קריאת כיוון
יחידה זו, היא היחידה השלישית בפרק כ"ה, והיא משלימה את העיסוק בשנת היובל, בכך שהיא עוסקת בזכויותיהם של העבדים מקרב עם ישראל, אשר בין היתר חייבים לצאת לחופשי בשנת היובל.
• בקריאה יחפה נשים לב לפרטים המופעים בחוקים אלו, תוך שימת דגש על השאלה על מי הם חלים, ועל מי לא.
• בריבוי קולות נשאל האם אנו מסכימים לחלוקה זו, ומה היחס שלנו לכך שהתורה משאירה על כנה את העבדות בעולם, רק מתנגדת לכך שבני ישראל ימכרו לעבדים.
• ברלוונטיות נדגיש בפני התלמידים שבמדינת ישראל, כמו ביתר המדינות המערביות העבדות אסורה. אך יחד עם זאת, ישנם עובדים זרים, שמעמדם בחברה הוא חלש ביותר, והם מנוצלים לא אחת בצורה מחפירה (כפי שניתן לראות מהכתבות השונות המצורפות בחלק זה). ונבקש מהתלמידים להביע את עמדתם ביחס לנושא זה.
• בהרחבה נתעכב על הפסוק האחרון של פרק זה, בו נאמר: "כי לי בני ישראל עבדים" – ונדון בשאלה האמנם אנו עבדים? מה בין עבדות זו ליציאת מצרים ולחגיגת החירות בחג הפסח, ובשאלה הגדולה מיהם בני-האדם שחופשיים באמת בעולמנו, ושאינם משועבדים לדבר, והאם יש כאלו כלל?
טקסט מרכזי
קרא, כה" לט- נה
"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ – לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד. כְּשָׂכִיר, כְּתוֹשָׁב – יִהְיֶה עִמָּךְ, עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ. וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב. כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד. לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ.
וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ- אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם- מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה. וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם, מֵהֶם תִּקְנוּ, וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם, אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם, לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם, בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ, וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ. […]
כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים – עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".
קריאה יחפה
"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ…"-
- מי הם האנשים שאליהם מכוונת התורה את הזכויות המופיעות בפסוקים אלו.
- מי הם האנשים שאינם כלולים ואינם זכאים באותן זכויות?
"…לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד. כְּשָׂכִיר, כְּתוֹשָׁב – יִהְיֶה עִמָּךְ…"
- הסבירו במילים שלכם כיצד דורשת התורה להתייחס לאדם מישראל שנמכר לאחיו מישראל לעבדות.
- כיצד אסור להתייחס אליו?
עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל…"
- על פי פסוק זה בלבד, באיזה שנה יצא אותו אדם מישראל לחופשי?
- על פי הפסוקים הקודמים בפרק, העוסקים בשנת היובל, מדוע נבחרה דווקא שנת היובל לשנה שבה מחויב העבד לצאת לחופשי?
- מה הקשר בין היובל לבין היציאה לחופשי של העבדים?
ריבוי קולות
"כיצד יכולה התורה לתת גושפנקה לעבדות כאשר אנחנו היינו פעם עבדים?
נכון שאלוהים מתרה בבני ישראל לבל ייקחו עבד עברי לעבדות עולם, "כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים" (כ"ה, מב), אבל התורה אינה מגלה עכבות כלשהן בנוגע לעבדים שאינם מבני עמנו, ככתוב: "ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגויים אשר סביבותיכם מהם תקנו עבד ואמה" (כ"ה, מד).
האם אין כאן צביעות?"
(אלן פרנקל, מדרש מרים)
💬 שאלות
- האם אתם מזדהים עם שאלתה של אלן פרנקל? מדוע?
- כיצד אתם עונים על שאלתה?
למורה-
בהחלט יש מקום להזדהות עם הביקורת שמשמיעה אלן פרנקל ביחס לעמדת התורה. אך יחד עם זאת, ניתן להשיב כמה תשובות ביחס לעבדות המוצגת בפסוקים אלו:
ראשית ניתן לטעון שהמוסר הוא אינו אלא יחסי. וכיוון שכך, אי אפשר לשפוט בעיניים של אדם מודרני, שערך החירות מקודש בעיניו, עולם שסולם הערכים והמוסר שלו היה שונה.
שנית, אפשר להציע, בדומה לרעיון של הרמב"ם ביחס לקורבנות, שהתורה לא יכלה לקפוץ למדרגה מוסרית גבוהה שעם ישראל לא היה מוכן לה. ומכיוון שביטול העבדות היה מושג נעלה, שלא סביר היה שעם ישראל יקבל עליו, התחילה התורה מחוק מצומצם יותר- העוסק רק בעבדות של אנשים מקרב עם ישראל, אך מטרתו של חוק זה מלכתחילה הייתה להתרחב לכל אדם באשר הוא אדם, כפי שאכן קרה בעולם המערבי בו אנו חיים.
כמו כן, כמובן שניתן גם להישאר עם דברי הביקורת בלבד, מבלי לנסות ליישב את הדברים.
רלוונטיות
עובדים זרים בישראל
אמנם בישראל, כמו בכל המדינות המערביות אין כיום עבדות, והעבדות אסורה מכל וכל. יחד עם זאת ישנן תופעות הדומות לה. אחת התופעות היא היחס שאותו מקבלים "העובדים הזרים".
עובדים זרים – הם מהגרי עבודה, שמגיעים בדרך כלל ממדינות חלשות מבחינה כלכלית וחברתית, במטרה לצבור סכום כסף שביחס למדינה ממנה הם מגיעים נחשב לסכום משמעותי. המדינה שקולטת את מהגרי העבודה, מעוניינת בהם, משום שהם מוכנים לעבוד בעבודות שאזרחיה אינם מעוניינים בהם, או משום שהם מוכנים לעבוד תמורת שכר נמוך יותר.
📝צפו או קראו את אחת מהכתבות שלפניכם, או כמה מתוכם, העוסקת ביחס המופגן כיום, במדינת ישראל, לעובדים הזרים:
"ישראל מנצלת באופן שיטתי עובדים זרים"/ וואלה
תנאי עובדים זרים: 15-20 שעות עבודה ביום, 7 ימים בשבוע ו-13 שקל לשעה
שיכן עובדים זרים בבור מתחת לאדמה
אפליה? מרפאה לעובדים זרים בלבד
💬שאלות
- מה דעתכם על הכתבות האלו?
- כיצד אתם מסבירים את העובדה שהיחס לאזרחי המדינה ולעובדים הזרים, הוא אינו יחס שווה?
- לאור הדברים שאמרתם ב"ריבוי הקולות" לשאלת החזקת עבדים שאינם מעם ישראל- מה צריך להיות היחס שלנו אל העובדים הזרים? האם נכון שהוא יהיה שווה וזהה ליחס לאזרחי המדינה?
📝חשבו על סיסמה שתשקף את היחס הראוי והנכון בעיניכם שבו יש לנהוג באותם עובדים זרים:
הרחבה
"כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים…"
💬 שאלות
- מה הנימוק של התורה לחוקים המופיעים לפנינו?
- האם נימוק זה הפתיע אתכם? מה חשבתם שיהיה הנימוק של חוקים אלו?
- מהי העבדות הזו? האם אתם רואים בה עבדות, מדוע?
- האמנם בני ישראל, אנחנו- הננו עבדים או בני חורין?
- על פי תיאור זה, שאנו עבדים, מדוע אנו חוגגים את חג החירות?
📝האזינו לפיוט של רבי יהודה הלוי, ששרה אתי אנקרי- "עבדי הזמן":
💬 שאלות
- כיצד עונה רבי יהודה הלוי, בשורה משירו לשאלה זו: "עבדי הזמן- עבדי עבדים הם, עבדי ה' הוא לבדו חופשי"?
- האם אתם מסכימים עם דבריו? האם עבד ה' הוא חופשי?
📝 האזינו לשירו של הזמר ברי סחרוף: "כולנו עבדים":
💬 שאלות
- למה הוא מתכוון כשהוא אומר:" כולנו עבדים"?
- האמנם כולנו עבדים?
- למה אנחנו משועבדים בחיינו?
- כיצד אפשר, אם בכלל, להשתחרר מעבדות זו?
- מיהו האדם שחופשי באמת?
- האם יש אדם שכזה כלל, שאינו משועבד לשום דבר?
ליחידה הקודמת
