קריאת כיוון
במפגש זה, לאחר שנחזור על דקלום הבוקר, ונקרא את הפרקים הרביעי והחמישי שבספר, נעסוק בשאלה שמטרידים שותפים רבים לדרך של בתי הספר המשלבים והקהילות המשלבות: מי מוותר יותר? שאלה זו היא לא שאלה מדעית, אלא במידה רבה שאלה זהותית שמשקפת את התפיסה של האדם את עצמו ואת התפיסה שלו במקום החברתי.
לכאורה העיסוק בשאלה זו צריך להתקיים כשיושבים יחד בעלי הזהויות השונות: דתיים וחילוניים, מסורתיים רפורמים וקונסרבטיביים יחד – ומציגים את התחושות האישיות שלהם. ואכן, זהו דבר חשוב ביותר שנכון להקדיש לו זמן בתהליך החינוכי.
אך מצד שני, יש מקום לעסוק בשאלה זו גם בקבוצת הזהות הנבדלת, כיוון שהיא מאפשרת להשהות את הצורך החברתי להגן על העמדה של הקבוצה שאליה האדם משתייך, ולבחון את הדברים לאשורם, תוך ניסיון כן להקשיב גם לצד השני (דבר שבאופן פרדוקסלי לעיתים קל יותר דווקא כשהאחר אינו נמצא, ואינו "מאיים" בעצם הנוכחות שלו, ומגביר את הצורך "להתנגד" לו ולהשמיע עמדה הפוכה לזו שהאחר מציג).
ריבוי קולות
נציע תרגיל שאפשר לערוך אותו הן בכיתה שיושבים בה מכל הגוונים, והן בקבוצת זהות נבדלת:
📝 משימה- מי מוותר יותר?
הכיתה תתחלק לשני חצאים:
חצי אחד של הכיתה יתבקש לכתוב על שלושה פתקים וויתורים שהם מרגישים שהם נדרשים לעשות בשביל לחיות במשותף על בעלי זהויות שונות משלהם, בבית הספר או מחוצה לו.
החצי השני של הכיתה יתבקש לכתוב על שלושה פתקים וויתורים שבעיניהם מרגישים תלמידים אחרים, בעלי זהויות שונות משלהם, בכדי לחיות במשותף, בבית הספר או מחוצה לו.
את הפתקים של התלמידים נתלה על גבי הלוח, ונבקש מהתלמידים להסתובב בין הפתקים הכתובים, ולהעתיק לדף חדש – שלושה וויתורים שהם לא חשבו עליהם.
💬 בעקבות איסוף התשובות, נבקש מהתלמידים לשתף:
- תלמידים שכתבו שלושה וויתורים שהם נדרשו לעשות – האם הוויתורים שלהם קשים או קלים?
- תלמידים שכתבו שלושה וויתורים שאחרים עושים – האם הדבר היה לכם קל או קשה? מדוע?
- שתפו לפחות בדבר אחד שהתחדש לכם, ושלא ראיתם אותו כוויתור שעושים אחרים.
- האם לאור הפעילות שערכנו היום אתם מרגישים שהתחושה שאיתה נכנסתם לשיעור הזה השתנתה באופן כלשהו? באיזה מובן?
