קריאת כיוון
אלו העובדות: כדור הארץ מכוסה ב 71%- מים מלוחים, המים האלו נקראים ים. זהו. וגם לא זהו בכלל…
הים, הכחול הגדול, נושא בחובו משמעויות רבות. ביטוי של האינסופי והלא ידוע (עמוק כמי ים, הרחק מעבר לאופק), סימן לקטנות האדם ולגודלו של היקום (צונמי, למשל), סימן לתנועה (גלים), לחיים רוחשים (דגים), להזנחה אנושית מחד (זיהום) ולחזון והמצאה מאידך (20,000 מיל מתחת למים!).
בשבוע הזה נצא למסע בים, נדמיין מה יש מעבר לו, נקווה שיש גם לנו גל, נקרע את הים, נתמודד עם הזיהום, ננסה לספור כמה מים יש בים ונקפוץ למים.
נושא הים הוא פרט מאוסף מפגשי הבוקר הנוגעים ליום השלישי לבריאה. בתחילת יום זה מובחנים המים מן היבשה ונקראים 'ימים'.
מהלך השבוע:
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 |
אפיק | שיר | קריאה | יהודי | אומנות | תיאטרון | מדע |
נושא | מעבר לים | גל היא ילדה של ים/ י. גפן | קורעים את הים | קולאז' הדבקות וזיהום הים | בתוך הים | כמה מים יש בים? |
ובאריכות:
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר מעבר לים ונפנטז מה יש שם מעבר לים..
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא את השיר 'גל היא ילדה של ים' של יהונתן גפן ונכין מוביילים של דברים מהים.
מפגש 3- מפגש יהדות: נלמד על ארבע גישות שונות להתמודד עם אתגרים דרך קריעת ים סוף.
מפגש 4- מפגש תיאטרלי: נשחק משחקי תיאטרון של חוויות ותחושות מהים.
מפגש 5- מפגש אומנות: להכנת תוצר מחומרים שעלולים להיות פסולת מזהמת בים/ הכנת יצירה בהשראת גלי הים.
מפגש 6- מפגש מדעי: שעשועי מים- נעביר אותם מכלי לכלי, וניסיון לאמוד כמה כוסות מים ניתן למזוג לבקבוק.
מפגש ראשון
שיר השבוע
שיר השבוע יעסוק פחות בים עצמו (מים, חול) ויותר בהבטחה המצפה מעבר לו. ואכן, מה מסתתר 'אחרי' הים?
מידע מידע נוסף על השיר תמצאו כאן.
זהו אחד משיריו הידועים של חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי, אודותיו תוכלו לקרוא כא.
מעבר לים
מילים: חיים נחמן ביאליק, לחן: גרשון אפרת
הצעות הגשה לבחירה:
- שימוש בכלי נגינה
- יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים
- לפני השמעת השיר תוכלו ל-'פנטז' יחד במילים או בציור, בהמחשה דרמטית או בכל דרך אחרת מה ניתן למצוא ו/או מה היינו רוצים למצוא 'מעבר לים' (3 משאלות לתלמיד/ה). במידה ותבחרו באפשרות הציורית- אנו מציעים לעשות זאת על גבי פתקיות בגווני כחול.
- לאחר השמעת השיר תוכלו לחשוב יחד עד כמה (אם בכלל) דמו משאלותיו של הדובר למשאלותינו אנו.
- במידה ובחרתם/ן לצייר את משאלות התלמידים/ות, תוכלו להדביק אותם/ן זו לצד זו במבנה גלי, וליצור מהם כעין ים של משאלות. על גבי 'הים' העמידו סירת אוריגמי ,A4 בסיסית (למשל- כאן). את הסירה אנו מציעים ליצור מבריסטול/ים גדול/ים (לא מדף כמקובל), זאת על מנת שתתקבל סירה גדולה.
חומרים דרושים:
מפגש שני
קריאה- גל היא ילדה של ים
במפגש בוקר זה נעסוק בסיפור הפיוטי של יונתן גפן 'גל היא ילדה של ים'.
למורה- מעניין לדעת ש… יהונתן גפן הוא משורר, מחזאי, סופר, פזמונאי, עיתונאי, סטיריקן ,פובליציסט ומתרגם ישראלי. ספרו
המוכר ביותר לילדים הוא 'הכבש הששה עשר'. עוד אודות גפן ניתן לקרוא כאן. 'גל היא ילדה של ים' לקוח מתוך הספר הראשון שכתב גפן (בגיל 19 !) 'שירים שענת אוהבת במיוחד':
הצעת הגשה:
- מילות השיר
- הקרנת סרטון אנימציה עם הקראה של השיר-סיפור 'גל היא ילדה של ים'
- בסיום הקראת הסיפור/ הצפייה בסרטון תוכלו לבקש מכל אחד מהתלמידים/ות לומר את שמו על משקל השורה "גל היא ילדה של ים" ("דן הוא ילד של שוקולד וחיבוקים", "תמר היא ילדה של כדורגל וחברות" וכן הלאה).
- תוכלו לצייר זאת או לכתוב על גבי צדפים.
- כעת, ננסה להפוך את הצדפים האישיים האלו לפרטים בתוך מובייל משותף.
- יצירת מובייל מצדפים– סרטוני הדרכה שימושיים- כאן וכאן.
הוראות: ראשית, בוחרים מקל! (עבור מובייל כיתתי- מוטב לבחור מקל ארוך ואפילו שניים). כעת- גוזרים חוטים באורכים שונים. לאורך החוט וגם בקצה משחילים וקושרים כמה קונכיות. ניתן להוסיף חרוזים או לצבוע את הצדפים ולעטרם איך שמתחשק ומתאים. קושרים את החוטים אל צלב המקלות במקומות שונים. תולים את המובייל בכיתה - אפשרות אחרת- בעקבות ' 200000 מיל מתחת למים': הספר מאת ז'ול ורן 'גדול' קצת על קהל היעד שלנו. ובכל זאת, הרעיון שבו יכול להיות מסופר (בעל פה, על ידי המורה- תקציר כאן) ולקדם מפגש בנושא המצאות. הספר אמנם יצא ב 1870- אבל ניבא (יש אומרים) את פיתוח כלי השיט המוכר כיום בשם צוללות. רקע על צוללות- כאן ומי המציא את הצוללת- כאן.
- איך ממציאים?– מערך זמין של בריינפופ- כאן, סדרת מערכים אפשריים- כאן (בייחוד 5-6 ). – האם סיפור או רעיון פרוע של ילד/ה מילדי הכיתה יוביל לפיתוח שישנה את העולם? זה הזמן לנסות!
ציירו המצאות, כתבו המצאות. הפכו למעבדה של רעיונות למשך 25 דק' ושלחו את התלמידים/ות לבוקר של השראה.
חומרים דרושים:
- החומרים הדרושים: צדפים, חוט כתנה או נילון או חוט רקמה, ענפים באורך של חצי מטר כל אחד, מספריים.
מפגש שלישי
יהדות- קורעים את הים!
במפגש זה נעסוק בקריעת ים סוף ונתבונן על קריעת ים סוף האישית שלנו.
למורה- מעניין לדעת ש… קריעת ים סוף היא אחד המאורעות הקשים
והמופלאים ביותר בתולדות עם ישראל. על פי ספר שמות, נבקע ים סוף ונוצר בו מעבר יבשתי יבש דרכו נמלטו שבטי ישראל מהמצרים ולאחר מכן נסגר הים והמצרים טבעו בו. יש הטוענים כי בני ישראל יכלו לצאת ממצרים ללא הכרח בקריעת הים וכי הבחירה לעבור דרך היבשה בים היא לגדל את שם האל וכוחו: "וְאִכָבְדָה בְפַרְעֹה וּבְכָל-חֵיל וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִי-אֲנִי ה' וַיַעֲשׂוּ-כֵן" (י"ד 4).עוד אודות קריעת ים סוף- כאן.בשפה, השתגר הביטוי 'כקריעת ים סוף' כדרך לבטא קושי ("מזל שזה נגמר, זה היה ממש קריעת ים סוף!")- כאן.
הצעת הגשה:
אנו מציעים לפתוח את המפגש בתיאור המצב שעמד בו משה ועמדו בו בני ישראל: ים מלפנים, מצרים שועטים מאחור. תוכלו לקרוא כמה מן הפסוקים (8-13) ו/או להקרין את תחילתן של הסצנות הבאות (גרסת אנימציה לקריעת הים- כאן קטע קריעת הים מתוך עשרת הדברות כאן ומתוך נסיך מצרים- כאן).
💬 כעת תוכלו לשאול את התלמידים/ות:
- מה הם/ן היו עושים/ות אילו היו בני ישראל במצב הזה?
- מה יכול היה משה לעשות?
- ניתן לשחק את האפשרויות השונות.
– בשלב הזה תוכלו לקרוא קטע מתוך המדרש הבא :
ארבע כתות (קבוצות, גישות) נעשו ישראל על הים:
אחת אומרת ליפול אל הים (לוותר אבל לא לחזור אחורה)
ואחת אומרת לשוב למצרים (לוותר, לחזור למצב הקודם)
ואחת אומרת לעשות מלחמה כנגדן (להילחם)
ואחת אומרת נצווח כנגדן (לאיים)
(מתוך: מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דויהי, פרשה ב)
-מדרש זה מתאר ארבע תגובות אפשריות כאשר אנו עומדים בפני אתגר, פחד או חוסר אונים.
💬 נשאל
- האם המדרש מתאר דרכי התמודדות דומות לאלו שהעלו התלמידים/ות?
- האם חידש?
- הזמינו את התלמידים/ות להתבונן בבחירות שלהם/ן: כיצד אנו מגיבים/ות לאתגרים?
- האם התגובה משתנה בהתאם לסוג האתגר?
- מהו ה-'ים סוף' שלנו?
- האם היינו רוצים/ות לקרוע את הים הזה? איך? ואולי מוטב לאחות? לעבור דרך? לשחות?
תוכלו לשוחח על הדברים או לשלוח את התלמידים/ות לכתוב/ לצייר בעקבותיהם.
מפגש רביעי
מפגש תיאטרון- בתוך הים
לצורך מפגש הבוקר שלנו, נדמה שאנחנו בתוך הים, מביטים על עולם בני האדם מתוך מים ובועות.
הצעת הגשה:
- למורים שקמו עם נטייה משחקית על הבוקר- תוכלו להיכנס לכיתה עם צדף גדול או קונכיה מפוארת, להקשיב לה ולהתייחס אליה כאל טלפון שמצלצל ומשמיע מתוכו הנחיות לבני האדם המבקשים לבקר 'בתוך הים' (איזו הזמנה משונה! ורטובה!). המורה, לאחר 'השיחה' עם הקונכיה יזמין את התלמידים/ות להצטרף אליו.
- תוכלו להשמיע את השיר 'בתוך הים' –כאן כפסקול למסענו אל מתחת למי הים. (השיר לקוח מתוך הסרט "בת הים הקטנה" (1989) המבוסס על אגדת אנדרסן. בת הים סקרנית לגבי החיים על היבשה והסרטן, מנצח המקהלה, פורש בפניה את יתרונות הים על פני היבשה בדגש על הרטיבות, המים הצלולים והבטלה המהנה.
- ים- יבשה– המשחק המוכר לכולנו יכול להוות חוליית החיבור. תחמו מעגל במרכז הכיתה, הוא יהיה הים שלנו. התאמנו בכניסה למים (חוו את הקור, את מליחות המים, תנועת הגלים), בקפיצה חזרה אל היבשה (האם החול נכנס לכם/ן בין האצבעות?) ושוב- ים- יבשה- ים ים ים. נכנסנו.
- הגל מגיע- כעת שבו בגבולות המעגל שסימנתם/ן קודם כשוליו של הים. כולם במעגל (על כסאות) למעט תלמיד אחד שעומד במרכז. העומד במרכז אומר: 'הגל מגיע למי ש …. למשל- יש אקווריום בבית' כל מי שיש לו אקווריום בבית צריך לקום ולהחליף מקום וזה שעומד באמצע צריך למהר ולתפוס לו מקום. מי נשאר בלי כסא הוא המכריז החדש. (על המכריז
לומר דבר שאמיתי גם לגביו). למשל: הגל מגיע למי שלא יודע לשחות! - העברת הקונכיה במעגל– כל תלמיד/ה מפגין רגש אחר כלפיה, כזה שייצג את יחסה לים (אהבה, פחד, גועל וכו')
- העברת קול במעגל– בדומה למשחק טלפון שבור. הקשיבו לקונכיה והעבירו משפט שקשור לים בין התלמידים/ות
- העברת תנועה במעגל (למשל: פני דג, מחווה של שחייה וכו')
- כרישים- כולם נעים בחלל, שכיסאות מפוזרים בו. כשהמורה אומר/ת: "כרישים!" כולם/ן צריכים/ות לעלות על הכיסאות (אלו ה"איים", היבשות הקטנות). לאחר כל מהלך כזה, המורה מוציא כמה כיסאות מהמשחק, וכך התלמידים/ות צריכים/ות להסתדר על פחות ופחות כיסאות, והם/ן חייבים/ות לשתף פעולה ולעזור אחד לשני פיזית. כבר נצפו 20 ילדים על 4 כיסאות… שימו לב במיוחד לענייני יציבות ובטיחות במשחק זה.
- לסיום, שחו על עבר היבשה, השילו את הזימים, הזנב, הסנפירים וחזרו לחברת בני האדם.
מפגש חמישי
ים של אומנות
למפגש אמנותי זה אנו מציעים שתי אפשרויות הנוגעות לאספקטים שונים בנושא הים. הראשון: זיהום מי הים והשני נוגע להרכב מי הי ולתנועתו. משני הנושאים ניתן ליצור יצירות קבוצתיות ואישיות מקסימות.
הצעת הגשה:
זיהום פני הים
מצב מי הים ברצועת החוף של ישראל ובכלל מדאיג למדי. תוכלו לקרוא על כך כאן. גורמים רבים מובילים לכך, ובכלל זה הנטייה להשליך לחוף הים פסולת בלתי מתכלה. אלו תמונות שכולנו מכירים:
- תוכלו לפתוח את מפגש הבוקר בתיאור המצב בחופי הים וברצון לתקן זאת (או לפחות לתרום למודעות לנושא). דרכים מומלצות להגיש זאת תוכלו למצוא במערך הבא (הכולל שימוש בשירו המקסים של אלתרמן 'קשה להיות ים').
- תוכלו גם להקרין קטע מן הסרטון הבא המציג את כמות הפלסטיק הנוראית שיש בים.
– כעת, תוכלו לקחת מגוון חפצים שניתן לזהות אותם כפסולת (פלסטיק, ניילון, חלקי משחק קטנים, פקקי מתכת וכו') וליצור מהם יצורי ים שונים, למשל, לויתן - לשם הזריזות, אנו מציעים לעשות שימוש בדבק חם. אם יש לכם/ן מעט יותר זמן תוכלו להשתמש בדבק פלסטי.
הרכב מי הים ותנועתם
- תוכלו לפתוח בהתבוננות בגלי הים, להתעמק בקולם ובמראם (כאן). תוכלו לתת רקע על הרכב הגלים ותנועתם- כאן. ותוכלו לשאול האם תנועת מים
יכולה ליצור אמנות. - כעת תוכלו להכיר את האמנות הטורקית שנקראת אברו- ebru (כאן ) ובו
תנועת מים משפיעה מהותית על יצירת אמנות. במסגרת אמנות זו עובדים האמנים עם מגש ובו מים מעורבים בשמן (שילוב המוכר לכולנו מהים…). מעל לשכבת המים השמנוניים מטפטפים האמנים טיפות של צבעים, משחקים בהן ומעצבים אותן. לאחר סיום העיצוב לוקחים דף, מניחים אותו על גבי שכבת הצבע ומעבירים את היצירה מן המים לדף! ואז, ייבוש. מה לעשות… - מורה המוכן לשים נפשו בכפו מוזמן להתנסות בטכניקה המרהיבה, המלכלכת והסופר מדיטטיבית הזו! גרסה מעודנת (עם הרבה פחות מים- תמצאו כאן, גרסה עם קצף גילוח במקום מים שמנוניים תמצאו כאן וגרסה עם חלב ונוזל כלים במקום מים תמצאו כאן. זה עובד יופי גם עם מים במעורבים
היטב עם שמן בישול רגיל, צבעי מים נוזליים ודפים עבים מהרגיל. קיסמים, טפטפות, מכחולים- הכל יכול להוסיף.
חומרים דרושים:
תלוי באיזה גרסה תבחרו. בכל סרטון יש רשימת מצרכים
מפגש שישי
מדעים כמה מים יש בים?
כמה מים יש בים? ובכלל, איך מודדים מים?
במפגש הבוקר נשתעשע מעט במים. מהבחינה הממשית נעביר אותם מכלי לכלי, וברובד המופשט, המאתגר יותר, ננסה לאמוד כמה כוסות מים ניתן למזוג לבקבוק. התלמידים/ות ודאי מכירים/ות יחידות של אורך ומשקל, אולם יחידות הנפח מוכרות פחות.
הצעת הגשה:
- הציגו בפני התלמידים/ות את כוס הפלסטיק ואת הבקבוק הריק. בקשו שיעריכו כמה כוסות מים יידרשו על מנת למלא את הבקבוק.
- מזגו מים מהבקבוק המלא ומלאו את הכוס.
- שפכו את תכולתה לתוך הבקבוק הריק וסמנו בקו לאן הגיעו המים. שאלו את התלמידים/ות האם ירצו לשנות את האומדן שלהם או לשמר אותו.
- הוסיפו עוד שתי כוסות מים לבקבוק וסמנו לאן הגיעו המים. שאלו שוב את התלמידים/ות האם ירצו לשנות את הערכתם, ובקשו מהם, שוב, לנמק מדוע.
- מזגו כוסות לבקבוק עד שיתמלא, תוך שאתם מונים את מספר הכוסות. זו עשויה להיות פעילות מותחת וחווייתית, מכיוון שהתלמידים/ות סקרנים/ות לגלות האם צדקו באומדן. כשתסיימו, העניקו לזוכה את הכבוד של לגימת מים צוננים מן הכוס.
נפח של גוף מתאר כמה מקום הגוף "תופס" במרחב, או כמה מקום יש בתוכו. מודדים נפח באמצעות ליטרים ומיליליטרים. בליטר אחד יש 1000 מיליליטר (למיליליטר קוראים בקיצור מ"ל, וגם קוראים לו סמ"ק – סנטימטר מעוקב).
תוכלו לשאול את התלמידים/ות (וגם לבדוק) כמה פעמים נכנסת לבקבוק בן ליטר וחצי תכולתו של בקבוק בנפח חצי ליטר, או תכולת פחית שתייה בנפח 330 מ"ל.
💬 תוכלו להציף שאלות (אין צורך לאסוף תשובות, רק לפזר מחשבות):
- מה השפיע על האומדן שלכם/ן? האם היה זה ניחוש שרירותי, הערכה מושכלת, או שהסתמכתם/ן על הערכות החברים/ות?
- איך הרגשתם/ן כשהתבקשתם/ן להעריך?
- באילו מצבים נתקלתם/ן, שבהם התבקשתם/ן להעריך משהו בצורה מושכלת?
- כיצד בכל זאת נוכל למדוד כמה מים יש בים?
חומרים דרושים: