קריאת כיוון

"איש לא יבחר בקיום נטול חברויות, אפילו על חשבון כל הדברים הטובים האחרים", כך סבר הפילוסוף היווני אריסטו. ואנחנו, מה דעתנו? ודעת חברינו? ותלמידינו? חברות היא מונח 'קשה' טכני המסמל קשר בין פריטים ( 1,3,5 הם, למשל, חברים בקבוצת האי זוגיים). ובאותה מידה, חברות היא גם מונח רך המתייחס לקשר נפשי עמוק בין שני בני אדם או בין קבוצה מצומצמת של אנשים, שאינו תלוי ואינו מותנה. 

בשבוע זה נעסוק בסוגי חברויות ובבסיסים השונים המקיימים אותן- מזיכרונותיו של יוסי בנאי על החברויות שנולדות מתוך משחקי ילדים, דרך חברויות שסוד עומד במרכזן, או כאלו שמתבטאות בנתינה מיוחדת.

נתרגל חברות בקבוצה באמצעות מתמטיקה, יצירה ותאטרון. מיני דרכים להתבונן במערכות הקשרים החבריים שלנו מזומנות לנו השבוע! מענין מה אריסטו היה אומר על זה.

שבוע החברות הוא חלק מקבוצת השבועות הנובעים מבריאת האדם (היום השישי).

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר אני וסימון ומואיז הקטן ונחשוב מה אנו אוהבים לעשות עם חברים.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: פצפונת ואנטון/ דברים שאני לא מגלה- נברר מהי חברות דרך קריאה והתבוננות על מצבי קיצון.

מפגש 3- מפגש סיפורי-מדרשי: בחירה או השוואה בין הסיפור על צפרדי ובין המדרש על שני האחים והחיטה.

מפגש 4- מפגש יצירה: ליצירה ויזואלית לחברות- דרך כפות ידיים או פאזל.

מפגש 5- מפגש תאטרלי: כפעילויות תאטרליות עם הגוף המדגישות את הממד של נתינת אמון בחברות.

מפגש 6- מפגש מתמטי: היכרות עם תורת הקבוצות.

מפגש 7- מפגש פילוסופי: לחשיבה פילוסופית על המושג חברות והיכרות עם רעיונותיו של אריסטו בהקשר זה.

מפגש ראשון

שיר השבוע

אנו מציעים להתמקד בשבוע זה בשיר 'אני וסימון ומואיז הקטן' העוסק בזיכרונות הילדות של  הדובר ובגעגוע לחבריו מאז.

אני וסימון ומואיז הקטן

מִלִים: יוֹסִי בַמַאי לַחַן: חָנָן יוֹבֵל

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• שימוש בכלי נגינה
• יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים
• מה עושים עם חברים?- נחלק לכל תלמיד/ה דף ונבקש מהם/ן לקפלו לשניים. נבקש מהתלמידים/ות לכתוב/ לצייר בכל צד משהו שהם אוהבים לעשות עם חבריהם. בקצה הדף- בלשונית מקופלת לכתוב את שמם. בסיום הציור, יאספו כל הדפים על ידי המורה ויחד התלמידים/ות ינסו לנחש מי הצייר על פי הדברים שהוא אוהב לעשות עם חבריו. 
• חיים שכאלה- נבקש מהתלמידים/ות לחשוב ולדמיין היכן הם סימון ומואיז הקטן מה הם עושים כעת. נזמין את הילדים להמחיז תכנית טלויזיה בה מתרחש מפגש מרגש בין שלושת החברים הגדולים, מעין "חיים שכאלה". כשהמורה יכול להיות המנחה שמראיין את מואיז הגדול וסימון ויוסי, הדובר בשיר כשהדגש בראיון הוא כמובן החברות האמיצה שהיתה ביניהם. 
• זמן משחק- נשחק משחקים של פעם יחד עם התלמידות/ים כפי שמצוין בשיר: גולות, סוס ארוך, סמל, הטבעת אניות מדומיינות ועוד. 

חומרים דרושים:

• תלוי בפעילות שבוחרים

מפגש שני

פצפונת ואנטון / א. קסטנר או דברים שאני לא מגלה/ ג. טאוב

כסיפור השבוע אנו מציעים שתי אפשרויות שבוחנות את עומקה של חברות. בפצפונת ואנטון הבחינה נעשית למול מצב קיצוני (אם חולה, עוני  גדול) וב-'דברים שאני לא מגלה' החברות נמדדת ברגעים יום- יומיים קטנים, בדברים שנאמרים ובאלו שלא. בשני המקרים ה-'ביחד' שבין שני  חברים והסוד בולטים ואולי מעמיקים את החברות. נדון ראשית בספרו של קסטנר ובדמותה החד פעמית של פצפונת ובהמשך בגיבורו של טאוב ובדברים שהוא דווקא כן מגלה.

למורה- מעניין לדעת ש…

הצעת הגשה:

אנו ממליצים לקרוא את פרק 8 המתאר את הפניה של פצפונת למורה של אנטון בבקשה שימנע משליחת מכתב לאמו המדווח על תפקודו הירוד בלימודים. תפקודו של אנטון ירוד משום שאמו חולה והוא נאלץ לטפל בבית ובה.

• אנו מציעים להגיש את הסיפור הכתוב על ידי שזירתו בסרט המצולם (מ -1999- הסרט המלא והמדובב ). תוכלו להתחיל דווקא בסרט, על מנת להכיר את עולמו וקשייו של אנטון ואת ההתנגשות עם המורה (9:38-14:41).
• 
  כעת- קראו את פרק 8 (עמ' 81-88), לאחר הקריאה תוכלו  להקרין את הסצנה מתוך הסרט המתארת את שיחתה של פצפונת עם המורה 19:15-23:10.

💬נשאל:

• לאחר הקריאה והצפייה תוכלו לשאול את התלמידים/ות מה הרגישו במהלך הקריאה והצפייה והאם הפניה של פצפונת למורה היתה מעשה חברי בעיניהם/ן (וככלל- מהו מעשה חברי?)

אפשרות נוספת: 'דברים שאני לא מגלה' מאת ג. טאוב

במקום פצפונת ואנטון, אם תרצו, תוכלו לבחור כסיפור שבועי דווקא בקטע מתוך 'דברים שאני לא מגלה', ספרו הראשון של גדי טאוב. הספר מבוסס על תסכיתים ששודרו ברדיו ומספר בפרקים  קצרים על קורותיו של ילד נורמטיבי בישראל.

טאוב הוא סופר וחוקר ישראלי (להרחבה על הסופר).

הצעת הגשה:

במפגש הבוקר הזה אנו מציעים לקרוא שני פרקים מתוך הספר בזה אחר זה (7-10, 47-48). 

💬נשאל:

•  מה הקשר בין הפרקים?
• מה  היכולת לחלוק סוד בין המספר לחברו נועם גורמת?
• בהתחשב בזה ששני הילדים מעוניינים בחברותה של אותה הילדה, כיצד ניתן היה לצפות שנועם  יגיב לגילוי הלב של המספר?
• תוכלו להתייחס לכך שהסיפור מבחין יפה בין החברות של נועם והמספר ובין החברות המיוחלת על ידי שניהם עם הילדה יעל.

הציעו לתלמידים/ות לשחק את הפרק הבא בספר.

• מה יכול וכדאי שיתרחש?
• אם תרצו להתמקד בפן של הסוד וכוחו בתחומי חברות תוכלו לפתוח את המפגש במשחק טלפון שבור ולהעביר בין התלמידים את המשפט 'רציתי לספר לך משהו'. האם התלמידים/ות הצליחו לבודד את המשפט לאחר שעבר בין כל התלמידים/ות? מעניין מה רוצה המספר לספר  ומדוע קשה לספר את זה.

🎒צידה לדרך

• תוכלו לשלוח את התלמידים/ות לומר בסבב- ללא תגובות- מה הם/ן מרגישים/ות כאשר הם/ן עושים/ות מעשה חברי או כאשר עושים להם/ן מעשה חברי.
• הזמינו את התלמידים/ות להיזכר במעשה החברי שעשו או נעשה להם/ן ובתחושה שהדבר העלה אצלם/ן. השהו את זכרון החוויה עוד כמה רגעים ואז שחררו את התלמידים/ות ליום חדש. 

מפגש שלישי

חברות ביהדות ובמקורות נוספים

במפגש בקר זה אנו מציעים להשוות בין שני סיפורים הלקוחים ממקורות שונים ורחוקים ועם זאת נדמה כי האחד נכתב בעקבות השני, שניהם עוסקים כמובן בקשר עמוק וקרוב בין שניים.

הצעת הגשה:

בשלב ראשון אנו מציעים להגדיר מרחב בלב הכיתה, לחלק אותו כביכול לשני בתים עבור שני החברים מהסיפור. שני הבתים יוכלו לשמש אתכם/ן בעת קריאת שני הסיפורים ואנו מציעים לארגן את הישיבה הכיתתית סביבם. לאחר מכן, אם תרצו, תוכלו לפזר ניירות או עלים בין הבתים ולהמחיש דרכם את עלילת הסיפור, אבל אין בכך הכרח של ממש. הסיפורים מאוד בהירים.

סיפור א'- ההפתעה

היה חודש אוקטובר. העלים כבר נשרו מן העצים בשלכת. הם היו מונחים על האדמה. "אני אלך אל הבית של קרפד", אמר צפרדי. "אני אגרף את כל  העלים שנשרו לו על הדשא. לקרפד תהיה הפתעה". צפרדי לקח מגרפה מן המחסן שבגינה שלו. 

קרפד הביט החוצה מן החלון שלו. "הבלגן של העלים האלה כיסה פה את הכל," אמר קרפד. הוא הוציא מגרפה מארון-הכלים שלו . "אני ארוץ אל הבית של צפרדי. אני אגרף לו  את כל העלים. צפרדי מאוד ישמח". 

צפרדי רץ דרך העצים, שקרפד לא יראה אותו. קרפד רץ דרך העשב הגבוה, שצפרדי לא יראה אותו. צפרדי בא אל הבית של קרפד. "יופי," אמר צפרדי. "קרפד איננו כאן. הוא לא ידע אף פעם מי גרף לו את העלים".

קרפד הגיע אל הבית של צפרדי. הוא הביט פנימה דרך החלון. "יופי", אמר קרפד. "צפרדי לא בבית" הוא לא ינחש אף פעם מי גרף לו את העלים".

צפרדי עבד קשה. הוא גרף את העלים לערמה. די מהר הדשא של קרפד היה נקי. צפרדי לקח את המגפה ויצא לדרך הביתה. קרפד גם הוא עבד במגרפה, הלוך ושוב. הוא גרף את העלים לערמה. די מהר לא נשאר שום עלה על הדשא של צפרדי. קרפד לקח את המגרפה ויצא לדרך הביתה. 

באה רוח היא נשבה על פני הארץ. ערמת העלים שצפרדי גרף בשביל קרפד התעופפה לכל עבר. ערמת העלים שקרפד גרף בשביל צפרדי התעופפה לכל עבר.

כשצפרדי הגיע הביתה הוא אמר " מחר אנקה לי את כל העלים הפזורים על הדשא שלי. איך שקרפד בטח מופתע!" כשקרפד הגיע הביתה הוא אמר: "מחר אגש לעבודה גם כאן ואגרף את כל הדשא שלי. איך שצפרדי בטח מופתע!"

בלילה, כשצפרדי וקרפד כבו את האור והלכו לישון כל אחד בביתו, הם היו שניהם מאושרים.

(מתוך: 'צפרדי וקרפד כל השנה' מאת א. לובל)

💬נשאל:

•  מהי חברות לפי צפרדי וקרפד?
• האם הרוח שפיזרה את העלים בסיפור צפרדי וקרפד משפיעה על מהות המעשה החברי?
• האם התלמידים/ות יכולים/ות להיזכר במעשה חברי דומה שעשו/חשבו לעשות למישהו /עשו עבורם/ן?
• אפשר לשמור את כל השאלות בחלל הכיתה, להותיר אותן ללא מענה ולקרוא מיד את הסיפור הבא. 

הסיפור לקוח מ"ספר הניסים" ונהוג לספרו בערב תשעה באב, בו מצוין חורבן בית המקדש. באהבה, מבקש הסיפור להזכיר לנו נבנה בית המקדש.

סיפור ב'- שני האחים

לפני שנים רבות חיו בירושלים שני אחים. אחד מהם היה נשוי. היו לו אישה וילדים. האח השני היה ערירי. לא הייתה לו אישה ולא היו לו ילדים.

שני  האחים עבדו יחד בשדה שלהם. יחד חרשו ויחד זרעו. והנה הגיע זמן הקציר, האחים קצרו את החיטה וחילקו אותה לשני חלקים שווים: חלק אחד לאח הבכור, והחלק השני לאח הצעיר. 

בלילה לא יכול היה האח הצעיר להירדם. הוא חשב בליבו: לי אין אישה ואין לי ילדים. לאח שלי מגיע חלק גדול יותר מן החיטה! קם האח הצעיר מן המיטה ויצא לשדה. הוא לקח חיטה מן הערימה שלו – והעביר אותה לערימה של אחיו הבכור. 

גם האח הבכור לא יכול היה להירדם באותו לילה, הוא חשב :לי יש אישה וילדים, אך אחי הוא ערירי. אין לו שום דבר מלבד החיטה. מגיע לו חלק גדול יותר! קם האח הבכור ממיטתו ויצא לשדה ,הוא לקח חיטה מהערימה שלו והעביר אותה לערימה של אחיו הצעיר. 

בבוקר קמו שני האחים ויצאו לשדה, והנה הם ראו: שתי הערימות שוות! התפלאו מאוד האחים – אך לא אמרו דבר. בלילה השני שוב יצאו האחים לשדה. כל אחד מהם העביר חיטה מהערימה שלו לערימה של אחיו. אך  בבוקר שוב היו שתי הערימות שוות, וכך היה גם בלילה השלישי. בלילה הרביעי החליט כל אחד מהם: אצא לשדה ואראה מה קורה לערימות החיטה! מדוע הן שוות בבוקר? קמו שני האחים ויצאו לשדה. באמצע הדרך – הם נפגשו. ברגע זה הבינו האחים את הסוד… התחבקו האחים והתנשקו, והם ברכו את האל על שנתן להם לב טוב ואהבה לזולת.

האגדה מספרת כי במקום שבו הם נפגשו בנו את בית-המקדש. 

זה מאוד מפתה לשאול מה דומה ומה שונה בין הסיפורים, אנחנו יודעים…  ומציעים לשמור זאת לשיעור ספרות. במפגש הבוקר אנו מציעים לשאול האם בית המקדש צריך להיבנות בחצר של צפרדי וקרפד ומה צריך לקרות בכיתה שלנו כדי שבית המקדש יבנה דווקא כאן.

מפגש רביעי

חברות ויצירה

הצעת הגשה:

הצעה 1 – פאזל קולקטיבי

כל תלמיד/ה יצרו חלק פאזל המייצג אותם/ן. החלקים יחוברו לכלל תמונה שלמה המייצגת את חברי הכיתה/ הקבוצה. איך?

•  חיתכו בריסטול לחלקי פאזל בהתאם למספר התלמידים/ות בכיתה. השתדלו שכל חתיכה תהיה שונה מהאחרת, לפחות בקצת.
•  מגזינים- תוכלו לעבוד עם תמונות מגזין שכל תלמיד/ה יבחר/תבחר עבור עצמו/ה. התמונות אמורות לייצג את מי שהוא/היא.
•  חפצים- תוכלו להוסיף לחתיכת הפאזל אפקט תלת מימדי ולהדביק פריטים קטנים שמאפיינים את בעל חלק הפאזל. לצורך כך בקשו מהתלמידים/ות להביא חפצים כאלו מן הבית והיעזרו בהרבה דבק פלסטי… 
•  תמונה- תמונה אישית תוסיף כמובן – כמה מילים עלי- הזמינו את התלמידים/ות לכתוב כמה מילים על עצמם/ן ועל מה שהם/ן יכולים/ות לתת לקבוצה
• לאחר שהושלמו חתיכות הפאזל- וזה יכול לקחת יותר ממפגש בוקר אחד, לשיקולכם/ן- הרכיבו את החתיכות השונות לכלל שלם אחד.

הצעה -2 כפות ידיים

ניצור יחד פרח המורכב מכפות ידיים, כאשר כל כף (או שתיים) מייצגות תלמיד/ה אחד/ת- הפרח מייצג את השלם הכיתתי על כל החברים בו. 

• חיתכו שמינית בריסטול לשני חלקים שווים והגישו חלק אחד בהתאם למספר התלמידים/ות בכיתה. השתדלו שכל חלק +יהיה בצבע שונה, כמה שיותר צבעעוני הרי זה משובח. 
• בקשו מהתלמידים/ות להציב את כף ידם על הבריסטול החתוך ולהקיף במדויק את כף ידם בעיפרון.
• צבעים- כעת בקשו מהתלמידים לצבוע את כף היד כאוות נפשם, השתדלו שימלאו את כף היד בצבעים.
• לאחר שהושלמו כפות הידיים הדביקו/הדקו את החתיכות השונות לכלל עיגול שלם אחד.
• ניתן להוסיף לעיגול מבריסטול ירוק פס -גבול ושני מעוינים/עלים כך שהעיגול יהפוך לפרח.

בתום היצירה המשותפת ניתן להתבונן בה יחד ולספר לתלמידים/ות כי לעיתים יצירה משותפת רוקמת חברות אמת. כמו למשל שקרה לחברי להקת הביטלס – להקה בריטית , שזכתה להצלחה רבה בשנות השישים של המאה העשרים ,ומילאה תפקיד מרכזי בתרבות אותה התקופה. הלהקה נוצרה בשנות הששים של המאה העשרים והתגבשה סביב הצמד ג'ון לנון ופול מקרטני ,שהיו המוזיקאים הבולטים בה לכל אורך דרכה, חברים טובים מאוד וכותבי רוב שירי הלהקה. אליהם חברו  גם ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר. לסיום אפשר להשמיע את השיר I could use a little help שעוסק בחברות. 

חומרים דרושים:

(בהתאם לפעילות)

• בריסטולים
• מספריים
• מגזינים
• דבק
• קישוטים
• צבעי ידיים או גואש

מפגש חמישי

תיאטרון וחברות

"חבר הוא שאפשר לסמוך עליו" נאמר לא פעם בהקשרים שונים. במפגש בוקר זה נתנסה בשלושה תרגילי תיאטרון שמבוססים על התלות של שחקן בחברו וביכולתו לסמוך עליו.

הצעת הגשה:

אי שם בלב-

• על רקע השיר 'אי שם בלב' הנחו את התלמידים/ות להסתובב בחדר.
• לאחר זמן מה בחרו תלמיד/ה שישמש בתפקיד 'פרח' בעוד שאר התלמידים/ות משמשים כ-'חברים'. כאשר הפרח מצוי בחברה הוא פורח וכאשר חבריו מתרחקים הוא נובל. ה-'פרח' כפי שמוזכר בשיר מלבלב רק  כשחבריו שומרים עליו, משקים אותו, נותנים לו אור ושרים לו שיר.
• הנחו את התלמידים/ות להקשיב לשיר ולטפל בפרח בהתאם לכך. 
• לקראת סיום השיר החזירו את 'הפרח' ו-'החברים' להסתובב בחלל הכיתה.

💬  תוכלו לשאול את ה-'פרח' כיצד הרגיש כאשר היה מוקף חברים וכאשר היה בודד, ולשאול את 'החברים' כיצד חשו כשהבינו במה משפיעה החברות על הפרח.

נפילה חופשית

• התלמידים/ות יעמדו במעגל, כאשר אחד מהם הולך באמצע עם עיניים סגורות. על פי סימן מוסכם כמחיאת כף או קריאה שניתן על ידי המורה הוא נופל קדימה או אחורה ועל חברי הקבוצה הקרובים ביותר לתפוס אותו. אזהרת בטיחות: יש להדגים זאת בפעם הראשונה לפני שמתחילים להסביר על המשמעות של מה קורה אם לא תומכים – נופלים ועלולים להיפגע. יש לפקח על המשחק בשבע עיניים. 

מעגל אנושי

• כל התלמידים יושבים במעגל על כיסאות ללא משענות יד (אחרת התרגיל לא עובד!).
• כולם צריכים להסתובב רבע סיבוב ימינה, כך שייוצר רצף של ברכיים – כיסא – ברכיים – כיסא ללא רווחים. המורה טופח על כתפו של אחד התלמידים, ועליו להשתרע לאחור ולהניח את ראשו וגבו על שוקיו של השכן שלו, וכך כל השאר, כך שכל תלמיד נשען על זה שמאחוריו ומהווה משענת לזה שלפניו. עכשיו, המורה מתחיל- בזהירות- לשלוף את הכיסאות מתחת לישבני התלמידים (הוא יכול להסתייע בתלמידים שחוששים / לא מעוניינים להשתתף). לאחר שכל הכיסאות נשלפו, נוצר מצב שכל התלמידים כאילו מרחפים באוויר (בעצם, יש כאן משל פיזי  גדול על איך שהקבוצה גדולה מסכום חלקיה, וכן שמספיק שאחד לא ימלא את ההוראות / לא יסמוך על החברים, וכולם ימצאו עצמם על הרצפה(. לתרגיל זה (כשהוא מצליח) אפקט מוראלי חזק מאוד, והוא  מצוין לגיבוש קבוצה. המשחק מצריך אימון ומיומנות וניתן לחזור עליו במשך כמה ימים עד שמצליחים.

מפגש שישי

מתמטיקה וחברות

במפגש בוקר זה נכיר (ברפרוף, בליטוף) את תורת הקבוצות ואת תורת החבורות המתמטית, ניצור קבוצה מתלמידי ומתלמידות הכיתה ונראה מה צריך לעשות כדי להפוך מקבוצה לחבורה!

למורה- מעניין לדעת ש…

הצעת הגשה:

על מנת להציג את תורת הקבוצות לתלמידים/ות אנו מציעים לשחק משחק הכרות ואז למיין את הנתונים הנובעים ממנו ולייצר מתוכם מפת כיתה. 

חלקו לתלמידים/ות רשימת שאלות הכרות פשוטות ובקשו מהם/ן למלא אותם/ן ראשית ביחס לעצמם/ן.

רשימת שאלות ראשונית ואפשרית היא:

• צבע העיניים שלי הוא ___________ 
• יש לי _________ אחים/ות
• אני אוהב/ת את הזמר/ת __________ 
• אני חבר/ה טוב/ה _________
• ספר אהוב עלי _____________ 
• סרט אהוב עלי _____________
• אני כותב/ת ביד שמאל/ ימין 
• נולדתי בעונה ____________ 
• אין/ יש לי בעל חיים בבית 
• אני אוהב/ שונא/ אדיש לכדורגל

לאחר שהתלמידים/ות השלימו את המילוי עבור עצמם/ן, שלחו אותם/ן לשלב השני- שלב ההשוואה. 

את התשובות שכתבו לעצמם/ן מוזמנים/ות התלמידים/ות להשוות לתשובות של 3-4 חברים/ות- על ידי סימון של כמה שיותר קווי דמיון. כך תצא (בערך) רשימה של תלמיד שהשווה את שלו:

• צבע העיניים שלי הוא כחול, כמו של דנה ומעין, קצת כמו של דור, אבל שלו גם אפורות 
• יש לי 2 אחים/ות וגם לתמר וגדי

כעת תוכלו לבחור 3-4 נקודות מתוך הרשימה ולארגן יחד את חברי הקבוצות  (בעלי 3 אחים + חובבי כדורגל+ בעלי עיניים כחולות) בכעין מפה כיתתית למשל:

בתום ההתנסות תוכלו להתבונן יחד על הנתונים. לא תופתעו לגלות שכל התלמידים/ות חווים את עצמם/ן חברים טובים (של מישהו/י), כולם ילדים, כולם בני 8-9 , כולם גרים באותו אזור. ובתוך זה יש תחביבים, רקעים ותחומי ענין שונים.

💬נשאל

• האם הגיוון מאפשר את החברות? ואולי הדמיון דווקא?

 כעת, עולים דרגה. מבחינה מתמטית המשמעות של המהלך שעשינו עד עתה היא ההוכחה שכל תלמידי הכיתה הם 'קבוצה'. ואולם, כדי להפוך לחברים עליהם לקיים ביניהם (בין השאר…) קשר. איזה סוגי קשרים יכולים להפוך תלמידים/ות לחברים/ות? תוכלו להשאיר את השאלה פתוחה באוויר ונקודה למחשבה או בסיס לליקוט רעיונות חבריים. 

אם השילוב בין חברות למתמטיקה מסקרן את התלמידים/ות, תוכלו להזכיר את המושג 'מספרים חברים' –  מספרים שכל אחד מהם שווה לסכום חלקיו של האחר! אנחנו לא ממליצים לחרוג מתחומי האזכור, מספרים חברים יותר מסובך אפילו מתורת הקבוצות…

חומרים דרושים:

• שאלונים כמספר התלמידים

מפגש שביעי

חברות בעיניים פילוסופיות

במפגש הבוקר הזה נעסוק בחברות מנקודת המבט הפילוסופית, בעזרתו של אריסטו.

למורה- מעניין לדעת ש…

עוד על שלושת סוגי חברות של אריסטו תוכלו לקרוא כאן.

הצעת הגשה:

אז מה עושים עם כל האריסטו הזה על הבוקר?

• אנו מציעים להתחיל את המפגש הפילוסופי בנושא חברות בחשיבה משותפת עם התלמידים/ות סביב מה עומד בבסיס חברות, בעיניהם/ן. 
• התלמידים/ות יוכלו להתייחס למה שעומד בבסיס החברויות האישיות שלהם/ן ו/או מה שעומד בבסיס החברויות שהכרנו במהלך שבוע 'החברות'.
• לצורך הדיון- אנו מציעים להבחין (ברוח אריסטו) בין מה שמתחיל חברות ובין מה שמאפשר לה להימשך.
• כעת תוכלו לספר מה חשב אריסטו על השאלה מה עומד בבסיס החברות הזו ולמנות את 3 סוגי החברות שהוזכרו לעיל.
•  בשלב הבא תוכלו לבחון יחד האם החברויות שהגדירו התלמידים/ות ואלו שהגדיר אריסטו מהדהדות אלו את אלו.

💬 שאלות שכדאי לשאול בהקשר זה הן:

• מה הופך קשר בין אנשים לחברות?
• וגדול מזה, מה הופך חברות לכזו שהבסיס שלה איתן?
• האם בסיסי חברות יכולים להשתנות? (לדעת אריסטו כן, אגב. חברות של תועלת והנאה יכולה לגדול לחברות של מעלות טובות.)
• האם גם ההיפך? מה גורם לכך?