קריאת כיוון

יחידה זו פותחת את הנושא של יציאת בני ישראל ממצרים דרך העיסוק בחירות האדם וחירות של עם.

עוד על היחידה:

• בקריאה יחפה נמציא הקדמה לפרק לפני המילה 'ואחר' שבה הוא מתחיל. נבחין בין הפסוקים וצורות הבקשה השונות, מתוך כך ניתן לשוחח על איך מבקשים דברים ומשכנעים.

• בריבוי קולות ניתן להוסיף קולות של דמויות אחרות שלא מופיעות בשיחה בין משה אהרון ופרעה (קולו של אלהים, אחד מבני ישראל, מגשר וכו') או את מחשבותיו של פרעה ובכך לעבות את הסיפור והמורכבות שבו. אפשרות נוספת היא לעסוק בביטוי 'שלח את עמי' ובזכות לחירות.

• ברלוונטיות נעסוק בחירות האדם ברמה האישית של כל אחד מאיתנו. בנוסף ניתן להכיר מהי חירות של עם  ודוגמאות לשלילת חירות של קבוצות בדוגמאות עתיקות ומודרניות. נביא דוגמאות מתקופתנו של חוסר חירות (עובדים במזרח, המלחמה באוקראינה ועוד).

• בהרחבה נקרא חלק מהספר 'מנהרת הזמן' של גלילה רון פדר או שנעסוק בדוגמאות מודרניות של הביטוי 'שלח את עמי'

למורה- מעניין לדעת ש…

טקסט מרכזי

א וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה  כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר

ב וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל  לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהוָה וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ

ג וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב

ד וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם  ה וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה הֵן רַבִּים עַתָּה עַם הָאָרֶץ וְהִשְׁבַּתֶּם אֹתָם מִסִּבְלֹתָם

קריאה יחפה

כיוון שמדובר בטקסט יחסית קצר ופשוט לקריאה, ניתן לתת לתלמידים לקרוא קריאה ראשונית בעצמם, לסמן מילים קשות ולהסביר אותן ואז לקרוא ביחד.

הקדמה לסיפור

באיזו מילה מתחיל הפרק ומה זה מלמד?

📝 כתבו הקדמה לסיפור – לאחר מה הגיעו משה ואהרון אל פרעה?

(חשבו מה קרה בסוף הפרק הקודם, מה יכול היה לקרות בינתיים, אילו דמויות יכולות להתווסף לסיפור?)

השיח בין משה ואהרון לפרעה

• סמנו בצבע אחד את בקשותיהם של משה ואהרון מפרעה.
•  סמנו בצבע אחר את ההסבר שמשה ואהרון נותנים לפרעה לבקשתם.
•  במה דומה הבקשה הראשונה של משה ואהרון מפרעה לבקשה השנייה שלהם ממנו?
•  מהם ההבדלים בין הבקשה הראשונה של משה ואהרון מפרעה לבין הבקשה השנייה שלהם ממנו?
•  שערו מהי הסיבה להבדלים הקיימים בין הבקשה הראשונה לבין הבקשה השנייה.

למורה

התגובה של פרעה

 הסבירו במילותיכם את תגובותיו של פרעה:

• (ב) "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל  לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהוָה וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ"
• (ד) "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם"

ריבוי קולות

📝 הצגת הפסוקים בכיתה:

חשבו על דמות שיכולה להתווסף לסיפור, למשל קולו של אלהים, עוזר של פרעה, מגשר, חבר של משה, עבד מבני ישראל וכד'. חשבו מה דמות זו הייתה רוצה לומר או לעשות. אפשרות אחרת היא לשחק את הסיטואציה ולהוסיף את המחשבות של פרעה שאינן כתובות בפסוקים.

דרך הקריאה – האינטונציה, קצב הדברים ורוחם היא סוג של פרשנות, לכן בקריאות שונות ניתן לתת פרשנויות שונות לפסוקים.

"שלח את עמי" – הזכות לחירות

📝 אפשרות א': פזרו לכל קבוצה אוסף תמונות של עבדות מהעת העתיקה ומהתקופה המודרנית.

• תנו כותרת לכל התמונות.
•  מה המכנה המשותף בין התמונות שלפניכם?
• מה שונה בין התמונות? התייחסו לשלושה הבדלים לפחות.
• הוסיפו תמונה או כרזה משלכם המתאימה לאוסף התמונות אך נוצרה השנה.

קישורים:

• שלח את עמי – שחרור יהודי ברית המועצות (סרטון ארוך)
• סרט: רשמי עליה מברית המועצות
• תריץ אחורה- העלייה מברית המועצות (יותר קומי)

📝 אפשרות ב': כרזות

נפזר כרזות שכותרתן היא "שלח את עמי" ונעסוק באותן שאלות, אך המשימה האחרונה תהיה ליצור כרזה כזו, לתלות בכיתה ולהסביר מדוע מדובר בעבדות, ומה הם מבקשים בכרזה שלהם.

למורה

💬 שאלות:

• מה מעניקה הזכות לחירות?
• למה היא זכות כל כך בסיסית בעולם?

רלוונטיות

חירות אישית

📝 חישבו על משהו שהייתם רוצים לצאת ממנו לחופשי או שמישהו מוכר לכם ייצא לחופשי וכתבו על פתק. שתפו בפתקים בקבוצות.

שלילת חירות בימינו

📝 הקרינו במחשב תמונות, סרטונים או כתבות ממקומות בעולם שנשללת מהם החירות בימים אלו.

💬 שאלות לדיון:

• מה אתם רואים בדוגמאות שהובאו בכיתה?
• מה הזכות שנלקחה מהם ובמה דבר זה בא לידי ביטוי?
• מהם נקודות הדמיון והשוני בין המצב של בני ישראל לבין הדוגמאות שהובאו בכיתה?

הרחבה

הספר "מנהרת הזמן – שלח את עמי " מאת גלילה רון פדר – קריאה מהספר

שלח את עמי

(הרחבה זו קשורה לחלק של הרלוונטיות)

"שַׁלַּח אֶת עַמִּי" הוא החלק הראשון והחוזר בציווי של ה' לפרעה, החוזר לאורך השליחויות של משה ואהרן לפרעה, לפני עשר המכות ותוך כדי התרחשותן. אך הציווי המקורי כלל לא רק את הציווי על השילוח – אלא גם את מטרתו: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי – וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר" (שמות ה 1); "שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" (ז 16, 26). התורה מדגישה את מטרת היציאה ממצרים ואת משמעות החירות: אין זה שחרור לשמו, חופש ללא מחויבות או תכלית, אלא חירות החותרת ליעד רוחני, דתי ולאומי, שיש בצדה גם חובות.

בעת החדשה קיבל חלקו הראשון של הציווי – "שלח את עמי" – משמעות חדשה: החירות הייתה ליעד בפני עצמו, והמילים "שלח את עמי" היו לסיסמתה. כך היה בתנועת השחרור של העבדים השחורים (האפרו-אמריקנים) ובמאבק נגד הגזענות בארצות הברית בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20: הסיפור המקראי על עם של עבדים, שאחרי שנים של סבל ושעבוד קיבל את חירותו מידי האל, דיבר אל לבם של העבדים השחורים בארצות הברית ושימש להם השראה ודגם במאבקם בשלטון הלבן המשעבד והגזעני. אחד השירים הידועים מתקופת מאבקם של העבדים השחורים בארצות הברית הוא שיר-עם קצר, המזכיר את סיפור השעבוד של בני ישראל במצרים ואת השליחות של משה אל פרעה בצו האל: "שלח את עמי" – Let my people go"" שהוא הפזמון החוזר בשיר.

המשפט "שלח את עמי" הפך גם לסיסמת המאבק למען היתרי יציאה ליהודי הגולה ממדינות ששללו אפשרות זו, ובעיקר – סיסמת מאבקם של יהודי ברית המועצות בשנות השבעים של המאה ה-20. ניצחון צה"ל במלחמת ששת הימים (תשכ"ז – 1967) הביא להתעוררות ציונית בקרב יהודי ברית המועצות, שזהותם היהודית וזיקתם לישראל דוכאו תחת השלטון הקומוניסטי. בכל רחבי העולם החופשי התגייסו יהודים – וגם לא יהודים – לתמיכה במאבקם של יהודי ברית המועצות למען עלייה לישראל. (לקסיקון לתרבות ישראל)