קריאת כיוון

בשבוע הקרוב ננסה 'לברוא שמיים'. נשיר על הקשר בין השמיים ליחד, נצחק עם דוד אריה כשנשמע מה קורה כשחיים על גבי ענן, נתווכח לשם שמיים, נספור רקיעים ונשאף הכי גבוה שיש. גם אם מבחינה עובדתית, השמיים הם מקבץ של גזים ותו לא, אנחנו ננסה לאחוז בחתיכות מהם ולברוא מעט בעצמנו. שבוע שמים הוא פרט מאסופת השבועות העוסקים ביום הראשון של הבריאה.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר חתיכת שמים

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא את 'איך דוד אריה נתקע פעם על ענן' ונתנסה בתרגיל דרמטי ושיחה

מפגש 3- מפגש אומנות: להיכרות עם ציורי השמים של ואן-גוך, שימוש בשמים בשפה וציור.

מפגש 4- מפגש טלוויזיה: להיכרות עם הרעיון של ילד מרחף וצפייה בחלק מפרק בסדרה ארתור.

מפגש 5- מפגש תנ"כי: אליהו הנביא ומרכבת האש שלו מגיעים לשמיים- היכרות עם הסיפור ומשמעותו.

מפגש 6- מפגש פילוסופי: לשיחה על מה זה בעצם שמים, איך ניתן לתפוס אותם, מדוע הם משתנים..

מפגש 7- מפגש מדעי: להסבר מדעי – למה אנו מתכוונים בשמים, ממה הם מורכבים.

מפגש ראשון

שיר השבוע

לרגל שבוע השמיים אנו מציעים שיר שהמילה שמיים מוזכרת בו פעם אחת בלבד! השיר 'חתיכת שמיים' עוסק בקשר שבין אדם לחברו דרך הקשר בין האדם לעולם (ולשמיים בתוכם).

למורה- מעניין לדעת ש…

חתיכת שמים

מילים ולחן: לאה שבת

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• שימוש בכלי נגינה
•  יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים/ המחזה
•  הקראת השיר 'מציאה' מאת לאה גולדברג- כאן. השיר מתאר ילד שמצליח לאחוז ב- 'חתיכת שמיים' (המשתקפים בשלולית).
• תוכלו להתחיל את המפגש בקריאת השיר ולשוחח על השאלה מהם השמיים מבחינתם/ן, על הרצון לקרב דבר כל כך רחוק ובלתי נתפס כמו שמיים. לאחר מכן תוכלו להשמיע את שירה של לאה שבת או לבחור בשיר זה- מציאה- כשיר השבוע. שני השירים עוסקים ב-'חתיכת שמיים'- האחד מכוון לכך באופן ממשי והאחר סמלי.
•  תוכלו לאזכר את סיפורו המיתולוגי של האל אטלס, אשר גם הוא נשא 'חתיכת שמיים'. בסיפור של אטלס נשיאת השמיים לא הגיעה כשמחה או כנחמה גדולה אלא כאילוץ כבד ומייגע אשר הותיר אותו בודד- על כך  כאן. אנו מציעים להראות את התמונה של האל אטלס ולשאול מה הוא נושא על גבו
• אחלו לתלמידים/ות יום של ביחד, שבו משא השמיים ירומם אותם.
• אנו מציעים להשתמש בחיבור שיוצר השיר בין השמיים לחוויית הבדידות/ היחד. 
• בעצימת עיניים, תוך הנחת הראש על השולחן תוכלו להזמין את התלמידים/ות לסקור את המקומות שהם/ן חווים/ות שייכות בהם. מקום אהוב- הבית או גן המשחקים הקרוב וכו', פיסת טבע שהם מרגישים אליה קשר- השמיים, הים, עץ מסוים וגם אדם יקר- קרוב משפחה או חבר וכו'. בוקר של ביחד לכולנו!

מפגש שני

קריאה- איך דוד אריה נתקע פעם על ענן

ישנם סיפורים רבים שמתענגים על תיאור החיים בשמיים (ג'ק ואפון הפלא, המומינים המשייטים על גבי ענן, סיפורי פנתיאון האלים היווניים ועוד רבים). 

מפגש הבוקר הזה ייוחד לסיפור נוסף שמתרחש בשמיים, זהו הסיפור הפותח את סדרת הספרים 'הדוד אריה' (ראו כאן וכאן) שחיבר ינץ לוי (הכרך נקרא 'הרפתקאות הדוד אריה בערבות רומניה'). סביר להניח שחלק גדול  מהתלמידים/ות יכירו את הסיפור, שכן הסדרה מאד פופולרית, אנו רואים בכך יתרון.

הצעת הגשה:

נפתח את המפגש בתרגיל דרמטי-

• הנחו את התלמידים/ות ללכת בחלל החדר. כשתבחרו, מחאו כף. התלמידים/ות יעצרו יפרסו את הזרועות על מנת לקלוט משהו שנפל אליהם מן השמיים.
• שאלו את מה קיבלו, מה הצבע, למי יתנו את מה שקיבלו, מה יעשו בו וכן הלאה. תוכלו לקיים 2-3 סיבובים (בין הסיבובים בקשו מהתלמידים/ות להכניס את מה שנפל אליהם/ן מהשמיים לכיס או לכל מקום אכסון מדומיין אחר).
• במהלך התרגיל תוכלו לבקש מהמשתתפים לקלוט מהשמיים את מה שנפל כאשר הם במצבים פיזיים שונים (עמידה על רגל אחת, שכיבה, ישיבה, תנועת ריקוד). חשוב לציין שאין תשובה נכונה, כל דבר שיפול מן השמיים מתקבל בשמחה, גם פיל.

💬לסיום ההתנסות תוכלו לשאול

• מאיפה נופלים הדברים האלה,  מה יש שם בשמיים?
• איך היו נראים החיים שלכם/ן אילו הייתם/ן מתעוררים/ות בבוקר והכל היה רגיל, פרט לזה שהייתם/ן מגלים/ות שאתם/ן חיים בשמיים וצופים/ות למעלה אל עבר הארץ?
• מה היינו רוצים שיפילו אלינו מהארץ לשמיים?
• תנו לשאלות לעמוד בחלל החדר ולכל ילד את האפשרות לדמיין במפורט, אין צורך לאסוף את התשובות.

כעת, תוכלו לפתוח בקריאה בעמוד 9 ולהמשיך עד סוף הפרק. בעת שהדוד אריה תקוע על ענן- תוכלו להזמין את התלמידים/ות לזרוק לעברו, לשמיים, חפצים שיסייעו לו לחזור ארצה, ואז להמשיך בסיפור.

🎒 צידה לדרך

לסיום, תוכלו לשלוח את התלמידים/ות אל היום החדש כאשר הם/ן מהרהרים/ות, יחד עם הדמות של הילד צפריר, האם רעיון של חיים רגילים בשמיים הוא 'שטויות וסיפורי סבתא' או שהם 'משהו אחר' (מיוחל? מסקרן?).

מפגש שלישי

אמנות בשמיים

על מנת לקיים מפגש בוקר אמנותי ושמיימי גייסנו את וינסנט ואן גוך (לסקירה קראו- כאן), אשר לשמיים בציוריו ישנה נוכחות מביעה במיוחד. בקישור זה תוכלו למצוא מגוון יצירות של ואן גוך במצבים משתנים של השמיים (והנפש). לטובת הרצף אנו מזכירים שפגשנו את ואן גוך בשבוע בית, בשנה שעברה, ואולם כאן אנו נוגעים בו מזווית אחרת.

הצעת הגשה:

• אנו מציעים לפתוח בסבב- 'מה שלומך'. כאשר יתאים, נסו לשבץ מילים אלו לתוך השיחה: קודר, סגרירי, מואר, בהיר, 'מעונן חלקית'
• לסיכום הסבב תוכלו להסב את תשומת לב התלמידים/ות לכך שמילים רבות שמשקפות מצב רגשי שאולות ממצב השמיים.
• בהמשך, תוכלו לשאול את התלמידים/ות האם הם זוכרים סרטים מצוירים שבהם ברגע שקורה משהו רע לדמות, נאסף ענן גשם מעל ראשה ומלווה אותה. יש מצבים שבהם הגשם והאפרוריות משפיעה על כולם, ויש שהגשם יורד רק על הדמות וכולם נהנים משמיים בהירים. זאת קונבנציה קולנועית- השמיים מייצגים את מצב הנפש של הדמות ומדגישים את העלילה.

💬בשלב הזה, אנו מציעים לצפות יחד את בציורים  ולשאול:

• איזה רגש מובע בציור?
• האם השמיים מייצגים את הרגש או ההיפך?
• הציעו לתלמידים/ות לצייר שמיים המביעים את מצב רוחם או לצייר פרט נוף (למשל בית) ו 3- סוגי שמיים ולבחון מה קורה לבית כאשר השמיים שברקע שלו משתנים.

🎒 צידה לדרך

לסיום, תוכלו לשלוח את התלמידים/ות לבדוק עד כמה השמיים בחוץ משקפים את מצב הרוח שלהם
בפנים ולאחל להם יום בהיר ומלא אור.

מפגש רביעי

הראש בעננים

הצעת הגשה:

• נפתח ב 3- דקות של כתיבת רצף חופשית שמטרתה להתחקות אחר זרם התודעה של התלמידים/ות. כללי כתיבת רצף הם פשוטים. לא מניחים את העיפרון לרגע. כותבים כל מה שעולה על הראש, כשאין מה לכתוב כותבים 'אין לי מה לכתוב'. כשקשה כותבים 'קשה לי לכתוב' וכו'. תלמידים/ות בד"כ מאוד נהנים/ות מהתרגיל- ובכלל זה מהזכות לקטר על עצם התרגיל… 
• בקשו מהתלמידים/ות לסמן 2-3 'מחשבות' שבלטו להם מתוך כתיבת הרצף ולקרוא אותן בקול. אל תופתעו כשחלקם/ן ישמחו לקרוא את המשפטים 'אין לי מה לכתוב' או 'אני לא חושב על כלום'. תנו לתגובות האלו מקום, אך הדגישו את המחשבות העשירות והנוספות שהם העלו.
• לאחר איסוף המחשבות של התלמידים/ות, תוכלו לציין כמה מגוונות ורבות המחשבות שהם/ן מצליחים/ות לחשוב בזמן מועט כל כך.

💬נשאל

•  מה אתם/ן עושים/ות עם התודעה הפעילה הזו שלכם/ן כשאתם/ן צריכים/ות להתרכז בשיעור או במבחן?
• האם זה מקשה עליכם/ן?
• האם אתם/ן מצליחים 'להנמיך את קול המחשבות ולהגביר את קול המורה' לבחירתכם/ן?

– כעת אנו מזמינים אתכם/ן לצפות יחד בפרק מתוך סדרת הטלוויזיה 'ארתור', המתאר את ניסיונו של ארתור בן ה 9- להיכנס לראשו המרחף של ג'ורג',  חברו לכיתה (פרק 92)

🎒 צידה לדרך

לסיום, הזמינו את התלמידים/ות ל 2-3- דקות של שקט בעצימת עיניים. בקשו מהתלמידים/ות לשים לב למחשבות המרחפות והארציות שלהם/ן, לכל מחשבה שחולפת בראשם/ן תנו רגע של מקום. נסו להגיע למצב של אי מחשבה. האם הצלחתם/ן? האם אפשר?

מפגש חמישי

שמים יהודיים- אליהו הנביא ומרכבת האש שלו מגיעים לשמיים

אליהו הנביא (רקע) הוא הדמות היחידה בתנ"ך כולו שפגשה את השמיים, איך זה קרה?

הצעת הגשה:

• אנו מציעים לפתוח את מפגש הבוקר בסיפור המעובד והקצר הזה אודות אליהו (תוכלו לקרוא אותו כפי שהוא או לספר במילותיכם/ן). את המפגש תוכלו להשלים בשמיעת קטעים מתוך האורטוריה 'אליהו' מאת מנדלסון (רקע ; ביצוע )

כולנו מחכים לאליהו הנביא. בליל הסדר, אנחנו מקווים שיביא את המתנות שביקשנו בדיוק ומשאירים לו גביע של יין בקצה השולחן, בברית מילה אנחנו מייחדים לו כסא והמסורת מספרת שהוא מתארח בכל ברית וברית וברית (דמיינו לעצמכם/ן כמה אליהו מתרוצץ!), במוצאי שבת מקדישים לו שירים  קוראים לו 'חמדת לבבי' ומבקשים שיתן לנו שבוע טוב. אין דמות יותר אהובה וחביבה מאליהו!

האם זה בגלל שבתנ"ך הוא היה כל כך חביב ואהוב שזכה במעמד? האמת היא שלא… סיפורי אליהו, המופיעים בספרי מלכים, הם סיפורים לא פשוטים על אדם שהתכונה הבולטת שלו היא דווקא קנאה וזעם!

הסיפור הולך ככה. אחרי שאליהו מתמודד עם תחושה קשה שעם ישראל לא נשמע לאל, הוא פוגע בנביאים זרים שמייצגים אמונה שונה משלו, נביאי בעל קוראים להם, ואז נמלט למערה. במערה נגלה אליו האל  ושואל אותו: מַׁה לְּךָ פֹׁה אֵלִּיָׁהו? למה הגעת לכאן? ואליהו עונה בכאב וכעס: כִּי עָׁזְבו בְרִּיתְךָ בְנֵי יִּשְרָׁאֵל… וָׁאִּוָׁתֵר אֲנִּי לְבַׁ די. כולם לא מאמינים בך ובברית שלך ורק אני נשארתי לקנא לך.

כיצד מגיב אלוהים לגילוי הנאמנות ללא תנאי הזה? הוא מראה לאליהו רוח גדולה שמפרקת הרים  ומשברת סלעים ואומר: לאֹׁ בָׁרוחַׁ ה' ואז משמיע רעש גדול ואומר: לאֹׁ בָׁרַׁעַׁש ה' ואז מראה אש ואומר לאֹׁ בָׁאֵש ה' אז איפה כן? ואיך כן? תוהה אליהו וממתין ואז אלהים משמיע קוֹל דְמָׁמָׁה דַׁקָׁה.

מה? אומר אליהו, אני לא שומע כלום. ככה אני מבקש שתדבר בשמי בעולם, אומר אלהים. בשקט. לא בכח או ברעש. אלא בשקט. ויש מי שאמר ברכות ובאהבה.

אחרי עוד כמה הרפתקאות בדרך, ואחרי שהכשיר אליהו מחליף, הוא עולה על מרכבת אש ובאמצעותה רוכב לשמים! דמיינו לכם כמה זה חגיגי ויפה. אחרי הציפורים זה בטח המטוס הראשון בעולם.

בגלל התיאור הזה של המרכבה בשמיים, מניחים יהודים רבים לאורך הדורות שאליהו- כשם  שטס לשמיים יכול לחזור לארץ ולבקר כשצריך! שיש לו כרטיס חופשי בין הארץ לשמיים. איזו מתנה!

הייתם/ן רוצים/ות לעלות על מרכבה כזו?

ובכל זאת, עם המתנה, מקבל אליהו )שאחרי התנ"ך( תפקיד מעייף מהעם: לבקר בכל ליל סדר בכל בית. לבקר בכל צאת שבת בכל בית, לבקר בכל ברית מילה. מתי הוא נח? וגם: למה הוא עושה את זה?

אלו שאלות יפות. זוכרים את הסיפור ההוא במערה? איך אליהו סיפר לאלהים שבני העם שלו עזבו אותו ואת הברית שכרתו ביניהם? כך, מספרים, בגלל שאליהו אמר דברים כל כך קשים על עם ישראל ועל היחס שלהם לברית, הוא קיבל את האחריות לראות את הברית! אליהו- לפי המסורות והסיפורים והאמונות- נשלח לראות איך לאורך הדורות, הברית בין בני ישראל לאלהים מתגלגלת, נשמרת ומתפתחת! והוא רואה את זה בשבת, בברית ובליל הסדר. 

וככה, מאדם שראה מה אין, חסר ופגום באופן שבו בני ישראל מתנהגים, נעשה אליהו למי שרואה ומחפש את מה שיש ועושה זאת בשקט, כלומר בקול דממה דקה.

🎒 צידה לדרך

זה הסיפור של אליהו, וגם מרכבת אש ושמיים היו כאן. וגם כמה מילים על איך מדברים ומשכנעים ומשנים ברעש ובאש או בשקט. נקשיב לאורטוריה של מנדלסון  ונאחל בוקר שבו נהיה מסוגלים להביע את עצמנו באש או בקול דממה לפי בחירתנו.

מפגש שישי

שמים- פילוסופיה

השמים, שנמצאים ובלתי ניתנים לאחיזה בה בעת, הם מצע לדיון פילוסופי. 

למורה- מעניין לדעת ש…

הצעת הגשה:

למפגש בוקר פילוסופי אנו מציעים לתת לתלמידים/ות זמן להתבונן בשמיים ולציירם (או להמחישם בכל דרך אחרת- תנועה, קול וכו'). תוכלו לחלק את קו השמיים הנראה מן הכיתה ולתת לכל ילד לתפוס 'חתיכת שמיים' אחרת, כך שבסך הכל תוכלו לקבל תמונה מלאה של השמיים לבוקר הזה. תוכלו להשוות את הריבוי של תמונות השמיים שהצטברו בכיתה לקונבנציה הילדית הנוטה לצייר שמיים כרצועה כחולה דקה, כך בערך :

💬 שיחה

•  כמה שמיים יש? (האם שמיים זה יחיד או רבים?)
• האם השמיים של היום זהים לשמיים של אתמול?
• האם אפשר לדמיין את העולם ללא שמיים? מה היה אז, מה היינו רואים?
• האם השמיים בלילה הם השמיים ביום (רק בצבע אחר)?
• איפה מתחילים השמיים ואיפה הם מסתיימים, אם בכלל?
• אם היינו מגיעים לשמיים האם אפשר היה לגעת בהם? ואם לא, האם דבר שלא ניתן לגעת בו אינו באמת קיים?
• האם קיימים רק דברים שאפשר לגעת בהם?

חומרים דרושים:

• בלוק ציור
• צבעים
• מכחולים

מפגש שביעי

שמים מדעיים

אז מה הם השמיים, בעצם?

במפגש בוקר זה נציע מעט מן האספקטים המדעיים בנושא. 

השמים הם  כלל מסת האוויר העוטפת את כדור הארץ. זהו. השמיים הם פשוט פשוט 'אטמוספרה'. האטמוספרה (המורכבת מכמה גזים) מתחילה מילימטר מעל פני האדמה ונמשכת כ 100- ק"מ מעלה.

הצעת הגשה:

תוכלו לשאול את התלמידים/ות, אם הכל באמת כל כך פשוט, והשמיים הם 'סתם' שכבת גז שמקיפה את כדור הארץ, האם לא היינו יכולים להסתדר בלעדיה? עוד גז לפה או לשם- מה זה משנה? השתהו עם התלמידים/ות דקה או שתיים בתחומי השאלה ואז דמיינו יחד את העולם ללא שכבת השמיים.

 לשאלת נחיצות השמיים ומה היה קורה לנו בלעדיהם רוכזו 3 תשובות טובות- כאן. גם הסרטון של בריינפופ עשוי לשמש אתכם/ן בהתמודדות עם השאלה אבל למה לנו שמיים בכלל.

הציעו לתלמידים/ות להמחיש את שלושת ההצעות (ויסות לחצים, טמפרטורה ו-'שריון הגנה') על ידי פנטומימה לשאר חברי הקבוצה.

🎒 צידה לדרך

לפני היציאה ליום החדש תוכלו להזמין את התלמידים/ות לחשוב – בהנחה שכל אחד מאתנו הוא עולם קטן, מהם השמיים/ האטמוספרה שלנו? מה מסייע לנו בוויסות לחצים וטמפרטורות? מהם שריונות ההגנה שלנו?