ספריית החינוך המשלב | רשת מיתרים

שמות פרק ה'- פסוקים ו'-כא'

ליחידה הקודמת

ליחידה הבאה

WhatsApp

כתיבה: שלומית הרשקוביץ שרשבסקי

(ו)  וַיְצַו – ציווה

הַנֹּגְשִׂים – מצרים שהשגיחו על השוטרים

שוטרים –המפקחים על אחיהם העובדים שיעשו כפי שמצווים עליהם הנוגשים המצריים   

 (ז) תאספון- תוסיפו

תבן – גבעולי דגן יבשים ומעוכים או דחוסים/ קש

לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים- להכנת הלבנים (מערבבים את הקש עם חומרים נוספים כדי להקשותם)

כתמול שלשום- כמו שהיה עד היום, כפי שהיו רגילים

קֹשְׁשׁוּ- יאספו (מעכשיו בני ישראל היו צריכים לאסוף את התבן מהשדה בעצמם)

(ח) מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים- מספר הלבנים שנדרשו להכין בכל יום

תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם – תטילו עליהם (את אותה כמות לבנים)

לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ – תפחיתו מהמספר

נִרְפִּים הֵם – חלשים, עצלנים

(ט) תִּכְבַּד – תעשה קשה יותר

וְיַעֲשׂוּ בָהּ – יעסקו בה

וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר- לא יהגו ויעסקו בדברי שקר והבל (כך פרעה מתייחס לעבודת אלוהי העברים)

(יא) אֵין נִגְרָע – אל תחסירו מהכמות הנדרשת מכם

(יב) ַיָּפֶץ – התפזר

לְקֹשֵׁשׁ – לאסוף

(יג)  אָצִים – ממהרים, או מזרזים אותם

כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם- סיימו מעשיכם

דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן- כמו בכל יום כאשר ניתן לכם כבר התבן

(יד) וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל- השוטרים (מבני ישראל) הוכו. רוב הפרשנויות מסבירות כי הם הוכו על ידי הנוגשים כיוון שלא עמדו במכסות הלבנים שנדרשו בני ישראל להכין.

"מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם ללבן"– מדוע לא סיימתם להכין את הלבנים הנדרשות מכם?

"כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם"- כמו שהיה עד היום, כך צריך להמשיך להיות

 (טז) וְחָטָאת עַמֶּךָ  – "וחטאת עמך"-ועמך חוטא לך בכך שאינו ממלא את מכסת העבודה המוטלת עליו. (דעת מקרא)

(יח) וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנּוּ  – תכינו עדיין אותו מספר של לבנים

 (כ) ויפגעו  – פגשו השוטרים את משה ואהרון

נצבים- עומדים

(כא)  יֵרֶא יְהוָה עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט- השוטרים אומרים למשה ואהרון שאלהים צריך לשפוט ולהעניש אותם

הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ- גרמתם שנראה עתה בעיני פרעה כרשעים ופושעים (דעת מקרא)

לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ- לתת לפרעה עכשיו סיבה להרוג אותנו (דעת מקרא)

(טו) וַיָּבֹאוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּצְעֲקוּ אֶל פַּרְעֹה לֵאמֹר לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדֶיךָ (טז) תֶּבֶן אֵין נִתָּן לַעֲבָדֶיךָ וּלְבֵנִים אֹמְרִים לָנוּ עֲשׂוּ וְהִנֵּה עֲבָדֶיךָ מֻכִּים וְחָטָאת עַמֶּךָ  

אפשרות א' – בתחילת השיעור תנו לתלמידים משימה של 3 דקות כאשר אין להם אפשרות באמת לעמוד בה (לדוגמה לאסוף תוך דקה אחת 15 עטים מאותו סוג, לרוץ סביב בית הספר תוך 3 דקות, לקרוא את כל הפרק תוך 2 דקות וכד'. אפשר לחלק לקבוצות ולתת לכל קבוצה פתק עם משימה שונה)

  • שוחחו בכיתה- כיצד הרגשתם? מה חשבתם על מי שנתן את המשימה?

אפשרות ב'- דורשת התארגנות וזמן- הכנת לבנים מבוץ. 

בין הפטיש לסדן- למדו את התלמידים את משמעות הביטוי בהקשר של השוטרים שנמצאים בין פרעה והנוגשים לבין אחיהם בני ישראל. חשבו עם התלמידים על דוגמאות נוספות שבהם מישהו נמצא בין הפטיש לסדן (תלמיד שרואה שתלמיד אחר פוגע מישהו, ילד בכיתה שנמצא באמצע בריב בין שני חברים וכד'.)

בקשו מהתלמידים לצייר ציורים שמדגימים את הביטוי ואת האתגר שבלהיות בין הפטיש לסדן