פרק כ"ה עוסק בשנה השביעית ובשנת היובל. ביחידה זו נעסוק בפסוקים הראשונים שנושאם הוא השנה השביעית, שנת השמיטה.
• בקריאה יחפה נדון בתיאורה של שנת "השבתון" המוצגת לפנינו. נבחן את ההקשרים שבהן מתוארת שנה זו כ"שבת" ומתוך כך נדון במשמעויות השונות שיכולות להיות לה על פי פסוקים אלו.
• בריבוי קולות נציג דעה מנוגדת למסורת היהודית, הרואה בעין ביקורתית את שנת השמיטה, וטוענת ששנה שכזו היא אינה אלא שנה של עצלות. ובעקבות עמדה זו נדון עם התלמידים בשאלה האם אכן כך הם פני הדברים? ומהו אם כן הערך שבשנת השמיטה?
• ברלוונטיות נכיר כמה אפשרויות בנות זמננו ל"שנת שבתון" ו"שמיטה" שאינן חקלאיות, ונדון עם התלמידים בשאלת הצורך של מעשים אלו, ובשאלה מה בכוחם "לשמוט".
למורה- מעניין לדעת ש…
שנת השמיטה המתוארת בפסוקים שלפנינו, זכתה לשבחים רבים במסורת היהודית, ומקורות רבים עוסקים במשמעותה וחשיבותה.
ואולם בידינו ישנם גם מקורות אחרים. ההיסטוריון הרומאי טקיטוס קורנליוס, שחי במאה הראשונה לספירת הנוצרים, ראה רומאיים אשר התקרבו למסורת היהודית, ובחרו לאמץ מתוכה מנהגים ומצוות שונות (תהליך שהיה נפוץ באותם ימים, וסטיריקנים ואנשי רוח רומאיים ביקרו אותו לא אחת). כשראה זאת, הוא טען עליהם ועל המצווה עצמה- שהיא אינה אלא עצלות:
"יש אומרים שהחליטו לבלות כל יום שביעי במנוחה, כיוון שהיום הזה הביא קץ ליגיעותיהם;
אחר כך נפתה ליבם על ידי הבטלה והם הועידו לעצלות גם את השנה השביעית".
(טקיטוס*, "דברי הימים" טקיטוס, ספר חמישי, ג עמ' 300)
*טקיטוס קורנליוס- היסטוריון רומאי שחי מאמצע המאה הראשונה לספירה ועד תחילת המאה השנייה (שנת 55- 120 בקירוב). נחשב לאחד מההיסטוריונים הגדולים של העת העתיקה, כאשר חיבוריו המרכזיים עוסקים באימפריה הרומית, והם מכונסים בספרים: "חיי אגריקולא" (שנת 98), "גרמניה" (98), "שיחה על הנואמים" (102), "דברי הימים" (105), "ספר השנים" (117).
בימינו רעיון השמיטה בא לידי ביטוי במקצועות אחדים, שאינם קשורים דווקא בחקלאות.
כך למשל למורים ומרצים באוניברסיטה ישנה שנת שבתון אחת לשבע שנים, אשר מטרתה מנוסחת בקטע שלפניכם:
"אחת לשבע שנים רשאי המורה לקחת שנה של שבתון… באופן זה המורה מעשיר את עצמו בידע נרחב בתחום מקצועו, רוכש ידע והתנסות אותם הוא לוקח למשרתו בתום השנה.
ישנה חשיבה העומדת מאחורי שיטת תגמולים זו, אשר מטרתה חידוש תמידי ושיפור של עמוד התווך במערכת החינוך הלא הם המורים ועובדי ההוראה.
כאשר המורה מתפתח תרומתו לכלל מערכת החינוך איכותית יותר. בעבר המורה היה יכול להשתתף בכל מגוון הקורסים והסדנאות אשר הוצעו לו, בעוד שכיום ההשתלמות מותאמת ישירות לתחום מקצועו של איש החינוך. מורים רבים מנצלים את זכות זו להתמקצע בתחומם, להתרחב מבחינת הידע ואף להתעדכן בתכנים החדשים והרלוונטים של המקצוע. שנת שבתון מאפשרת ניתוק משגרה, שתכופות שוחקת או מעייפת את המורה, להטען מחדש ולחזור מחודש ובעל מוטיבציה ללמד".
(מעובד על פי המאמר: "השתלמויות מורים בשנת השבתון" שפורסם באתר: "השתלמויות@il – פורטל ההשתלמויות של ישראל)