קריאת כיוון

"האזנה דורשת מאמץ. אין זה די לשמוע; גם ברווז שומע" (סטרווינסקי)

בשבוע זה נשחק בשקט, נבין כיצד 'שומעת' האוזן, נהרהר בקשר בין שמיעה למשמעות (נעזר בצדפים) ובין שמיעה למשמעת (נעזר בצה"ל), נאזין לבטהובן שיצר מוסיקה ללא יכולת שמיעה, נשמע על מומו הילדה המומחית בהקשבה.  לסיום, נרד מתחת לשולחן ונתרגל הקשבה אמפתית עם בן מלך.

שבוע אוזן הוא פרט מתוך סדרת השבועות העוסקים בבריאת האדם ועמו חוש השמיעה (על ההאזנה וההקשבה הכרוכים בו).

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר כמו ים, נכין מוביילים מצדפים ונחבן את הקשר בין שמיעה למשמעות.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: מומו- קריאה מהספר על הילדה המקשיבה ותרגול הקשבה בעצמנו.

מפגש 3- מפגש הקשבה יהודי: לסיפור על ההינדיק של רבי נחמן ותרגול הקשבה אמפטית

מפגש 4- מפגש מדע: ננסה לפענח מה הקשר בין מבנה הקול לפעולת האוזן

מפגש 5- מפגש אמנות: נכיר את בטהובן המלחין שלא שמע.

מפגש 6- מפגש פיולוספי: נדון בקשר בין שמיעה למשמעת דרך חוויה.

מפגש ראשון

שיר השבוע

שיר השבוע שלנו, 'כמו ים', מסמן קשר אפשרי בין שמיעה, חוויה ורגש. ובאמת, מה הקשר בין שמיעה למשמעות?

למורה- מעניין לדעת ש…

כמו ים (אבא נסע לאילת)

מילים: יהונתן גפן לחן: יוני רכטר

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• שימוש בכלי נגינה
• יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים
• צדפים- חלקו לתלמידים/ות צדפים ממינים שונים, הזמינו את התלמידים/ות להקשיב לצדף ואז לבנות יחד מובייל צדפים כיתתי
• סיפורי ים- הזמינו את התלמידים/ות לספר זה לזה חוויות ים מיוחדות שהיו
  להם/ן (עם הוריהם/ן ובכלל). הזמינו את התלמידים/ות לשקף את הסיפורים
  אלו לאלו.
• בקשו מהתלמידים/ות להגיב לשיקוף- האם היה מדוייק? האם היו רוצים/ות להוסיף משהו? אולי לשנות?

חומרים דרושים:

• צדפים
• חוט
• מספריים
• חרוזים

מפגש שני

קריאה-  מומו

'מומו' הוא ספר מאת מיכאל אנדה, אודות ילדה המגיעה לבדה לעיר גדולה. 

למומו אין הורים וקשה לשער את גילה. תושבי העיר משכנים את הילדה באמפיתיאטרון הקטן של העיר, ודואגים לה, כל אחד לפי יכולתו. מומו היוותה בהתחלה נטל על החברה, אולם עד מהרה מתגלה השפעתה המיוחדת של הילדה על הילדים האחרים בעיר, וגם על המבוגרים. כולם חשים בחברתה נוח במיוחד לשוחח זה עם זה ובעיקר להקשיב ולזכות להיות מוקשבים.

אנדה היה סופר גרמני שכתיבתו אופיינה בנטייה פנטסטית ובגישה לילדים. עוד אודות הספר כאן, עוד אודות הסופר- כאן אנו ממליצים לקרוא את פרק 2 במלואו.

הצעת הגשה:

יש אינסוף דרכים לעסוק בהקשבה (קל ללמד, קשה להקשיב…).  נמנה כמה, לבחירתכם/ן:

• הזמינו את התלמידים/ות להתנסות בסוגים שונים של הקשבה ולאבחן את התחושות שלהם/ן במצבים השונים (מערך המתרגל הקשבה פעילה לעומת אי הקשבה- כאן).

💬נשאל:

• מה התנאים של התלמידים/ות להקשבה?
• למה הם/ן זקוקים/ות על מנת להקשיב?
• כיצד הם/ן חשים/ות כאשר הם/ן מוקשבים/ות?

המשך פעילות

• הזמינו את התלמידים/ות לפתוח למשך השבוע הזה כעין 'יומן הקשבה' ולכתוב בו מתי הקשיבו או מתי הוקשבו השבוע וכיצד חשו בכל מקרה.
• הזמינו את התלמידים/ות לכתוב 'אוסף המלצות למקשיב המתחיל', צרו אוסף המלצות כיתתי.
• משחקי הקשבה ללא מילים- כאן (זהו סרטון המדגים ומבהיר משחקים דוגמת ג'ויסטיק אנושי, והעברת תנועות)
• תוכלו להשמיע ברקע את 'שיר ההקשבה' מאת י. רכטר (כאן)
• אפשר רק לקרוא את סיפורי השבוע ולהקשיב להם, להבין מה קורה לנו כשאנו מקשיבים, אפילו לסיפור.

אפשרויות נוספות לסיפור השבוע בנושא הקשבה הן:
– דברים שאני לא מגלה – 61-62 ו-  21-22
– קלמנטיין- פרקים 1 ו- 4

מפגש שלישי

יהודי- על הקשבה אמפתית ותרנגולי הודו

במפגש בוקר זה נעסוק בסוג ההקשבה המכונה 'הקשבה אמפתית'. זאת נעשה דרך המשל המוכר, היפה, של רבי נחמן מברסלב על בן המלך שנפל לשיגעון.

למורה- מעניין לדעת ש…

הצעת הגשה:

• אנו מציעים לפתוח בתרגיל כניסה לנעלי האחר – פשוטו כמשמעו- לנעול את הנעליים של תלמיד/ה אחר/ת (או ללבוש פריט לבוש אחר שלו או לשבת במקום של תלמיד/ה אחר וכו'). הזמינו את התלמידים/ות להתהלך בנעלי האחר, לשים לב מהי התחושה שלהם/ן בעת שהם/ן נועלים נעליים של אחר וכו. אין צורך לשתף, אבל לשים לב חשוב. 
• כעת תוכלו לקרוא את סיפור ההינדיק (מופיע בסיום המערך בשתי גרסאות). לשם הגשת המשל הלא פשוט של רבי נחמן, אנו מציעים לעצור לאחר שלב הגדרת הבעיה (בן המלך חולה- מה אפשר לעשות?) ולפני הצגת הפתרון (הצטרפות אל בן המלך מתחת לשולחן).
• באם עצרתם/ן בשלב זה תוכלו לשאול את התלמידים/ות- כיצד, אם בכלל, ניתן לסייע לנסיך לשוב לחברת בני האדם? (הציעו הצעות לרופא המלכותי) תשובות בסגנון- למה להוציא אותו מהתרנגוליות אם טוב לו? מי קבע? עשויות בהחלט לעלות. תנו להן מקום. תשובות נוספות יכולות לספק מתכוני תרופות לנסיך או רעיונות טובים אחרים.
• לאחר איסוף מגוון רעיונות להצלת הנסיך- תוכלו להמשיך בסיפור. 

💬לאחר הקריאה נשאל

• האם הפתרון הסיפורי עלה בכיתה קודם?
• מה דעת התלמידים/ות על הצעת הפתרון הזו?
• האם הנסיך באמת הבריא או שהוא כעת 'סתם' תרנגול המחופש לנסיך?

לסיום, תוכלו לשמוע את שירו של חנן בן ארי על ההינדיק (כאן) או לצפות בסרטונים הבאים (כאן או כאן), ולהרהר איזה סוג הקשבה גורם לנו להרגיש שאפשר לצאת 'תחת השולחן' ומה גורם לנו להתבצר תחתיו 

בן מלך שנפל לשיגעון (ההינדיק)/ רבי נחמן מברסלב

סיפור מעובד

פעם אחת בן של מלך אחד החליט שהוא תרנגול הודו. פשוט ככה. נסיך שמתנהג כמו קוקוקו תרנגול. זה היה בוקר משונה בארמון, כשהמלך והמלכה ו 20- אורחיהם גילו מתחת לשולחן את הנסיך הנכבד, יורש העצר האצילי, כשהוא אוכל פרורים ומקרקר קירקורים לא מלכותיים כל כך. 

המלך והמלכה בכו בכי מר. בנם היחיד! תרנגול! למשך שלושה ימים ניסו לבכות בסתר כדי לא לצער את ארוסתו של הנסיך, אלינה. אבל אלינה, שהיתה נסיכה חדה וחכמה הבחינה מיד שמשהו מקרקר תחת השולחן ושהמשהו הזה הוא הנסיך. 

הרופא המלכותי אמר: מלך ומלכה יקרים, הגבירה הנכבדה אלינה, בבקשה הנה טישו.

וגם: זה ענין של רגע עד שהנסיך יצא מזה. אני נותן לכם את הבטחתי!

וגם: הנסיך בטח אכל פירור מקולקל. 

הרופא המלכותי, דוקטור אדמונד קראו לו, ניסה בכל יום תרופה אחרת. אפילו גרגרי פשתן מאודים בנבטי חרציות מהקוטב הדרומי, באמת הכל. ד"ר אדמונד הוא רופא חרוץ. ובכל זאת, יום אחר יום גברו הקרקורים של הנסיך ועימם הדאגה של הוריו ודאגתה של אלינה. 

זה היה בשעה השביעית של היום ה -81 , שהרופא הסיר את הסטטוסקופ הזהוב והמלכותי והודיע שהוא מתפטר, התפטרות מלכותית. אני לא מצליח לעזור לבן המלך, אמר. אני מצטער. 

ולאשתו לחש: כמעט שהשתגעתי כבר, כל הקרקורים האלה. כל הפרורים האלה. אפשר לצאת מהדעת!

המלך והמלכה הביטו באלינה ואלינה הביטה בהם. 'אם הרופא המלכותי לא הצליח, כנראה שאין שום דבר שאפשר לעשות', כך אמרו לאלינה מבטיהם של המלך והמלכה הכואבים. ואלינה ענתה להם במבטה: 'רגע, תנו לי רגע לבדוק משהו קטן'. 

זה היה בוקר משונה נוסף בארמון, כשהמלך והמלכה ו -20 אורחיהם גילו מתחת לשולחן את הנסיך הנכבד, יורש העצר האצילי, כשהוא אוכל פרורים ומקרקר קירקורים לא מלכותיים כל כך ואת ארוסתו הנסיכה אלינה כשהיא מקרקרת אפילו יותר חזק ממנו.

מי את ומה את עושה פה? אמר הנסיך לאלינה.

אלינה שאלה: מי אתה ומה אתה עושה פה?

הנסיך ענה: אני תרנגול הודו.

ואלינה השיבה: גם אני תרנגולת הודו.

ישבו שניהם איזה זמן יחד עד שנעשו רגילים זה לזה. אלינה רמזה למלכה והמלכה הורידה תחת לשולחן צלחת עם פסטה מלכותית בהחלט ועוד אחת עם סלט של כרוב וגם שתי כפות.

הנסיך אמר לאלינה: מה את עושה?

ואלינה אמרה: אפשר להיות תרנגול מצוין ולאכול עם כף. ואכלו.

אחר כך ביקשה אלינה מהמלכה וזו העבירה לה שני מעילים מלכותיים.

אלינה  אמרה: תדע לך, תרנגול, אפשר ללבוש מעיל ולהיות יופי של תרנגול.

אחר כך אמרה לו: אתה חושב שתרנגול הודו מוכרח להיות דווקא מתחת לשולחן? בוא אראה לך שאפשר להיות תרנגול מאוד מאוד ולשבת על כסא.

הנסיך הביט באלינה שהתיישבה בכיסא המלכותי, לבושה בגד מלכותי ואוכלת מכף מלכותית, ניער לאט לאט את הפרורים והתיישב לצידה.

המקור

פעם אחת, בן מלך אחד נפל לשיגעון (השתגע וחשב) שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו תרנגול הודו.

(בעקבות כך חשב בן המלך כי הוא) צריך לישב ערום תחת.השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק.

וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה והמלך היה בצער גדול עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו.

מה עשה החכם?

הפשיט גם כן את עצמו ערום, וישב תחת השולחן עם בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות.

ושאלו בן המלך: מי אתה ומה אתה עושה פה?
והשיב לו: ומה אתה עושה פה?
אמר לו: אני הינדיק.
אמר לו: אני גם כן הינדיק.
וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה לזה.
אז רמז החכם והשליכו להם כתונת ואמר החכם ההינדיק לבן המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כתונת? יכולים להיות לבושים כתונת ואף על פי כן להיות הינדיק.  ולבשו שניהם הכתונת.

ואחר זמן מה רמז והשליכו להם מכנסיים ואמר לו גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק? ולבשו המכנסיים, וכן עם שאר הבגדים.

ואחרי כן רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשולחן ואמר לו: אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים כבר חדלים מלהיות הינדיק? אפשר לאכול וגם להיות הינדיק. ואכלו. 

ואחרי. כן אמר לו: אתה חושב שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן?  יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן. וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי.

מפגש רביעי

מדע- אוזן

מה עושה האוזן בכלל? שאלה מצוינת. במפגש הבוקר ננסה לפענח את הקשר בין מבנה הקול לפעולת האוזן.

למורה- מעניין לדעת ש…

הצעת הגשה:

• אנו מציעים להתחיל בהיכרות עם הקול שלנו: הזמינו את התלמידים/ות להניח יד על הגרון (בערך במיקום הגרוגרת) ובקשו מהם/ן להשמיע קולות: לנהום בקול נמוך, בקול גבוה, לדבר. הרעידות שאנו חשים מגיעות ממיתרי הקול שלנו: אלו שני קרומים בגרוננו, הרוטטים בשעה שאוויר זורם ביניהם. כל קול שאנו שומעים הוא, למעשה, אוויר רוטט! דיבור, מוסיקה הבוקעת מרמקול, טלפון, משאית או מטוס – כל אלה מרעידים את האוויר. רעידות האוויר הללו מגיעות עד לקרום התוף שבאוזן שלנו, ומתפרשות באמצעות מוחנו כקולות. 
• כעת, תוכלו להכין עם התלמידים/ות "טלפון לא סלולרי" (ובכל זאת מאוד חכם): בעזרת כוסות חד פעמיות, מחט וחוט שמשון. הנחיות תוכלו למצוא כאן (כמו גם ניסויים נוספים  העוסקים בקול ובשמיעה).
• לאחר הניסוי תוכלו לבחון: מה קורה אם אוחזים בחוט (ועוצרים את הרטט שבו) בשעה ששני חברים מדברים? האם הם יצליחו לשמוע זה את זה? אנו ממליצים לאפשר לתלמידים/ות לפטפט ממרחקים ולהשתעשע בטלפון.

חומרים דרושים:

• כוסות חד פעמיות
• חוט שמשון
• מחטים

מפגש חמישי

אומנות- בטהובהן

במפגש בוקר זה נכיר את בטהובן, שיצירתו מואזנת עד היום, בעוד הוא, יוצרה, לא יכול היה להאזין לה כלל.

למורה- מעניין לדעת ש…

הצעת הגשה:

• הזמינו את התלמידים/ות להתנסות ב 2- דקות של שקט מוחלט. בקשו מהתלמידים/ות לכתוב/ לצייר לעצמם/ן כל דבר שהם/ן שומעים/ות במסגרת השקט (צעדים של תלמיד במסדרון, קול המורה בכיתה השנייה, הנשימות של התלמיד שלידי וכו').
•  כעת, הזמינו את התלמידים/ות לכתוב/לצייר את/ בעקבות יצירותיו המוסיקליות של בטהובן: 'לאליזה'- כאן או 'הפתטית'- כאן. אפשר לכתוב/לצייר באופן חופשי, אפשר לכתוב/ לצייר יד שמחברת מנגינה או אוזן שקולטת אותה. מה שמתחשק. 
•  תוכלו לספר על בטהובן, על יצירתו הענפה ועל העובדה שאת מרביתה לא שמע כלל. איך אפשר ליצור מוסיקה בלי 'לאחוז' בה על ידי שמיעה? את השיחה על בטהובן תוכלו להעשיר על ידי הקרנת קטעים מתוך הסרט 'להעתיק את בטהובן' ( 2006 )- כאן (זוהי הגרסה המדובבת לאיטלקית, ואולם המילים אינן עיקר כאן אלא המוסיקה).
• אלו קטעים מעניינים בהקשר זה:
  א. (28:18)- בטהובן נעזר בקרן להגברת קול בעת שהוא מנצח.
  ב. (55:20) בטהובן נעזר באדם אחר על מנת להעביר את היצירה שלו לתזמורת- הביצוע מדויק והרמוני. לקראת סוף הביצוע של הסימופניה ה- 9 ניתן לראות שבטהובן אינו שומע את מחיאות הכפיים עד שהוא לא מסתובב לקהל.
  ג. (1:28:02) כאשר בטהובן כבר חרש לגמרי הוא מנצח על תזמורת ונוצרת קקפוניה איומה. הקהל יוצא, ובמקביל בטהובן שמדמיין את המוסיקה מבוצעת היטב מרוצה מהביצוע.
• אפשרות אחרת: 'משפחת בלייה', הסרט(2015) מציע אפשרות אחרת, עכשווית יותר, לעסוק בהאזנה לצד חרשות. הסרט מתאר זמרת צעירה ומוכשרת, בת למשפחה חרשת (פרומו- כאן). 3 רגעים חשובים בסרט שיכולים לאתגר את נושא 'האוזן' הם הרגע בו פאולה שרה בפני הוריה והקול מופסק לשתי דקות כך שהצופה בסרט חווה את המופע מנקודת המבט (והאוזן) של ההורים.  בהמשך האב יבקש מבתו לשיר וינסה לחוות את השירה שלה על ידי הנחת ידו על גבי הצוואר של פאולה. כך הוא חווה  את ההדהודים של מיתרי הקול. הרגע השלישי הוא האודישן של פאולה שבו היא שרה ובו זמנית  מתרגמת את מילות השיר לשפת סימנים.  ההורים שלה חווים את השיר במקביל לשאר הקהל

מפגש שישי

פילוסופיה- קדימה צעד

הצעת הגשה:

אנו מציעים לפתוח את מפגש הבוקר בסדרת משחקי פקודות. אפשרויות:

•  תוכלו להכנס לכיתה כמפקדים בצבא מדומיין, ללמד את התלמידים/ות להצדיע, לעמוד בדום מתוח, לקבל את המפקד וכו' 
•  'הרצל אמר' (הנחיות כאן)
•  טלפון שבור (הנחיות כאן)- כאשר המילים שיתבקשו התלמידים/ות להעביר ביניהם/ן יהיו מילות פקודה (למשל: 'כל התלמידים צריכים לקפוץ 10 פעמים').
•  על משקל אמת או חובה (הנחיות כאן) תוכלו לשחק חובה או חובה

💬לסיום המשחק/ים נשאל:

•  איך הרגשתם/ן לפקוד פקודות?
• ואיך הרגשתם/ן כשנדרשתם/ן לבצע?
• מתי יודעים שכיתה ממושמעת (או לא ממושמעת)?
• מהי משמעת?
•  מתי אנחנו נשמעים לאחר?
• מתי אנחנו תובעים להישמע דוקא?
•  איך אנחנו יודעים שנשמענו?
• מה הופך היענות למשמעת? (הקבלה של הדברים? חוסר היכולת שלא להיענות? אי הבחירה? המעשה שבעקבות הדברים שנאמרים?)
• האם להיות ממושמע פירושו לשמוע ולהבין או רק לבצע?
•  מה הופך אמירה (של מורה, או הורה למשל) למחייבת?
•  האם כשחבר אומר לנו לעשות משהו ואנחנו מסרבים אנחנו נעשים חברים לא ממושמעים? 
• באיזה סוגי קשרים אפשר לדבר על משמעת?

– תוכלו להזכיר את בית הלל ובית שמאי ואת ההכרעה לפסוק הלכה מחייבת על פי בית הלל.

💬נשאל

• מדוע נבחרו דווקא הם?
• האם משום שהיו פסקנים במיוחד? 'ממשמעים'? נחרצים? נבחרי ציבור? נבחרי אלוהים?
• על פי הגמרא- דווקא משום שהיו "נוחים ועלובים" ומשום שהקפידו להזכיר את דברי בית שמאי ולהקדים אותם לשלהם (ראו כאן וכאן).
• איזו משמעת באה לידי ביטוי בבחירה בפוסקי הדור?
• מה מקור הסמכות של בית הלל?
• איזה סוג הקשבה ושמיעה הקדיש בית הלל לבית שמאי ולאיזו הקשבה ושמיעה זכה בעקבות זאת? האם בת הקול ממשמעת