אבן
תבל רבה:
חודש כסלו
שבוע:
13
קריאת כיוון
אבן היא החומר המוצק של כדור הארץ, מצבור של מינרלים במצב גבישי וזהו. הדבר הכי דומם, הכי חסר חיים שיכול להיות. ובכל זאת- הרבה אבנים הן גם שרידי ושאריות חיים (מאובנים).
ישנן אבנים שמקבלות חיים ("אבנים עם לב אדם"), נותנות חיים ("אבן החכמים") ואפילו יוצרות עולמות (אבן השתייה). אבנים פועמות מאוד, אלו יהיו האבנים שנעסוק בהן בשבוע הזה.
בשבוע זה – נשיר על חציבת אבן ועל חשיבותם של הדברים הקטנים, כביכול. נכנס למערה מתקופת האבן ונצייר ציורי מערות, נקרא על אבן שהיא הדבר היפה והיקר בעולם, נשחק בפיסול אבנים ונתהה איזו חיה היא ארתור.
שבוע אבן הוא פרט מתוך סדרת השבועות העוסקים ביום הראשון לבריאה, ובראשית היצירה בעולם (וחומרים בכלל זה).
מהלך השבוע:
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
| אפיק | שיר | קריאה | יהודי | אומנות | מדע | תיאטרון |
| נושא | שירו של אבא | המומינים | אבנים שחקו מים | פסיפס | היכרות עם אבנים | משחק הפסלים |
ובאריכות:
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר 'אם בהר חצבת אבן' (שיר של אבא) ויצירת אבן התייה האישית שלי.
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: קריאת פרק ממשפחת המומינים בנושא אבני חן. ניתן להכין חרוזים או יצירה מאבנים.
מפגש 3- מפגש יהודי: 'אבנים שחקו מים'- היכרות עם הביטוי ומשמעותו.
מפגש 4- מפגש אמנות-אבן: היכרות עם אמנות הפסיפס ויצירה או ציורי מערות בתקופת האדם הקדמון.
מפגש 5- מפגש מדע: היכרות עם תהליך היווצרות האבנים שסביבנו.
מפגש 6- מפגש תיאטרון: נפסל, ניצור ונתחזה לאבנים.
מפגש ראשון
שיר השבוע
שיר השבוע שלנו הוא 'שירו של אבא' שחיברה והלחינה נעמי שמר, שיר שמעניק ערך לכל אבן.
למורה- מעניין לדעת ש… אי אפשר להימנע מקריאה מקומית- יהודית הנוגעת לתחיית העם היהודי בארצו לאחר 2000 שנות גלות. הגם שאפשר בהחלט להיעצר על קריאה המדגישה את חשיבות הפרטים הקטנים ביצירת מכלול.
שִׁירוֹ שֶׁל אַבָּא
מִׁלִׁים וְלַחַן: נָּעֳמִׁי שֶׁמֶׁר
🔉להאזנה לשיר
🎶מילות השיר
הצעות הגשה לבחירה:
- שימוש בכלי נגינה.
- יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה.
- אבנים עם לב אדם- בלב המקדש, תחת לקודש הקודשים ניצבת 'אבן השתיה'- האבן שהעולם הושתת ממנה (על פי מסכת יומא ע"ד ע"ב). כך שליבו של מבנה האבן מהשיר (המקדש) עשוי אבן! בכל זאת- לאבן הזו מיוחסים מימדים נזילים ורכים )למשל נטען שהאבן הזו עוצרת מבעד למים הקדמונים להציף את העולם או שלקראת הגאולה יזלגו ממנה מים(. עוד על אבן השתייה תוכלו לקרוא כאן.
- לאחר שמיעת השיר- חלקו לתלמידים/ות אבנים (או צאו ללקט אבנים!). בקשו מהתלמידים/ות לכתוב על אחת האבנים שאיפה/ תכונה המאפיינ/ת אותם/ן במיוחד. זו תהיה אבן השתיה האישית של כל תלמיד/ה. לאחר מכן בקשו מהתלמידים/ות לכתוב על אבנים נוספות תכונות ומאפיינים אישיים נוספים ולנסות לערום אותם כך שאבן השתייה תהיה במרכז וכל השאר מעליה ומצדדיה. האם הצליחו ליצור מבנה יציב? על אמנות איזון האבנים ראו כאן.
חומרים דרושים:
- אבנים
- צבעים שניתן לכתוב איתם על אבנים
- טוליפ לקישוט
מפגש שני
קריאה- משפחת המומינים/ ט. ינסון
במפגש בוקר זה נעסוק באבן יוצאת דופן שנמצאה בעמק המומינים וטלטלה את חיי יושביו.
הקטע שנקרא יחד פותח בכניסתם של שני אורחים קטנים שנושאים מזוודה גדולה לבית המומינים. תוכן המזוודה- כך הם מגלים- נגנב מיצור מאיים ומדיף קור בשם גרוק. שני האורחים הקטנים, בלוויית משפחת מומין, מנסים לרצות את הגרוק ולתת לה שווה ערך לתוכן המזוודה (האורחים לא מצליחים להסכים אם תוכן המזוודה הוא הדבר היקר ביותר בעולם או הדבר היפה ביותר בעולם). ומהו תוכן המזוודה? ניחשתם/ן- אבן
למורה- מעניין לדעת ש…
הצעת הגשה:
- אנו מציעים לפתוח את המפגש באופן מעט משחקי. היכנסו לכיתה בהתנהגות מעט חשאית ומסתתרת, בידיכם/ן החזיקו תיק/ מזוודה. הסבירו לתלמידים/ות (בחשאי ובסתר…) כי בתוך המזוודה מסתתר משהו שאינכם/ן יכולים/ות להחליט אם הוא הדבר היקר ביותר או היפה ביותר בעולם. הדגישו כי מדובר בסוד גדול. שאלו האם מישהו ראה את הגרוק במקרה? האם מישהו חש בקור מיוחד באזור. תנו לתלמידים/ות כמה רגעים לשער מה יכול להיות משהו שהוא יקר כשם שהוא יפה.
- כעת תוכלו לקרוא את הסיפור. אנו ממליצים לקרוא בדילוגים- מרגע שהגיעו שני האורחים הקטנים לבית המומינים (עמ' 123-122) – דרך הביקור של הגרוק (122-131)- ועד שהאורחים מראים למומין את תוכן המזוודה ) 131-145), תוכלו לדלג בשמחה, בהתאם לשיקול דעתכם/ן.
- תוכלו להקרין קטעים מתוך הפרק המתאים בסדרת הטלוויזיה כאן, וכאן.
- תוכן המזוודה וסודם של האורחים היה אבן אודם (ובתרגום אחר- מרגלית) יפה. מה יש ביופי של האבן שהצליח לנחם את מומין בצערו? תוכלו לשוחח על תהליך ליטוש אבני חן,
- ניתן להראות דוגמה של אבן אודם לפני ואחרי ליטוש (להלן). כעת תוכלו להתייחס לליטוש כמטאפורה.
💬נשאל:
- האם אנו עצמנו סוג של אבן חן שמצריכה ליטוש?
- האם קרה לנו פעם שהרגשנו מלוטשים? מה גרם לכך?
- תוכלו להקדיש את המשך המפגש לחשיבה על כלי הליטוש האישיים והכיתתיים שלנו (מה ימצה את הפוטנציאל שלנו?)
אפשרות נוספת היא לחרוז חרוזים (שמידמים לאבני חן) לכלל שרשראות אישיות או מוביילים כיתתיים. תוכלו להזכיר סיפורים אחרים, מוכרים, בהם אבן חן שימשה בתפקיד מכריע (למשל יוסף מוקיר שבת- כאן– ועוד רבים). מה יש בהן, באבני חן, שמושך מספרים שונים לאורך הדורות? (על אבני חן- כאן, על אבן אודם -רובי – כאן.
אפשרויות נוספות
- אבן חיי הנצח מהארי פוטר– תוכלו לקרוא אודות האבן שמעניקה חיי נצח, והושמדה… בספר הפותח את הסדרה הארי פוטר- הארי פוטר ואבן החכמים. עמ' 304 ואז 302-301 .
האם הייתם/ן רוצים/ות באבן חכמים כזו?
- האבן הטובה שניסה לקחת עמו אדם הראשון מגן העדן:
כשהיה אדם הראשון בגן העדן היה מתהלך שם כבן בית, וכשחטא ועבר על מצוות השם, והיה צורך לגרשו מן הגן, לא נעים היה לו להשם לגרש אותו סתם כך.
באחד הימים הזדמן השם עם האדם ושאלו לשלומו, והזמין אותו לבית אוכל, שם הגישו לפניו מאכלים טובים מכל המינים ומשקאות חריפים מהמין המשובח ביותר.
וכשהיה אדם במצב רוח טוב אמר לו השם: "נו אדם, אינך רוצה לטייל קצת בעולם ולראות מה נעשה שם?" ואדם לא היה רצונו בכך, אלא שהשם אמר לו: "קח לך מכאן מה שתיקח, כל דבר טוב שתחפוץ בו, ובלבד שתלך." והוליכהו והראה לו את מיטב אוצרות גן העדן ומטמוניו, ונתן לו רשות לבחור ולקחת כאוות נפשו. הביט אדם על סביבותיו וראה מה שהיה שם לראות, גנים וכרמים וחיות ובהמות ומלבושים יפים ואוצרות של זהב וכסף ונחושת ומרגליות, ולא לקח דבר. לבסוף הגיע לאוצר של יהלומים, והיו אותם יהלומים כל אחד מהם כגודלו של אבטיח. אמר אדם בליבו: די בו ביהלום אחד כזה שאיהנה ממנו כל ימי חיי. והסכים לצאת ולטייל בעולם הגדול, ונטל יהלום אחד ונשאו והיה הולך עמו לעבר שער הגן, ומלאך בעקבותיו. וכשעבר את השער הפנה פניו לאחור וראה את החרב המתהפכת, ולרגע התחרט ורצה לחזור בו, אלא שכבר לא הייתה לו ברירה. והמשיך ללכת, והיה הולך עד שהגיע לנחל אחד, ועמד שם והיה חושב איך לעבור. דחף אותו המלאך שהלך אחריו ואמר לו: "מה אתה עומד וחושב: עבור כבר." וכשדחף אותו, נפל היהלום מידיו של אדם וצלל המיימה. קרא אדם בבהלה אל המלאך: "מה עשית?" אמר לו המלאך: "וכי מה בכך? רד המיימה וקח לך את היהלום שלך." ירד אדם לתוך הנחל והביט וראה שם אלפים ורבבות יהלומים ולא היה יכול להכיר את שלו בניהם. אמר לו המלאך: "מה אתה מתמהמה ומחפש שם, ולמה אינך נוטל את היהלום שלך?" אמר לו אדם: "אינני מבחין איזה מהם הו שלי." אמר לו המלאך: "וכי חושב אתה שהנך הראשון שגורש מגן העדן ולקח לו יהלום כזה? אלפים ורבבות כבר קדמו לך". (מתוך אוסף האגדות היהודיות שערך י. שדה)
חומרים דרושים:
- מזוודה
- אבני חן
- חרוזים
- חוו
מפגש שלישי
מפגש יהודי- אבנים שחקו מים
במפגש בוקר זה נעסוק בצירוף המשונה 'אבנים שחקו מים', משפט אשר בכוחו לייאש או לרומם את שומעיו.
למורה- מעניין לדעת ש… לעומת זאת, עושה בעל החיבור אבות דרבי נתן (כאן) שימוש כמעט הפוך בצירוף 'אבנים שחקו מים'. תיאור שמעיד על אופטימיות, חיות וחזון. במסגרת תיאור קורותיו של ר' עקיבא, מסופר על הרגע בו הפך מרועה צאן בן 40 לתלמיד חכמים: עקיבא ראה אבן ששינתה את צורתה ותמה. שאל: מה גרם לכך? ונענה: המים. וזכה לגערה: "אי אתה קורא (=האם לא קראת) אבנים שחקו מים?". עקיבא לא קרא, לא למד ולא ידע. הגילוי שמים רכים יכולים לחדור לתוך אבן קשה עוררו בו את המחשבה שהלמידה תוכל לחדור את ראשו- בכח ההתמדה של המים. המדרש מסתיים בתיאור הציורי של גבר מבוגר שיושב עם בנו הקטן אצל מלמד התינוקות ומבקש לעצמו תורה. עד שהכניע את האבן שבו "ולמד כל התורה כולה". עוד על ר' עקיבא כאן. "מה היתה תחילתו של ר' עקיבא? אמרו, בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר, אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא אבנים שחקו מים? מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשין כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי, למדני תורה! אחז רבי עקיבא בראש הלוח ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. אלף תיו ולמדה. תורת כהנים ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה" (אבות דרבי נתן נוסח א', פרק ו )
הצעת הגשה:
- אנו מציעים להתחיל את המפגש בהעמדה של אבנ/ים במרכז הכיתה. בקשו מהתלמידים/ות לנסות כל דרך (שלא תחרב את הכיתה) לשחוק את האבן, ליצור חור בתוכה- ללא שבירה שלה. ספקו לתלמידים/ות מסמרים, אבן נוספת, נייר זכוכית, מים (כמובן…). בקשו מאב הבית לקדוח. כל רעיון (זהיר) שווה לנסות.
- כעת, השוו בין החורים. איזה חומר חורר את האבן ביעילות רבה יותר? במהירות רבה יותר? אפשר להניח שהתשובה 'מים' לא תבלוט במיוחד…
- תוכלו להציג בפני התלמידים/ות תמונות של סלעים שנשחקו בים (לדוגמה כאן.)
- מה (מכל האפשרויות שניסינו בכיתה) גרם לשחיקה של האבן.
- בקשו מהתלמידים/ות לסקור (בינם ובין עצמם/ן) את התחושות שהתמונה מעלה בהם/ן.
האם זו תמונה עצובה? מייאשת? שמחה? מעוררת תקווה? - ספרו לתלמידים/ות על איוב שאיבד את כל רכושו ואת כל אהוביו ואמר בייאושו: נו, מה לעשות, ככה זה בעולם- אבנים נשחקות על ידי מים. כעת תוכלו לספר את סיפורו של ר' עקיבא שאמר בהרבה תקווה- וואו! אבנים נשחקות על ידי מים! (הסיפורים מופיעים ברקע למורה).
- תוכלו לחשוב יחד על האופן שבו אנו בוחרים להתבונן בעולם- וכמה הדבר תלוי בחוויות שלנו ובמשא שאנו נושאים בעולם (האם אפשר להאשים את איוב על היותו פסימי? האם האופטימיות של ר' עקיבא הכרחית?)
- ובכל זאת לזכור שיש כמה דרכים להביט באותו ענין, באותה תופעה.
חומרים דרושים:
- אבנים
- כל החומרים האפשריים לשחיקת אבנים (מספריים, סרגל, נייר זכוכית, מקדחה, סרגל וכו')
מפגש רביעי
אמנות – אבן
אפשרות א'- פסיפס
הצעת הגשה:
- אנו מציעים לפתוח את המפגש בהצגת דוגמאות ליצירות פסיפס ממקומות שונים בעולם כאן, או גלריית עבודות פסיפס בימינו כאן. המכנה המשותף הוא האבנים הקטנות והמלט- כל השאר- כמעט- נתון בידיי האמן!
- כעת- תוכלו להציע לתלמידים/ות ליצור פסיפס משלהם/ן. על גבי משטחי קרטון רבועים ובעזרת הרבה דבק פלסטי תוכלו לעבוד בשתי דרכים:
– פסיפס הפוך- הזמינו את התלמידים/ות להדביק אבני חצץ בצמידות אלו לאלו- כך שיווצר מרבד אחיד של אבנים. לאחר השלמת הלוח – יוכלו התלמידים/ות לצבוע את האבנים בדוגמה שנראית להם/ן. כל אמצעי צביעה אפשרי כאן- טושים, צבעי מים וכו'.
– קטניות- אפשרות אחרת להתנסות בפסיפס היא עבודה עם קטניות שונות (לא אבנים, אבל הגוונים מזכירים והחומרים זמינים). כך הדוגמה נוצרת משלב ההדבקה- ולא בסיום.
כשהעבודות יבשו תוכלו לשלב אותן למשטח פסיפסי, צבעוני וכיתתי.
אפשרות ב'- ציורי מערות
למורה- מעניין לדעת ש… הציורים המוקדמים ביותר במערות באירופה מקורם כנראה בתרבות האוריניאקית, לפני כ 40,000- שנה. הראיות מצביעות על כך שהציורים לא נועדו רק לקישוט אזורי המגורים, שכן במערות בהן הופיעו הציורים לא נמצאו סימני חיים מתמשכים. ולעתים קרובות הן נמצאו במערות שאין אליהן גישה קלה. תאוריות מסוימות טוענות כי הן נועדו ל(תקשורת עם אחרים, בעוד שתאוריות אחרות מייחסות להן תכלית דתית או טקסית (עוד על כך תוכלו לקרוא כאן).
תקופת האבן מובאת ברוב עליזות כאן וכאן.
הצעת הגשה:
- הזמינו את התלמידים/ות לקחת נייר (מומלץ בגוון חום, בגודל A3) לקמט אותו מכל הלב.
- את הדף המקומט בקשו מהתלמידים/ות לפרוס בזהירות.
- אז צבעו את הדפים בגווני מערה (חום, כתום, צהבהב וכו').
- כעת, הפתעה! הזמינו את התלמידים/ות להדביק את הדף מתחת לשולחן שלהם/ן (ראו צילום), כך שהשולחן ישמש כעין מערה.
- השאיפה היא שהתלמידים/ות יוכלו לצייר בשכיבה את ציור המערה שלהם/ן. בגווני מערה- ובעיקר בצבע שחור- הזמינו את התלמידים/ות לצייר את ציור המערה הפרטי שלהם/ן.
- תוכלו להדביק את הציורים זה בסמוך לזה על גבי הקיר והתקרה הסמוכים לכיתה וליצור מערה משלכם/ן!
חומרים דרושים:
תלוי בפעילות שבוחרים:
פסיפס:
- אבני פסיפס צבעוניות/ אבנים ללא צבע + טושים/ קטניות
- קרטון
- דבק פלסטי
ציורי מערות:
- דפי A3
- צבעי פנדה או גואש בעיקר בגווני חום כתום צהוב שחור
מפגש חמישי
מדע- אבן, מה הסיפור שלך?
במפגש הבוקר נתבונן מחדש באבנים שסביבנו, ונתהה כיצד נוצרו ומניין באו.
למורה- מעניין לדעת ש…
הצעת הגשה:
- אנו ממליצים לפתוח בשאלה: אילו סוגים של סלעים אתם/ן מכירים/ות? בישראל נפוצים סלעי בזלת וטוף (ברמת הגולן), גיר, קירטון, חול, מלח, גרניט (באילת) ועוד. כל אבן שאנו נתקלים בה מכילה חלקיקים שמקורם בליבת כדור הארץ, או ביצורים ימיים עתיקים! מעניין מה הסיפור שלה…
- אנו מציעים לצאת עם התלמידים/ות החוצה ולבקש שיאספו אבן שמעניין אותם/ן לספר את הסיפור שלה, הניחו לתלמידים/ות למשש את האבן ולהחזיק אותה למשך זמן מה.
- בכיתה תוכלו לקשט את האבן/ אבנים שנבחרה/ו. קישוטי אבנים-כאן.
- הזמינו את התלמידים/ות לצפות בסרטונים (כאן) ולהתחקות אחר ההיסטוריה של האבן הנבחרת.
- אפשרות נוספת היא לכתוב סיפורים בזוגות- היווצרותה של אבן מנקודת מבטה – מרגע שהחלה להיווצר עד היום.
חומרים דרושים:
- אבנים
- צבעים שכותבים על האבנים.
מפגש שישי
תיאטרון- בגוש השיש
על אף טיבה החד ממדי (ובמובן זה- הבלתי דרמטי) הרי שהאבן מזמנת אתגרים רבים לשחקנים/יות הצעירים/ות שבכיתה. במפגש בוקר זה נסתת ונפסל באבן, נהפוך לאבן, נבשל אבן וניצור אש מאבן! לא יהיה כאן רגע אחד דומם…
הצעת הגשה:
- אנו מציעים לפתוח את המפגש בתרגיל חימום. הזמינו את התלמידים/ות להסתובב בחלל החדר. בקשו מהם/ן להסב תשומת לב לנשימות שלהם/ן, לקול הצעדים שלהם/ן. אנחנו במערה, הסבירו. אנשים קדמונים בתקופת האבן. אין לנו שפה. העולם חדש וזר לנו. המשיכו להסתובב בחדר. הביטו סביבכם/ן, הבחינו בפרטים חדשים, מפליאים. מסביב וגם על הארץ. כעת בקשו מהתלמידים/ות להתכופף ולבחור שתי אבנים (מדומות) מן הרצפה. בקשו מהתלמידים/ות לבחור אבנים בגדלים שונים לרצונם/ן. בקשו מהתלמידים/ות להדגים את גודל האבן על ידי צורת האחיזה. בקשו מהתלמידים/ות לחכך אבן באבן, להקיש בהן, מהר יותר ויותר. ניצוץ! המפגש בין האבנים הפיק ניצוץ. מה זה? בקשו מהתלמידים/ות להגיב- כל אחד/ת לפי דרכו- לגילוי האש הנוצרת מהקשת שתי אבנים זו בזו. האם הם מופתעים? מבוהלים? אדישים? כעת בקשו מהתלמידים/ות להניח את האבנים בצד, לכבות את האש ולהתיישב. מתחילים.
- כעת, חלקו משימות:
* אתם/ן משפחת טרולים חביבה. בתכם/ן הקטנה, טרולי, שוב יצאה לחפש פרפרים וגמדונים ביער. זה לא מצחיק וגם לא חמוד! עליכם/ן למצוא אותה לפני שתעלה השמש וכולכם/ן תתאבנו!
* אתם/ן משפחת לוט שמבקשת לצאת מסדום. אשת לוט שכחה משהו בבית. היא ממש מוכרחה לחזור (מה זה? מה היא שכחה שם?) בכל מקרה- עליכם/ן לעצור אותה פן תתאבן! (כן, אנחנו ערים לזה שהיא הופכת לנציב מלח ולא לאבן. אנחנו משתמשים כאן במימד ההתאבנות)
* אתם/ן נוודים/ות רעבים/ות. כל מה שיש לכם/ן בכיס זה חלוק נחל בינוני. האם תאכלו אותו? אולי, אולי לא! הנה בית נעים למראה! הציעו לבעל הבית להכין מרק מאבן!
- סדרת תרגילי פסלי אבן ופסלים, בעקבות סיפור פיגמליון (כאן) המיתולוגי ובעקבות שירו הקסום של פגיס 'בגוש השיש' (כאן)
- פסלי אבנים- יש לחלק את הכתה לשתי קבוצות שוות. קבוצה אחת היא ה"אבן" והקבוצה השניה היא "הפָסלים". קבוצת הפָסלים בונה פסל אחד מכל גוש אבן, הפסל גמור כאשר כל השחקנים בקבוצת האבן נוגעים במישהו אחר מהקבוצה שלהם, כך שכולם קשורים לפסל שנוצר. הפֶסל אינו יכול לדחוף שחקן מקבוצת האבן לתוך ההעמדה של הפֶסל, הפָסלים צריכים לגרום לאבן להצטרף לפֶ סל ולהיכנס לעמדת הפֶסל באמצעות הכוונה שנעשית בעזרת ידיים פתוחות שנוגעות באברי הגוף של "האבן". האבן מרגישה את כוונת הפסל ואת רצונו ופועלת לפי זה. חברי קבוצת האבן פועלים ומוכוונים כאשר עיניהם עצומות. מיד כשהפָסלים גומרים להכין את הפֶסל, הם הופכים להיות בעצמם הפֶסל, כל פָסל נכנס לתנוחה שאותה הוא עיצב בעצמו. כשהם נמצאים בתנוחת הפֶסל, מבקשים מחברי קבוצת האבן לפקוח את העניים וכל אחד מחברי הקבוצה מחפש את עצמו בפסל הבנוי, התרגיל מסתיים כשכולם "זיהו" את עצמם. בסיום התרגיל, רצוי לקיים שיחה ולבדוק עם חברי קבוצת האבן איך הם הרגישו במהלך התרגיל וכיצד הם הרגישו כשראו עצמם מבחוץ.
- פסלים עיוורים- תחרות ל- 2 קבוצות ( 3-4 מפוסלים עם עיניים עצומות / מכוסות + אמן – מפסל רואה בכל קבוצה): עפ"י עיקרון הטלפון השבור, ובאמצעות מישוש בלבד, על כל קבוצה לנסות ולחקות את המפוסל הראשון שהמפסל פיסל באופן מושלם.
- פסלים בתנועה- בזוגות, כל אחד/ת מבצע/ת תנועה אחת בכל פעם, והפרטנר צריך להגיב אליו באופן תנועתי, כך שנוצר מעין קטע תנועה של השתנות / התפתחות מתמדת.
