את מפגש הבוקר הפעם, כפעמים הקודמות, נפתח בדקלום שמלווה אותנו לאורך הספר "ואחד עם כיפה", ולאחריו נקרא את הפרקים השביעי – "אתה באמת דתי" והשמיני – "יאיר בוא לרקוד".
המתח שעולה בפרקים אלו הוא בין ה"הגדרות " ביחס לזהותו של אדם לבין מה שהאדם עצמו מחזיק בו, בשני מובנים:
הן בהיבט החברתי- של ההגדרות ככאלו שמובילות אותנו לתייג ולהגדיר את האדם ביחס למה שאנו מצפים שהוא יהיה על פי הסטראוטיפ שלו.
והן בהיבט האישי – של האופן שבו אדם מגיב לחברה שמתייגת אותו בצורה מסוימת.
במפגש הבוקר אפשר לבחור לעסוק באחד משני הנושאים, כפי שיוצע להלן, או להמשיך את העיסוק בנושא הזה גם במפגש הבא.
*שימו לב – אנו מציעים לדלג מפרק חמש: שבת ברום צורים, לפרק שבע: אתה באמת דתי? ולא לקרוא את פרק שש: הפתעה לשבת, כיוון שפרק זה אינו מוסיף רבות לעלילה מחד, ומאידך הוא מושך לכיוונים יותר דתיים. אפשר לבחור גם להקריא אותו – ולא להתעכב עליו, או לדון עם התלמידים בשאלה – האם כך היו הם מתארים את הדברים מנקודת מבטם (שאולי קרובה יותר לזו של האמא בסיפור מאשר של הילד והמחבר – שהם דתיים).
נבקש מהתלמידים להתבונן בתמונות הבאות ולהגיד מה כל מה שלדעתם אפשר ללמוד על האדם שניצב לנגד עיניהם מהתמונה הזו:
נאזין לשירו של חנן בן ארי: "ויקיפדיה"
בדרך כלל כשמדברים על סטראוטיפים מדברים על הצורך שלנו "לשבור" את ההגדרות שאליהם אנחנו מסווגים את האחר, ולעמוד למולו מבלי לנסות מיד להכניס אותו ל"קופסאות". על כך עסקנו בחלק הקודם.