופקחו עיניים תוכלו לחשוב יחד:
- לו הייתם/ן צריכים/ות לשאת את ביתכם/ן על הגב כל הזמן, אילו תכונות הייתם/ן רוצים/ות שיהיו לבית?
- האם חשוב בעיניכם/ן המשקל הקל? החוזק וההגנה שהבית מעניק? (ממה חשוב לכם להגן על עצמכם/ן?)
- האם חשובה לכם/ן האסתטיקה, ומה עם יכולת ההסוואה?
– בואו נארח לרגע מומחה בתחום נשיאת בתים. צב.
נחשוב על השריון של הצב: אלו יתרונות מעניק העיצוב הזה לצב? אילו חסרונות יש בו? אם במקרה הצב שאירחנו הוא מומחה, אולי הוא יוכל לספר לנו על מקור החוזק של שריון הצב (רמז- זה קשור לקליפת הביצה הדקה והשבירה, שהיא בכל זאת עמידה בפני דחיסה הודות לצורתה. - תוכלו, אם תרצו לעבות את החלק הזה, להשמיע/ להקריא את הסיפור 'ואז הצב בנה בית' מאת אבנר כ"ץ (כאן) או להקרין את הסרטון כאן, בו מתואר צב ששריונו נשרף, וזכה לשריון מלאכותי, תוכלו להקרין את הסרטון
ולהתייחס אל הצב המככב בו בתור 'המומחה' שלנו. - לאחר שהתייעצנו עם מומחה- נוכל לחזור למשימה שלנו- בניית בית לנשיאה של אדם על גבו. על גבי נייר שרטטו רישום שמייצג את הרעיון שלכם/ן! חשבו על המטבח, על השירותים, על הסלון. האם הרעיון הזה אפשרי בכלל?
חומרים דרושים:
מפגש שישי
איך אומרים בית בפילוסופית?
במפגש בוקר זה נאתגר את מושג הבית דרך הנוודות.
למורה- מעניין לדעת ש…-רעיונות רבים ביתנו החם, השמור והעומד על מקומו מוקף נוודים! הבדואים שלנו-
כאן והאברוג'ינים באוסטרליה-
שם. וגם בתרבות המערבית לא חסרים נוודים וחסרי בית מבחירה (או שלא).
- סרטו של צ'רלי צ'פלין 'הנווד' (1916) -. הסרט האילם מתאר את חיי הנוודות כאן. משכו הוא 24 דק' (15:40-19:00 מתארים את חיי הנוודות ומצטיינים ברגע חמוד בו הנווד מנסה להפוך נוודית למישהי בעלת מראה מיושב יותר). אודות דמותו של הנווד בכלל יצירתו של צ'פלין תוכלו לקרוא כאן.
- דמות נוספת של נווד נמצאת בספרות המומינים הענפה- סנופקין (כאן).
בכל שנה, כאשר החורף מתקרב, סנופקין נודד דרומה ושב לעמק המומינים רק בתחילת האביב. כששאל מומין את סנופקין פעם מדוע הוא נודד, ענה הנווד: "כדי לראות דברים חדשים, וכדי להיות לבד בלי להרגיש בודד". סנופקין מסביר למומין שזהו הטבע שלו, ושהוא זקוק לזמן הזה לבדו ממש כשם שהוא זקוק לשהייה בחברת המומינים – ולכן הוא חוזר לעמק בכל אביב. זוהי מנגינת הנדודים של סנופקין- כאן. - הנווד השלישי שלנו הוא נווד תוצרת הארץ- ההלך של נ. אלתרמן בשירו 'עוד חוזר הניגון' (אודות השיר- כאן. ביצועים: כאן וכאן).
- או סדרת התמונות של מ. פיצ'חזדה (אודותיו כאן) המציגות אדם החי בחוץ, מלווה בחפצים ביתיים מאוד (כאן), כאומר- אני הוא ביתי, לא משנה איפה.
- וגם שירו של פול יאנ כאן – wherever I lay my hat that’s my home
הצעת הגשה:
תוכלו לפתוח את המפגש עם צ'רלי צ'פלין. אנו מציעים לצפות בסצנה קצרה מתוך 'הנווד', לתרגל את ההליכה הצ'פלינית, הברווזית ולצאת לדרך, כלשהי. למסדרון, לחצר, לספריה.
הרימו את כובעכם/ן הדמיוני לעבר מי שנקרא בדרככם/ן. כעת הניחו את הכובע שלכם/ן על הארץ והתיישבו- זה יהיה ביתכם/ן למפגש הזה…
💬נשאל:
- מהו בית, בעצם? קופסא? שכנים? רהיטים? מקום בטוח? מקום של קבע? ריח של ספגטי? קול של סבתא? חיבוק?
- האם בית יכול להיחשב כל מקום שאהיה בו (או שכובעי יהיה בו)?
- מהו ביתו של נווד?
- האם אנשים שנודדים כקהילה הם חסרי בית? (למשל הבדואים)
- האם אפשר להרגיש בבית מחוץ לבית?
- מתי אתם/ן 'מרגישים/ות בבית' כשאתם לא בבית?
- מה גורם לכם/ן להרגיש כך? במה זה מתבטא?
תוכלו לסיים את המפגש בהזכרת המפוחית של סנופקין, אשר מלווה אותו בדרכים או בהזכרת הניגון שגורם להלך משירו של אלתרמן לצאת לדרך. הזמינו את התלמידים/ות להקשיב לשירו של אלתרמן או למנגינה של סנופקין (לעיל) ולדמיין את הבית.