קריאת כיוון

בתוכנית זו נצא לטיול מסביב לעולם עם יומן מיתרים ונבקר בכל רחבי תבל. השבוע ניסע אל המזרח ואל העבר – אל ממלכת פרס. בסיום השבוע נתייחס גם להווה ולהיותה של איראן מדינת אויב שרוצה בהשמדתה של ישראל.

השבוע נכיר את איראן, את הדואר כשירות שליחת מכתבים שהולך וחולף מן העולם, נצבע מנדלה פרסית נקרא סיפורים ועוד.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש ברוכים הבאים: נצא לטיול בפרס, נאזין למוזיקה יהודית – פרסית.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה למוזיקה פרסית.

מפגש 2- אאוריקה: המצאת הדואר – נחזור בזמן ונכתוב גלויות, נבייל אותן ונשלח אותן בדואר הכיתתי.

מפגש 3-קריאה: נכיר את פרס של ימינו, הלא היא איראן, דרך הרומן הגרפי  "פרספוליס".

מפגש 4-אמנות: ניצור קישוט קליגרפי בהשראת אמנות הקליגרפיה הפרסית.

מפגש 5- תרבות: נכיר כמה מילים מיוחדות מהמגילה ונשחק משחקי מילים.

מפגש 6- נעים להכיר: נכיר את קהילת יהודי איראן-פרס ונערוך פעילות לרגל יום האישה הבינלאומי.

על כל אלו תוכלו להרחיב ולהוסיף משלכם – מפגשים על כלי נגינה, ספרות, על המצאות נוספות, מפגשי תנועה וספורט, אישים, מאכלים וכיוצא בזה, וכן להרחיב את ההתייחסות להיבט היהודי – כמו מנהגים מיוחדים.

מפגש ראשון

ברוכים הבאים לפרס!

הצעת הגשה:

נספר שבשבוע הקרוב נחזור אל אסיה ונבקר בממלכה העתיקה – פרס. נזכיר שכיום נקראת פרס איראן, והעם הפרסי הוא העם האיראני.

נאזין למוזיקה יהודית-פרסית, לשיר שמבצעת ריטה "שאה דומאד":

להאזנה

נפתח את היומן בתחילת חודש אדר ב', נתבונן באיור של פרס ונשאל:

(להגדלה – לחצו על התמונה)

איירה: ענבל בירון

• מה רואים באיור? מה יש על המפה?
• אילו דברים, מקומות וחפצים אתם מזהים במפה? מה לדעתכם הקשר שלהם למדינה?
• איך אומרים שלום בפרסית? 

נספר:

• נקרא את המידע מתעודת הזהות וכן את 'הידעת' ואת המידע על האתר. נספר שכיום איראן היא מדינת אויב של ישראל שמפנה באופן קבוע איומים לעברנו. אפשר להציג את דגל הלאום האיראני על שינוייו בהתאם לשלטון המשתנה באיראן במהלך השנים (ויקיפדיה). 

הידעת:

לימון מהפרדס – מילים רבות בעברית הן מילים פרסיות. מכיוון שיהודים חיו בממלכת פרס, השפה הפרסית חדרה אל העברית, ומילים פרסיות משמשות אותנו עד היום – למשל המילה 'פרדס' שמשמעה 'גן' בפרסית, ו'לימון' שבפרסית פירושה "פרי הדר". גם המילים 'קיוסק', 'ורד'  ו'סוכר' הן מילים פרסיות ועוד מילים רבות.

אתר: 

פרספוליס – הוא שמה היווני של עיר הבירה של הממלכה הפרסית, שהיתה ממלכה גדולה וחזקה בעת העתיקה. בניית העיר נמשכה מאות שנים והושלמה על ידי בנו של חשיארש הראשון, שיש האומרים שזהו "אחשוורוש" המוכר לנו ממגילת אסתר.

מקור משחק השש-בש הוא בפרס – למדו את הילדים לשחק ושחקו יחד. 

• אם בחרתם ליצור אלבום – זה הזמן לפתוח דף חדש באלבום ולצייר את הדגל.  אפשר להוסיף דף בדרכון – ולאחר קריאת המידע על איראן לחשוב מה היא החותמת המתאימה למדינה, וליצור חותמת בדרכון שתסמל את הביקור השבועי.

• נפתח את מפת העולם שנמצאת בתחילת היומן (ואפשר להיעזר במפה שכאן בצד שמאל) ונמצא את איראן על הגלובוס. היעזרו בנעץ המאויר. נסמן אותה ביומנים – אפשר להדביק מדבקה, להקיף, לצבוע וכו'.

אלבום כיתתי – טיול שנתי מסביב לעולם 

אם בחרתם ליצור אלבום כיתתי לטיול השנתי מסביב לעולם הזמינו את הילדים לחפש בבית מידע על פי תחומי העניין שלהם – ספורט, מוזיקה, המצאות נוספות, ספרות, אמנות, עיצוב אופנה, ולהביא לכיתה קטעי מידע ותמונות. את כל המידע אגדו באלבום גדול שאפשר יהיה לעיין בו בהפסקות ובזמן חופשי המתאים לכך. 

צרו גם שיחון – עמוד ובו מילים בסיסיות בפרסית – צרו בכיתה רשימת מילים מעניינות וילדים מתנדבים יבחרו מילה אחת אותה יחפשו במילון / שיחון בבית (ברשת תמצאו שיחונים מסוגים שונים), את ממצאיהם רכזו גם כן באלבום. 

הערה כללית: כדאי למנות תורני אלבום שיהיו אחראים לאסוף את התמונות ופירושי המילים שהביאו כלל ילדי הכיתה ולסדרם באלבום הכיתתי.

מפגש שני

אאוריקה: המצאת הדואר

נקרא על המצאת הדואר 

הצעת הגשה:

• לפני המפגש: ניצור תיבת דואר כיתתית – נצבע או נעטוף קופסת נעליים באדום, וניצור חריץ בחלקה העליון (דוגמה אפשר למצוא כאן) בנוסף נכין קיר תיבות אישיות – עליו נתלה מעטפות פתוחות כמספר תלמידי הכיתה עם שמותיהם (לכל ילד מעטפה שתהיה תיבת הדואר האישית שלו).

• נסביר לילדים מה תפקידו של הבול בשליחת מכתב, כאן יש הסבר ותמונות. כדאי להראות לילדים סדרות בולים ישראליות. כל ילד יצור לעצמו בול, אותו יעטר כרצונו.

• נחלק לילדים גלויות (ונתעכב על שמה של הגלויה – שמכונה כך משום שהיא גלויה לכל ואינה מוסתרת ע"י מעטפה). נערוך הגרלה בין הילדים, וכל ילד יכין גלויה לחבר/ה בכיתה. את הגלויה הילדים יביילו – ידביקו את הבול, ויכניסו לתיבת הדואר האדומה הכיתתית. אפשר להקדיש את הגלויות לאיחולי חג שמח או לשלב אותן במשחק "גמד וענק" לקראת פורים, ולבקש מהילדים להרחיב בשיתוף ובשאלות לנמען.

• נבחר 2 דוורים – הדוורים ירוקנו את התיבה האדומה ויחלקו את הגלויות ל"תיבות הדואר האישיות", כלומר למעטפות הפתוחות.

• במהלך השבוע אפשר לערוך פעילות כתיבה נוספת, והפעם יצטרכו הילדים לכתוב גלויות אל המוען שלהם ולהשיב על שאלותיו… פעילות זו היא הזדמנות להרחבת תרגול כתיבה בכיתה וכדאי להשאיר את התיבות פעילות במהלך השנה, ולמנות בכל פעם דוורים אחרים לריקון התיבה האדומה ופיזור המכתבים.

מפגש שלישי

קריאה: פרספוליס 

הספר מספר את סיפור ילדותה של הסופרת והמאיירת מרג'אן סטראפי. מרג'י בת העשר, נולדה למשפחת מוסלמית שיעית חילונית, בת המעמד הבינוני.

הספר מתאר את חייה של מרג'י לאחר המהפכה האסלאמית על רקע מלחמת איראן–עיראק והשינויים המהותיים העוברים על המדינה, ועל מרג'י עצמה, בתקופה זו. הספר הראשון (מתוך סידרה בת ארבעה כרכים) מסתיים בעזיבתה של מרג'י בת ה-14 את איראן. מרג'י נשלחת על ידי הוריה לאוסטריה, ובעמוד האחרון בספר הראשון נראית מרג'י כשהיא בשדה התעופה מתבוננת בעצב מבעד חלון הזכוכית המפריד בינה, באולם הנוסעים, ובין הוריה אשר נשארים באולם המלווים.

הכרכים הבאים, עוסקים בחייה של מרג'י בגלות והסתגלותה למקום מגוריה החדש.

הצעת הגשה:

נקרא עם הילדים את הספר הראשון בסדרה "פרספוליס" – הספר ארוך ואינו מתאים למפגש אחד. אפשר לקרוא חלקים ממנו, בדילוגים, או להתמיד בו כחלק מקריאת בוקר כיתתית.

הספר אינו מתאים במיוחד לילדים הצעירים, להם נציע להכיר אגדת עם פרסית חביבה:

• החסידה 

מפגש רביעי להשלים

יצירה: קליגרפיה פרסית

הצעת הגשה:

נסביר מהי קליגרפיה ואת מקור השימוש בה: בדומה למסורת היהודית שבה נאסר על עשיית פסל וכל תמונה, גם באסלאם אסור לעטר בדיוקנאות או ליצור דיוקנאות. כך נוצרה הערבסקה – אמנות של צורות גיאומטריות ואמורפיות שחוזרות על עצמן, וכן הקליגרפיה – קישוטים ועיטורים בעזרת אותיות בלבד.

בקליגרפיה יוצרים למשל קישוטי קיר בעזרת כתיבת מילים ואותיות ועיטור שלהן, בדומה לכתרים שמוסיף סופר הסת"ם היהודי לאותיות.

• נציג לילדים דוגמאות של קליגרפיה בפרסית:

• קליגרפיה פרסית -עיטור של הדיואן
• קליגרפיה מסותתת על אבן (שימו לב לאותיות הערביות החרוטות)

וקליגפריה בעברית:

• דוגמה לסופר סתם וקליגרף
• לוגואים ישראלים בתחפושת קליגרפית

• סרטון הדגמה  ועוד אחד כאן

• נתנסה גם כן בקליגרפיה – הילדים יכולים להכין שלט עם שמם או גלויית חג שמח לפורים.

• הדפיסו את המדריך לכתיבה קליגפרית ותנו לילדים זמן לתרגול. כדאי להצטייד בטושים מתאימים (רחבים).
• לחילופין אפשר להכין כרטיסי "פורים שמח" למשלוחי מנות בסגנון.

מפגש חמישי

עברית ופרסית

נכיר מילים בעברית שמקורן בפרסית במגילת אסתר ונשתעשע במשחקי מילים.

הצעת הגשה:

נקרא מתוך יומן מיתרים את 'הידעת':

מילים רבות בעברית הן מילים פרסיות. מכיוון שיהודים חיו בממלכת פרס, השפה הפרסית חדרה אל העברית, ומילים פרסיות משמשות אותנו עד היום – למשל המילה 'פרדס' שמשמעה 'גן' בפרסית, ו'לימון' שבפרסית פירושה "פרי הדר". גם המילים 'קיוסק', 'ורד'  ו'סוכר' הן מילים פרסיות ועוד מילים רבות.

נרחיב את אוצר המילים שמקורן בפרסית:

• נקרא את המידע על מקור המילה "כתר" בעברית:

וֶּיֱאַהב הֶּמֶלְך את אְסֵּתר מָּכל הָּנִׁשים וִּתָּׂשא חן ָוֶחֶסד לָפָניו מָּכל הְּבתּוֹלת וָּיֶׂשם כֶתר מְלכּות בראָׁשּה וַּיְמִליֶכָה תַחת וְׁשִּתי" (אסתר, ב יז).
בלשוננו היום אנו רגילים לומר שלמלכים ולְמָלכֹות יש כֶתר בראשם. בלשון המקרא רגילות בעניין זה המילים נֶזר וֲעָטָרה, ובעברית שלאחר המקרא יש גם כִליל. הֶּכֶתר נזכר בתנ"ך רק במגילת אסתר בצירוף 'כתר מלכות': כתרה של אסתר וכתרה של ושתי ואפילו כתרו
של הסוס המלכותי. (מתוך: אתר האקדמיה ללשון עברית)

• ומה סיפורן של המילים משורש המילה  כֶתר – כיתר, הכתיר וכותרת? קראו כאן להרחבה.

• ואת המידע על המילה "בירה": קראו מידע מפתיע ומעניין  כאן

וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים – משחק מילים

מהמילים הארוכות ביותר בתנ"ך. בפרסית אלו הם 'מְגיני הממלכה'. במילה אחשדרפן נוספה אל"ף מקדימה להקלת ההגייה. המילה הגיעה ליוונית ומשם לאנגלית כ־satrap.

• נחלק את הילדים לקבוצות וניתן להם 10 דקות להוציא כמה שיותר מילים בעברית מהמילה 'והאחשדרפנים'. על כל קבוצה למנות כתבן/ית שיכתוב את המילים שהילדים האחרים בקבוצה מזהים.

• אפשר להעלות את רמת הקושי ולאפשר שימוש יחיד בכל אות .

• לקראת סיום – חידון על החג כאן

מפגש שישי

נעים להכיר: קהילת יהודי איראן, שמסי מוראדפור חכמת

נקרא את סיפורה של יהדות פרס-איראן ואת המידע על שמסי מוראדפור חכמת.

הצעת הגשה:

נקרא מתוך יומן מיתרים:

קהילת יהודי איראן

איראן של היום היא פרס של העבר. קהילת יהודי פרס מכונה כך על שם הממלכה הפרסית והשפה הפרסית.

מתי הגיעו ראשוני היהודים לפרס? על כך הדעות חלוקות. יש הטוענים שכבר בגלות שהתרחשה לאחר חורבן בית המקדש הראשון הגיעו ראשוני היהודים לפרס. לאחר כמה מאות שנים כורש, שהיה מלך פרס, התיר לעם ישראל לשוב לארצו, אז החלה 'שיבת ציון' שבעקבותיה הוקם בית המקדש השני. ואכן, חלק מהיהודים בממלכת פרס שבו אל ארץ ישראל, אך היו מי שנשארו, וכך במשך אלפי שנים נשמר רצף חיי קהילת יהודי פרס. תקופה אחת אתם ודאי מכירים, שכן היא מתוארת בתנ"ך בסיפור ידוע – מגילת אסתר מתארת את חיי היהודים בפרס בימי אחשוורוש. 

היהודים באיראן חיו עוד מימי קדם בשכונות נפרדות שכונו "מחנה ישראל", שבהן היו להם מוסדות יהודיים. השכונה היהודית הייתה סמוכה לבזאר – השוק, וזאת מטעמי הגנה עצמית מפני פורעים איראנים. במקרה כזה, יכלו הסוחרים היהודים להימלט במהירות לביתם.

כיום איראן נחשבת למדינת אויב שלנו. השלטון באיראן פועל באופן אלים כנגד מדינת ישראל ומאיים בהשמדתה, כיוון שהוא מתנגד לכך שיהודים ישלטו בארץ ישראל. עם זאת, באיראן חיים עדיין כ-8000 יהודים, והשלטון האיראני מאפשר להם לשמור על אורח חיים יהודי. זאת כיוון שהתנגדותו אינה מכוונת אל היהודים כשהם נתונים תחת שלטון זר.

יהודי איראן ידועים בהכנסת האורחים שלהם. הם נוהגים ללוות את אורחיהם בבואם ובצאתם. משפחת המארחים שולחים נציג ממשפחתם, על-מנת לזמן וללוות את המוזמנים לביתם ולפתוח להם את הדלת. בצאתם מלווה המארח את האורח חזרה למכונית או לביתו ומוודא כי הגיע בשלום לביתו. מנהג מיוחד נוסף הוא  אירוח הדדי הנקרא "דורה", לפיו מתקיים אירוח תמורת אירוח.

נעים להכיר:

שמסי מוראדפור חכמת

היתה מחנכת ופילנתרופית והלוחמת הגדולה למען זכויות נשים. היא נולדה בטהרן, שם ניהלה את בית הספר הבינלאומי בעיר. היא פעלה להקמת גני ילדים עבור משפחות מעוטות יכולת. הגנים סיפקו מזון ולבוש לילדים העניים ושירתו גם בני דתות אחרות. היא הובילה את הפעילות למען קידום זכויות הנשים היהודיות בטהרן. בעקבות המהפכה האיסלאמית בשנת 1979, נאלצה שמסי לעזוב את איראן וגלתה לארצות הברית, שם המשיכה בפעילותה לקידום חוקים הנוגעים למעמד האישה ונבחרה לנשיאת כבוד בארגון "נשות הדסה".

אפשר לתת לילדים לבחור משימה אחת מהבאות:

• לו הייתם פוגשים את האישיות שעליה קראתם, מה הייתם רוצים לשאול אותה? כתבו 3 שאלות.
• כתבו מילה אחת שמבטאת את הדמות, וצבעו את המילה בצבעים מתאימים בעיניכם.
• כתבו לדמות מכתב וספרו לה מידע על מדינת ישראל של ימינו שעשוי להפתיע אותה / לעניין אותה.
• בחרו אישיות שלדעתכם כדאי לדמות שעליה קראתם לפגוש, והסבירו מדוע בחרתם בה דווקא. (היא לא צריכה להיות מאותה התקופה.)

לכבוד פעילת זכויות הנשים שמסי מוראדפור חכמת, ולרגל יום האישה הבינלאומי שחל ב-8 מרץ:

מצגת מידע ופעילות תאטרון בובות אצבע לצעירים

מצגת מידע על יום האישה

ומשחק לוח לבוגרים