קריאת כיוון

"מי שמביט בי מאחור לא יודע מי אני", טוען יהונתן גפן בכבש השישה עשר. מהלך השבוע הזה יטען שלא רק מי שמביט בי מאחור לא יודע מי אני, גם לי יש הרבה עבודה שם… הרי 'אני' מורכב מכל כך הרבה פרטים, מצבים ורגשות. 

בשבוע זה נשאל בפילוסופית מה הופך אותי לעצמי, נתבונן בראי, נכנס למגבעות קסם, נתהה האמנם אם אין אני לי מי לי, ניצור מפות נפש, נשיר ונתנחם בזה שבסופו של דבר 'אני נשאר אני'…

שבוע 'אני' הוא פרט מתוך סדרת השבועות העוסקים ביום הבריאה השישי- בריאת האדם.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר אני תמיד נשאר אני/ דתיה בן דור

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: משפחת המומינים- נחבוש מגבעת מכושפת, ודרך מדיות שונות נראה מי אנחנו. 

מפגש 3- מפגש מדרש: אם אני לי מי לי- נכיר את המימרה, ונציג סיטואציה כיתתית שעוסקת באישי ובקולקטיבי.

מפגש 4- מפגש אומנות: היכרות והתנסות בדיוקן עצמי.

מפגש 5- מפגש מדעי: היכרות על הסביבה שלנו בשאלות ויצירת גרפים.

מפגש 6- מפגש פילוסופי: חידות נחמדות סביב שאלות פילוסופיות גדולות. 

מפגש ראשון

שיר השבוע

שיר השבוע שלנו הוא  'אני תמיד נשאר אני' מאת דתיה בן דור.

דתיה בן דור היא משוררת ויוצרת ישראלית לילדים, אודותיה תוכלו לקרוא כאן.

למורה- מעניין לדעת ש…

אני תמיד נשאר אני

מִלִים וְלַחַן: דַתְיָה בֶן דוֹר

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה– נביע לפי סדר את הרגשות, התארים או הפעלים המופיעים בשיר. בכל פעם תלמיד/ה אחר ימציא את ההבעה ו/או תנועה וכל השאר יחזרו אחריו. בפזמון – נבחר כל פעם תלמיד/ה או קבוצת תלמידים/ות שירקדו וינגנו באופן חופשי במרכז. בכל פעם שתופיע המילה "אני" נעצור בצורת פסל המביע רגשות. 
• שימוש בכלי נגינה- הציעו לכל תלמיד/ה לבחור את הרגש, התואר או הפועל (אפשר יותר מאחד) שמתאימים לו/ה היום. נשיר את השיר וכל אחד ינגן כאשר יישמעו המילים המתאימות להרגשתו.
• ניגודים- המבנה של השיר מציג דבר והיפוכו (גדול/ קטן, גיבור/ פחדן וכו'),  תוכלו- אם תרצו- להתעכב על המבנה הייחודי. דרך אפשרית היא למתוח צירים על גבי הלוח, כל ציר מבטא ניגוד. בקשו מן התלמידים/ות בשקט, כל תלמיד/ה לעצמו/ה, לציין את שמו/ה על הרצף שבין הניגודים. בקשו מהתלמידים/ות להתייחס לאיך שהם/ן חשים/ות הבוקר ('הבוקר אני יותר פחדן ורעב, אתמול דווקא הייתי ממש אמיץ') ולא לאיזו אמירה מכלילה על  עצמם/ן.

מפגש שני

קריאה-  משפחת המומינים

האם 'אני' הוא מה ואיך שאני נראה? במפגש הבוקר הזה נצא למסע בעקבות מומין ומגבעת הקסמים שמצא ונגלה שהתשובה אינה פשוטה…

למורה- מעניין לדעת ש…

הצעת הגשה:

• חלקו איור של מגבעת (מכושפת!) לכל תלמיד/ה (מצ"ב). הסבירו כי  זוהי מגבעת קסמים וכי מה שנכנס אל המגבעת אינו מה שיוצא ממנה! מה קורה למה שנכנס למגבעת? שאלה! הציעו לתלמידים/ות לצייר 'לפני' ו-'אחרי'. מה נכנס למגבעת (למשל: תפוח) ומה קורה לו כשהוא יוצא מן המגבעת (למשל: הופך ל 2- תפוחים)(.
• בקשו מכל תלמיד/ה להסביר מהו העיקרון הקסום שעל פיו המגבעת שלו עובדת (למשל: 'המגבעת שלי מכפילה כל מה שנכנס אליה'). כל עקרון יכול לתפוס! 
• כעת נוכל לעבור למה שקרה למומינים כשנתקלו במגבעת מכושפת!  לשם הקדמה אנו מציעים לפתוח בהקרנת הרגעים המקדימים לסיפורנו (כאן – דקות 6-14).
• 💬 לאחר הצפייה תוכלו לשאול מהו העיקרון הקסום שעל פיו המגבעת עובדת (בהנחה שקליפת ביצה הופכת לעננים), ומה יקרה לדעתם/ן אם יכנס לתוכה ילד. למה יהפוך?
• נתחיל לקרוא- עמודים 33-38 (בתווך תוכלו לעצור ולהעצים את החוויה של מומין: למה הפך כשנכנס למגבעת? האם חבריו יזהו אותו? האם אמו?).
• תוכלו בשלב הזה להקרין את המשך הפרק (שם הבעתה מפני שינוי הצורה מובאת ביתר מובהקות).

💬נשאל

• עד כמה להיות 'אני' תלוי במראה החיצוני שלי?
• עד כמה להיות 'אני' תלוי בכך שאחרים טוענים שאני אני?
• מה זיהתה מומינאמא ביצור? מה איפשר למומין לחזור לעצמו?

המשך פעילות

• אנו מציעים לקיים את תרגיל המראה התיאטרלי המפורסם: העמידו את התלמידים/ות בזוגות. בקשו מאחד התלמידים/ות ליצור תנועות שונות ומשותפו לחזור עליהן. תוכלו להחליף בין ה-'ילד' ל-'ראי' ולבדוק מה התחושה. תוכלו להנחות את הילדים/ות להיכנס לדמותו של מומין בעת שהוא מביט בראי ומזהה שתווי הפנים והגוף שלו השתנו ואז החזירו את התלמידים/ות לתצורה המקורית שלהם/ן וסיימו את התרגיל. 
• אם זמנכם/ן בידיכם/ן, תוכלו להכין עם התלמידים/ות ראי כיתתי, עטור הפתעות וקשקושים (דבק חם- בזהירות! דבקים פלסטיים יצריכו מעט יותר זמן אבל כולם/ן יוכלו לעבוד בהם). על גבי המראה תוכלו לכתוב שאלה ברוח: מי אני היום? אפשרות אחרת )גם היא מצריכה זמן נדיב( היא ליצור על גבי  שמיניות בריסטול מבריקות (המדמות ראי) כעין דיוקן עצמי (בציור, בהדבקות).
• אפשרות שלישית היא לקחת חצאי צילומים של התלמידים/ות ולבקש מהתלמידים/ות להשלים את הציור בעצמם/ן. הציעו לתלמידים/ות להציץ בראי במהלך המשימה…

חומרים דרושים:

• תלוי בפעילות שבחרתם

מפגש שלישי

אני יהודי- אם אני לי מי לי

מפגש הבוקר שלנו יעסוק במימרה המפורסמת של הלל הזקן במסכת אבות: 'אם אין אני לי מי לי' (מסכת אבות ,א' י"ד)

במפגש בוקר זה נעסוק בקשרים בין האני לעצמו ולסביבתו.

למורה- מעניין לדעת ש…

הצעת הגשה:

אנו מציעים שתי דרכים להגיש את המשנה:

 אני/ אתה- אני/ הלז- תרגיל בתקשורת– המשנה נעה בין המרחב של הפרט ובין מרחב שמודע לזה שהפרט אינו קיים לבד במרחב. במגענו עם הזולת קשה לנו לפעמים להביע את רגשותינו. עקב כך אנו נוטים למקד את ההתייחסות לזולת- ולא אלינו. אנו מסבירים לו מה הוא עשה ("אתה מעצבן") – ולא מה אנו מרגישים ("אני כועס").      מצבים כאלו יוצרים קצרים בתקשורת שניתן לצמצם על ידי שימוש ב-'מסר האני' (; תיאור של רגשות ותפיסות של הדובר. השימוש במסר כזה משתף את הזולת ולא תוקף או מאשים אותו- ובכך משפר את התקשורת ומגביר  נכונות להתמודד עם קשיים שונים).

אז מה עושים?

• תוכלו לבחור אירוע כיתתי שגרתי (שני תלמידים מנסים להסתדר על שולחן אחד וצפוף להם או משימה זוגית להגשה אינה מתקדמת- כל צד בעמדתו וכו'). משנבחר האירוע, תוכלו לבחור שני זוגות מתנדבים/ות- אחד המשתתפים מן הזוג הראשון יתמקד בזולתו ("אתה כל הזמן נדחף לצד  שלי בשולחן!") בעוד אחד המשתתפים מן הזוג השני יתמקד במסר האני ("אני מרגיש צפיפות, אין לי מקום לכתוב").
• הזוגות מציגים את האירוע לקבוצה בשתי גרסאות, האם זיהו התלמידים/ות הבדל? מהו? האם מסר המרוכז באני הוא אנוכי, בעצם? תוכלו לחזור על התרגיל עם אירוע אחר וזוגות אחרים (המהלך מבוסס על תרגיל של מנהל חברה ונוער).
• וכשאני לעצמי מה אני- אנו מציעים משחקים המשווים בין יכולותיו של היחיד לאלו של הקבוצה. חלקו את אותה המשימה לקבוצה וליחידים ובדקו מי עומד  בה ביעילות הרבה ביותר, מה גורם לכך? המשימות המשחקיות הן: משחק האטבים- יש ליצור מעגל של אטבים המחוברים זה לזה ואז לפרק אותו- המהיר (יחיד/ קבוצה)- מנצח!.
• משחק הגפרורים- בניית מגדל גפרורים- הגבוה ביותר בזמן נתון- הוא המנצח. משחק הכוסות- יצירת מגדל כוסות חד פעמיים ופירוקו – המהיר (יחיד/ קבוצה)- מנצח!. לסיום תוכלו לחשוב (יחד ולבד…): מה עדיף ומתי- היחיד או הלבד? מה מפסיד היחיד מהתמקדות רק בעצמו? מה צריכים יחידים כדי להתקדם יחד? 

חומרים דרושים:

תלוי בפעילות:

• גפרורים
• כוסות חד"פ
• אטבים
• סיטואציות מודפסות

מפגש רביעי

אני אומנותי

הצעת הגשה:

אפשרות א'- מפת גוף

•  על גבי בריסטולים או גיליונות נייר עיתון בקשו מהתלמידים/ות ליצור את קווי המתאר של הגוף שלהם/ן (בזוגות- תלמיד יוצר תנוחה על גבי נייר ושותפו רושם את קווי המתאר ולהיפך).
• בקשו מהתלמידים/ות להוסיף קווי מתאר של מקום שמאפיין אותם/ן לציור (בית? גן? מגרש טניס?) 
• כעת- בקשו מהתלמידים/ות למלא את 'עצמם/ן' באמצעות ציור תווים, צביעה, הדבקות (נייר או חפצים מייצגים).

חומרים דרושים:

• בריסטולים/גליונות נייר
• צבעים מכל מיני סוגים
• גזרי עיתון
• מספריים
• דבק

מפגש חמישי

אני מדעי- היכרות בגרפים

אנו מכירים את עצמנו, את בני המשפחה שלנו, את חברינו הקרובים, אולי יש לנו גם כמה חברים רחוקים. אבל איך ניתן להכיר את השכונה? העיר? הארץ שלנו? הרי אי אפשר להכיר את כולם באופן אישי! ואולי כן?

אחת הדרכים לעשות זאת היא לאסוף פריט מידע מכל אדם, ולהציג את המידע הזה בדרך שתאפשר לנו ללמוד ממנו.

הצעת הגשה:

במפגש הבוקר נכיר את עצמנו וזה את זה ב"אחד על אחד", נאסוף מידע מכל חברי הקבוצה. לאחר מכן נציג את המידע על כל חברי הקבוצה כך שנוכל לגלות מאפיינים מעניינים על הקבוצה שלנו. אנוממליצים לערוך את המפגש כך:

• כל תלמיד/ה יחשוב על שאלה שמעניינת אותו לגבי חבריו/ה לקבוצה ועל 3-4 תשובות אפשריות. לפעמים כדאי שאחת התשובות תהיה "אחר" או "יותר", כדי לא להגביל את הנשאלים. 
• נכתוב את השאלה והתשובות בטבלה, כמו זו:
• 

• הקצו לתלמידים/ות10-15 דקות לשאול זה את זה את השאלות. בכל פעם  שמקבלים תשובה, מדביקים מדבקה בתא המתאים, לפי הסדר. השאלות יכולות להיות פשוטה (למשל: מהו הצבע האהוב עליך) או מורכבת (למשל: מהי התכונה הבולטת שלך?)  בסופו של דבר, מתקבל גרף עמודות.
• אם נותר זמן, אנו מציעים לאפשר לתלמידים להתבונן בגרפים אלו של אלו. אם לא, תוכלו לתלות את הגרפים בתערוכה בכיתה.

💬 נשאל

• האם למדו דבר-מה חדש זה על זה?
• האם למדו דבר- מה חדש על הקבוצה שלנו? דבר-מה מפתיע?
• כמה באמת ניתן ללמוד מגרף כזה, שאין בו שמות?
• נניח שגילינו שהצבע האהוב על רוב חברי הקבוצה הוא כחול – מה נוכל לעשות עם המידע הזה?

מפגש שישי

אני פילוסופי

במפגש בוקר זה נעסוק בנושא שאילת השאלות מנקודת המבט של הפילוסופיה המהותנית (אסנציאלית, מלשון -essence כלומר תמצית, עיקר).

נבחן דרך חידות ושאלות (שטותיות, מצחיקות. אל דאגה… הכובד הפילוסופי רק נרמז דרכן(- מה הופך דבר לעצמו).

הצעת הגשה:

• לשם פתיחת המפגש בקשו מהתלמידים/ות לכתוב רשימה של 7 תכונות/ זכרונות/ רגשות המאפיינים אותם/ן ובלעדיהן- הם לא יהיו הם עצמם. כעת תוכלו לבקש בהדרגה מהתלמידים/ות להסיר בכל פעם תכונה אחת ולבחון- האם גם כך אני- אני? מה המינימום שהופך אותי לעצמי? מה הגרעין שלי?
• אם תרצו תוכלו להשתעשע במגוון חידות/ בדיחות שמדגישות את השאלה מה הופך אותי לעצמי (החידות והבדיחות מבוססות על הספר 'אפלטון ואתון נכנסים לבאר'):
•  התחילו בשאלה: למה פיל הוא גדול, אפור ומקומט? לאחר איסוף הרעיונות והמחשבות (שבוודאי יהיו הגיוניות… ברוח: 'הגודל של הפיל מסייע לו לשרוד בג'ונגל', 'הקמטים הם ביטוי של גיל הפיל', 'אפור זה צבע הסוואה' וכו') – תוכלו להציע לתלמידים/ות את התשובה הבאה:
  – למה פיל הוא גדול, אפור ומקומט?
  – כי אילו הוא היה קטן, לבן ועגול הוא היה אספירין.

עודדו את התלמידים/ות לשאול שאלות נוספות ברוח זו (למשל: 'למה נמלה היא קטנה, חרוצה ושחורה? כי אילו היא היתה גבוהה, לבושה באדום, וטובה בכדורגל היא היתה אני' או: למה נמר הוא טורף, חתולי ובעל חברבורות? כי אם הוא רך, מלבני ומרופד הוא היה הכורסה בבית של סבתא וכו').  

💬בעקבות ההתנסות, נשאל:

• אילו תכונות עושות את הדברים למה שהם?
• אילו תכונות הופכות אותנו לעצמנו? ולספר על אריסטו (פילוסוף יווני שעוד נדבר עליו) שהבחין בין תכונות מהותיות לבין תכונות מקריות. לפי ניסוחו, תכונות מהותיות הן אלה שבלעדיהן הדבר לא יהיה מה שהוא. ותכונות מקריות הן אלה הקובעות איך הוא הדבר ולא מה הוא. נגיד- קחו מסוקרטס  (עוד פילוסוף יווני שנדבר עליו) את יכולתו לשאול שאלות והוא כבר לא יהיה סוקרטס אבל אם סוקרטס יעבור ניתוח פלסטי באף הוא עדיין יהיה סוקרטס- אמנם משופץ אף, אבל סוקרטס. זו האבחנה בין תכונות מהותיות למקריות! 
•  עוד חידה, המובאת כשיחה:
  – אייב: סול, יש לי חידה בשבילך. מה ירוק, תלוי על הקיר ומצפצף?
  – סול: אין לי מושג.

אייב: דג מלוח.
– סול: אבל דג מלוח לא ירוק
– אייב: אפשר לצבוע אותו
– סול: אבל דג מלוח לא תלוי על הקיר.
– אייב: תקע בו מסמר והוא ייתלה על הקיר.
– סול: אבל הוא לא מצפצף.
– אייב: אז מה, שלא יצפצף.

• או, מתוך הספר אלי האייל מאת ב. וייזמן, סיפורון:
  יום אחד אלי האייל ראה פרה… הוא אמר: איזה אייל מצחיק
  את!
  אמרה הפרה: אני פרה, לא אייל.
  יש לך ארבע רגליים וזנב ודברים כאלה על המצח. את אייל!
  אבל אני אומרת מוווו
  אלי אמר: גם אני יכול לומר מוווו
  הפרה אמרה: אני נותנת חלב לאנשים. איילים לא עושים את זה!
  אז מה, את אייל שנותן לאנשים חלב!
  הפרה אמרה, אמא שלי פרה!
  היא חייבת להיות אייל מפני שאת אייל!
  אלי האייל והפרה פוגשים צבי, שחושב כי שניהם צבאים. אחר כך אלי האייל, הפרה והצבי ניגשים אל סוס, המקדם את פניהם הקריאה, הי, שלום סוסים!