קריאת כיוון
יחידה זו עוסקת בחג הסוכות, כחלק מפרשיית המועדות בספר ויקרא.
את היחידה הזו כדאי ללמד את התלמידים בפתיחת השנה, לקראת חג הסוכות, ולא על פי הרצף של ספר ויקרא.
• בקריאה יחפה נבחן את החג המופיע בפסוקים אלו, וננסה לדייק את האמור בתורה, מבלי לתת לפרשנות החז"לית, והמסורת הקיימת בידינו להטות את הבנתנו בפסוקים.
• בריבוי קולות נשווה בין מצוות החג כפי שאנו מכירים אותם, על פי המסורת שיצרו חז"ל, לבין מצוות החג כפי שהן נחגגות בעדה השומרונית, ונדון בשאלה איזה מהפרשנויות קרובה יותר לפשטי המקראות
• ברלוונטיות נדון עם התלמידים במשמעות הסוכה בעיניהם, ונציע לקיים פרוייקט בניית סוכות על פי הערך והמשמעות שהתלמידים מוצאים בסוכה.
למורה- מעניין לדעת ש…
מידע על העדה השומרונית והמסורית הייחודית שלהם תוכלו למצוא באתר הקהילה השומרונית:
וכן בסרטון על שומרונים
טקסט מרכזי
ויקרא, כ"ג, לג-מג
"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה – חַג הַסֻּכּוֹת, שִׁבְעַת יָמִים לַיהוָה. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה; בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה; עֲצֶרֶת הִוא- כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
[…]
אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".
קריאה יחפה
"בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי…"-
- עיינו היטב בפסוקים- כמה חגים מוזכרים שחלים ב"חמישה עשר יום לחודש השביעי"?
- מהם שמותיהם של החגים?
- האם בעיניכם מדובר בחג אחד בעל שני שמות, או בשני חגים בעלי תאריך משותף? מדוע?
"…בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ…"-
- מדוע נחגג חג הסוכות דווקא בתקופה זו של השנה?
- מהי אם כן, יכולה להיות הסיבה לחגיגתו?
"פְּרִי עֵץ הָדָר…"-
- כיצד אתם מבינים את משמעות השם: "פרי עץ הדר"?
- אילו עוד משמעויות יכולות להיות לכינוי זה?
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ…"-
- האם התורה מפרטת מהי הסוכה, ממה היא בנויה, היכן היא ממוקמת?
- מה הסיבה לישיבה בסוכה על פי הפסוקים?
"וּשְׂמַחְתֶּם…"
- מלבד המצוות השונות של חג זה, מצווה התורה את בני ישראל גם להרגיש או להפגין רגש מסוים. מה הוא?
- בדקו בפרק כ"ג האם ציווי דומה מופיע לצד אחד מהחגים האחרים?
ריבוי קולות
📝 צפו בסרטון המתאר את חג הסוכות כפי שהוא נערך בעדה השומרונית:
*קישורים למידע, מצגת וסרטון על העדה השומרונית תוכל למצוא ב"הרחבה".
📝 השוו בין האופן שבו מפרשים השומרנים את פסוקי התורה, לבין האופן שבו פירשו חכמים את פסוקי התורה, ואותו אנו משמרים במסורת שלנו. מלאו את הטבלה וענו על השאלות שאחריה.
המסורת השומרונית | המסורת שלנו | פשט הפסוקים | |
היכן ממוקמת הסוכה? |
|
|
|
"פרי עץ הדר"- מה הכוונה? |
|
|
|
באילו מינים של פירות משתמשים במצוות החג? |
|
|
|
מה השימוש המרכזי באותם מינים? |
|
|
|
האם הסוכה מזכירה יותר את ההיבט החקלאי של החג או את ההיבט ההיסטורי |
|
|
|
📝לאחר שמילאתם את הטבלה, חזרו אל הפסוקים מהתורה, וכן אל הפסוקים המובאים לפניכם כאן מספר נחמיה, וכתבו בטור שכותרתו בטבלה: "פשט הפסוקים" האם ה"פשט" קרוב יותר לפרשנות של חכמים שאנו משמרים, או שהוא קרוב יותר למסורת של השומרנים.
"וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל הָעָם, הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל-עֶזְרָא, הַסֹּפֵר, וּלְהַשְׂכִּיל אֶל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה: אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר: צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב.
וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל, הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי, סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד". (נחמיה, ח', יג-יז)
רלוונטיות
הסוכה בימינו
על פי האמור במפורש בפסוקי התורה מטרתה של הסוכה היא להזכיר לעם ישראל לדורותיו, את אבות אבותיו שישבו בסוכות במסעם ממצרים לארץ ישראל.
מבין שורות התורה, ובוודאי מהמסורת השומרונית, ניתן ללמוד שהסוכה גם נועדה לחבר את האדם לתקופת השנה בה נחגג החג- במעבר שבין חודשי האביב והקיץ בהם שמח החקלאי על היבול שעלה בשדותיו ובמטעיו, לבין חודשי הסתיו והחורף הקרים והגשומים.
במרוצת הדורות נוספו לסוכה משמעויות נוספות.
💬שאלות
- מה המשמעות של הסוכה בעיניכם?
- האם זו אחת מהמשמעויות המוזכרות כאן, או שיש לה ערך אחר?
📝 צרו דגם של סוכה שיבטא את הערך ואת המשמעות שאתם רואים בסוכה.
* דוגמאות תוכלו למצוא בחיפוש בגוגל תמונות תחת השם: "סוכות בית אביחי":
ליחידה הקודמת
