קריאת כיוון
אנו מציעים לפתוח את כל מפגשי הבוקר לאורך קריאת הספר הזה בשירת השיר "יומן מסע".
טקסט מרכזי
פרקים 5-6 בספר 'קוביות של שוקולד'
בפרקים אלו יהלי נחשף בפעם הראשונה לכך שלסבא שלו, שאינו אדם דתי, חשוב מאוד שהנכד שלו יקרא בתורה בבית הכנסת.
הדבר מציף שוב את המורכבות שקיימת בעולם הזהותי של יהלי ביחס לזהותו: כשמחד הוא תופס את עצמו כחילוני, אבל מאידך הוא מגלה לפתע שהתפיסה שלו את עצמו – כחלק ממשפחה חילונית – זה לא בדיוק מה שהוא חשב.
במידה רבה, דברים אלו, הם המשך של המפגש הקודם, בו עוררנו את השאלה הזו על היחס שבין מרכיבי הזהות השונים לבין ההגדרה העצמית של יהלי ושל התלמידים שהזדהו איתו.
ואם במפגש הקודם עוררנו את השאלה, הרי שבמפגש היום נתן מקום לשאלה לחלל, באמצעות עמידה על תחושת הבלבול, על חשיפת דיסוננסים נוספים שקיימים, ונעצים את המתח במטרה שבמפגש הבא- נתחיל לבדוק כיצד מגשרים על הפערים האלו, אילו תשובות יכולות להוות פתרון לשאלה זו ועוד.
קריאה יחפה
תחושת בלבול בחיינו
במפגש היום נעמוד עם התלמידים על תחושת הבלבול הזו.
📝 נבקש מהתלמידים לחשוב על אירועים, מעשים או אמירות שגרמו להם לתחושת בלבול שכזו, ולשתף אותנו בכמה דוגמאות שכאלו.
באם החשיבה המופשטת קשה לתלמידים אפשר כשלב מקדים לערוך איתם רשימה של מרכיבי זהות תרבותיים יהודיים-ישראליים שהם נוהגים בביתם: סביב לוח השנה: קידוש בשבת, ליל הסדר, יום הכיפורים וכו'. ומנהגים הקשורים במעגלי החיים: ברית מילה, בר מצווה-בת מצווה וכו'.
ומהדוגמאות הקונקרטיות שיעלו התלמידים לחזור אל שאלת הדיסוננס והמורכבות שהתלמידים מזהים בחיים שלהם.
*בנקודה הזו אפשר להעמיק ולחקור את ההיבט הזה, ואפשר גם להשהות את הדברים, ולחזור אליהם בהמשך. הדבר נתון לשיקול דעתכם, ולהתפתחות הדברים כפי שהיא תתרחש בכיתה.
על כל פנים, אנו מצרפים שני מפגשים נוספים (מפגשי הרחבה) שמאפשרים העמקה בזהות היהודית המבוססת על ההיבט התרבותי-היסטורי-לאומי אל מול הזהות היהודית המבוססת על ההיבט האמוני-דתי.
