קריאת כיוון
פרק י"ד עוסק בחלקו הראשון בטהרת המצורע, ובחלקו השני בצרעת הבית וטהרתה. אנו נעסוק ביחידה זו בחלקו הראשון של הפרק.
לאורך היחידה נכיר את דרך הטהרה המיוחדת של המצורע, נבחן את הסמליות של המרכיבים השונים בתהליך טהרת המצורע והזיקה שלהם לסיבה שבגינה באה הצרעת (בה עסקנו ביחידה הקודמת), ונעסוק בטקסים מתרבויות אחרות המבטאים את תהליך החזרה של אדם שפגע בחברה- בחזרה אליה.
אנו ממליצים לקרוא את הפסוקים ביחידה זו שלא מתוך החומש, אלא מתוך הפסוקים המצוטטים כאן, וזאת בכדי להקל על התלמידים לעקוב אחרי עיקרי הדברים, ולא לאבד את הרצף בשל פרטי הפרטים המפורטים בפסוקים אלו.
• בקריאה יחפה נעשה תרשים זרימה של שלבי טהרת המצורע
• בריבוי קולות נעסוק בסמלים השונים של טהרת המצורע. ניתן לכתוב מדרש ולהביא כמה פרשנויות בנושא.
• ברלוונטיות נכיר טקסים דומים מתרבויות אחרות ונבחן איפה הרחקת אנשים קורת בסביבת בית הספר שלנו. ניתן להמציא בקבוצות טקס 'טהרה' להחזרת המורחקים אל סביבתם הקרובה.
טקסט מרכזי
ויקרא יד
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
ב זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן.
ג וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ.
ד וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב. ה וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים. ו אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ וְאֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת הָאֵזֹב וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה עַל הַמַּיִם הַחַיִּים. ז וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה.
ח וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר אֶת בְּגָדָיו וְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר וְאַחַר יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ שִׁבְעַת יָמִים.
ט וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל-שְׂעָרוֹ: אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ וְכִבֶּס אֶת בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר.
י וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח שְׁנֵי כְבָשִׂים תְּמִימִם וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה… וְשָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ…יד וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הָאָשָׁם וְנָתַן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית…
נד זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת וְלַנָּתֶק. נה וּלְצָרַעַת הַבֶּגֶד וְלַבָּיִת. נו וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת וְלַבֶּהָרֶת.
נז לְהוֹרֹת בְּיוֹם הַטָּמֵא וּבְיוֹם הַטָּהֹר זֹאת תּוֹרַת הַצָּרָעַת.
קריאה יחפה
📝 השלימו בתרשים הזרימה שלפניכם את השלבים בטהרת המצורע (ביחידה המודפסת יש תמונות לעזרה):
ריבוי קולות
טקס החזרה
💬 שאלות
- מדוע לדעתכם צריך המצורע לעבור טקס לפני שהוא חוזר אל החברה?
- למי מיועד הטקס- למצורע שחוזר אל החברה, או לחברה שמקבלת את המצורע אליה?
- מהן המטרות של טקס שכזה עבור כל אחד מהצדדים (מי שהורחק מהחברה, והחברה שמקבלת אותו בחזרה)?
💬 מה מסמלים בעיניכם כל אחד מהמרכיבים בטהרות של המצורע?
- מה מסמלות שתי הציפורים?
- מה מסמל עץ הארז?
- מה מסמלת תולעת השני?
- ומה מסמל האזוב?
- מה מסמלת הרחצה של המצורע?
- מה מסמל כיבוס הבגדים שלו?
- ומה מסמל גילוח השער?
- מה מסמלים שבעת הימים הנוספים שיושב המצורע מחוץ למחנה?
- מה מסמלת הנתינה של דם הקורבן על אוזנו הימנית של המצורע?
- מה מסמלת הנתינה של דם הקורבן על ידו הימנית?
- מה מסמלת הנתינה של דם הקורבן על רגלו הימנית?
- האם אחד מהחלקים שבטקס טהרת המצורע מוכר לכם מטקסים אחרים המופיעים בספר ויקרא?
📝 כתבו מדרש יסביר את המשמעות הסמלית של כל אחד מחלקי הטקס שעובר המצורע:
📝 במרוצת הדורות ניתנו פרשנויות רבות ומגוונות לחלקים השונים שבטהרת המצורע. קראו את הפרשנויות שלפניכם, וחברו את הפרשנות שאהבתם במיוחד:
למורה- הצעת פעילות
הצעה נוספת היא לערוך מהפרשנויות הרבות המובאות כאן דפי לימוד לתלמידים, המביאים שתיים-שלוש פרשנויות ולא יותר מכך.
שתי ציפורים חיות טהורות– לפי שהנגעים באין על לשון הרע שהוא מעשה פטפוטי דברים, לפיכך הוזקקו לטהרתו צפורים שמפטפטין תמיד בצפצוף קול.
ועץ ארז– לפני שהנגעים באין על גסות רוח.
ושני תולעת ואזוב– מה תקנתו ויתרפא? ישפיל עצמו מגאותו כתועלת וכאזוב.
(רש"י- רבי שלמה יצחקי, ויקרא י"ג, ד)
ושלח את הצפור- סימן טהרה הוא להפריח ממנו הצרעת ולעשות לו דוגמא שכבר ישב כציפור בודד על גג ונקשר ואסור מלבוא עם שאר בני אדם, ועכשיו הותר לבוא עם חבריו כעין צפור זו שהיתה קשורה בידי אדם, ועכשיו משולחת ורשויה ללכת עם חברותיה.
("חזקוני"- רבי חזקיה בן מנוח, י"ד, ז)
אופיו של המדבר לשון הרע מעיד כי אין הוא מקבל עליו את מרות המוסכמות החברתיות, אלא הוא מתנהג כצפור דרור. לפיכך בקרבן כפרתו אחת מן הצפורים נשחטת, בכדי לסמל את עזיבת החטא ולהביע את רצונו של המצורע לשוב למסגרת מוגבלויות החברה, ואילו הציפור השניה משולחת "על פני השדה" (ויקרא, י"ד, ז'), כסמל לחופש הביטוי השמור לו, בתנאי שלא יפגע בזולתו…
(רפאל בר אשר חגבי, "תיקון החברה באמצעות הצרעת")
הכוהן לוקח כלי חרש, חרש- פירושו: חמר מן האדמה. ונותן בתוכו את המים החיים. אל תוך המים החיים הוא נותן את דם הציפור, ולתוך הכלי עם המים והדם הוא מכניס את כל עולם החיים שבידו: עץ הארז מסמל את הרמים והחזקים בעולם הצומח, ומנגד האזוב נחשב לשפל שבצמחים; הציפור מסמלת את חיות השמיים והתולעת הזוחלת על הארץ – את חיות האדמה. כלומר הוא אוחז בידו סוגים שונים של בעלי חיים, של צמחים המסמלים את כל עולם החי והצומח- ואת כולם יחד הוא מטביע בתוך המים.
בכך הוא עורך מעין "מבול" קטן לעיניו של המצורע:
כלי החרש, העשוי מאדמה, הוא הגאיות והעמקים שנתמלאו מים בסיפור המבול; דמה של הציפור בתוך המים הוא סמל לגוויעת כל בשר בתוך המים, כפי שמתואר בסיפור המבול, ועץ הארז, תולעת השני, הציפור והאזוב מסמלים את כל היקום שנמחה באותו מבול.
בכך רואה המצורע את מה שעלול היה להיגרם לעולם, בשל ההתנהגות הבלתי-מוסרית שלו, בדומה למה שקרה לדור המבול.
אך המסר שעובר למצורע אינו מסר שלילי בלבד, אלא מסר שיש בו פתח לתיקון, בדומה לצוהר שהיה בתיבה – שממנו התחיל השינוי:
הציפור החיה שהכהן משלח, מסמלת את היונה ששלח נוח, ואשר שבה עם עלי הזית וסימלה את תחילתם של חיים חדשים. כך גם המצורע מבין, שניתנה לו הזכות, כעת, לאחר שלמד את הלקח, לשוב ולחיות חיים חדשים.
(אליסף תל-אור)
שלוש פעולות עושה המצורע: כיבוס בגדיו במים, מפני שגם בהם דבקה טומאת מחלתו, גילוח כל שער גופו מראשו ועד רגליו ורחציה במים. דרך טיהור מעין זו מצויה אצל הלויים לפני כניסתם לשרת במשכן (במדבר ח, ז).
כוונת כל הפעולות הללו להשיל מעל המיטהר כל הניתן להחלפה, בחינת ברייה חדשה.
(ד"ר מאיר פארן ז"ל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מובא בפירוש "עולם התנ"ך)
"ענין אזן, ובהן, יד, ורגל, הוא להגביה בזה כח השמיעה (אוזן) המביא לידי מעשה ביד.
והמעשה (יד) מביא לידי הרגל שיעשה לגבוה גם בלי כונה אלא כמו הרגל שנעשה טבע שני (הנצי"ב קורא את המילה רגל לא במובן של איבר בגוף, אלא במובן של דברים שהאדם רגיל לעשות).
וכן במצורע- באה הזאה (נתינת הדם) על שלושה איברים הללו כדי להשביחם ולתקנם לפי ערך".
(הנצי"ב מוולוז'ין, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, פירוש לתורה, שמות כ"ט, כ)
הזיקה העמוקה בין המצורע לכהן אינה רק בתקשורת ההדוקה ביניהם, אלא גם בתהליך כניסתם אל הקודש: כדי להיטהר צריך המצורע, בין השאר: להתגלח, לרחוץ במים, לטהר גם את בגדיו, להמתין שבעה ימים במקומו, להגיע לפתח אוהל מועד, להביא קורבן, מן הקורבן מזים שבע פעמים ומניפים חלק מהקורבן, ולבסוף נותן הכהן מדם הקורבן ומהשמן על תנוך אוזנו הימנית, על בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית. כל המרכיבים הללו מצויים גם בתהליך הקדשתם של אהרון ובניו לכהונה (ויקרא ח)! בולטת במיוחד נתינת הדם על האוזן והבהונות שמצויה אך ורק בשתי הפרשות הללו: הקדשת הכוהנים וטהרת המצורע (וכבר העיר על כך אבן עזרא).
להקבלה בין המצורע לכהן יש משמעות עמוקה לכל אחד מהשניים: למצורע נאמר כאן שהכל נרפא ונטהר, הוא משווה לכהן מתוך אמון עמוק בתהליך הטהרה שעבר, ובזאת מוזמן להיכנס אל הקודש עד כדי השוואתו לכהן. לכהן מזכיר הקורבן שאפילו מצורע יכול לדמות לאהרון ובניו אחרי שנטהר – כולם בניו של הקב"ה, ולכולם האפשרות להתקדש. מעמדו של הכהן ניתן לו לא כדי להשתרר, אלא כדי שיסיע לכל אדם, נמוך ככל שהדרדר, להיטהר ולהתקדש.
(ד"ר מירי כהנא, אוניברסיטת בר-אילן)
רלוונטיות
טקס חזרה בתרבויות אחרות
גם בתרבות אחרות ניתן למצוא טקסים שנועדו לסמל את החזרה של אדם שהורחק מהחברה בשל פגיעה בה, חזרה אל חיקה:
ישנו שבט אפריקאי, שבו כאשר מישהו מתנהג בחוסר אחריות או חוסר צדק – הוא נלקח למרכז הכפר. כל העבודה נפסקת וכל אדם – ילד, אישה, גבר וזקן – כולם מתאספים סביב הנאשם. הם "מפציצים" אותו, כל אחד בתורו…
💬 מה לדעתכם יהיה המשכו של הטקס?
בכך שמונים את כל הדברים הטובים שאותו אדם עשה. כל תקרית, חוויה שיכולה להיזכר, כל פרט. כל התכונות החיוביות והתרומות שלו, כוחות וטוב לב – נידונים במחשבה מרובה וביד נדיבה. לבסוף שוברים את המעגל והמוגלה מוזמן חזרה לשבט ועושים חגיגה שמחה. (סליחה, יעל צביאלי רייס)
💬שאלות
- מה דעתכם על טקס שכזה?
- האם קל או קשה לחברה לערוך אותו?
- האם אתם תוכלו לערוך טקס דומה בכיתה, בכדי ליישב סכסוך בין תלמיד אחד לתלמידים אחרים?
חרם חברתי
בכל חברת אנשים, וכך גם בחברת הילדים בכיתה, קורים מקרים שבהם קבוצה אחת מרחיקה מעליה מישהו מבין החברים.
💬 שיחה
- האם קרה לכם מקרה שכזה בכיתה? בו אחד התלמידים הורחק מיתר החברים?
- האם אנחנו מאפשרים למורחקים לחזור ונותנים להם הזדמנות שווה?
- על אילו מעשים אנחנו מרחיקים? מתי ההרחקה נחוצה ונכונה ומתי היא איננה נכונה או נחוצה?
- אילו מעשים יכולים לעזור לנו במקרים שכאלה "לשבור את הקרח" ולאפשר לפתוח דף חדש?
- את טקס החזרה של המצורע לחברה עורך הכוהן, ובכך הוא מהווה מעין מגשר. מי יכול להיות המגשר במקרים שמתרחשים בכיתה, או בין חברים? ?
📝התחלקו לקבוצות, וחשבו על "טקס" מעין הטקס של המצורע, או הטקס אודות השבט האפריקאי שתואר כאן, שתוכלו לקיים בין החברים בכיתה, בכל פעם שמתעורר הצורך לקרב מחדש בין תלמידים אחדים אל כל תלמידי הכיתה. כתבו את הצעותיכם, הציגו אותן לפני החברים לכיתה- וערכו הצבעה לבחירת הטקס אותו תקיימו.
ליחידה הקודמת
