קריאת כיוון לסדרה
הסדרה השנייה של מפגשי הזהות תסבוב סביב החלק הראשון של הספר: "ואחד עם כיפה" של אברהם נווה. אנו ממליצים שלא לקרוא את כל הספר אלא להתמקד בחלק הראשון (עד עמוד 51). הבחירה לעצור בעמוד 51 נובעת מכך שעד עמוד זה עולים נושאי דיון משמעותיים לענייננו, וביתר הפרקים יש מעת לעת נושאים שיכולים להיות רלוונטיים, אך ישנם גם חלקים הולכים וגדולים שפחות תורמים להתבוננות הרפלקטיבית הזו שאנו מחפשים.
במידה רבה חלקו הראשון של הסיפור, מבלי שהדבר מצויין כמובן במפורש, נחתם בעמוד 51 , כך שמבחינה עלילתית זוהי נקודה נוחה לעצור את הסיפור, מבלי להרגיש שהדברים נקטעים באמצע.
מפגש ראשון- הזהות המשפחתית (פרק ראשון – אבא איננו)
קריאת כיוון למפגש
בדומה לסבב המפגשים הראשון, גם במקרה הזה אנחנו מציעים לפתוח את מפגשי הבוקר בדקלום שילווה את המפגשים הקרובים.
תרגום מיוונית: יורם ברונובסקי
יכול מאוד להיות שהתלמידים ירגישו צורך לדבר על הדקלום ולנסות לבחון מה המשמעות שלו בעיניהם. באם הם מעלים זאת, אפשר לפתח את השיחה על כך. באם לא- אפשר גם לשמור את השיחה על השיר להמשך הדרך, ובנקודת הזמן הזו רק ללמוד אותו כדקלום, כריטואל שילווה את פתיחת מפגשי הבוקר שיעסקו ברפלקסיה על הזהות שלנו.
טקסט מרכזי
"ואחד עם כיפה"/ אברהם נווה
לאחר הפתיחה בדקלום נקרא עם התלמידים את הפרק הראשון בספר 'ואחד עם כיפה'.
כדאי לספר לתלמידים כרקע כללי לקריאת הספר על מה מסופר בו:
הספר מגולל את סיפורו של יאיר. יאיר הוא נער צעיר, שאביו נהרג בעת שירותו הצבאי. הרב היה דתי והאם באה מבית חילוני. לאחר מות האב, בוחרת האם לשוב ולהיות חילונית. הם עוברים לבית הסבתא (אמה של האמא) במושבה הצפונית רום-צורים. יאיר מחליט להישאר דתי, למרות כל הקשיים מסביב, בבית ובבית הספר, כיוון שהוא מרגיש שהוא אינו יכול לבגוד באביו. בדרך הוא נתקל בשאלות רבות ובמתחים רבים – המטלטלים את עולם הזהות שלו.
לאחר דבריו ההקדמה האלו, נעבור לקרוא את הפרק הראשון של הספר.
הפרק הראשון של הספר מזמן נקודת מבט חשובה מאוד על הזהות שלנו, נקודת מבט שאינה מתחילה ונגמרת באדם עצמו, אלא שמתחילה במשפחה שלו, באנשים הקרובים אליו ביותר שהשפיעו על הזהות שלו באופן הישיר ביותר.
ריבוי קולות
📝 בכדי להביט על הזהות שלנו מזווית הראייה הזו, התלמידים יתבקשו לשרטט "עץ שורשים זהותי".
בעץ השורשים יכתבו התלמידים את שמותיהם של בני המשפחה הקרובים אליהם (לפחות עד סבא וסבתא) ולצד השמות של בני המשפחה, יכתבו אילו מרכיבים בזהות הם החשובים עבורו והבולטים ביותר בחייו.
לדוגמה (ניתן לעצב בצורה עץ כך שכל פיסקה ממוקמת בענף אחר)
סבתא באה ממשפחה מסורתית, הזהות הדתית שלה מאוד חזקה, וזה בא לידי ביטוי בשמירת השבת והכשרות – שעליהם היא מאוד מקפידה.
ואילו סבא בא ממשפחה ציונית, והזהות הישראלית שלו מאוד משמעותית, היא מבטאת גם בכך שבמשך שנים רבות הוא עשה מילואים.
אמא, ממשיכה במידה רבה את דרכם של סבתא וסבא – והיא מקפידה על אורח חיים יהודי-מסורתי, לצד האהבה הגדולה שלה לישראל: לטיולים בארץ, לשירת ארץ
סבתא מן הצד השני היא מאוד ישראלית, זה בא לידי ביטוי בזה שכל חייה היא הקדישה לשפה העברית: היא הייתה מורה ואף חברה באקדמיה ללשון עברית.
ואילו סבא בא ממשפחה חילונית, והזהות המערבית שלו היא מאוד משמעותית, והוא מדען באוניברסיטה, והוא רואה בכך לא רק מקום עבודה, אלא דרך חיים – של התבוננות וחקירה תמידית של הטבע.
אבא, ממשיך את דרכו של סבא, והוא מלמד פילוסופיה ותקשורת באוניברסיטה, ותמיד אומר שהוא יהודי רק במקרה, ואם היה נולד צרפתי – אז הוא היה מלמד פילוסופיה ותקשורת רק בצרפתית במקום בעברית.
רלוונטיות
זהות משפחתית
💬 בעקבות השרטוטים של העץ המשפחתי, התלמידים יתבקשו לחשוב:
- מה מידת ההשפעה של כל אחת מהדמויות האלו על הזהות שלהם?
- מהם הדברים שהם מוצאים בזהות שלהם ומהדהדים מהזהויות של הדמויות השונות אותם תיארו.
