קריאת כיוון

איך יודעים שכבר זקנה? איך יודעים שילדות?

בשבוע זה נבדוק מהם הסימנים לכך שאדם צעיר או זקן, נחשוב מה תפקיד הזכרונות בקשר בין ילד לזקן, נתהה האם אדם שנרדם ל -70 שנה הוא זקן? צעיר? נראה יצירות שבהן הילדים מבוגרים והמבוגרים- ליצניים, צעירים (לפחות  ברוחם). נהרהר בקשר בין הרצל החוזה לנושא השבוע ונבקר את סבא וסבתא שלנו- כשהיו ילדים.

שבוע זה הוא פרט מתוך סדרת השבועות העוסקים ביום הרביעי לבריאה, היום שבו נוצרו גרמי השמיים- ובעקבות תנועתם- הזמן.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר סימן שאתה צעיר ונמחיז ילדות וזקנה.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: סיפור 'האוהל' מתוך 'ספר הקיץ' ונשוחח על הקשר בין סבתות לנכדים.

מפגש 3- מפגש יהודי: כעבור 70 שנה- חוני המעגל והחרוב

מפגש 4- מפגש אמנות: נכיר את האומנות הנאיבית דרך אנרי רוסו ונתנה בציור בסגנון זה.

מפגש 5- מפגש היסטוריה: נדבר על הקשר בין צעירות, זקנה וחלומות דרך ספרו של ב. ז. הרצל- אלטנוילנד

מפגש 6- מפגש תיאטרון: משחק סביב סבתא זפטא- שאינה מתחשבת בכללי הגיל.

מפגש ראשון

שיר השבוע

שיר השבוע שלנו הוא 'סימן שאתה צעיר', שיר העוסק בפער בין גילו הכרונולוגי והמנטאלי של האדם ויחסו אל פער זה.

למורה- מעניין לדעת ש…

סימן שאתה צעיר

מִלִים- י. גָמְזוּ, לַחַן- עֲמָמִי אִירִי

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• שימוש בכלי נגינה
• יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים
• דרמה- המחיזו שלושה סימנים המעידים לדעתם/ן על צעירות, שאינם כתובים בשיר, למשל: אם אתה אוהב ללכת ללונה פארק ולאכול שערות סבתא- אז סימן שאתה צעיר, אם אתה אוהב לעשות פרצופים מול המראה אז סימן שאתה צעיר וכד'. נסו ליצור רשימת סימנים כזו גם לזקנה…
• תוכלו להראות לתלמידים/ות את הציור הבא (המכיל דמות של קשישה וצעירה המעורבות זו בזו) ולשאול מה הם/ן רואים/ות בו: סימני ילדות, צעירות? סימני זקנה? מה הקשר ביניהם?

מפגש שני

קריאה- ספר הקיץ/ טובה ינסן

מפגש בוקר זה יעסוק בסיפור 'האוהל', מתוך הרומן 'ספר הקיץ' ועוסק בקשר בין סבתא לנכדים.

למורה- מעניין לדעת ש…

הצעת הגשה:

• את הסיפור המקסים על האוהל אנו מציעים לספר בעת שמסתופפים באוהל מאולתר, בכיתה, לאור פנס (הסיפור מצורף למטה)

💬נשאל:

-סבתא זקוקה ליכולת של סופיה הצעירה לחוות על מנת לחדש את זיכרונותיה ולתת להם ממשות. למה זקוקה סופיה מסבתא? למה אנחנו זקוקים מסבינו וסבתותינו?

-למה הם זקוקים מאתנו?

•  תוכלו לעשות סבב של 'סיפורי סבתא'; דברים שסבתא וסבא סיפרו לי ודברים שאני מספר להם.
• תוכלו להשמיע את השיר 'הסבתא בנגב' (כאן), המתאר נכד המבקש מסבתו סיפורים וחוויות מן העבר ('והגזימי היטב, סבתי, איך אומרים בעברית  צ'זבטי') או את השיר 'סיפור חורפי'- כאן המתאר מעשיה על סבתא.
• אפשרות נוספת היא לחשוב/ לצייר איך היו נראות דמויות ילדים סיפוריות ומפורסמות- כזקנים. מה קרה לאמיל והבלשים בבית האבות שבו התגוררו לעת שיבה? מה קרה כשמקס מארץ יצורי הפרא הלך לבקר את הנכדים? בילבי? איזו סבתא היא היתה? וסנופקין הזקן- מה היה לו? היכן טייל?

האוהל

סבתא של סופיה היתה מדריכה בצופים, כשהיתה צעירה. רק בזכותה הורשו ילדות קטנות להצטרף לצופים באותם ימים. החניכות של סבתא מעולם לא שכחו כמה נהנו בפעולות השונות, ולעיתים קרובות כתבו לסבתא והזכירו לה אירוע או שיר שהתרחשו סביב המדורה. סבתא חשבה שלכל הדברים האלה אין קשר של ממש לחיים שלה עכשיו. 

קיץ אחד השיג אביה של סופיה אוהל. האוהל היה קטן כל כך שהיה צורך לזחול פנימה ובתוכו היה מקום לשניים, אם שכבו זה לצד זה. אבל אסור היה להכניס אליו נרות או פנסים.

"זה אוהל צופים?" שאלה סופיה. סבתא חייכה. "את האוהלים שלנו בצופים תפרנו בעצמנו". סבתא וסופיה זחלו ונכנסו פנימה. 

"אסור לך להירדם עכשיו", אמרה סופיה, "את צריכה לספר לי איך זה להיות חניכה בצופים ועל כל הדברים שעשיתם". לפני זמן רב מאוד סבתא רצתה לספר על כל הדברים שעשו, אבל דווקא אז אף אחד לא שאל. עכשיו כבר לא היה לה חשק. "עשינו מדורות במחנה," ענתה סבתא בקצרה ונתקפה צער. 

"ומה עוד?"

"בול עץ בער הרבה זמן. ישבנו סביב האש. שתינו מרק." 

מוזר, חשבה סבתא, אני כבר לא מסוגלת לתאר דברים, אני לא מוצאת את המילים, או שפשוט איני מתאמצת מספיק. זה היה מזמן כל כך. דומה שהאירועים כמעט לא התרחשו. הם מסתגרים בתוך עצמם והולכים לאיבוד. 

"יש ימים שבהם אני לא זוכרת כל כך טוב. אבל פעם אחת כדאי לך לנסות לישון באוהל לילה שלם." 

סופיה הביאה את כל המיטה שלה לאוהל. כשהשמש שקעה, סגרה את דלת הבקתה הקטנה ואמרה שלום. היא נכנסה לאוהל ואז סגרה אותו, נשכבה והתכסתה בשמיכה עד הסנטר. הלילה היה שקט, ולמרות זאת היא שמעה את הים. "הו, אלהים הטוב", אמרה, "עשה שלא אפחד". ומיד החלה לחשוב איך תרגיש אם תתקף פחד. "הו, אלהים הטוב, תעשה שלא ילעגו לי אם בכל זאת אפחד".

סופיה יצאה מהאוהל וחזרה הביתה. "מה נשמע?" שאלה סבתא. "טוב", ענתה סופיה. היא התיישבה לרגלי המיטה ואמרה "אין בכלל רוח". "נכון", אמרה סבתא, "הכל שקט לגמרי". והוסיפה: "נדמה לי שדברים מתכווצים וחומקים ממני ומה שהיה נחמד כל כך, איבד כל חשיבות ונראה דל ועלוב. נדמה שהכל פשוט חומק ממני ואני לא זוכרת וכבר לא אכפת לי, אף על פי שדווקא עכשיו אני זקוקה לזה!" 

"מה את לא זוכרת?" שאלה סופיה בדאגה. 

"איך זה לישון באוהל!" קראה סבתה ונשכבה לה. "בזכותי הרשו לילדות לישון באוהל וזה לא היה קל בכלל. היו לנו חוויות נפלאות ועכשיו אני אפילו לא יכולה  לספר עליהן." הציפורים שוב צווחו בחוץ. 

"אז אני אספר לך איך זה לישון באוהל," אמרה סופיה. "שומעים הכל הרבה יותר ברור והאוהל קטן כל כך." היא השתתקה לחשוב קצת והמשיכה: "מרגישים בטוחים לגמרי ונחמד לשמוע הכל". 

"נכון", אמרה סבתא, "שומעים הכל שם בחוץ, מרגישים בטוחים". 

סופיה חזרה לאוהל.

מפגש שלישי

יהודי- כעבור 70 שנה

במפגש בוקר זה נעסוק בחוני המעגל, אשר על פי מסכת תענית, נרדם ל- 70 שנה. האם הוא זקן? אולי ילד?

למורה- מעניין לדעת ש…

הצעת הגשה:

תוכלו לפתוח את מפגש הבוקר בכך ש-'תעניקו' לכל תלמיד/ה כח על של שליטה  בזמן (תוכלו להיות דרמאטיים ומשחקיים ככל רצונכם/ן… למשל, לתת סוכריה שתשמש כגלולת כח על, להסביר על הכח ולשאול האם יבלעו או לא יבלעו? וכו'(). האילוץ היחיד הוא שלא יוכל בעל כח העל השולט בזמן לקחת אחרים איתו במסעותיו בזמן ואם הוא קופץ לעתיד- הוא לא יכול לחזור אחורה. האם היו בוחרים/ות בזה?

•  בשלב זה תוכלו להכניס מומחים לשיחה. חוני וקפטן אמריקה. האם לאחר  ששמעו את קורותיהם יבחרו לקפוץ לעתיד, להיות ילדים בעולם שהזדקן והתחלף בלעדיהם/ן?

מפגש רביעי

אמנות

הצעת הגשה:

– על מנת להציג את נושא היום תוכלו להקרין חלק מציוריו של אנרי רוסו כאן.

💬נשאל:

• האם הציורים צוירו על ידי ילד או אדם מבוגר??
• תוכלו להסב את תשומת ליבם של התלמידים/ות להבעות פני הילדים המצוירים (רציניות, יש יאמרו מבוגרות). דמויות המבוגרים גם הן מפתיעות (ליצניות, קרקסיות, לא רציניות).
• מה אומר לנו רוסו באמצעות ציוריו על ענין הגיל?

 הזמינו את התלמידים/ות לצייר 'ציור ילדים' נאיבי מאוד. בקשו מהתלמידים/ות להוסיף לציור  הילדים מימד מבוגר/ זקן כלשהו (לא בהכרח על ידי הבעות פנים). 

האם הצליחו? איזה שילוב יצרו? מה ניסו לומר?

• אפשרות נוספת היא לעקוב אחרי הפורטרטים העצמיים של רמבראנט, מצעירות עד זקנה ולעמוד על הדומה והשונה. על הדרך להכיר את  הביוגרפיה האישית המיוחדת והסוערת של רמבראנט. אפשר גם להזמין את התלמידים/ות לצייר סדרה של דיוקנאות עצמיים שלהם/ן. אחד נוכחי, אחד או שניים מהילדות המוקדמת יותר וכמה עתידיים. 

חומרים דרושים:

• צבעים מגוונים

מפגש חמישי

היסטוריה- אלטנוילנד

במפגש בוקר זה נכיר את ספרו של הרצל, השוזר בין ילדות לזקנה, בין חדש לישן ביחס למקום.

למורה- מעניין לדעת ש…

הצעת הגשה:

• ראשית, לפני שניגש לאלטנוילנד- נקדים ביצירת קישור בין זקנה צעירות וחלומות.
• תוכלו  להקרין קטע מתוך הסרט UP  (למעלה') -קדימון כאן. לספר על הקשיש שיוצא להשלים ולהגשים חלום שהוא נושא בליבו מגיל צעיר. ולשאול מה התפקיד של חלומות בחיינו- כצעירים, כמבוגרים וכזקנים.

 אנו מציעים שתי אפשרויות לעיסוק ב-אלטנוילנד:

• חזון וחלומות- נצא בעקבות הציטוט המפורסם מתוך הספר ("אם תרצו אין זו אגדה… ואם לא תרצו, הרי אשר סיפרתי לכם אגדה הוא, ואגדה יוסיף להיות… חלום ומעשה אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב. כי כל מעשי בני האדם בחלום יסודם ואל החלום ישובו").
• תוכלו לבקש מן התלמידים/ות לכתוב/ לצייר/ לספר על חלום שיש להם/ן (לגבי עצמם/ן בשלב  ראשון ולגבי החברה בשלב שני).

💬נשאל:

• מה צריך לקרות כדי להגשים את החלום?
• כיצד תראה הדרך להגשמת החלום?

המשך

• חלומות ומציאות- לכיתה מתקדמת (עם נטייה לאקטואליה) אפשר להציע את המערך הבא (העוסק ביחס בין מדינת ישראל כיום לתיאורה בחזון של הרצל- ראו כאן).
• כעת תוכלו ליצור- בציור, בעבודה על גבי צלחות נייר- לוכדי חלומות! אולי  גם אלו יסייעו בתהליך המורכב של מעבר בין חלום למציאות…

חומרים דרושים:

• צלחות חד"פ מנייר או בריסטול לבן בצורת עיגול
• מחורר
• חוטים
• מספריים 
• חרוזים
• נוצות
• דבק
• טושים מדבקות

מפגש שישי

תיאטרון- סבתא זפטא

במפגש בוקר זה נשחק עם דמותה של סבתא זפטא, סבתא ששום כללי גיל לא חלים עליה.

הצעת הגשה:

• אנו מציעים לפתוח בחימום תוך כדי שמיעת השיר 'סבתא זפטא' (כאן).
• התהלכו בחדר כזקנים (בכובד? באיטיות? בעייפות? ברעד? מה שנראה לתלמידים/ות כהתהלכות זקנה) ולקראת הפזמון בקשו מהתלמידים/ות לבחור לעצמם/ן גיל שבו יוכלו להתנועע במהירות- וחוזר חלילה.
•  בקשו מהתלמידים/ות להיכנס לדמות של הסבים והסבתות שלהם/ן (הקיימים, ה- "חורגים", המדומיינים, אלו שהם/ן מכירים/ות רק מתמונות  וכו'). ולספר מנקודת מבטם/ן: באיזו תדירות הם פוגשים בנכדים? מה הם הכי אוהבים לעשות יחד? האם הם לפעמים מזכירים להם אותם כילדים קטנים? 
•  אנו מציעים להקרין את הקטע הבא מתוך הסרט היפני 'כשמארני היתה שם' ( 2012 ). הסרט מתאר ילדה בשם אנה אשר פוגשת בדרך קסומה כלשהי את סבתה, מארני, כאשר היא בת גילה. בין שתיהן- כילדות- מתפתח קשר מיוחד. הסרט שומר על ההבדלים התקופתיים בין החיים של אנה ומארני. אנו מציעים להזמין את התלמידים/ות לשחק מפגש שלהם/ן עם סב/ סבתא שלהם/ן- כילדים. האם היו רוצים להתארח בעולמם? בתקופתם? האמנם השוני כל כך גדול?
• אפשרות נוספת היא לצאת מתוך הסרט  UP שהוזכר לעיל – קדימון כאן, ולדמיין מה היה קורה אילו היינו יוצאים עם סבא/ סבתא (או קשיש אחר) להרפתקאה בג'ונגל…