קריאת כיוון

חילוץ סיח הזברה הוא ספר ראשון בסדרת "שמורת טנגלווד" שכתבה טמזין מארי בשנת 2016.

שימו לב: יש בספר דמות (ילד) שאמא שלו נפטרה בפתח העלילה.

אם זוהי נקודה רגישה בכיתה שלכם, אז ניתן לדלג על החלקים העוסקים בזה – זה לא קריטי לעלילת הסיפור.

זואי פוקס מגיעה עם משפחתה לגור בגן החיות שהוריה קנו והולכים לנהל. היא מתמקמת בביתה החדשה ומתחילה להכיר את שכניה החדשים, בעלי החיים והאנשים.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "נוח" שכתב יורם טהר לב.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא את הפרק הראשון בספר

מפגש 3- מפגש טבע: נא 

מפגש 4- מפגש קריאה: נקרא את הפרק השני בספר

מפגש 5- מפגש אמנות: נשוחח על החווייה של "להרגיש בבית" דרך יצירות אמנות מפורסמות של ציורי בתים וניצור בהשראתם.

מפגש 6- מפגש קריאה: נקרא את הפרק השלישי בספר.

מפגש ראשון

שיר השבוע

נוח

מילים: יורם טהרלב לחן: מתי כספי

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• לבחור תנועת גוף המאפיינת כל בעל חיים המוזכר בשיר, ואז לשיר ביחד את השיר בליווי התנועות של בעלי החיים. אפשר גם לחלק את הכיתה לארבע ורק בפזמון כל פעם קבוצה ששם החיה שלה מוזכר נעמדת ועושה תנועה רלוונטית.
• להאזין גם לשיר נוסף של מתי כספי על תיבת נח ▶️ "פרידה מתיבת נוח", ולחשוב על הדומה והשונה ביניהם.
• שני בעלי חיים המופיעים בשיר, הממותה והשיבוטה, אינם בעלי חיים הקיימים במציאות. נסו לדמיין מהם בעלי החיים האלו – איך הם נראים? מה הם אוכלים? מה הם מסוגלים לעשות? מאפיינים מיוחדים אחרים? ניתן לחשוב יחד ככיתה או לחלק דפים ולתת לכל תלמיד לצייר לבד איך הוא/היא מדמיינ/ת את הממוטה והשיבוטה.

מפגש שני

קריאה- פרק ראשון

בפרק הראשון של הספר אנחנו פוגשים את הדמות הראשית, זואי פוקס, ואת משפחתה, כשהם בדרך לביתם החדש בשמורת טנגלווד.

הצעת הגשה:

ברגע שאנחנו פוגשים את זואי, אנחנו יודעים שהיא ילדה שאוהבת חיות. אנחנו קוראים על המחשבות שלה ועל ההתרגשות העצומה שלה לחיות בקרב בעלי החיים.

אבל יש דרך נוספת שאנחנו יודעים שזואי מאוד אוהבת חיות: השם שלה.

לפעמים בספרות יש לדמויות שמות שמשקפים את האופי שלהם או העיסוק המרכזי שלהם. וכך גם בספר שלנו:

"זואי" היא מילה ביוונית, ζωή, שפירושה "חיים" ועולם החי (כמו למשל המילה זואולוגיה, שהיא חקר בעלי חיים).

"פוקס" מילה באנגלית, fox, שפירושו שועל.

הספר שאנחנו קוראים מתורגם מאנגלית, ולכן השם של זואי הוא שם לועזי.

הזמינו את התלמידים להעניק לזואי שם עברי שגם יראה את אהבתה לחיות. (חיה בן-זאב? יעל חי? חיותה?)

יש גם דמויות במקרא עם שמות שמספרים משהו חשוב על הדמות. למשל:

המלך שלמה (שמופיע בספר מלכים) הוא מלך שמלך בתקופה מאוד שלווה בתולדות עם ישראל. לכן אפשר להבין את השם "שלמה" כמשחק מילים על המילה "שלום."

שרה (בספר בראשית) היא דמות מלכותית, שיושבת בראש בית עשיר ובעל השפעה. היא נלקחת פעמיים לבית פרעה, ומוזכר ששרי פרעה שמים לב אליה. לכן שמה שרה כמו שר/שרה.

עכשיו כל התלמידים מוזמנים לחשוב באופן אישי: האם השם שלך מראה משהו על האופי שלך? ואילו הייתם דמויות בתוך ספר, איך היו קוראים לכם? כל תלמיד ותלמידה יכולה להעניק לעצמו/ה שם על בסיס תכונות אופי, תחביב/מאכל/מקום אהוב וכו, או להסביר למה השם שכבר יש לו הוא דווקא שם שמשקף את מי שהוא.

מפגש שלישי

החיים עם בעלי החיים

בעלי חיים תופסים מקום משמעותי בספר שלנו, ולכן נקדיש את המפגש הזה לחשיבה כללית על בעלי חיים, ובמיוחד לבעלי חיים בתחום המוזיקה.

בעלי חיים שימשו כהשראה ליצירות מוזיקליות רבות. אחד המפורסמים הוא קרנבל החיות של המלחין הצרפתי קאמי סן-סנס, שחי לפני כמאה שנה, הלחין יצירה בשם קרנבל החיות, בה הוא מייצג את הפליאה והעוצמה של בעלי חיים שונים.

הצעת הגשה:

היצירה "קרנבל החיות היא ארוכה. מומלץ לבחור שתי חיות מתוך הרשימה ▶️ כאן ולהראות/להשמיע אותם לתלמידים.

יש גם יצירות אחרות שמנסים לייצג בעלי חיים דרך מוזיקה, כמו "פטר והזאב."

האזינו לדקות הראשונות של ▶️ פטר והזאב, בהן מציגים למאזינים את כלי התזמורת השונים לכל בעל חיים. (ואם נהנים אז אפשר גם לצפות עד הסוף.)

חשבו ביחד:

-איך כלי התזמורת השונים אמורים להציג את בעלי החיים? את איזה מאפיינים של בעלי החיים הם מציגים? שימו לב שזה משתנה בין בעלי החיים השונים: הנגינה של היפור מזכירה את ציוצי הציפור אבל הנגינה של החתול מזכיר יותר את הצעדים של החתול.

• נזמין את הילדים להציע רעיונות לכלי זמר שהם היו ממציאים לייצג בעלי חיים שונים.
• אפשר לתת להם לצייר או רק להסביר בקול את כלי הזמר שלהם.

מפגש רביעי

קריאה- פרק שני

הצעת הגשה:

נקרא את הפרק, ולאחר מכן

התלמידים ילמדו איך להכין בעלי חיים רק עם הידיים – הראו להם איך להכין צלליות של בעלי חיים עם הידיים – לחצו כאן לתמונות.

כבו אורות בכיתה והדליקו מקרן/פנס ותנו לילדים להראות לכולם את החיות של הצלליות.

חומרים דרושים:

• ניתן להדפיס מספר עותקים של ציורי הצלליות

מפגש חמישי

להרגיש בבית

בפרקים הראשונים של הספר, זואי מתחילה להכיר את הבית החדש שלה, והוא שונה מאוד מהבית הקודם שלה. באותו זמן חלק מהחיות בגן החיות, ובמיוחד נמרות השלג, עוברות גם הן לתוך בתים חדשים משלהן וצריכות להסתגל אליהם. נמרות השלג נראות מרוצות מאוד מהבית החדש שלהן: זואי עוד לא בטוחה לגבי הבית שלה.

הצעת הגשה:

נשוחח בכיתה: מה גורם לי "להרגיש בבית" בתוך הבית שלי? מה זאת אומרת בכלל "להרגיש בבית"? האם יש מקומות אחרים בהם אתם גם מרגישים בבית? האם יש פעמים שאתם לא מרגישים בבית גם בתוך הבית שלכם?

נצפה בתמונות של חדרים שונים המופיעים ביצירות אומנות שונות. האם התמונות נותנות לנו תחושה של בית? האם הייתם רוצים להתגורר בתוך חדרים כאלו? איך הדמויות שחיות בתוך הבתים האלו מרגישות?

לחצו על שמות התמונות להצגתן:

וינסנט ואן גוך, חדר שינה בארלס, 1888

אנרי מאטיס, חדר אדום (הרמוניה באדום), 1908

ראובן רובין קוורטט, 1950

ויקטור קרפצ'יו, החלום של אורסולה הקדושה, 1497

מוריץ דניאל אופנהיים, שובו של המתנדב היהודי ממלחמות השחרור, 1834

אפשר גם לצפות בסרטון של הספר הבית של יעל, בו הדבר הכי חשוב ליעל הוא שיהיה לה מקום שהוא רק שלה. אפשר לדון בנושא הזה – כי דווקא אפשר גם להגיד ההפך, שמקום שאני מרגישה בו בבית הוא מקום שיש בו אנשים שאני אוהבת.

עכשיו נערוך תרגיל על ההבחנה בין 'סתם בית' ל'בית שלי' בו אני "מרגיש בבית". נסביר את התרגיל לתלמידים לפני שמתחילים כדי שלא יהיו תסכולים בהמשך.

• נחלק דפים חלקים לכל התלמידים ונבקש מהם לצייר, באמצעות עפרון, סתם בית או חדר שינה בתוך בית.
• אחרי שהם סיימו לצייר, נבקש מהתלמידים להעביר את התמונות שלהם לתלמיד אחר (או שכל זוג יחליף או שכולם יעבירו למי שבצד ימינו וכו). התלמידים עכשיו מתבקשים, באמצעות טושים או צבעים, להפוך את הבית שהם קיבלו מ"סתם בית" ל"בית שלי", מקום שהוא ירגיש בו בבית.
• אם נותר זמן אז נבקש מהתלמידים להציג בפני הכיתה את השינויים שהם עשו כדי להפוך את הבית ל"ביתי" ואישי יותר.

מפגש שישי

קריאה- פרק שלישי

בפרק השלישי, זואי מכירה יותר את הסביבה החדשה שלה. הפרק מסתיים באכזבה – התיק האהוב של זואי שהלך לאיבוד בפרק הקודם נמצא, אבל הוא מקולקל והיא נאלצת לזרוק אותו.

הצעת הגשה:

בפרק הזה זואי זורקת את התיק שלה בלית ברירה, אבל היום מקובל מאוד לזרוק חפצים גם כשאין צורך לזרוק אותם.

נחשוב ביחד: אילו חפצים זרקנו בזמן האחרון? האם היינו יכולים לחשוב על פתרון אחר חוץ מזריקת החפץ? (לתקן, לתת למישהו אחר, להשתמש בו למטרה אחרת וכו)

אחת הסיבות שאנחנו זורקים כל כך הרבה הוא שאנחנו רוכשים כל כך הרבה חפצים. נחשוב:

-כמה פרסומות לקניית חפצים חדשים אנחנו רואים כל יום?

-דרך כמה חנויות אנחנו עוברים בשגרה הרגילה?

-מה הם החפצים שיש לנו בבית שאנחנו לא באמת צריכים אותם? למה קנינו אותם?

צפו בסרטון על תרבות הצריכה, או בסרטון של בריינפופ על כל האשפה שאנחנו מייצרים ומה קורה איתו.

כפעילות סיכום, הכינו פינת מיחזור כיתתי או ארגנו שוק קח-תן כיתתי בו כל תלמיד מביא חפץ שיש לו בבית שהוא כבר לא רוצה בו ואז כל תלמיד לוקח חפץ "חדש לו" הבייתה.

חומרים דרושים:

• אם תבחרו באפשרות של "שוק קח תן" יש להיערך מראש ולבקש מהילדים להביא חפצים מתאימים לשוק