בתוכנית זו נצא לטיול מסביב לעולם עם יומן מיתרים ונבקר בכל רחבי תבל. השבוע ניסע אל המזרח ואל העבר – אל ממלכת פרס. בסיום השבוע נתייחס גם להווה ולהיותה של איראן מדינת אויב שרוצה בהשמדתה של ישראל.
השבוע נכיר את איראן, את הדואר כשירות שליחת מכתבים שהולך וחולף מן העולם, נצבע מנדלה פרסית נקרא סיפורים ועוד.
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
אפיק | ברוכים הבאים | אקטואליה | אאוריקה! | אמנות | תרבות | נעים להכיר |
נושא | סאלאם! | מפרס לאיראן | המצאת הדואר | קליגרפיה פרסית | משחקי מילים | יהודי איראן וזכויות נשים |
מפגש 1- מפגש ברוכים הבאים: נצא לטיול בפרס, נאזין למוזיקה יהודית – פרסית.
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה למוזיקה פרסית.
מפגש 2- אאוריקה: המצאת הדואר – נחזור בזמן ונכתוב גלויות, נבייל אותן ונשלח אותן בדואר הכיתתי.
מפגש 3-קריאה: נכיר את פרס של ימינו, הלא היא איראן, דרך הרומן הגרפי "פרספוליס".
מפגש 4-אמנות: ניצור קישוט קליגרפי בהשראת אמנות הקליגרפיה הפרסית.
מפגש 5- תרבות: נכיר כמה מילים מיוחדות מהמגילה ונשחק משחקי מילים.
מפגש 6- נעים להכיר: נכיר את קהילת יהודי איראן-פרס ונערוך פעילות לרגל יום האישה הבינלאומי.
על כל אלו תוכלו להרחיב ולהוסיף משלכם – מפגשים על כלי נגינה, ספרות, על המצאות נוספות, מפגשי תנועה וספורט, אישים, מאכלים וכיוצא בזה, וכן להרחיב את ההתייחסות להיבט היהודי – כמו מנהגים מיוחדים.
נאזין למוזיקה יהודית-פרסית, לשיר שמבצעת ריטה "שאה דומאד":
איירה: ענבל בירון
הידעת:
לימון מהפרדס – מילים רבות בעברית הן מילים פרסיות. מכיוון שיהודים חיו בממלכת פרס, השפה הפרסית חדרה אל העברית, ומילים פרסיות משמשות אותנו עד היום – למשל המילה 'פרדס' שמשמעה 'גן' בפרסית, ו'לימון' שבפרסית פירושה "פרי הדר". גם המילים 'קיוסק', 'ורד' ו'סוכר' הן מילים פרסיות ועוד מילים רבות.
אתר:
פרספוליס – הוא שמה היווני של עיר הבירה של הממלכה הפרסית, שהיתה ממלכה גדולה וחזקה בעת העתיקה. בניית העיר נמשכה מאות שנים והושלמה על ידי בנו של חשיארש הראשון, שיש האומרים שזהו "אחשוורוש" המוכר לנו ממגילת אסתר.
מקור משחק השש-בש הוא בפרס – למדו את הילדים לשחק ושחקו יחד.
אם בחרתם ליצור אלבום כיתתי לטיול השנתי מסביב לעולם הזמינו את הילדים לחפש בבית מידע על פי תחומי העניין שלהם – ספורט, מוזיקה, המצאות נוספות, ספרות, אמנות, עיצוב אופנה, ולהביא לכיתה קטעי מידע ותמונות. את כל המידע אגדו באלבום גדול שאפשר יהיה לעיין בו בהפסקות ובזמן חופשי המתאים לכך.
צרו גם שיחון – עמוד ובו מילים בסיסיות בפרסית – צרו בכיתה רשימת מילים מעניינות וילדים מתנדבים יבחרו מילה אחת אותה יחפשו במילון / שיחון בבית (ברשת תמצאו שיחונים מסוגים שונים), את ממצאיהם רכזו גם כן באלבום.
הערה כללית: כדאי למנות תורני אלבום שיהיו אחראים לאסוף את התמונות ופירושי המילים שהביאו כלל ילדי הכיתה ולסדרם באלבום הכיתתי.
נקרא על המצאת הדואר
נסביר לילדים מה תפקידו של הבול בשליחת מכתב, כאן יש הסבר ותמונות. כדאי להראות לילדים סדרות בולים ישראליות. כל ילד יצור לעצמו בול, אותו יעטר כרצונו.
נחלק לילדים גלויות (ונתעכב על שמה של הגלויה – שמכונה כך משום שהיא גלויה לכל ואינה מוסתרת ע"י מעטפה). נערוך הגרלה בין הילדים, וכל ילד יכין גלויה לחבר/ה בכיתה. את הגלויה הילדים יביילו – ידביקו את הבול, ויכניסו לתיבת הדואר האדומה הכיתתית. אפשר להקדיש את הגלויות לאיחולי חג שמח או לשלב אותן במשחק "גמד וענק" לקראת פורים, ולבקש מהילדים להרחיב בשיתוף ובשאלות לנמען.
במהלך השבוע אפשר לערוך פעילות כתיבה נוספת, והפעם יצטרכו הילדים לכתוב גלויות אל המוען שלהם ולהשיב על שאלותיו… פעילות זו היא הזדמנות להרחבת תרגול כתיבה בכיתה וכדאי להשאיר את התיבות פעילות במהלך השנה, ולמנות בכל פעם דוורים אחרים לריקון התיבה האדומה ופיזור המכתבים.
הספר מספר את סיפור ילדותה של הסופרת והמאיירת מרג'אן סטראפי. מרג'י בת העשר, נולדה למשפחת מוסלמית שיעית חילונית, בת המעמד הבינוני.
הספר מתאר את חייה של מרג'י לאחר המהפכה האסלאמית על רקע מלחמת איראן–עיראק והשינויים המהותיים העוברים על המדינה, ועל מרג'י עצמה, בתקופה זו. הספר הראשון (מתוך סידרה בת ארבעה כרכים) מסתיים בעזיבתה של מרג'י בת ה-14 את איראן. מרג'י נשלחת על ידי הוריה לאוסטריה, ובעמוד האחרון בספר הראשון נראית מרג'י כשהיא בשדה התעופה מתבוננת בעצב מבעד חלון הזכוכית המפריד בינה, באולם הנוסעים, ובין הוריה אשר נשארים באולם המלווים.
הכרכים הבאים, עוסקים בחייה של מרג'י בגלות והסתגלותה למקום מגוריה החדש.
הספר אינו מתאים במיוחד לילדים הצעירים, להם נציע להכיר אגדת עם פרסית חביבה:
קליגרפיה היא תחום חשוב ועתיק יומין באמנות.
קליגרפיה ערבית/פרסית עוסקת בעיטורים גאומטריים (ערבסקות) על קירות ותקרות מסגדים כמו-גם על דף.
עבור המוסלמים קליגרפיה היא ביטוי לדרגת האמנות הגבוהה ביותר – אמנות העולם הרוחני – ומספקת קשר בין השפה לדת. מכיוון שהאסלאם הונחל לאנושות בשפה הערבית, השפה והכתב הערבי נחשבים מקודשים בעיני המוסלמים. מכאן ברורה חשיבות אמנות הקליגרפיה כאמנות מקודשת. בתפיסה המוסלמית כל מעשה כתיבה מקביל לעבודתו של סופר סת"ם ביהדות.
הקליגרפיה באמנות המוסלמית התפתחה במקביל לשפה הערבית ולדת האסלאם.
הקוראן היווה מרכיב חשוב בהתפתחות השפה הערבית ולפיכך גם בהתפתחותה של הקליגרפיה. בעולם האסלאם קיימת מסורת קליגרפית עשירה, שעליה מסתמכים אמנים בני-זמננו בעבודתם. (ויקיפדיה).
נכיר את אמנות הקליגרפיה ונתנסה בה.
נסביר מהי קליגרפיה ואת מקור השימוש בה: בדומה למסורת היהודית שבה נאסר על עשיית פסל וכל תמונה, גם באסלאם אסור לעטר בדיוקנאות או ליצור דיוקנאות. כך נוצרה הערבסקה – אמנות של צורות גיאומטריות ואמורפיות שחוזרות על עצמן, וכן הקליגרפיה – קישוטים ועיטורים בעזרת אותיות בלבד.
בקליגרפיה יוצרים למשל קישוטי קיר בעזרת כתיבת מילים ואותיות ועיטור שלהן, בדומה לכתרים שמוסיף סופר הסת"ם היהודי לאותיות.
וקליגפריה בעברית:
נכיר מילים בעברית שמקורן בפרסית במגילת אסתר ונשתעשע במשחקי מילים.
נקרא מתוך יומן מיתרים את 'הידעת':
מילים רבות בעברית הן מילים פרסיות. מכיוון שיהודים חיו בממלכת פרס, השפה הפרסית חדרה אל העברית, ומילים פרסיות משמשות אותנו עד היום – למשל המילה 'פרדס' שמשמעה 'גן' בפרסית, ו'לימון' שבפרסית פירושה "פרי הדר". גם המילים 'קיוסק', 'ורד' ו'סוכר' הן מילים פרסיות ועוד מילים רבות.
וֶּיֱאַהב הֶּמֶלְך את אְסֵּתר מָּכל הָּנִׁשים וִּתָּׂשא חן ָוֶחֶסד לָפָניו מָּכל הְּבתּוֹלת וָּיֶׂשם כֶתר מְלכּות בראָׁשּה וַּיְמִליֶכָה תַחת וְׁשִּתי" (אסתר, ב יז).
בלשוננו היום אנו רגילים לומר שלמלכים ולְמָלכֹות יש כֶתר בראשם. בלשון המקרא רגילות בעניין זה המילים נֶזר וֲעָטָרה, ובעברית שלאחר המקרא יש גם כִליל. הֶּכֶתר נזכר בתנ"ך רק במגילת אסתר בצירוף 'כתר מלכות': כתרה של אסתר וכתרה של ושתי ואפילו כתרו
של הסוס המלכותי. (מתוך: אתר האקדמיה ללשון עברית)
מהמילים הארוכות ביותר בתנ"ך. בפרסית אלו הם 'מְגיני הממלכה'. במילה אחשדרפן נוספה אל"ף מקדימה להקלת ההגייה. המילה הגיעה ליוונית ומשם לאנגלית כ־satrap.
נקרא את סיפורה של יהדות פרס-איראן ואת המידע על שמסי מוראדפור חכמת.
קהילת יהודי איראן
איראן של היום היא פרס של העבר. קהילת יהודי פרס מכונה כך על שם הממלכה הפרסית והשפה הפרסית.
מתי הגיעו ראשוני היהודים לפרס? על כך הדעות חלוקות. יש הטוענים שכבר בגלות שהתרחשה לאחר חורבן בית המקדש הראשון הגיעו ראשוני היהודים לפרס. לאחר כמה מאות שנים כורש, שהיה מלך פרס, התיר לעם ישראל לשוב לארצו, אז החלה 'שיבת ציון' שבעקבותיה הוקם בית המקדש השני. ואכן, חלק מהיהודים בממלכת פרס שבו אל ארץ ישראל, אך היו מי שנשארו, וכך במשך אלפי שנים נשמר רצף חיי קהילת יהודי פרס. תקופה אחת אתם ודאי מכירים, שכן היא מתוארת בתנ"ך בסיפור ידוע – מגילת אסתר מתארת את חיי היהודים בפרס בימי אחשוורוש.
היהודים באיראן חיו עוד מימי קדם בשכונות נפרדות שכונו "מחנה ישראל", שבהן היו להם מוסדות יהודיים. השכונה היהודית הייתה סמוכה לבזאר – השוק, וזאת מטעמי הגנה עצמית מפני פורעים איראנים. במקרה כזה, יכלו הסוחרים היהודים להימלט במהירות לביתם.
כיום איראן נחשבת למדינת אויב שלנו. השלטון באיראן פועל באופן אלים כנגד מדינת ישראל ומאיים בהשמדתה, כיוון שהוא מתנגד לכך שיהודים ישלטו בארץ ישראל. עם זאת, באיראן חיים עדיין כ-8000 יהודים, והשלטון האיראני מאפשר להם לשמור על אורח חיים יהודי. זאת כיוון שהתנגדותו אינה מכוונת אל היהודים כשהם נתונים תחת שלטון זר.
יהודי איראן ידועים בהכנסת האורחים שלהם. הם נוהגים ללוות את אורחיהם בבואם ובצאתם. משפחת המארחים שולחים נציג ממשפחתם, על-מנת לזמן וללוות את המוזמנים לביתם ולפתוח להם את הדלת. בצאתם מלווה המארח את האורח חזרה למכונית או לביתו ומוודא כי הגיע בשלום לביתו. מנהג מיוחד נוסף הוא אירוח הדדי הנקרא "דורה", לפיו מתקיים אירוח תמורת אירוח.
נעים להכיר:
שמסי מוראדפור חכמת
היתה מחנכת ופילנתרופית והלוחמת הגדולה למען זכויות נשים. היא נולדה בטהרן, שם ניהלה את בית הספר הבינלאומי בעיר. היא פעלה להקמת גני ילדים עבור משפחות מעוטות יכולת. הגנים סיפקו מזון ולבוש לילדים העניים ושירתו גם בני דתות אחרות. היא הובילה את הפעילות למען קידום זכויות הנשים היהודיות בטהרן. בעקבות המהפכה האיסלאמית בשנת 1979, נאלצה שמסי לעזוב את איראן וגלתה לארצות הברית, שם המשיכה בפעילותה לקידום חוקים הנוגעים למעמד האישה ונבחרה לנשיאת כבוד בארגון "נשות הדסה".