יחידה זו פותחת את הנושא של יציאת בני ישראל ממצרים דרך העיסוק בחירות האדם וחירות של עם.
עוד על היחידה:
משה ואהרון מבינים שהם צריכים להיות יותר ברורים – הפעם הם מגדירים שמדובר באלוהי העברים ובהליכה של שלושה ימים במדבר, לעבודת ה' אלוהיהם. הם מוסיפים מעצמם, דבר שלא נאמר להם קודם לכן, שאחרת הם עלולים להיפגע בדבר או בחרב. פרעה שולח מעל פניו את משה ואהרון חזרה ודורש שלא יפריעו לעם ישראל בעבודתם.
• בקריאה יחפה נמציא הקדמה לפרק לפני המילה 'ואחר' שבה הוא מתחיל. נבחין בין הפסוקים וצורות הבקשה השונות, מתוך כך ניתן לשוחח על איך מבקשים דברים ומשכנעים.
• בריבוי קולות ניתן להוסיף קולות של דמויות אחרות שלא מופיעות בשיחה בין משה אהרון ופרעה (קולו של אלהים, אחד מבני ישראל, מגשר וכו') או את מחשבותיו של פרעה ובכך לעבות את הסיפור והמורכבות שבו. אפשרות נוספת היא לעסוק בביטוי 'שלח את עמי' ובזכות לחירות.
• ברלוונטיות נעסוק בחירות האדם ברמה האישית של כל אחד מאיתנו. בנוסף ניתן להכיר מהי חירות של עם ודוגמאות לשלילת חירות של קבוצות בדוגמאות עתיקות ומודרניות. נביא דוגמאות מתקופתנו של חוסר חירות (עובדים במזרח, המלחמה באוקראינה ועוד).
• בהרחבה נקרא חלק מהספר 'מנהרת הזמן' של גלילה רון פדר או שנעסוק בדוגמאות מודרניות של הביטוי 'שלח את עמי'
למורה- מעניין לדעת ש…
"שַׁלַּח אֶת עַמִּי" הוא החלק הראשון והחוזר בציווי של ה' לפרעה, החוזר לאורך השליחויות של משה ואהרן לפרעה, לפני עשר המכות ותוך כדי התרחשותן. אך הציווי המקורי כלל לא רק את הציווי על השילוח – אלא גם את מטרתו: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי – וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר" (שמות ה 1); "שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" (ז 16, 26). התורה מדגישה את מטרת היציאה ממצרים – ואת משמעות החירות: אין זה שחרור לשמו, חופש ללא מחויבות או תכלית, אלא חירות החותרת ליעד רוחני, דתי ולאומי, שיש בצדה גם חובות.
בעת החדשה קיבל חלקו הראשון של הציווי "שלח את עמי" – משמעות חדשה: החירות הייתה ליעד בפני עצמו, והמילים "שלח את עמי" – היו לסיסמתה. כך היה בתנועת השחרור של העבדים השחורים (האפרו-אמריקנים) ובמאבק נגד הגזענות בארצות הברית בשנות החמישים והשישים של המאה ה- 20: הסיפור המקראי על עם של עבדים, שאחרי שנים של סבל ושעבוד קיבל את חירותו מיד האל, דיבר אל לבם של העבדים השחורים בארצות הברית ושימש להם דגם במאבקם בשלטון הלבן המשעבד והגזעני. אחד השירים הידועים מתקופת מאבקם של העבדים השחורים בארצות הברית הוא שיר-עם קצר, המזכיר את סיפור השעבוד של בני ישראל במצרים ואת השליחות של משה אל פרעה בצו האל: "שלח את עמי" – Let my people go"" שהוא הפזמון החוזר בשיר.
המשפט "שלח את עמי" הפך גם לסיסמת המאבק למען היתרי יציאה ליהודי הגולה ממדינות ששללו אפשרות זו, ובעיקר – סיסמת מאבקם של יהודי ברית המועצות בשנות השבעים של המאה ה-20. ניצחון צה"ל במלחמת ששת הימים (תשכ"ז – 1967) הביא להתעוררות ציונית בקרב יהודי ברית המועצות, שזהותם היהודית וזיקתם לישראל דוכאו תחת השלטון הקומוניסטי. בכל רחבי העולם החופשי התגייסו יהודים – וגם לא יהודים – לתמיכה במאבקם של יהודי ברית המועצות למען עלייה לישראל. (לקסיקון לתרבות ישראל
כיוון שמדובר בטקסט יחסית קצר ופשוט לקריאה, ניתן לתת לתלמידים לקרוא קריאה ראשונית בעצמם, לסמן מילים קשות ולהסביר אותן ואז לקרוא ביחד.
באיזו מילה מתחיל הפרק ומה זה מלמד?
(חשבו מה קרה בסוף הפרק הקודם, מה יכול היה לקרות בינתיים, אילו דמויות יכולות להתווסף לסיפור?)
למורה
הסבירו במילותיכם את תגובותיו של פרעה:
חשבו על דמות שיכולה להתווסף לסיפור, למשל קולו של אלהים, עוזר של פרעה, מגשר, חבר של משה, עבד מבני ישראל וכד'. חשבו מה דמות זו הייתה רוצה לומר או לעשות. אפשרות אחרת היא לשחק את הסיטואציה ולהוסיף את המחשבות של פרעה שאינן כתובות בפסוקים.
דרך הקריאה – האינטונציה, קצב הדברים ורוחם היא סוג של פרשנות, לכן בקריאות שונות ניתן לתת פרשנויות שונות לפסוקים.
קישורים:
נפזר כרזות שכותרתן היא "שלח את עמי" ונעסוק באותן שאלות, אך המשימה האחרונה תהיה ליצור כרזה כזו, לתלות בכיתה ולהסביר מדוע מדובר בעבדות, ומה הם מבקשים בכרזה שלהם.
למורה
(הרחבה זו קשורה לחלק של הרלוונטיות)
"שַׁלַּח אֶת עַמִּי" הוא החלק הראשון והחוזר בציווי של ה' לפרעה, החוזר לאורך השליחויות של משה ואהרן לפרעה, לפני עשר המכות ותוך כדי התרחשותן. אך הציווי המקורי כלל לא רק את הציווי על השילוח – אלא גם את מטרתו: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי – וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר" (שמות ה 1); "שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" (ז 16, 26). התורה מדגישה את מטרת היציאה ממצרים ואת משמעות החירות: אין זה שחרור לשמו, חופש ללא מחויבות או תכלית, אלא חירות החותרת ליעד רוחני, דתי ולאומי, שיש בצדה גם חובות.
בעת החדשה קיבל חלקו הראשון של הציווי – "שלח את עמי" – משמעות חדשה: החירות הייתה ליעד בפני עצמו, והמילים "שלח את עמי" היו לסיסמתה. כך היה בתנועת השחרור של העבדים השחורים (האפרו-אמריקנים) ובמאבק נגד הגזענות בארצות הברית בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20: הסיפור המקראי על עם של עבדים, שאחרי שנים של סבל ושעבוד קיבל את חירותו מידי האל, דיבר אל לבם של העבדים השחורים בארצות הברית ושימש להם השראה ודגם במאבקם בשלטון הלבן המשעבד והגזעני. אחד השירים הידועים מתקופת מאבקם של העבדים השחורים בארצות הברית הוא שיר-עם קצר, המזכיר את סיפור השעבוד של בני ישראל במצרים ואת השליחות של משה אל פרעה בצו האל: "שלח את עמי" – Let my people go"" שהוא הפזמון החוזר בשיר.
המשפט "שלח את עמי" הפך גם לסיסמת המאבק למען היתרי יציאה ליהודי הגולה ממדינות ששללו אפשרות זו, ובעיקר – סיסמת מאבקם של יהודי ברית המועצות בשנות השבעים של המאה ה-20. ניצחון צה"ל במלחמת ששת הימים (תשכ"ז – 1967) הביא להתעוררות ציונית בקרב יהודי ברית המועצות, שזהותם היהודית וזיקתם לישראל דוכאו תחת השלטון הקומוניסטי. בכל רחבי העולם החופשי התגייסו יהודים – וגם לא יהודים – לתמיכה במאבקם של יהודי ברית המועצות למען עלייה לישראל. (לקסיקון לתרבות ישראל)