חג יום יום
תבל רבה:
חודש מר -חשוון
שבוע:
5
קריאת כיוון
"במעגל נחוגה" שרנו כשהיינו קטנים. המילה חג נגזרת מהמילה לחוג, להסתובב במעגל השנה ובאופן חזרתי, מסורתי וקבוע לקדש תאריכים מסוימים נבחרים בהם נהגו לשבות ממלאכה כבשבתות ומועדים. לעומת החג, יום החול בתנ"ך נקרא בשם "יום המעשה". המילה חול נגזרת מהשורש ח.ל.ל ועיקר מהותה הוא האבחנה בינה השגרתי ובין המקודש.
בשבוע זה אנו מציעים לבחון את המושגים חול וחג מזוויות מקוריות ואחרות. להתוודע אל החול שבחג ואל החגיגיות שבחול באמצעות פילוסופיה שירה, ספרות, אמנות פלסטית, תיאטרון, וסקירת חגים בדתות השונות.
שבוע 'חג יום- יום' הבוחן את הקשר בין יום חול 'רגיל' ליום של חג- הוא פרט מתוך סדרת השבועות העוסקים ביום הרביעי לבריאה, בריאת המאורות המציינים את היווצרות הזמן.
מהלך השבוע:
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
| אפיק | שיר | קריאה | יהדות | אומנות | תרבות | תיאטרון |
| נושא | סתם יום של חול או יש לי יום יום חג | בין קודש לחול | מעמד הר סיני | אומנות בחול | איך נוצר חג | בעקבות שמלת הקסמים |
ובאריכות:
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר 'סתם יום של חול' או 'יש לי יום יום חג'.
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: לנקרא את הסיפור 'בין קודש לחול' וניזכר בחג אהוב עלינו.
מפגש 3- יהדות: מפגש זה יעסוק במעבר בין קודש ובין חול לקראתו ובצאתו דרך מעמד הר סיני.
מפגש 4- מפגש אומנות: נכיר את העקרון האומנותי של הפיכת חול לקודש ונצפה ואולי אף נתנסה באומנות בחול.
מפגש 5- מפגש תיאטרלי: נשחק במתח שבין קודש לחול דרך המחזת סיפור- 'חול, חג וגופיה מלוכלכת".
מפגש 6- מפגש אנתרופולוגיה- החג של החגים: נעקוב אחר גלגוליו של חג האור ברחבי העולם וננסה לשער מה היה הצורך האנושי,
מפגש ראשון
שיר השבוע
אנו מציעים השבוע שתי אפשרויות לשירים שילוו את המפגשים בנושא יום חג/ יום חול. אמנם שניהם עוסקים בחולין לעומת החג, אך בעוד השיר הראשון מדגיש את החולין המתקדש באמצעות רגשות של אהבה, השיר השני מתעקש לחגוג יום יום את החולין בטענה כי זהו החג 'האמיתי'.
באשר לשיר שתבחרו- אנא התמידו בבחירתכם/ן לכל אורך השבוע.
סתם יום של חול
מִלִים: יוֹסִי גָמְזוּ לַחַן: שִמְעוֹן יִשְרְאֵלִי
🔉להאזנה לשיר
🎶מילות השיר
יש לי יום יום חג
מִלִים וְלַחַן: נָעֳמִי שֶמֶר
🔉להאזנה לשיר
🎶מילות השיר
הצעות הגשה לבחירה:
- שימוש בכלי נגינה
- יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים
- קופת הרגעים החגיגיים- בקשו מהתלמידים/ות להיזכר בדבר טוב אחד שקרה להם הבוקר מהרגע שהתעוררו ועד שהגיעו לשיעור ולכתוב אותו על פתק קטן בקשו מהתלמידים/ות לשתף ושאלו האם זהו רגע/דבר ששווה "לחגוג" אותו. חזרו על כך במהלך השבוע, שימו לב יחדיו האם ההזכרות בדברים הטובים הולכת וגדלה על ידי התלמידים/ות.
קראו יחד את הדברים שנכתבו בתום השבוע. - "אני יכול לשמוח איך שבא לי וזהו זה החג האמיתי"- בעקבות השורה בקשו מהתלמידים/ות לצייר/ לספר/ לחשוב מה הדבר שהכי משמח אותם/ן בעולם בדקו איתם האם זה קורה להם/ן יחד או דווקא לבד? האם זה קורה להם/ן בזמן של שגרה וחול או דווקא בימות חג?
מפגש שני
קריאה- בין קודש לחול /חלי טל שלם
הסיפור 'בין קודש לחול' שכתבה חלי טל- שלם מתאר נקודות מבט של ילד וילדה על איך נראה חג במשפחה שלהם ותהייתם על ההבדלים בין קודש לחול. טל- שלם היא משוררת ישראלית וביבליותרפיסטית. ספרה הראשון עץ טרבל עוסק באהבה לטבע, לאנשים ולשפה.
אנו ממליצים לקרוא את הסיפור במלואו, עם עצירה בין שני חלקיו.
בין קודש לחול / חלי טל שלם
"אל תיגע במרק, הוא לחג" גערה אמי באבי וסגרה בכעס את המכסה על הסיר שנפתח בגניבה.
"מה זאת אומרת, אם אטעם אותו עכשיו הוא לא יהיה חגיגי?!" התחכם אבא כרגיל ונעלם להתקלח.
"מה אתה מסתכל, פנתה אליי אמא, תתכונן גם אתה למקלחת מיד אחרי אבא"
"אבל אמא, מוקדם" ניסיתי.
"מוקדם? מאוחר. עוד מעט נכנס החג. אצלנו לא מקבלים חגים עם בוץ על הרגליים, יאללה-" זרזה אותי אמא.
במקלחת, בחוסר רצון, שטפתי את רגליי מן הבוץ והאדמה והחול שדבקו בהם. רחוץ ולבוש לבן הבטתי באמא מברכת על הנרות בהתכוונות רבה תמיד תהיתי מה היא מבקשת שם ברגעים האלו.
"אני רואה אותך" אמרה אמא מבעד לעיניה העצומות המכוסות בכפות ידיה וכיוונה לאבא שניסה שוב לטעום מאכל חגיגי. בדרך לבית הכנסת, תוך כדי פיצוח גרעיני חמניה, הוא לחש לי. האוכל הכי טעים כשהוא בדיוק סיים את הבישול שלו. זה הטעם החגיגי באמת ולא כשמגישים אותו לשולחן שעה חצי אחרי כל הטקסים של התפילה ונטילת הידיים והברכה על החלה.
בחצר בית הכנסת קיבלה את פניי החבורה הקבועה "אתה בא לכדורגל?" שאל אודי.
"איזה כדורגל?", אבא אמר "חג היום" וגרר אותי איתו לתוך בית הכנסת. התיישבתי לידו מנמיך את ראשי בין לחיצות וטפיחות הידיים של ברכות ה"חג שמח", פותח את המחזור בעמודים הראשונים בהם יש את תפילתו של שליח הציבור כלומר החזן שנרעד ונרעש מגודל התפקיד והמילים סובבות מעליי "ואל יחר גרוני מעליי".
אני חושב ונזכר בפעם ההיא שאבא הרגיש לא טוב ואמר שיש לו כמו אש בגרון ובבטן ואמא לקחה אותו לבית החולים ואני נשארתי אצל השכנה גיטה אפילו שערב חג וכולם ידעו שהיא לא דתיה. אבל פיקוח נפש דוחה הכל אמרה אמא בלחש וחייכה לגיטה שחיבקה אותי ונתנה לי לטעום ישר מן הסיר תבשיל חמצמץ וטעים. ואחר כך הדליקה מקל קטורת ריחני וברכה אותי בחג שמח, ואז הדליקה טלוויזיה ושנינו יחד צפינו בסרט הערבי והרגשתי חגיגי כל כך למרות שלא הייתי מקולח. וחשבתי שכשאגדל גם אני אדליק מקל קטורת ואתן לילדיי לטעום את האוכל לפני כניסת השבת ובשבת אחר הצהריים נלך לים ונתמלא בחול ובכל זאת כשנתבונן בשקיעה יחד נרגיש אוירה של קודש.
*
הקול של המטקות מכאיב לי בראש וגם השמש, בכלל נמאס לי להיות כאן כל שבת וחג. אבל ככה חוגגים אצלנו, על החוף עם נפנוף קל של כנפיים על האש וסלטים. כמה אנשים יש כאן. אני בכלל אוהבת חופים ריקים בלי מטקות עם שקט ולא בעיר תל אביב אלא במקומות נקיים בלי עטיפות של ארטיקים או קופסאות שימורים ריקות שכל פעם שאנחנו נתקלים בהם אמא אומרת בצחוק "הנה צמח חוף מצוי עטיפת ארטיק שוקולד בננה" – תוך כדי שהיא מפצחת גרעיני חמניה ומקפידה לרכז את הקליפות בשקית – אבל זה בכלל לא מצחיק. אבל אבא אומר שככה זה במשפחה שלנו, אחרת זה לא חג. אני לא מצליחה להבין מה חגיגי בחול דביק על שפת הים ומים מלוחים וכנפיים ונקניקיות שרופות. פעם כשסבתא היתה חיה היינו באים אליה ביום ששי בצהרים לאכול מרק מיוחד רק שלה ואז הרגשתי באמת יותר חג. וכשסבא היה עושה קידוש וכולם היו מעקמים את הפרצוף מכמה זה ארוך והבנים היו מחפשים מפית לכסות את הראש אני הייתי עוצמת עיניים ומקשיבה למילים שנשמעו לי כמו המוסיקה הכי יפה בעולם. בדרך חזרה מהים אני רואה ילדים בגיל שלי שחוזרים מבית הכנסת עם ההורים שלהם וחושבת לעצמי שזאת דרך חגיגית יותר לחגוג את החג מאשר ללכת לים.
הצעת הגשה:
לפני קריאה:
- נבקש מהתלמידים/ות לעצום עיניהם ולהיזכר בחג שהם הכי אוהבים להריח את האוכל להסתכל מי יושב סביבם כעת בקשו מהם לפתוח את העיניים ולשתף.
תוך כדי קריאה:
- אפשר לעצור בין נקודת המבט של הילד ובטרם הקראת נקודת מבטה של הילדה
💬 נשאל
- איך נראה ערב שבת שלהם?
- האם יש מקור אור שמודלק?
- נרות כמו בבית הילד או קטורת כמו בבית השכנה?
- מה המאכל המיוחד – אם יש כזה – שהם אוהבים לאכול בשבת.
– ואז לקרוא את נקודת מבטה של הילדה.
אחרי קריאה:
- תוכלו לשאול את התלמידים/ות איזה סגנון של חג מועדף עליהם/ן ומדוע.
- תוכלו לבקש מהתלמידים/ות לצייר את החג האהוב עליהם/ן ביותר כפי שדמיינו בתחילת המפגש ותוך כדי השיתוף במליאה להעלות את השאלה מהי האחריות שלנו שהחול והחג יראו כמו שאנחנו רוצים שיראו, מה עלינו לעשות לשם כך.
- ניתן לבקש מהתלמידים/ות להמחיז מפגש דיאלוגי בין הילד לילדה בסיפור כשכל אחד מהם מזמין את השני/ה לביתו לחג . או שיחה בין הילד/ה עם הוריו/ה בה הוא מבטא את רגשות התסכול/תהיה שלו מהשבת והוריו מנסים לעזור לו לחשוב יחד על פתרון מתאים לכולם.
- למיטבי קרוא– ברוח סיפורה של טל- שלם, תוכלו לספר לתלמידים/ות את הקטע מתוך 'תמונות מבית הספר העממי' (מאת אמנון שמוש) העוסק בהתלבטותו של המספר בין הליכה לבית הכנסת וההליכה לים. יתכן ותצטרכו לפשט את שפת המספר 'החגיגית' על מנת להתאים אותה לתלמידי הכיתה. אותה פעולה תדרש גם אם תבחרו לספר את סיפורו של ביאליק "יום ששי הקצר"- כאן.
מפגש שלישי
בין חול לחג ביהדות
מפגש זה יעסוק במעבר בין קודש (וחג) ובין חול (ויום יום)- לקראתו ובצאתו.
למורה- מעניין לדעת ש… טקסי מעבר אישיים (דוגמת ברית, בר מצווה, חתונה) מסמנים את הצורך לתווך עבור האדם את השינוי בחייו. גם ברמת הקהילה עוברים שינויים וגם להם מיוחדים רגעי מעבר (ראו למשל ההכנה לקראת מעמד הר סיני). במעגל לוח השנה קיימים רגעי מעבר באופן שגרתי כל כך (המעבר בין יום הזכרון ליום העצמאות, למשל, כמו גם קבלת שבת מחד וההבדלה מאידך), שלא תמיד אנחנו שמים לב שאנחנו עוברים לידם.
הצעת הגשה:
משחק תיאטרלי- הערכות למעמד הר סיני.
- המורה, עם הכניסה לכיתה, תאחז/ יאחז בנייר ותאמר/ יאמר בהתרגשות: "בעוד שלושה ימים יקרה משהו מיוחד וחגיגי מאוד מאוד, כך התבקשתי למסור על ידי משה רבינו. צריך להתחיל בהכנות. צריך למשל לעשות ככה ו-" המורה תהפוך את הדף ותראה שהדף ריק.
אין הנחיות לגבי ההכנות, פרט לכך שהן לוקחות 3 ימים. מה יש לעשות 3 ימים כדי להתכונן? - סמנו מרחב בלב הכיתה ותחמו אותו על ידי שרטוט בגיר או בטוש מחיק. מקמו את התלמידים/ות הרחק משולי המרחב המסומן. כעת מוזמנים/ות התלמידים/ות למעמד החגיגי והמקודש. כיצד? פנטומימה של פעולות כביסה, ניקוי, מקלחת, למשל. ובוודאי התלמידים/ות יעלו הצעות נוספות. לאחר ההתכוננות הפיזית תוכלו להציע לתלמידים/ות לעבור להתכוננות ממרחב אחר, רגשי יותר. כיצד נערכים להפיכה לעם? ככל שההתכוננויות נכנסות לקצב- אפשר לקרב את התלמידים/ות יותר ויותר אל המעגל שבלב הכיתה.
- כעת, משהגיעו אל המעגל המסומן יוכלו התלמידים/ות לעבור בו אחד אחד (או יחד, כמו במשחק ים- יבשה), כאשר כל אחד מתבקש להדגים בגופו את המעבר.
💬נשאל
- מה קורה כשהוא נכנס למעגל?
- מהי ההשפעה של החגיגי והמקודש? ואולי אין כל השפעה?
- מה קורה כשיוצאים מן המעגל חזרה אל החול? מהי התחושה?
לסיום תוכלו לבחור באחת האפשרויות:
- להשמיע את השיר "כשקיבלו את התורה" כאן
- לקרוא יחד את הטקסט המקראי המתאר את ההכנות ( "וַיאֹמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶה לֵךְ אֶל-הָעָם וְקִדַשְתָם הַיום ומָחָר וְכִבְסו שִמְלֹתָם").
- לצפות בקטע מתוך הסרט 'עשרת הדברות' (1591) המתאר את ההכנות (שימו לב, הקטע גולש מהר לחטא העגל, אין צורך להגיע לשם במפגש הבוקר שלנו).
- לקרוא את קטע השיר של חוה פנחס- כהן העוסק בין השאר בהכנות מנקודת מבט של אישה- כאן
חומרים דרושים:
- אפשר להביא חומרים שיידמו את מעמד הר סיני
מפגש רביעי
אומנות חגיגית בחול
הצעת הגשה:
- אנו מציעים להראות לתלמידים/ות סרטון כזה, כזה, כזה, או כזה המציגים סוגי אמנות בחול. ראשית בחרו תמונה אחת של התוצר הסופי, של היצירה.
💬 שאלו לגבי היצירה שתבחרו
- מה אתם/ן מרגישים/ות כשאתם/ן רואים/ות את היצירה?
- ממה עשויה היצירה הזו?
- תוכלו להקשות: האם אפשר לדעתם/ן לקחת חול פשוט ולהפוך אותו לחול 'גבוה'?
- האם פשוט הוא בהכרח נמוך?
- האם יצירה שנעשית מחול היא אמנות בכלל?
כעת תוכלו לעבור לשלב היצירה באחת מהאפשרויות:
- תוכלו ללכת לחצר ולשרטט באמצעות גיר ולמלא באמצעות חול צבעוני דוגמה נבחרת. זו יכולה להיות יצירה כיתתית ברוח רנגולי- כאן.
- בתחומי הכיתה- תוכלו להשתמש בעבודה המשלבת דבק ונייר. שלחו את התלמידים/ות ליצור דוגמה (אישית או כיתתית) מדבק על גבי בריסטול (צבוע או חלק). כעת הזמינו את התלמידים/ות לנחש מה יצרו הילדים/ות השונים/ות (אין צורך לשוחח על ההשערות, רק להסתובב בתערוכה הלבנה ולדמיין).
- לאחר מכן יוזמן כל תלמיד לכסות את הדבק בחול ולנער אותו כך שתתגלה הצורה שמקורה בדבק. תוכלו לגוון את החול בפירורי 'נצנצים' ולבחון את היחס בין חול לחג.
- ניתן ליצור שכבות חול צבעוני במיכל זכוכית/ בקבוק כך כזה או כזה.
- אם אינכם/ן מעוניינים/ות לעסוק בחול (ובעיקר בטאטוא חול…) תוכלו ליצור בעקבות נושא השבוע שרשראות לקישוט הכיתה (שרשרת סוכה סטנדרטית מרצועות מהודקות) אשר ממנה משתשלים סממנים של חגים שונים (סביבונים, מצות, דגל ישראל וכו') וסממנים של ימי חול (עפרון, טלפון וכו').
חומרים דרושים:
- חול צבעוני
- דבק
- בריסטולים
מפגש חמישי
תיאטרון- חול, חג וגופיה מלוכלכת
במפגש בוקר זה נכיר את הפן הדרמטי שבין החגיגי לחולין ונדבר על המימד הקהילתי/ בדלני בהיבטים הללו. לצורך כך נדמה את החגיגי (המקודש, הנשגב) לארמון נסיכותי ואת החול ל"עם הפשוט", זאת במסגרת עיבוד דרמטי לסיפור 'שמלת הקסמים' מאת תמר ברגמן המופיע ביחידה להדפסה ובהמשך היחידה כאן.
למורה- מעניין לדעת ש… הבחירה הסיפורית לתת לפרט שנראה יום יומי ושגור (גופיה, לכלוך) יכולת גבוהה (חגיגית?) כמו ריפוי והצלה מעוררת את השאלה מה כח היום יום? מהי חולשת החג? הסיפור המעובד יופיע בנספחים לשימושכם/ן.
הצעת הגשה:
- על מנת להציג את נושא מפגש התיאטרון תוכלו לפתוח בחלוקת תפקידים: מלך, נסיכה, סוס רופאה, חייטים, אנשי הממלכה (אורחים רכלנים במסיבה, נסיכות אחרות, נפח, חייט, סוחרים ועוד) שומרי הארמון וכמובן האשה הזקנה.
- על רקע מוסיקה שתהלום ארמון ומלכות (אנו מציעים את קטע נשף המסכות מתוך האופרה בעלת שם זה של ורדי- כאן, למין דקה 1:54 ואילך)- הזמינו את האורחים ונקרא את הסיפור.
הסיפור המלא- שמלת הקסמים/ תמר ברגמן היה היה פעם בארץ רחוקה רחוקה ארמון. ובארמון היה מלך גדול. מלך כל יכול. ולו בת יפיפיה ומוכשרת. ממש נהדרת. שאהבה לרכב על סוס יפיפה ולבקר את תושבי הממלכה ולראות את הנפח שמכה על הברזל בפטיש מיוחד ויוצר כלים, את החייט שתופר בגדים פשוטים ומיוחדים, את הסוחרים והסוחרות שבשוק ועוד ועוד מקצועות. הנסיכה אהבה לדמיין מה היא תעשה כשתהיה גדולה. אבל היא לא יכלה להחליט מה היא תעשה בעצם היא לא יכלה להחליט הרבה דברים כמו מה היא רוצה לאכול בארוחת הבקר או איזה בגד ללבוש ועוד הרבה החלטות שגם ילדים רגילים מחליטים. ויום אחד הנסיכה חלתה "אוי ואי" היא אמרה ולא קמה בבקר ולא אכלה ארוחה מלכותית ולא רכבה על סוסה יום יומיים ושלושה ואבא שלה, המלך דאג לה נורא. הוא לא ידע מה קרה ושאל את היועצים המלכותיים ואף אחד לא ידע ולבסוף החליטו כולם לקרוא לרופאה המלכותית מאי שם. הרופאה רכבה על סוסתה והגיעה עד לשער הממלכה. היא דפקה על השער ופתחו לה מיד היא בדקה היטב את הנסיכה ולבסוף מלמלה ורשמה משהו לעצמה "מה יש לה שאל המלך בבהלה?" "או!" – ענתה הרופאה – "יש לה ילפת סביבתית" "ילפת סביבתית?" "ילפת.." "ילפת?" "מחלה נדירה… נו, שהיא כל הזמן מתעייפת, מתעלפת" "אבל למה?" שאל המלך? "או" ענתה הרופאה "זו מחלה ידועה אבל נדירה.. זה בגלל שהיא לא יודעת להחליט. ורק שמלת קסמים תבריא אותה." "שמלת קסמים מה הבעיה?!" המלך מחא כף אל כף וציווה תכף ומיד על תחרות שמלות קסמים שכל החייטים שבארמון ומחוצה לו יכינו שמלת קסמים שתתאים לנסיכה. עלו לרגל חייטים ממקומות קרובים ורחוקים והציגו מרכולתם: הנסיכה לבשה שמלת זהב כמו השמש ושמלת כסף כמו הירח ושמלת זיקוקים אבל כל זה לא עזר והיא המשיכה להיות חולה.. ימים ושבועות וחודשים ושנה וכל האנשים שעבדו בממלכה האיכרים החייטים, הסוחרים המורים ובעיקר הילדים התגעגעו מאוד אל הנסיכה שחדלה לבקר אותם על סוסה היפיפה בממלכה. ויום אחד נשמעה דפיקה חלושה על דלת הארמון זאת היתה אשה זקנה "לכי מכאן!" צעקו לה השומרים "אני יכולה לעזור" אמרה הזקנה בקול צרוד "יש לי שמלת קסמים" "שמלת קסמים?" התפלאו השומרים. המלך שמע והכניס אותה מיד ופקד: "תראי את השמלה!" ולעיני הנסיכה שלפה הזקנה גופיה ישנה ומלוכלכת. "אוי ואבוי!" אמר המלך וציווה: "קראו לשומרים!" "זכור!" אמרה האשה הזקנה "זאת השמלה שתציל את הבת שלך" המלך חשב וחשב.. ופתאום אמרה הנסיכה שהתעוררה משנתה במיטה. "בעצם.. אני מוכנה אבל קודם תכבסו את הגופיה " אסור! אמרה האשה הזקנה "אסור באיסור חמור!" "אבל למה?" שאלו כולם "כי הקסם מתפזר במים!" ענתה הזקנה בקול קרקרני. "אוףף.." אמרה הנסיכה בחוסר חשק ולבשה את הגופיה ומיד קמה ממקומה ואמרה: "איזו גופיה מעצבנת." היא אכלה ארוחת בקר ואמרה בפה מלא ביצה רכה "ממש מפריעה הגופית-שמלה הזאת" היא עלתה על הסוס ורכבה עליו רכיבה קצרה ואמרה "וגם מדגדגת לסוס בבטן.." "אבל בתי, הביטי" אמר המלך "את בריאה עכשיו כל כך בריאה!" "אוי.. באמת?!" אמרה הנסיכה. "אני באמת בריאה!" והיא רכבה ברחבי הממלכה ובקרה את האנשים ואמרה להם שלום בשמחה והמלך הכריז על קיומו של נשף מלכותי עוד היום. ואל הנשף המלכותי לבשה הנסיכה.. את הגופיה הישנה וכל האורחים המלכותיים דברו ביניהם ואמרו "מוזר מאוד יש לה בארון כלכך הרבה שמלות – מזהב כמו השמש ומכסף כמו הירח ואפילו אחת עם זיקוקים מתפוצצים וזה מה שהיא בוחרת? זאת שמלת הקסמים ?" והנסיכה אמרה: "כן! זה מה שאני מחליטה." והנסיכה גילתה שפתאום הוקל לה. ופשוט לה להחליט מה היא רוצה כמו למשל בארוחת בקר איזה סוג של ביצה. וכך היה – כל הלילות והימים לבשה הנסיכה את השמלה הבלויה. ויום אחד כשהנסיכה רכבה ברחבי הממלכה, היא שמה לב שהממלכה שוממה ואף אחד מהאנשים לא קם לעבודה והיא לא ידעה מה קרה עד שדפקה בפתח אחד הבתים והבינה.. כששמעה מכל חדר "אוי ואי" מוכרים. "אה גם אתם חולים" היא אמרה לאנשים "זו לא בעיה, רק צריך שמלת קסמים". אבל אין לנו.." השתעלו האנשים התשושים והזקנה ההיא נעלמה. הנסיכה חשבה ורכבה רכבה וחשבה היא היתה כל כך עצובה עד שהגיע אל ההר הכי גבוה בממלכה ממנו ירד מפל גדול שזרם עד לארמון. ושם, היא ידעה היא תמצא תשובה. וכשהגיעה לשם היא נכנסה למים עם השמלה. היא זכרה היטב את דברי הזקנה שאסרה עליה להרטיב את הגופיה כי הקסם מתפזר במים. השמלה נשטפה והקסם התפזר וזרם על גבי המפל אל תוך הבתים של האנשים המשתעלים והתשושים וכשהם פתחו את הברזים בבתיהם ושתו מן המים הם נהיו בריאים. כולם יצאו לרחובות לזרוק על הנסיכה שחזרה רטובה ורועדת פרחים וסוכריות. עבורם היא היתה הקסם בעצמה.
💬 נשאל
- האם היו מוכנים/ות בעצמם/ן ללבוש את שמלת הקסמים על אף שהיתה למעשה גופיה מהוה?
- האם היו מוכנים/ות לוותר על הקסם והחג שבשמלה לטובת אנשי העיירה ומדוע?
לסיום תוכלו להקרין סרטון המתאר אף הוא כיצד הבחירה לעזור מרוממת את הרגע, 'מחגגת' אותו והופכת את היום יום למשמעותי יותר – כאן
חומרים דרושים:
- תלבושות ותפאורה אם ניתן להשיג או הכנה עצמאית.
מפגש שישי
אנתרופולוגיה- החג של החגים
ישנם חגים שזוכים לגרסה בקרב תרבויות ועמים רבים, כל כך הרבה גרסאות עד כי נדמה כי אין מקור כלל. נעקוב אחר גלגוליו של חג האור ברחבי העולם וננסה לשער מה היה הצורך האנושי, העמוק שמסתתר תחת 'חג אור' ומתוך כך להבין קצת יותר מה גורם לבני אדם להבדיל חול מחג.
לסיום ניצור חג משלנו!
למורה- מעניין לדעת ש… בתקופת זמן בלתי יציבה זו, שחוברים בה אימה ותקווה גם יחד, האמין האדם שיש בכוחו "לברוא את האור מחדש" ולהסיר מעליו את החשכה. לכן פיתחו וביצעו טקסים, חגים ופעולות מאגיות לרוב מסביב למדורה שמטרתם הייתה להשיב את האור. ברוב תרבויות העולם נחגגים באותה העת –סיום העונה החשוכה- "חגי אור":
הצעת הגשה:
- אנו ממליצים לפתוח את המפגש בהדלקת נר קטן והתבוננות קבוצתית בו, אחלו חג שמח לתלמידים/ות וכבו את הנר.
- כעת תוכלו לצפות בסרטון הבא, המתאר חג אורות כאן. לאחר הצפיה תוכלו לשאול מה מציין החג הזה, לדעת התלמידים/ות. מתי בשנה הוא חל? מדוע?
- לאחר מכן תוכלו להתייחס לכך שחגי אור קיימים בכל מקום בעולם על ידי הצגת תמונות בנושא ()למשל בסרטון הבא החל מדקה 1:08).
💬 נשאל
- מה הצורך שגרם לאנשים שונים ברחבי העולם ליצור באותו הזמן חג שמתבטא באופן דומה (אור), איזה צורך אנושי מבטא החג?
- תוכלו להיעזר בקטע התלמודי הבא.
כעת, משהסקנו שזמן נעשה חגיגי גם בשל נסיבות שבלוח השנה, גם בשל צרכים אנושיים וגם על ידי הסכמה של ציבור שזמן מסויים הוא חג, נוכל לפנות לשלב הבא- המצאת חג! (אישי, כיתתי, ישראלי, עולמי- מה שיתאים)
- בקשו מהתלמידים/ות להמציא חג יש מאין. מתי הכי מתאים שיחול? (בחרו מועד בלוח השנה (מהי הסיבה? מדוע חוגגים אותו דווקא אז? מה צריך זמן כדי להפוך לחגיגי או לחולין? )
- בקשו מהתלמידים/ות לצייר את החג שהמציאו – מה אוכלים בו איך מתלבשים בו? מה הטקס המיוחד שלו?
- שתפו במליאה ונסו לחשוב יחד לאיזה חג קיים הוא דומה אם בכלל.
