פרק זה עוסק בציוויים ואיסורים רבים, חלקם הגדול קשורים ביחסים בין אדם לחברו. נכיר אותם ונעסוק במשמעותם בדרך של עבודה עצמית או בחברותות.
את העבודות שיכינו יוכלו להציג בסדרת השיעורים לאחר שיגישו את עבודותיהם.
עוד על היחידה:
העבודה מתחלקת לשלושה חלקים מרכזיים: קריאה יחפה- מיומנות קריאת התורה, ריבוי קולות- פרשנויות וריבוי קולות עליהן וחלק שלישי- מציאת הקשר בין הנושא למציאות חיינו כיום.
בשלושת החלקים באים לידי ביטוי בעבודותיהם של התלמידים, אותם קווים מנחים המלווים את כל הלמידה שלנו במיתרים.
ביחידות הבאות נקדיש את הלימוד לרבות מן המצוות המופיעות בפרק זה.
• בקריאה יחפה מיומנויות של קריאת התורה, הבנת הנקרא שבה
• בריבוי קולות נחפש פרשנות מסורתית ופרשנות מודרנית למצווה שבחרנו.
• ברלוונטיות נחפש הקשרים אקטואליים מימנו למצוות בפרק.
• בהרחבה נברר את המושג 'חברה קדושה'.
.
השלימו את הטבלה על פי הפסוקים שלמעלה (היעזרו במאגר המצוות והאיסורים שמתחת לטבלה)
הפסוקים | הציווי או האיסור המופיע בהם |
פסוק ג (חצי ראשון): |
|
פסוק ג (חצי שני): |
|
פסוק ד: |
|
פסוקים ט-י: |
|
פסוק י"א (חצי ראשון) |
|
פסוק י"א (חצי שני) |
|
פסוק י"ב: |
|
פסוק י"ג: |
|
פסוק י"ד: |
|
פסוק ט"ו: |
|
פסוק ט"ז (חצי ראשון): |
|
פסוק ט"ז (חצי שני): |
|
פסוק י"ז (חצי ראשון): |
|
פסוק י"ז (חצי שני): |
|
פסוק י"ח(חצי ראשון): |
|
פסוק י"ח (חצי שני): |
|
פסוק י"ט: |
|
פסוקים כ"ג- כ"ה: |
|
פסוק כ"ו (חצי ראשון): |
|
פסוק כ"ו (חצי שני): |
|
פסוק כ"ז: |
|
פסוק ל' (חצי ראשון): |
|
פסוק ל' (חצי שני): |
|
פסוק ל"א: |
|
פסוק ל"ב: |
|
פסוק ל"ג: |
|
פסוק ל"ד: |
|
פסוק ל"ה-ל"ו: |
|
כלאים ושעטנז, החובה להוכיח אדם ששוגה, איסור עבודת אלילים, איסור להלין (לעכב) שכר עובדים, משפט צדק- לא להקל עם העניים במשפט, החובה לאוהב את הגר, איסור לאכול דם, חובת הצלת אדם שסכנה נשקפת לחייו, מתנות עניים, האיסור לגנוב, איסור לנחש בעזרת כישוף, האיסור לשקר, יראת מהקדש, איסור לקלל חרש או להכשיל עיוור, כיבוד הורים, האיסור לשנוא את אחיך, החובה לאהוב את רעך, שמירת שבת (2 פעמים), איסור להישבע לשקר, איסור רכילות, איסור לנקום ולטור, איסור עורלה בפירות העץ והמצווה להביא את הפירות בשנה הרביעית אל המקדש, איסור להשחית את פאת הזקן, האיסור לעשות כתובת קעקוע, החובה לכבד אנשים מבוגרים, האיסור להונות את הגר, החובה לערוך צדק ולא להטות את הדין, האיסור לפנות לעושי כשפים (אוב וידעוני).
הפרשנויות יכולות להיות שונות בהסבר של המצווה עצמה, או של הטעם העומד ביסודה. מומלץ להביא את שתי הפרשנויות משני סוגים שונים של פרשנות: פרשנות מסורתית ופרשנות מודרנית (הסבר למטה)
הפרשנות המסורתית:
הפרשנות המסורתית נשענת ביסודה על דבריהם של חז"ל והפרשנות שלהם לתורה.
בקרב הפרשנים המסורתיים ניתן למנות את מדרשי חז"ל, רש"י, אבן-עזרא, רשב"ם, רמב"ן, וכן פרשנים בני זמננו, כמו הפירוש "דעת מקרא" ההולכים בדרך זו.
הפרשנות המודרנית:
הפרשנות המודרנית היא פרשנות רחבה, של מגוון קוראים, נשים וגברים ויהודים ושאינם יהודים המחפשים במקרא משמעות לחייהם שלהם. פרשנותם חורגת פעמים רבות מההקשר היהודי של המקרא או מהפרשנות שנתנו לו חכמים, ויש פעמים שהיא אף כוללת בחובה ביקורת על פרשנותם של חז"ל או אף על התורה עצמה.
אחד הסגנונות של הפרשנות המודרנית היא הפרשנות המחקרית, המתבססת על חקר הספרות וההשוואה בין הספרות המקראית לכתבים אחרים מספרות העולם העתיק. בקרב הפרשנות המחקרית ניתן למנות את הפרשנות של "עולם התנ"ך", וכן את פרשנותו של מ.ד קאסוטו.
סגנון אחר של פרשנות מודרנית הוא כתיבה (לאו דווקא של פרשנות ישירה) חופשית המתכתבת עם הטקסט התנכ"י. פרשנות מעין זו יכולה להתבטא בצורות אמנותיות שונות, ולאו דווקא כטקסט כתוב – ציור, פיסול, שיר ועוד.
(הקשר יכול להיות אישי שלכם, והוא גם יכול להיות קשר ציבורי – הרחוק מעט יותר מעולמכם האישי).
בפרק י"ט ישנם מצוות רבות שמטרת כולם היא לייצר חברה "קדושה".