יחידה זו, היא היחידה השלישית בפרק כ"ה, והיא משלימה את העיסוק בשנת היובל, בכך שהיא עוסקת בזכויותיהם של העבדים מקרב עם ישראל, אשר בין היתר חייבים לצאת לחופשי בשנת היובל.
• בקריאה יחפה נשים לב לפרטים המופעים בחוקים אלו, תוך שימת דגש על השאלה על מי הם חלים, ועל מי לא.
• בריבוי קולות נשאל האם אנו מסכימים לחלוקה זו, ומה היחס שלנו לכך שהתורה משאירה על כנה את העבדות בעולם, רק מתנגדת לכך שבני ישראל ימכרו לעבדים.
• ברלוונטיות נדגיש בפני התלמידים שבמדינת ישראל, כמו ביתר המדינות המערביות העבדות אסורה. אך יחד עם זאת, ישנם עובדים זרים, שמעמדם בחברה הוא חלש ביותר, והם מנוצלים לא אחת בצורה מחפירה (כפי שניתן לראות מהכתבות השונות המצורפות בחלק זה). ונבקש מהתלמידים להביע את עמדתם ביחס לנושא זה.
• בהרחבה נתעכב על הפסוק האחרון של פרק זה, בו נאמר: "כי לי בני ישראל עבדים" – ונדון בשאלה האמנם אנו עבדים? מה בין עבדות זו ליציאת מצרים ולחגיגת החירות בחג הפסח, ובשאלה הגדולה מיהם בני-האדם שחופשיים באמת בעולמנו, ושאינם משועבדים לדבר, והאם יש כאלו כלל?
נכון שאלוהים מתרה בבני ישראל לבל ייקחו עבד עברי לעבדות עולם, "כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים" (כ"ה, מב), אבל התורה אינה מגלה עכבות כלשהן בנוגע לעבדים שאינם מבני עמנו, ככתוב: "ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגויים אשר סביבותיכם מהם תקנו עבד ואמה" (כ"ה, מד).
האם אין כאן צביעות?"
(אלן פרנקל, מדרש מרים)
למורה-
בהחלט יש מקום להזדהות עם הביקורת שמשמיעה אלן פרנקל ביחס לעמדת התורה. אך יחד עם זאת, ניתן להשיב כמה תשובות ביחס לעבדות המוצגת בפסוקים אלו:
ראשית ניתן לטעון שהמוסר הוא אינו אלא יחסי. וכיוון שכך, אי אפשר לשפוט בעיניים של אדם מודרני, שערך החירות מקודש בעיניו, עולם שסולם הערכים והמוסר שלו היה שונה.
שנית, אפשר להציע, בדומה לרעיון של הרמב"ם ביחס לקורבנות, שהתורה לא יכלה לקפוץ למדרגה מוסרית גבוהה שעם ישראל לא היה מוכן לה. ומכיוון שביטול העבדות היה מושג נעלה, שלא סביר היה שעם ישראל יקבל עליו, התחילה התורה מחוק מצומצם יותר- העוסק רק בעבדות של אנשים מקרב עם ישראל, אך מטרתו של חוק זה מלכתחילה הייתה להתרחב לכל אדם באשר הוא אדם, כפי שאכן קרה בעולם המערבי בו אנו חיים.
כמו כן, כמובן שניתן גם להישאר עם דברי הביקורת בלבד, מבלי לנסות ליישב את הדברים.
אמנם בישראל, כמו בכל המדינות המערביות אין כיום עבדות, והעבדות אסורה מכל וכל. יחד עם זאת ישנן תופעות הדומות לה. אחת התופעות היא היחס שאותו מקבלים "העובדים הזרים".
עובדים זרים – הם מהגרי עבודה, שמגיעים בדרך כלל ממדינות חלשות מבחינה כלכלית וחברתית, במטרה לצבור סכום כסף שביחס למדינה ממנה הם מגיעים נחשב לסכום משמעותי. המדינה שקולטת את מהגרי העבודה, מעוניינת בהם, משום שהם מוכנים לעבוד בעבודות שאזרחיה אינם מעוניינים בהם, או משום שהם מוכנים לעבוד תמורת שכר נמוך יותר.
"ישראל מנצלת באופן שיטתי עובדים זרים"/ וואלה
תנאי עובדים זרים: 15-20 שעות עבודה ביום, 7 ימים בשבוע ו-13 שקל לשעה
שיכן עובדים זרים בבור מתחת לאדמה
אפליה? מרפאה לעובדים זרים בלבד