קריאת כיוון

את המפגש החמישי נפתח בדקלום שעמו פתחנו את המפגשים עד כה, ולאחר מכן בקריאה של הפרק התשיעי בספר – תאונה מחרידה.

פרק זה מוביל אותנו לשאלה זהותית שמלווה כל דת ותרבות באשר היא – מה זה אלוהים והאם אלוהים נוכח במציאות החיים שלנו?

לפני שנתפח בדיון חשוב להקדים ולומר לתלמידים כמה דברים בנוגע לעיסוק בשאלה זו:

ראשית, אלוהים הוא מושג חמקמק, רב פנים, ורב משמעות – שגם בקרב התרבות החילונית שהתפתחה במאות השנים האחרונות יש התייחסויות שונות אליה: החל מעמדות אתאיסטיות – שאינן מאמינות באלוהים כלל, דרך עמדות דאיסטיות – המאמינות אלוהות, כישות אינסופית ונצחית שקדמה לעולם, אך מיום שנוצר העולם אין אינטרקציה בין העולם לבין אותה אלוהות, ועד לעמדות מיסטיות כאלה ואחרות, שחלקן עולות בקנה אחד עם המסורות שמונתיאיסטיות (דוגמת היהדות) וחלקן לא.

על כל פנים, הזיהוי בין אתאיזם לחילוניות הוא אינו הכרחי (ראו למשל את ספרו הנפלא של פרופסור שמואל פיינר: "שורשי החילון" בו האריך בתיאור הדאיזם, כאחד מתפיסות העולם המושרשות ביותר בתפיסה החילונית), על אף שוודאי יש גם מקום משמעותי מאוד לזרם האתאיסטי בתרבות החילונית.

שנית, המושג אלוהים הוא מושג שאנשים שונים שמשוחחים עליו מתכוונים לדברים שונים, ועל כן, הדיון בדבר אלוהים לעולם אינו יכול להסתכם לשאלה: יש או אין, אלא לשאלה: למה אנו מתכוונים שאנו אומרים אלוהים.

ודבר אחרון, כשפרופסור יוסף בן שלמה ,אחד מחוקרי הפילוסופיה הגדולים שקמו במדינת ישראל, נשאל אודות אמונתו באלוהים, הוא השיב שאמונה זו – לא רק השאלה אם יש או אין, אלא למה הכוונה כשאומרים אלוהים וכו'- היא שאלה אינטימית, ואין הוא רוצה לענות עליה בראיון שמפורסם בריש גלי. אפשר כמובן לחלוק על אמרתו זו של יוסף בן שלמה, וודאי אם אין מאמינים באלוהים כלל, אך המסר החשוב שעולה ממנה הוא כפול ונוגע בשתי הנקודות הקודמות:

כיוון שהמושג אלוהים הוא רב פנים, הרי שכאשר אדם אחד משמיע את עמדתו ביחס לאלוהים, לא בהכרח שאדם אחר שומע את אותו הדבר, וממילא העומק של התשובה של האדם, הופך להיות סיסמה ריקה שאפשר לנפנף בה או להתנגח בה, אך שוב אין בה את אותו העומק. הדבר יהיה דומה לשאלה האם אדם אוהב אדם אחר. התשובה שניתנת לאדם שלישי היא תפלה לעומת העומק של היחס של האהבה שמפגין אותו אדם כלפי האדם האחר, וממילא שאין כל כך טעם בהצהרה האהבה ביחס לאחרים. ומרגע שזו הוצגה בפניהם, שוב היא הופכת להיות רק סיסמה, רק שלט ריק, ואין היא נושאת באמת את משמעותה עבור שני האנשים האוהבים.

יתרה מכך, לצערנו, השיח בחברה אודות אלוהים אינו מורגל למורכבות ביחס למושג זה. והשיח מתכנס פעמים רבות לשאלה הצרה: יש – דתיים, אין – חילוניים. כל עוד זו המציאות, הרי שהצהרות אמונה הופכות להיות הצהרות סוציולוגיות (חברתיות) וגם במובן הזה מרדדות ומשטחות את השיח.

לאור דברים אלו, חשוב לומר לתלמידים שבכדי שנוכל לעסוק בשאלה זו, עלינו לגשת לנושא מתוך הפנמת דברים אלו, כך שכל אחד יוכל להתבונן בדברים לעומק, ולא ללכת אל הבחירות האוטומטיות: "יש", "אין" וכו', וכך שאף אחד מהשותפים בשיח לא יחוש שלאור הדברים שהוא אומר הוא מיד מקבל תווית כזו או אחרת.

טקסט מרכזי

פרק תשיעי- תאונה מחרידה

את המפגש החמישי נפתח בדקלום שעמו פתחנו את המפגשים עד כה, ולאחר מכן בקריאה של הפרק התשיעי בספר – תאונה מחרידה.

קריאה יחפה

ציטוט בציור

בכדי לאפשר שיח ממקום אחר, לא נפתח את השיח בדיבור בכלל, אלא בפעילות יצירה.

הציור הוא כלי מופשט יותר ממילים, ובכוחו לתאר באופן עדין יותר, ומורכב יותר את מקומו של אלוהים בעבור כל אחד מאתנו (החל מאל שכלל איננו קיים עבורנו, ועד אל שממלא את כל העולם שלנו). כמו כן, הציור, בהיותו מופשט, מאפשר מחד לנהל דיאלוג בין המתבוננים בו, אך מאידך הוא שומר באופן אישי יותר את כוונתו האישית של המצייר/ת.

📝 נבקש מהתלמידים לבחור באחד הציטוטים שמובאים כאן, או לצטט קטע אחר שהם מזדהים עם האמור בו בנוגע למקומו של אלוהים בעולמם, ובעזרת הצבעים הם ינסו להמחיש את מקומו של אלוהים בחייהם.

• "אלוהים הוא האמת והאור הוא צילו". (אפלטון)
• "אלוהים או הטבע" (ברוך שפינוזה)
• "היכן נמצא אלוקים? היכן שנותנים לו להיכנס". (רבי מנחם מנדל מקוצק)
• "כולם אומרים: תראה לי את אלוהים, ואז אני אאמין. אבל זה לא עובד כך. קודם מאמינים באלוהים ואז רואים אותו…" (הרבי מלובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון)
• "אין אלוהים! יש רק שטן, והוא בעולם בשיגעונו, והוא המולך על כל בני השטן, על כל בני השחץ". (שאול טשרניחובסקי)
• " כל הגדרה של אלוהים מביאה לידי כפירה. ההגדרה של אלוהים היא מעין פסל רוחני. כל התכונות שאנחנו מייחסים לאלוהים הן נכונות, רק כאשר אנחנו זוכרים, שאלו הם רק ניצוצות שמתגלים מתוך האור העליון שאינו יכול להתגלות". (הרב קוק, אורות)
• "גם כי אלך בגיא צל-מות לא אירא רע כי אתה עמדי". (תהילים, כ"ג)
• "אם מצאת לחיים שלך משמעות, אתה יכול לקרוא לה אלוהים". )לודוויג ויטגנשטיין)
• "שאלתי את אמא אם אלוהים הוא שחור או לבן. אנחה עמוקה "אוי ילד… אלוהים לא שחור. הוא לא לבן. הוא רוח." "והוא אוהב יותר אנשים שחורים או לבנים?" "הוא אוהב את כל האנשים, הוא רוח." "מה זה רוח?" "רוח זה רוח." "איזה צבע יש לרוח של אלוהים?" "אין לו צבע," אמרה. "אלוהים הוא בצבע המים. למים אין צבע." (ג'יימס מקברייד, "צבע המים")
• "מלוא כל הארץ כבודו…" (ישעיה, ו')

ריבוי קולות

בעקבות הציורים, שאותם אין צורך להסביר, נבקש מהתלמידים שמרגישים בנוח לשתף במחשבותיהם בנוגע לאלוהים:

💬 שאלות

• מה זה "אלוהים" בעיניכם?
• האם אתם מאמינים באלוהים?
• מה המקום של אלוהים בחייכם?